האינטרס האמיתי של ארצות הברית בישראל

מקובל לחשוב שישראל הקטנה תלויה לחלוטין בידידתה הגדולה והעשירה מכולן, ארצות הברית. בשיחה של אורנה ישר בפודקאסט "זווית ישרה" עם יורם אטינגר, מומחה ליחסי ישראל־ארה"ב מתגלה

עד כמה השוק האמריקאי ומערכות הביטחון בארה"ב נעזרות תלוית בידידתה הקטנה והחכמה, ישראל.

מהי תרומתה של ישראל עבור ארצות הברית?

יש תפיסה בישראל, גם בקרב מעצבי מדיניות ובודאי מעצבי דעת קהל, כאילו אנחנו תלויים במתנת חסד של ארצות הברית שקוראים לה "סיוע חוץ" ולכן אנחנו חייבים להשמע לדרישות וללחצים שלה. לכאורה, יש פה קשר בין מפרנס ומתפרנס אבל המציאות שונה לחלוטין. ישראל משמשת מרכז המחקר והפיתוח הגדול ביותר בעולם, מחוץ לארצות הברית, של תעשיות ההייטק האמריקאיות – האזרחיות ויותר ויותר של תעשיות הביטחון כולל התעשיה האווירית בארצות הברית.

קשה להתעלם מהתלות הניכרת של ישראל בארצות הברית.

הפרופורציות לא נכונות. אין ספק שישראל לא יכולה להיות עצמאית לחלוטין בתחום צורכי הביטחון שלה. השאלה היא האם במסגרת היותנו תלויים במידה מסוימת במערכות ביטחון אמריקאיות, אנחנו מהווים נטל על ארצות הברית או אולי נכס שאין לו אח ורע, ואני מדגיש אין לו אח ורע, בקרב בעלות הברית של ארצות הברית. ישראל היא מעבדה בתנאי קרב של התעשייה הביטחונית האמריקאית, כפי שהיא מעבדה "בתנאי קרב" עבור ענקיות ההיי טק האמריקאיות.

מדוע למעשה בוחרות החברות האמריקאיות להקים את מרכזי המו"פ שלהן בישראל?

הן לא עושות את זה כדי לפייס חברים יהודים אוהדי ישראל ולא כתוצאה מלחץ פוליטי. אותם ענקי היי טק אמריקאי מקימים בישראל מרכזי מחקר ופיתוח כדי למנף את כח המח הקיים בישראל. הם למעשה ממנפים את התשובה הישראלית לאתגרים אולי חסרי התקדים שאנחנו עומדים בפניהם. הפתרונות לאתגרים האלה הם גם בעלי היבט אזרחי וגם בעלי היבט ביטחוני.

אתה אומר דברים שעומדים בסתירה לטענות ה"קפלניסטיות" לגבי שוק ההיי טק הישראלי.

זו לא הפעם הראשונה שתובנה מקובלת מנותקת לחלוטין מן המציאות, ודאי כאשר אותה תובנה מקובלת מונחית על ידי שאיפות אידאולוגיות פוליטיות שאין להן מקום, במקרה זה, בעולם ההיי טק. שנת 2025 הייתה שנת שיא בהשקעות חוץ בהיי טק הישראלי. אם פעם היינו מתרשמים מאוד מחברות סטארט אפ שפתאום הצמידו להן ערך של מיליארד דולר, היום אף אחד לא נופל מהכיסא כשהוא שומע שחברה ישראלית נרכשת ב-10 מיליארד או ב-20 מיליארד דולר. הנוף הישראלי עשיר בפוטנציאל שכזה. אותן חברות יודעות שהקמת מרכז מחקר ופיתוח בישראל היא מכשיר לביצור ההובלה העולמית שלהן.

מה לגבי ההשפעה הישראלית על התעשיה הביטחונית בארצות הברית?

כל מה שמסתכם במיליארד או שניים בתעשייה האזרחית, מסתכם עשרות מונים יותר בתעשיות הביטחוניות. שם ישראל מהווה מרכז מחקר ופיתוח שזה שם אלגנטי יותר מאשר מעבדה בתנאי קרב של חברות התעשיה הביטחונית האמריקאית. הן מעבירות לנו מוצרים שהממשל בארצות הברית משלם עליהם אבל לא כטובה לישראל אלא כי הוא רואה את התוצאות.

מתי זה התחיל?

אפשר לומר שזה התחיל עם אספקת הפנטומים הראשונים לחיל האוויר הישראלי, ה-F-4 האמריקאי של חברת בואינג. המטוס הזה היה בידי חיל האוויר הישראלי במלחמת ההתשה ואחרי זה במלחמת יום הכיפורים. זה הקפיץ את היקף היצור של המטוס משום שמכירות של מוצרי ביטחון תלויות במידה רבה בביצועים שלהם. הצבא האמריקאי לא עומד בפני אתגרים שמאפשרים לו לבחון באופן שיטתי האם המטוסים, הטילים, משגרי הטילים, הרובוטים וכו' אכן מתפקדים כראוי בשדה הקרב.

האם היום זה כך?

לפני שבועיים חזרתי מביקור בארצות הברית, באחד המפגשים שוחחתי עם אדם כבן 60 שהסתבר שהוא טייס קרב אמריקאי לשעבר. הוא שמע שאני מישראל ואמר: "נבטים זה בסיס בית שלי, אני חוויתי אינספור תמרונים משותפים עם חיל האוויר הישראלי. התמרונים האלה חשפו בפניי יכולות של המטוסים האמריקאים שאני מכיר שלא חלמתי עליהן. חשבתי שאני מכיר את המטוס כי הוא שלי, F35 או  F15או F16. מסתבר שחיל האוויר הישראלי, עקב האתגרים שהוא חווה, הצליח להביא לידי ביצועים שעבורי הם היו דמיוניים עד שראיתי אותם". הוא הוסיף "תדע לך, שהחשיבות של חיל האוויר הישראלי בקרב התעשייה האווירית גדולה כך כף עד כדי כך שיש לכל יצרן מטוסים אמריקאים שלושה קווי יצור: אחד שנועד לחיל האוויר האמריקאי, שני שנועד ליצור לעולם הרחב ושלישי אקסקלוסיבי לישראל וזה קו היצור המתקדם ביותר, עקב השדרוגים שישראל מעבירה ליצרנים". ואז הוא הוסיף בחיוך ציני כזה "ואני יודע שאלו לא כל השדרוגים, כי את חלקם אתם לא יכולים להעביר לנו משום שאנחנו מוכרים את המערכות האלה לחלק מהאויבים שלכם או לאויבים בפוטנציה". אותו דבר לגבי כל אחד ממוצרי התעשייה הביטחונית האמריקאית המסופקים לישראל. זה חוסך לאמריקאים עשרות שנות מחקר ופיתוח לכל מוצר.

מהן התרומות הנוספות?

זה מביא גם להרחבה של התעסוקה ושל הייצור, להגדלת הרווחים של האוצר האמריקאי ממס הכנסה לחברות ומס הכנסה לבודדים. כלומר, בסך הכל אנחנו מדברים על היקף אדיר של דולרים עבור האמריקאים, פי כמה וכמה מאותו 'סיוע חוץ'. האמריקאים רואים בישראל מרכז מחקר ופיתוח שאין לו תחליף בעולם הרחב מחוץ לגבולות ארצות הברית. בארצות הברית יש מרכזי מחקר ופיתוח מאוד מתקדמים אבל מחוץ לארצות הברית אנחנו למעשה מרכז המחקר והפיתוח המוביל עבורם. היתרון שלנו, כאמור, הוא העובדה שאנחנו עומדים בפני אתגרים שארצות הברית לא עומדת בפניהם. זו מעבדה בתנאי קרב שאין לה תחליף והיא גם הרבה יותר חסכונית מהמעבדות בארצות הברית כי כח האדם בישראל עולה פחות מכח האדם בארצות הברית.

אילו עדויות נוספות שמעת לגבי ישראל?

"אני זוכר שיחה עם טייס קרב אמריקאי שאמר לי שהתגובות שהוא שומע מהטייסים הישראלים בתום תמרונים משותפים הן תמיד "תפסיקו אתם האמריקאים לטוס כפי שלימדו אתכם לטוס באקדמיה של חיל האוויר האמריקאי. אם תטוסו ככה, לא תשרדו אף קרב אווירי. תתחילו לטוס מחוץ לקופסה. מחוץ לקופסה זה טבע שני של הישראלי גם בחיים האזרחיים, גם בחיים הביטחונים וגם בביון, במודיעין, בלוחמה נגד טרור. האמריקאי חושב בצורה יותר מרובעת. הטייס הישראלי נמצא בטווח של רדאר ושל טיל של אויב פוטנציאלי, הוא חייב לטוס בתחושה של להיות או לא להיות ומטיסה כזו מפיקים לקחים שטייס שלא חווה את זה לא יכול לחשוב עליהם.

מה לגבי מודיעין?

ישראל מעבירה מדי יום מודיעין באיכות נדירה לארצות הברית,  אנחנו יכולים לבצע את זה כי אנחנו נמצאים באזור ולא מנתחים אותו מוושינגטון או מניו יורק או מלוס אנג'לס. מעבר לכך, הדמוגרפיה הישראלית מאפשרת לישראל להחדיר סוכנים כמעט לכל מדינה מוסלמית, לכל מדינה ערבית, והחדרת סוכנים כאלה מניבה מידע מודיעיני שאין דומה לו באף מקום בעולם. אני זוכר יושב ראש של ועדת מודיעין של הסנאט שאמר לי שכל חבר בוועדה יודע שהיקף המודיעין שישראל מעבירה לארצות הברית והאיכות שלו עולים על זה שהיא מקבלת מכל חברות נאט"ו ביחד. הגדיל לעשות מי שהיה ראש המודיעין של חיל האוויר האמריקאי כאשר הוא נשאל על ידי הניו יורק טיימס מדוע הוא כל כך נלהב משיתופי פעולה עם ישראל. הוא ענה שאם ארצות הברית הייתה נדרשת לאסוף בעצמה את המודיעין שהיא מקבלת מישראל, היא הייתה צריכה להקים חמש סוכנויות CIA. תקציב שנתי של סוכנות אחת הוא 15 מיליארד דולר. לא הייתה בהיסטוריה השקעה כל כך מוצלחת עבור ארצות הברית או עבור כל מדינה שבעולם.

יש יתרון גם לגבי מערכות הגנה אווירית.

ההצלחה שלנו באיראן לא מוגבלת לאיראן, היא מקרינה על כל העולם משום שאותן מערכות הגנה אווירית סיניות ורוסיות מוצבות ברחבי העולם. כתוצאה מהמלחמה של ישראל וארצות הברית באיראן, נחשפו חולשות של המערכות וזה מעניק רוח גבית למאזן ההרתעה האמריקאי ורוח נגדית לכח ההרתעה הסיני והרוסי. אין אף בעלת ברית של ארצות הברית שיכולה להעניק את השירותים האלה, את ההטבות האלה. אנחנו עדיין השותף הזוטר וארצות הברית היא עדיין השותף הבכיר. המציאות לא מאפשרת לנו להתעלם מהעובדה הזאת. אני מעדיף שותף בכיר אמריקאי על פני כל שותף בכיר אחר, בין אם הנשיא הוא אוהד ישראל או בין אם הוא לא אוהד ישראל.