לא ממלכתי ולא של כולם: דיוקנו של נשיא פוליטי בהחלט

הנשיא יצחק הרצוג ממשיך לשבור שיאים באי הממלכתיות שהוא מרבה לנקוט בה. האיש שהבטיח אל מול אבני הכותל "להקדיש את כל מאודו לאהבת ישראל אמיתית". האיש שהתחייב להיות "הנשיא של כולם" אבל מצדד באופן חד צדדי רק במחנה אחד במדינה ובאשר לכל היתר, מעז לומר דברים שיוצרים קרעים בחברה הישראלית. קרעים שהוא בעצמו הזהיר מפני הסכנה שטמונה בהם.

השבוע נאם הנשיא הרצוג בטקס הענקת פרס ירושלים לאחדות ישראל ומעל הבמה המכובדת הזו בחר לספר עד כמה אין אחדות משום ש"האלימות מרימה את ראשה".

עוברים עלינו ימים בהם לא רק האלימות מרימה את ראשה, אלא לצידה, בשולי החברה הישראלית המפוארת, מזדחל לו תהליך איום של התבהמות.

דברים שאמרתי היום בטקס הענקת פרס ירושלים לאחדות ישראל >>> pic.twitter.com/nywZdNzBai

— יצחק הרצוג Isaac Herzog (@Isaac_Herzog) May 24, 2026

מהי מהות אותה אלימות? "תהליך איום של התבהמות". מי מבצע אותה? "אספסוף אנרכיסטי ביהודה ושומרון". לא אלה ששרפו פחי אשפה וגרמו נזקים עצומים ברחוב בו נמצא בית ראש הממשלה, לא אלה שהשליכו פצצות תאורה לעבר ביתו הפרטי, לא אלה שלא נותנים מנוח לשכניו, לא מבעירי המדורות בכבישים, לא אלה שחוסמים בהפגנות את דרכם של אנשים לבית החולים, לא מי שנצמד באופן מגונה לשוטרת בעת מילוי תפקידה ואף החזיק בסליק נשק ותחמושת למטרות שלום כמובן, לא מי שטיפסה עירומה על המנורה שניצבת מול משכן הכנסת, לא כל אלה שמאחלים ברשתות החברתיות לראש הממשלה למות, לא כל מעשי הרצח בחברה הערבית. המתבהמים הם המתנחלים ביהודה ושומרון. לא עוד "אלימות המתנחלים" כי אם "התבהמות המתנחלים", ככה זה כשיש אהבת ישראל אמיתית. "יש בתוכנו כבר חלקים שבקושי מזדעזעים מאלימות", אמר הנשיא שלבו כזכור שתת דם מכך שיו"ר הכנסת אמיר אוחנה לא כינה את השופט יצחק עמית בתואר "נשיא". זה מזעזע.

עוד ציין את המעשים שנעשים "נגד נוצרים ומוסלמים שחיים בקרבנו", כי לא צריך להסתפק רק בקרעים פנימיים בתוכנו היהודים אם אפשר להרחיב אותם ולסכסך עם בני הדתות האחרות. הבהמיות לא נשמרה רק עבור המתנחלים האנרכיסטים ביהודה ושומרון אלא יוחסה על ידי הרצוג בנאומו גם לאלה "שחושבים שלעצירים, נחקרים או חשודים אין כל זכויות אנושיות". הוא לא מסתפק בקרעים מקומיים אם אפשר לפלג בקנה מידה בינלאומי. זה האיש שהתחייב בנאומו הראשון כנשיא "לסייע לממשלת ישראל בהגנה על צדקתה של ישראל בעולם ולעמוד לצידם של חיילי צה"ל ומפקדיו גם במאבקים בזירה המשפטית הבינלאומית". אם למישהו נותר איזשהו ספק הוא מבהיר עד כמה איומים אנחנו ונוזף: "אסור להתעלל בעצירים נתעבים ככל שיהיו. אסור לפגוע בבני דתות אחרות ובסמליהם". ומהו המוטיב החוזר? נכון. "אסור להכיל את ההתבהמות הזו". מרגש לראות את הנשיא מיישם את מה שביקש להנחיל בנאום אחר שנשא השבוע בישיבת בני עקיבא קריית הרצוג בבני ברק: "אני תובע ודורש מכולם לנהל את המחלקות בצורה מכובדת, לכבד את האחר, לנהוג בכבוד, בנימוס, באיפוק ובאחריות". לא כמו אחיכם המתבהמים.

מה שהביא את אסוננו בחורבן הבית היו מחלוקות קשות. יש דרך לנהל מחלוקות שכאלה – גם כעת.

דברים שאמרתי היום בביקורי בישיבת בני עקיבא קריית הרצוג בבני ברק >> pic.twitter.com/oEAvBTfApO

— יצחק הרצוג Isaac Herzog (@Isaac_Herzog) May 25, 2026

\הנשיא יצחק הרצוג מתנהל מיומה הראשון של כהונתו כשחקן פוליטי של ממש, כזה שלא יסיים כנראה את הפרק של עשייתו הציבורית בתפקיד הנשיא ומקפיד להזכיר לבוחריו הפוטנציאליים את עמדותיו. כבר בנאום ההכתרה שלו ב-2021 סיפר לנו הנשיא הרצוג ש"הממלכתיות ניגפת בפני הקיטוב, שאנחנו במשבר פוליטי שלא היה כמותו במדינת ישראל, שהניכור מעמיק מיום ליום, שהפצעים שנפערו בחברה שלנו עודם שותתי דם". הרצוג מרבה לתאר אותנו כחברה אלימה ופצועה, כזו שנמצאת על סף תהום, ונשמע פעמים רבות כמו אלה שלא מפסיקים "להזהיר" מפני מלחמת אחים אך למעשה נוטעים במוחם של אנשים את האפשרות. על מעשי הרמייה והפילוג של בנט כמובן לא שמענו מהרצוג ציוץ.

הנשיא שהבטיח "למלא את המשימה בכל בוקר עם הציפיה שלכם, עם התקוות והחלומות שלכם", התקשה במקצת כאשר החלומות כללו גם רפורמה משפטית. בנאום שנשא בפברואר 2023 איים למעשה שכינונה של רפורמה משפטית יוביל להתנגשות אלימה. בהיותו נשיא המדינה ואף עורך דין בהכשרתו, לא בחל בהתנהלות פוליטית לחלוטין וגם לא מהימנה במיוחד כאשר הבין לליבם של אלה שרפורמה משפטית חוקית ונדרשת נתפסה בעיניהם כ"איום ממשי על הדמוקרטיה הישראלית שמוחק את כל האיזונים והבלמים והם חוששים שלא יהיה מי שיגן על האזרח". אין כמו ממלכתיות מאחדת ומרגיעה, כזו שלא נשמעת בכלל כמו סלילת דרך לראשות מפלגת העבודה בתום הקדנציה כנשיא. בחוצפה בלתי נתפסת קרא "אני פונה ליו"ר ועדת החוקה ולקואליציה שלא להביא את החוק לקריאה ראשונה". קשה למצוא מילים מתסיסות יותר מאלה שנאמרו על ידי הנשיא, כאלה שדרבנו אנשים אל המחאה ברחובות ואכן מארגני המחאה מיהרו להודות לו: "נאום מעומק הלב של נשיא המדינה, שמבין את עומק השבר שמביאה הדיקטטורה. מחר שביתה, ניפגש בשעה 12:00 מחוץ לכנסת – עד אשר קואליציית הדיקטטורה תודיע שהיא מסירה לחלוטין את האיום להרוס את הציונות והדמוקרטיה".

אם גובה הלהבות של המדורות שהובערו באיילון לא הספיק לנשיא הרצוג, הרי שמספר ימים לאחר מכן אמר: "מראות היום הזה הם חלום בלהות של מדינה. די. אני לא יכול לראות יותר איך העם שלנו נקרע לי מול העיניים. מה שקורה כאן הוא אסון". האסון, רק להזכיר, הוא נסיון של הממשלה ליישם כחוק את המדיניות שבשמה נבחרה. ממלכתי כבר אמרנו?

בימים האחרונים סיפר פרשן ערוץ 14 יעקב ברדוגו כי הוזמן על ידי הנשיא הרצוג לפגישה: "הנשיא ביקש לדבר עליו בטוב, ביקש בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים "תפסיק לבקר אותי, תוריד את הרגל מהגז ממני ומשרון אפק בן דודה של מיכל (רעייתו)", אמרתי לו שזה דבר חמור". האם ייתכן שהיתה זו בקשה ל"סיקור אוהד"? האם ייתכן שהאיש שמתפתל מאז שהתבקש להעניק חנינה לראש הממשלה נתניהו שעומד לדין, בין היתר, על ההאשמה המגוחכת הזו שניתן כנראה למצוא בהתנהלות של כל הפוליטיקאים, ביקש בעצמו להצטייר יפה באמצעי התקשורת? בהמשך התברר כי הנשיא עצמו הקליט את השיחה ללא ידיעתו של ברדוגו ואף הדליף אותה לערוץ 12. האם נשמעה מפיו של הנשיא הרצוג אי פעם ביקורת כלפי כל אלה ששופכים את דמו של ראש הממשלה נתניהו ושל בני משפחתו כבר עשרות שנים באיחולים ובהתבטאויות בלתי נתפסים באכזריותם?

"בהתנהלות שלך", סיכם ברדוגו, "אתה מוכיח פעם אחר פעם לכל אזרחי ישראל את האמת המרה – אתה פשוט לא ראוי לשבת על כסא נשיא מדינת ישראל".