האזנות סתר, שנה וחצי בלא ראיות וחשבון פתוח עם השב"כ
המחשבות שכל אזרח רצה להדחיק על אודות הקלות שבה ניתן "לתפור" תיק לאדם בישראל התנפצו עם כל דקה של צפיה בראיון שהעניק נצ"מ אבישי מועלם לאיילה חסון בתאגיד "כאן". מועלם, לשעבר מפקד ימ"ר ש"י, מגולל פרשה שצריכה להרעיד את האדמה אבל שום סדק לא נראה עד כה משום ש"מי יחקור את החוקרים?" וכמו כן, "השומרים שומרים על השומרים".
כשהוא עדיין לובש מדים ועונד את דרגות ניצב המשנה, יושב מול המצלמה אדם שהקדיש 40 משנות חייו למשטרה וזכה, בין היתר, בעיטור האומץ. השנה וחצי האחרונות מאז שנעצר בבושת פנים על ידי שישה שוטרים חמושים – ניכרות היטב בפניו ובקולו שנשבר מדי פעם. מועלם הבין מבין השורות שברכבו הותקנו אמצעי האזנה ותהה כיצד שכנעו את נשיא בית משפט המחוזי לחתום על צו שאפשר את ההאזנה. "אני ידעתי שהם תופרים לי תיק", הוא אומר, "מפקד המחוז, קולגות, שוטרים שלי – כולם אמרו שבסוף החטיבה היהודית (בשב"כ) תתפור לי תיק".
במעמד הארכת המעצר גילה מועלם שהוא אכן חשוד בפגיעה בביטחון המדינה וכאשר שאל השופט מה באשר להאשמה החמורה כל כך, ויתרה עליה בקלות נציגת מח"ש. הטיעון הכבד שבו השתמשו כדי לאפשר את ההאזנה נשמט כלא היה כבר ברגע הראשון והוא אכן מעולם לא נחקר אודותיו.
"אני מאוד הקשיתי עליהם", מודה מועלם ומסביר שבמסדרונות התלחשו על כך שהוא, לכאורה, אינו מבצע מעצרים של יהודים כדי לרצות את השר לבטחון לאומי איתמר בן גביר. באוגוסט 2024 הוגשה נגד מועלם תלונה וכדי להעניק לה תוקף כלשהו, ניסח ראש השב"כ דאז רונן בר איזשהו מסמך סודי שמזהיר מפני "חדירת הכהניזם למשטרת ישראל". הנה כך הפך אבישי מועלם תוך רגע לכהניסט ומשום כך הוצא, למעשה, אל מחוץ לחוק.
300 שעות חקירה לא הניבו בדל של ראיה על כך ש"מועלם עובד בשביל השר בן גביר". מועלם בעצמו הציע להיבדק בפוליגרף והיה מוכן לסיים מיידית את שירותו וכן לוותר על הפנסיה שלו – אם יימצא דובר שקר. הבדיקה לא התבצעה. בשיחה שגרתית שניהל עם חנמאל דורפמן, בכיר במשרד לביטחון לאומי, ניכר היה שמועלם לא חשד לרגע שמאזינים לו. דורפמן ביקש מידע כלשהו, מועלם השיב והבליע בין מילותיו, באופן טבעי למדי עבור קצינים בכירים בצבא ובמשטרה, תהייה לגבי קידומו. שומו שמיים, הרי אין זה אלא שוחד! הזדעקו שומרי הסף.
"נכנסו לי לנשמה", מתאר מועלם בכאב ונשבר בדמעות כאשר נזכר בהשפלה שחש כשמצא את עצמו במקלחת של כלא ששמור לאנסים ולפדופילים. מאוחר יותר התברר שהחוקרים ניתחו אם אופיו והגיעו למסקנה שהשפלה תשבור אותו.
לטענתו של מועלם, החטיבה היהודית בשב"כ הייתה מתוסכלת שלא הצליחה להציג מידע מודיעיני ועל כן ניסתה ליצור כזה בעצמה. מועלם מצא את עצמו ממודר מפרטי חקירה שהוא בעצמו ניהל, ובשיחה עם מי שהיה אז פרקליט מחוז ירושלים דני ויטמן למד שהפרקליט מודע לכך שהשב"כ מעלים מידע. בהמשך שוחח ראש אח"מ במשטרה דאז, ניצב יגאל בן שלום וטען בפניו: "השב"כ עובד מול הפרקליטות כאילו שאנחנו (המשטרה) לא קיימים" אך גם ראש אח"מ סרב להתרגש. אחר כך לדבריו, בשיחה עם ראש החטיבה היהודית בשב"כ, הציג דרישה של שופט לקבל "חומר גולמי". "הוא יכול לקפוץ לי, מי הוא בכלל?", ענו לו בשב"כ.
בשלב הזה מועלם מטיל פצצה שכבר נחשפה בעבר אבל עדיין מטלטלת: "עצרו אותי בלי ראיות", הוא אומר, "כמו שעוצרים הרבה מתנחלים בלי ראיות". בהקלטות שמושמעות במהלך הראיון ניתן לשמוע את מי שכיהן כראש החטיבה היהודית בשב"כ אומר את המשפטים הבאים: "אנחנו תמיד רוצים לעצור אותם כמה שיותר… אנחנו מביאים את השמוקים האלה גם בלי ראיות לכמה ימים". כאשר מועלם היה צריך לשחרר יהודים שנעצרו משום שלא נמצאו ראיות נגדם, הוא מספר, הציע לו ראש החטיבה היהודית לשים אותם בתאי מעצר עם עכברים, והוסיף מילים שלא אצטט כאן מפאת נימוס מינימלי.
בדיון שבו האשימו מתנחלים בפגיעה בפלסטינים, מתאר מועלם, סיפר כי בדק בעצמו את כל אחד מהמקרים שהועלו ובכל אחד מהם היו אלה חיילי צה"ל שירו משום שחשו שנשקפה סכנה לחייהם. נראה כי על כך לא סלחו לו שם. בשיחה אחרת שבה העז מועלם לתהות לגבי צווים מנהליים שעליהם לא חתם שר הבטחון דאז יואב גלנט, נאמר לו על ידי סגן החטיבה היהודית שהשר "אוהב לחתום על צווים כשיש בלגן ואז הרעשים נבלעים". כלומר, כאשר אפשר להסיט את תשומת הלב הציבורית. גלנט מצדו טוען שמדובר בשקר גס.
עם הזמן נצ"מ אבישי מועלם הבין שהוא נחקר משום שלא עצר מספיק יהודים, משום שהעז לא לעצור אנשים שנאמר לגביהם באופן מפורש ש"אין תיק". כאשר נעצר הופעלו נגדו כל מיני תרגילי חקירה, "חלק מהם אני המצאתי", הוא אומר בכאב מריר.
ברגע אחד קשה במיוחד בראיון הוא מספר על אמו שליבה נשבר ממה שעוללו לבנה וכי נפטרה שלושה שבועות אחרי שנחשפה הפרשה. "הבטחתי על הקבר שלה", אומר מועלם בדמעות, "שמי שעשה לי את זה – ישלם מחיר כבד". בתמימות רבה הוא מצפה שהיועמ"שית תסגור את התיק. בעניין הטענות שנשמעו נגדו על כך שהקליט שיחות הוא משיב כך: "אם לא הייתי מקליט, הייתי כנראה יושב כאן עם מדים כתומים".
השב"כ טען בתגובה לכתבה ש"מדובר ברצף טענות שקריות וממוחזרות" והפרקליטות השיבה ש"שירות הבטחון הכללי לא יזם את החקירה ולא ניהל אותה, החקירה נוהלה על ידי מח"ש". כך כתב השר בן גביר:
נצ״מ אבישי מועלם הוא קצין מצטיין, לוחם אמיתי וגיבור ישראל. במדינה מתוקנת, אדם שפועל בנחישות למען ביטחון אזרחי ישראל היה זוכה להערכה ולצל״ש – לא לרדיפה.
לצערי, בגלל שרציתי לקדם אותו יש מי שבחרו לתפור לו תיק.
אבישי, קצין נחוש ובגלל שלא פחד להילחם בטרור ובפשיעה ובגלל שלא התקפל מול…
— איתמר בן גביר (@itamarbengvir) May 10, 2026
שלושה חודשים האזינו לשיחותיו של אבישי מועלם, כל מה שהצליחו להעלות בחכתם היתה אמירה טבעית למדי שלו לגבי הקידום שאף אחד לא מסתיר שציפה לקבל. שנה וחצי חלפה מאז מעצרו המביש ועד כה לא הוגש כתב אישום. סביר כי במשך זמן כה רב לא נמצאו ראיות שמצדיקות הגשת כתב אישום אך סביר עוד יותר שהנקמה לא תאחר להגיע ובקרוב כבר תמצא סיבה להגישו. אין סיבה לעצור את הנשימה בהמתנה ליועצת המשפטית לממשלה שתסגור את התיק. הקלות שבה ניתן להרוס חיים וקריירה של אדם בישראל, כפי שעולה מסיפורו של נצ"מ אבישי מועלם, היא כבר יותר מבלתי נסבלת.
לא לחינם הזהירו רבנים גדולים מפני הציונות. ההפקרות והזילזול בחיי אדם רק כי הוא לא נכנע לתכתיביהם היא אופיינית לצאצאי הבולשביקים. אלה מהמחלקה היהודית אז (הייבסקציה) וממשיכיהם כיום, אלה שתפרו תיק לכוח 100 וגרמו לאחד מהם להתאבד, הפצרית ששיקרה לחבריה מהבג"ץ, והבג"ץ שפוסל שוב ושוב כל חוקר נייטרלי בפרשה המסריחה הזאת, הכל כדי למסמס את המעורבות של החונטה בפשע, אלה הם ממשיכי בן צבי ורעייתו שרצחו את פרסור דה האן כי לא הלך בתלם שלהם, אלה שהסגירו יהודים לבריטים לתליה בסיזון, אלה שרצחו ניצולי שואה באלטלינה, כל אלה הם מאותה הקבוצה
קשה מאוד כמובן, לגבש דעה אודות חקירה מתנהלת.
גם כאשר שומעים צד אחד ומצד שני, יש הקלטות "סתר" שמפורסמים בערוץ תקשורת מסחרי כמו i24news. המשפט האחרון, אכן לא מציג את ראיות התביעה כחזקות מי יודע מה (היית תקופה, בה פרסום האזנת סתר היה פשע הנחקר ברצינות אדירה, אך כנראה שיש מי שטקטיקה זו חשובה לו/ה יותר משמירה על טוהר המטרה לגלות את האמת).
במיוחד גם, כאשר אנו מגלים לדוגמא, את שיטות החקירה של הגב' רינת סבן (מקור: https://elizipori.co.il/facebook/dailylog-260126/), כגון:
"… סבן שאגה וצרחה על שלמה פילבר במהלך חקירותיו כדי שישנה גרסה בנוגע לפגישת ההנחיה, הציגה לו מצגי שווא כאילו יש הקלות מפלילות נגדו ואיימה עליו באמצעות המשפחה שלו.
סבן אמרה על זה בעדותה:
"זה היה כדי לחבר אותו לרגש"; על הצעקות כשיטת עבודה אמרה סבן: "צעקות זה דבר שגרתי. הרמת קול זה דבר שגרתי. אתה רוצה להחליף אותי בחדר החקירות?!".
סבן גם הודתה שחוקר נוסף ישב צמוד מאוד לפילבר ולא הפסיק לגעת בו: "כדי שיילחץ". …"
זה נכון שאני מחבר כאן מספר חקירות (אחת של משטרה, אחת של מח"ש). אך לעניות דעתי, התמונה העולה משלל הפרסומים, אינה מטיבה עם חוקרי ישראל (על כל תפקידיהם, ד"ש לעכברים מאת ציטוטיו של אבישי מועלם) וזו הסיבה העיקרית, בגללה אני כותב זאת.
הנקודה העיקרית היא פשוטה (ולצערי, היא אף תואמת חלק מהדברים במאמר):
אין בידי איזה ידע נדיר, כיצד לנהל וכיצד לא לנהל חקירה. אך במידה ואתם מאמינים שההיסטוריה חוזרת על עצמה ולפיכך, יש באפשרותינו ללמוד מהנעשה בעבר (שלא נדבר, שכך האנושות יצאה מהמערות. אין דרך פלא אחרת להשתפר, למעט לחשוב על מה וכיצד עשינו בעבר וללמוד מכך כיצד להיות יותר טוב – אולי ברור לכולם/ן אך בכל זאת…):
ההיסטוריה מלמדת אותנו, שלמעט שאלת מדיניות בינלאומית, בוודאי כאשר המדד החשוב הוא השפעה על האדם הבודד – לארגוני אכיפת החוק, תמיד היה הכוח הרב ביותר בתוך מדינה, מבין ראשויות השלטון. זו הסיבה, מדוע במשטרים טוטאליטריים, ארגונים אלה – תמיד היו זרועות הביצוע.
אך מה שרלוונטי לתגובתי, זה ש(א) בגלל הפיסקה הקודמת, המשרתים בארגונים אלה, תמיד הרגישו (גם במשטרים טוטאליטריים וגם במשטרים דמוקרטיים) מעל החוק. כיצד? בבקשה:
כך לדוגמא, קיימים עדויות של קורבנות ה-NKVD הרוסי, במיוחד הבכירים יותר ביניהם (אשר היו דווקא מודעים לרזי החוק הקומוניסטי) – כאשר הם אמרו לחוקריהם, ששיטותיהם אינן עומדות בדרישות החוק הרוסי,אלה השיבו להם שהם מקבלים את הוראותיהם מהפיקוד הבכיר של NKVD ולא מהחוק (אני יכול להביא קישורים לויקיפדיה/מחקרים של ממש שפורסמו באינטרנט, אם אתם ממש לא מאמינים למילותיי שזה קרה).
מן הצד השני, במדינת ישראל בשנת 2026 – את העדויות על חוקרי ישראל, אני אחסוך (לא כיוון שאני יודע או לא יודע – אין בידיי איזו אמת מוחלטת, אלא אני רוצה שכל אחד יתבסס על העדויות שהוא מכיר/ה ולמי וכיצד הוא רוצה להאמין להם)
ו(ב), אשר חשוב הרבה יותר לדעתי: הוא ששכרון הכח, תמיד היה קצוב בזמן!
במקרה של משטרים טוטאליטריים, הוא יכל להמשך אפילו עשרות שנים, אך הנקודה היא – שהוא תמיד בא לסיומו ובעיקר כיצד הוא בא לסיומו! הבא נראה:
בארגונים, בהן לא חקר האמת היה קובע – מה שתמיד קרה, היה שמי שאתמול היה שיכור מכח והיית בטוחה (רק לשם דוגמא, כל קשר לחוקר/ת בעולם האמיתי, מקרי בהחלט) כי "שחוקר נוסף ישב צמוד מאוד לפילבר ולא הפסיק לגעת בו: "כדי שיילחץ", זו הדרך לגלות מה באמת אירע – קרה:
סיים/ה גם הם על ספסל הנחקרים, כאשר כל השיטות שלו/ה עצמו, מופעלות כנגדו!
וכאשר תשאלו כל אחד – גם את החוקרים הקודמים, גם את הנוכחיים ואפילו גם את העתידיים, כוווולם יגידו בקול אחד: המטרה לגלות את האמת! מה חשבתם? חוקרת מח"ש תוריד את דרגותיה ותסביר בשעת שיא לכל אזרחי מדינת ישראל – כללתי האשמה שלא היה לה בסיס, בבקשה לצו האזנת סתר במעמד צד אחד ולכן, אני לא ראויה להיות חוקרת! ניצלתי את כוחי למטרה לה לא נועדה! … אתם רציניים????
(על מי שביצע את התקנת רכיב ההאזנה, אני אפילו לא מדבר – משום מה שוכחים אנשים אלה אך דינם צריך להיות זהה לזה של החוקרת)
כל גל בארגון שסטה מדרכו לגלות את האמת, נטרף בסוף ע"י הגל שבא אחריו! מי שחשב שגורל נחקריו, תלוי באצבע הקטנה שלו ויכולתו לצעוק – גילה/תה לבסוף, שהכל היקום הזה תחום בזמן, גם תפקידו ו"חקירותיו" – אך בד"כ, זה היה מאוחר מדי.
אין בידיי מידע העשוי לשפוך אור מוחלט על פרשת אבישי מועלם. לכן, קודם כל תודה על הבאת הדברים במאמר זה (זמני לא תמיד מספיק לצפות בכל החדשות. רצה הגורל ולא הזדמן לי לצפות בראיון).
עכשיו, פסקאות כמו:
"… במעמד הארכת המעצר גילה מועלם שהוא אכן חשוד בפגיעה בביטחון המדינה וכאשר שאל השופט מה באשר להאשמה החמורה כל כך, ויתרה עליה בקלות נציגת מח"ש. הטיעון הכבד שבו השתמשו כדי לאפשר את ההאזנה נשמט כלא היה כבר ברגע הראשון והוא אכן מעולם לא נחקר אודותיו…"
אכן מטרידות גם אזרחית וגם משפטית. בהנחה שזה נכון (ניתן 1% של קרדיט לנציגת מח"ש, שאולי יש בידיה סיבה המניחה את הדעת ל"מהפך") – לדעתי המשפטית, אנחנו כחברה, כבר קרובים באופן מסוכן למצב שמחוקק חייב לדעתי, לקבוע סנקציות כנגד חוקרים/תובעים/פרקליטית במקרים בהם אשמה X משמשת להוצאת צווים במעמד צד אחד ואח"כ פשוט "מתעופפת" בקלות מהמשך ההליך, ללא הסבר המניח את הדעת.
ראינו פעם אחר פעם: בחשיפת המאהבת ואיום בחשיפתה, כמנופי לחץ על עדים. בבקשות לצווים בפרשת פגסוס (מקור: https://www.calcalist.co.il/local_news/article/rkopd9uct וכמובן, לא רק מאמר זה). מעצר בני משפחה שאין להם קשר לחקירה, גם במטרה לשמש מנוף לחץ. ה"חיפוש הלילי" התמוהה של פילבר (מקור: https://www.ynet.co.il/news/article/ryf311dpb11g וכמובן, לא רק מאמר זה) אשר מצד אחד, נטען שאינו מהווה עבירה על החוק אך מצד שני, המעשה עצמו – לא הוכחש ועכשיו, העדויות במאמר זה. כגון, הפסקה שציטטתי למעלה. יש כמובן, עוד דוגמאות.
אז, ראינו פעם אחר פעם, מה שלכל הפחות מהווה חשד לניצול לרעה, של כוח רשויות האכיפה. דהיינו, לאחר כל דוגמא לעיל – קשה יותר יותר, בכל פעם כזו לקבוע, שרשויות האכיפה בישראל, פועלות (א) באמת בהתאם לחוק, באמת להוציא מקקרים חריגים ו(ב) במטרה העליונה, להגיע לחקר האמת.
ומה שמפתיע בכל אלה, שזה שהפרסומים לא עוצרים. דהיינו, לאחר חשד במקרה x, מישהו אחר/ת במשטרת ישראל (שבצו מח"ש או רשות ניירות ערך, אם אתם רוצים) האחראיים על חקירה y, לא אומרים – לא היינו רוצים שגם הפעם יחשדו בנו, שאנו עושים משהו לא כשורה. אבל לא – זה ממשיך, כאילו זו מטרה בפני עצמה.
על פוזננסקי-כץ, אני אפילו לא מדבר.
נראה לי, לעניות דעתי, כי ביססתי היטב, את החשד, ה"יכול להיות", ה"אולי" – שגם במדינת דנמקר של גופי האכיפה בישראל, יתכן ויש משהו רקוב. כציטוט הידוע במחזה המלט. עכשיו – אין כוונתי גם לומר, שאבישי מועלם עשה את מה שהוא פוגש עתה, מצידו השני של המתרס.
מה שכן בכוונתי לומר וזו התרומה ללדעתי שיח הציבורי, שאני רואה בתגובתי כאן:
זה המשל העתיק בדמות אורובורוס, הידוע גם כ"נחש הבולע את זנבו". כוח, שררה ובעצם, הכל בחיים האלה – מוגבל בזמן ואם ארגונכם מקבל את כוחו מלחץ על נחקרים ולא מרצון לגלות את האמת, אזי לא ירחק היום, בו גם אתם תמצאו עצמכם נאשמים במשהו. ההיסטוריה מוכיחה את דבריי.
בד"כ מבינים את דבריי, אך בד"כ כאשר מבינים, זה בד"כ מאוחר מדי. קרמה, היא לפעמים חוף ים.
תחשבו על זה כך: מה שאתם עושים לאנשים אחרים, במוקדם או במאוחר, מישהו אחר יעשה לכם. זו לא איזו "אמת קוסמית", תובנה סתמית של עידן ה-new-age אלא זה אומר: שמוסרית, לא תיתכן לכם שום סיבה לטעון שמעשים אלה אינם מוסריים. זו לא הבטחה שדבר x או y יקרו. אלא ובעיקר, אם דבר מסוים הנו מוסרי ואין איתו בעיה – הוא בהחלט יכול לקרות, לא?
לכן ובעיקר, תמיד תנהגו תוך ידיעה שביום מן הימים, מירב הסיכויים – מעשיכם יחזרו אליכם ולא תמיד יהיה לכם את הכוח (כי זו הסיבה, מדוע רבים מאמינים שזה **לא** יקרה), למנוע זאת. כיוון שכל כוח עלי עדמות, מוגבל בזמן. זאת האמת הפיסיקלית וממנה, גם אם אתם מאמינים שאתם זה החוק, לא תברחו.
הדימוי של המציאות למטוטלת, איננו מקרי. אם דאגתם לשמור על איזון – כך גדל הסיכוי, שגם ממשיכי דרכיכם, ינהגו כך.
אך אם דאגתם להטות את המטוטלת לאחד הצדדים, גם ממשיכיכם יעשו זאת ולא תמיד היא נעה, לאתו כיוון. גם אם הדבר לוקח עשרות שנים – בשלב כלשהו, היא נעה לצד השני.
ואז נחשו, מה קורה לכם? קרמה היא חוף הים, בדיוק כיוון שהיה אסור (!!!!!!!!!!) להזיז את המטוטלת!
הדרישה לאובייקטביות, לנייטרליות, לחיפוש האמת כמטרת על וחשבון נפש אמיתי (עם תשלום) על טעיות – אינם מילים ריקות! אין התכנות למטוטלת שנעה לנצח לצד אחד. בשלב כלשהו, היא תחזור.
זאת, כיוון שפיסיקה עדיין אף אחד לא ביטל. גם לא "החוק זה אני, עמית" וגם לא "משפט זה דיון במעמד שני צדדים, כאשר הצד שלך שותק, גלי". כמה שלא תדמיינו שכוחחם בלתי סופי, הוא תחום בזמן.
ובמידה ולא עלה בידיכם לשכנע את הצד השני, ש"החוק זה אני" – קארמה עלולה להיות חוף ים. אני לא כותב זאת, כקריאה לאלימות מכל סוג שהוא. אני כותב זאת, למי שמסרב ללמוד מההיסטוריה.
זה נכון שלא כל הנאצים, הרוצחים הרוסים, הקובנים וכו', הועמדו לדין. השאלה לדעתי האישית, שכל אדם המרכז בידו כח כלשהו צריך לשאול – האם אני רוצה לגלות, האם אני אהיה מאלה שהספיקו לחמוק.
כי ההיסטוריה מוכיחה שכאשר מזיזים את המטוטלת, ממש לא כולם חומקים. עוד לא מאוחר, החברה בישראל עדיין במצב בו ניתן להחזיר את המטוטלת לאמצע. זה לא יוכל להיות בטמבלויזיה בלבד, זה לא יוכל להיות "מהפה אל החוץ". החזרת המטוטלת לנייטרליות, מחייבת הענשת אלה שחרגו, אלה שהזיזו אותה מלכתחילה.
אך כנראה שזו הסיבה, מדוע אלה שהזיזו אותה – מעולם לא מחזירים את המטוטלת למצב נייטרלי בעצמם. אך כאמור, ההיסטוריה מוכיחה שזה קורה. זה קרה אף במשטרים, טוטאליטריים הרבה יותר, ממה שנחשף על רשויות האכיפה במדינת ישראל, בעשרות השנים האחרונות (עם כל הצער על מה שנחשף, אני לא עושה תחרות ולא משווה למשטרים אחרים). כלומר, זו לא שאלה של "אם" אלא רק "מתי".
תודה על המאמר. לא תמיד זמני מאפשר לי להתעדכן בנושאים החשובים שעל סדר היום הציבורי. זו פעם נוספת, שאתר "מידה" עושה עושה זאת.
כרגיל באתר 'מידה' מלבד סיפור הנהי של א. מועלם לא מופיע ולו שם אחד מבין כל אלו שלטענת הטקסט גרמו לו עוול: מי הם "שישה שוטרים חמושים" שעצרו אותו? מיהו "נשיא בית משפט המחוזי" ששוכנע לחתום על צו האזנה, מיהי "נציגת מח"ש" שויתרה בקלות על ההאשמה בפגיעה בביטחון המדינה, מי הם "החוקרים שניתחו את אופיו". ההשמטה מכוונת ונועדה ליצור טקסט שירגיז את הקורא/ת אבל לא יתן כל מידע בסיסי -כגון שמות המעורבים-שיכול לאפשר הבנה של מהי הדרך לפעול כנגד מה שהטקסט עצמו מכנה עוול.
ניסיון נחמד אך שקוף מדי.
השימות לא רלוונטיים לחומרת המעשים ומה לעשות – זו החלטה פרטית שלך.
השמטה מכוונת של עובדות בסיסיות אלה, נועדה ליצור טקסט שירגיז את הקורא/ת אבל לא יתן כל מידע בסיסי, במה שאתה מכנה "תגובתך".
עבריין מסוכן
עצם העובדה שבן גביר העבריין מגן עליו מוכיחה שיש דברים בגו. והקלות שבורחים לתרוץ שהעבריין המסוכן ביבי לימד אותם שבפרקליטות תופרים תיקים לא תועיל
לדעתי לא תפרו שום תיק מועלם עבריין ומגובה על ידי העבריין בין גביר
איפה המפכ"ל ???????
איפה ראש השב"כ ???????
איפה הממשלה??????
איפה ראש הממשלה?????
איפה העם ,צאו להפגנת 3 מליון איש,יש במדינה ,צד אחד ששורף את המדינה.
צאו 3 מליון איש להפגין.