אפס חוש ביקורת, אפס יושר עיתונאי. אפילו על התמונה הם לא הסתכלו
בשבוע החולף התעורר מחדש קמפיין בינלאומי הקורא לשחרורו המיידי מהכלא של הד"ר חוסאם אבו ספייא, בשל מה שמתואר כסכנה מיידית לחייו.
למרבה הפלא, את הקמפיין מובילים דווקא כלי תקשורת ישראלים. בעיתון הארץ נקבע כי "הקמפיין העולמי לשחרור ד"ר חוסאם אבו ספייא מוצדק" בשל מה שתואר כ"דאגה גדולה, גוברת ומוצדקת לחייו", וב־ynet דווח על עצומת אלף אנשי רפואה לשחרור הרופא התמים שכל חטאו, כך לפי האתר, הוא שהוא "חשוד בזיקה לחמאס".
ואליהם הצטרפו עוד אינספור כלי תקשורת ישראלים ובינלאומיים אחרים.
הקמפיין הזה נשען על שני יסודות, שכפי שיוכח כאן, שניהם שקריים. היסוד הראשון הוא מצבו הרפואי האמיתי של אבו ספייא בכלא, השני הוא הסתרת התפקיד הבכיר שלו בארגון הטרור חמאס, בגינו נכלא.
נתחיל ביסוד הראשון. לפי הדיווחים בכלי התקשורת, אבו ספייא נתון בסכנת חיים מיידית. מקור הטענה הזו בעדות שמסר נאסר עודה, עורך דינו של אבו ספייא, ולפיה בפגישתם האחרונה בכלא סיפר לו אבו ספייא שחייו בסכנה עקב התנכלויות סוהרים ושזו, לדבריו, "הפעם האחרונה שהוא רואה אותו בחיים". עורך הדין עודה אף הוסיף כי כשפגש את אבו ספייא ראה חבלות קשות בראשו, סביב העיניים, באוזניים ובצוואר, עד כדי שהתקשה לזהותו.
אבל בתמונה עדכנית של אבו ספייא מהכלא, הוא נראה בריא לגמרי וללא אף חבלה, לא בראש ולא בגוף.
הביטו בעצמכם בתמונה. האם כך נראה אדם חבול בראשו ובכל גופו עד כדי סכנת חיים?
יתרה מזו – בתגובה רשמית הכחישה המדינה שאבו ספייה במצב של סכנה לחייו וקבעה שהטענות האלה הן "שקר חסר בסיס עובדתי".
נסכם את היסוד הראשון של הקמפיין, לפיו אבו ספייא בסכנת חיים מיידית:
עורך דינו טען שהוא מוכה וחבול עד כדי סכנת חיים. ישראל, בתגובה רשמית, הכחישה את הטענות והתמונות שפורסמו תומכות באופן מובהק בעמדת ישראל הרשמית, לפיה טענות עורך הדין, שהתניעו את הקמפיין, שקריות.
ומכאן ליסוד השני, לפיו אבו ספייא הוא בסך הכל רופא מסור, מנהל בית חולים, שכל חטאו הוא בכך שהוא "חשוד בזיקה לחמאס".
גם זה, כאמור, שקר. אבו ספייא הפך את בית החולים כמאל עדואן שאותו ניהל למפקדת טרור של חמאס. בפשיטת צה"ל על "בית החולים" וסביבותיו, נמצאו ונוטרלו מטעני חבלה ומלכודים רבים בתוך בית החולים, נלכדו מאות מחבלי חמאס ונתפסו אמצעי לחימה כדוגמת רימוני יד, רובי קלצ'ניקוב ותחמושת. בית החולים 'כמאל עדואן' היה מפקדת טרור כה משמעותית של הזרוע הצבאית של חמאס, עד שבצה"ל הוחלט בצעד חריג לאטום את המבנה כולו כדי להוציאו לחלוטין מכלל שימוש.
אבו ספייא אינו רק "חשוד בזיקה לחמאס", אלא משרת כקצין בדרגת קולונל בזרוע הצבאית של חמאס, ואף תועד בכנס צבאי במדיו ובדרגותיו:
יתרה מזו: מדינת ישראל סירבה עד כה בתוקף לצרף את שמו לרשימות המחבלים המשתחררים בעסקאות החטופים, מה שמעיד על חשיבותו בארגון הטרור.
ומכאן להשערה הגיונית: יתכן שהטרוריסט אבו ספייא הבין שבישראל מבינים היטב את התפקיד המרכזי והחשוב שמילא בארגון ואף מחזיקים בראיות לפשעיו, ושבכוונת ישראל לשפוט אותו בשל כך למאסר ארוך שספק אם יצא ממנו אי פעם לחופשי. על כן, בעזרת עורך דינו, בדה מלבו סכנת חיים מיידית חסרת שחר כדי להניע קמפיין בינלאומי לשחרורו ממאסר.
לאבו ספייא ולעורך דינו אין לי טענות. הם עושים כל שביכולתם לחלצו מעונשו על פשעיו. אבל למה התקשורת הישראלית מצטרפת מרצונה לקמפיין השקר הבוטה הזה?
יש דמיון מדהים בן ynet לחמאס שניהם רוצים למות החמאס כרוצחים וynet כנרצחים. יש פה שילוב מטרות נדיר
ראשית, יש לנו עו"ד שקרן המוציא דיבתינו רעה.
דקה לאחר-מכן הנ"ל צריך לשבת 10 שנים בכלא ללא משפט ובזאת נסיים אחת ולתמיד עם הרוע הזה.
שנית, להקשות באופן מיידי על חייו של העצור, למשך תקופה ארוכה, ובזאת גם נעצור סחף דומה.
שמחתי לעזור
בית החולים הזה שימש כמרכז עינויים של חמאס, אבל לארגוני "זכויות האדם" זה לא משנה.
המאמר מצוין!
הייתי רוצה רק להוסיף משהו קטן לנאמר. בפרט, להגדיר טיפ-טיפה יותר לעומק, מה הבעיה המדויקת שבדבר.
אם כי, אני מבין גם, מדוע גם השיטה של שאלה פתוחה בסיום המאמר, עובדת. אם כי לדעתי, לומר משהו קטן על התשובה לשאלה זו (לא בהכרח לענות עליה בצורה מלאה ולכן, ניתן גם להוסיף זאת וגם להשאיר את סיום המאמר, כפי שהוא), עוזר לחדד נקודה חשובה נוספת.
הבעיה היא כמובן, אינה רק הפצת השקרים. רק … זו מילה עדינה, זו לבדה עבירה חמורה מאוד, של ה"עיתונאים" הישראלים אך כפי שאתם בוודאי מבינים, אני עומד לכתוב, משהו חמור בהרבה.
הבעיה היא ניצול הרפואה, לשם שיחרורו!
שימו לב, למשמש אותו עושים הרופאים בהודעתם. תחילת ההודעה, מדברת על החובה לדאוג לטיפול רפואי של הכלואים. "אפילו אייכמן קיבל בישראל תנאי כליאה ובריאות נאותים", אומר "פרופ'" נדב דוידוביץ, מנהל המרכז לחקר חדשנות בריאות ואימפקט חברתי באוניברסיטת בר-אילן.
אך 2 משפטים לאחר הרצאתו המוסרים לכולנו על רפואה וחובות, מגלה מר דוידוביץ, את המטרה האמיתים של הודעתו: "הבקשה שלנו הקוראת לשחרר ממעצר את ד"ר חוסאם אבו ספיה"
וכבר במשפט הבא, חוזר מר דוידוביץ, לכיסוי השקרי שבו הוא מנסה לעטוף את פעילותו האנטי-ישראלית, במשפט: "הבקשה שלנו הקוראת לשחרר ממעצר … (זה מה שכתבתי מעלה), היא ביכולת לקיים דיון ענייני, בעיקר אחרי 7 באוקטובר. המקרה הזה מהווה תזכורת לכך שסוגיות מתחום האתיקה הרפואית במרחבי מלחמה דורשות הפרדה בין האדם לבין המעשים המיוחסים לו, הפרדה שקשה מאוד לבצע בימים אלה".
צר לי מר דוידוביץ, אך לוגיקה, אינה החלק החזק בהודעתך.
אין שום קשר בין משפט א למשפט ב' ובין משפט ב למשפט ג'. המשפטים בתחילת הודעתך ובסיומה, מספרים סיפור שונה מאוד ממשפט ב – הקריאה לשחרר ממעצר את ד"ר חוסאם אבו ספיה.
אם אין כל בעיה, להעניק אפילו לאייכמן, טיפול רפואי נאות בכלא, אז אין/לא היית/ולא תהיה שום בעיה, להעניק זאת גם למרשך וזאת אומרת – שאין כל סיבה לשחררו.
המשמש הזה, איננו מקרי. אם אנחנו מדברים על החובה לטיפול הרפואי של הכלואים, זוהי שיחה אחת. אם אנחנו מדברים על שחרורו של חוסאם אבו ספיה, זוהי שיחה אחרת לחלוטין. ואין קשר בין השניים, בדיוק כיוון שבנושא הראשון, אומר מר דוידוביץ, שיש טיפול רפואי נאות בכלא. לכן, אין שום קשר בין השניים – יתרה מכך, לוגית, הם הפוכים.
לכן, מה שעושה מר דוידוביץ, איננו רק "סוגיות מתחום האתיקה הרפואית במרחבי מלחמה דורשות הפרדה בין האדם לבין המעשים המיוחסים לו, הפרדה שקשה מאוד לבצע בימים אלה" אלא ערבוב מכוון של נושאים, במטרה האמיתי של דבריו (לדבריו) – לשחררו.
עכשיו, מר דוידוביץ השיב לכאורה, במאמר המצוטט של ynet, בדיוק לשאלה שאני מעלה. פסקת הסיום במאמר המקושר, אומרת:
"… לגיטימי שאיגודי רופאים ילחמו על מתן טיפול רפואי לכל אדם, כולל אסירים. אבל זו חציית גבול כשאתם מבקשים את שחרורו – שזה כבר עניין משפטי
פרופ' דוידוביץ': "אני מודע היטב לאנטגוניזם העמוק שאנחנו מעוררים בחברה הישראלית, שנמצאת עדיין בטראומה. אבל תפקידנו באיגודי הבריאות ובאקדמיה הוא לעסוק בעובדות גם כאשר הן מנוגדות לנרטיב הלאומי הרווח. באשר לד"ר אבו ספיה, עיקר המאבק שלנו הוא סביב מצבו הבריאותי, אבל גם מול הבעיה העקרונית שאדם מוחזק בכלא בלי כתב אישום. אם יוגש נגדו כתב אישום ותוכח אשמתו, עליו לשאת בכל עונש שיטיל עליו בית המשפט".
לכאורה, זוהי תשובה לא? מה הכשל הלוגי הפעם, שאני מוצא? האם בכלל יש?
אז תשובתי היא, כמובן שיש והוא פעם נוספת, הטעיה של מר דוידוביץ' – בעיקר ע"י השמטת ההבנה, שהיית לו, רק כמה שורות מעל. בדבריו הראשונים, אלה שציטטתי בתחילת הודעתי, היה ברור לו שאדם יכול להיות במעצר גם (ולשם) במהלך משפטו. דוגמתו של אייכן, ממחישה זאת (מילא לא היה אומר אותה אבל ברגע שאמר, אינו יכול לטעון שההליך "לא מוכר לו").
אבל ברגע שנשאל ישירות בפסקאת הסיום, "לפתע" הקו הקובע עבור מר דוידוביץ', עוברת להיות ההרשעה בלבד.
גם לעובדה שטרם הוגש כ"א כנגד חלק ממחבלי חמאס דעאש, יש הסבר אלמנטרי אך מר דוידוביץ' בוחר שלא להתמודד איתו, מכיוון שככל הנראה הוא מבין גם – שהדבר סביר, גם משפטית וגם (ובעיקר) מוסרית. זו הסיבה, מדוע את העיקר מאמאציו, הוא מרכז במצבו הרפואי של חוסאם אבו ספיה, אך אלה כאמור נענים בפשטות – ע"י הטיפול הרפואי בכלא.
לסיכום, מדובר על שקר וקמפיין תודעה, התפור בחוטים כ"כ גסים, עד אשר *** לא ניתן *** לראות את ynet כמפרסמים בלבד אלא אכן לוקחים חלק פעיל, בשקר כ"כ גס, שנדרשו רק כמה שורות כדי להפריכו.
ולכן צודק הכותב. אין סיבה מוסרית, למה אמצעי תקשורת ישראלי, ישתתף בקמפיין הזה. גם מר דוידוביץ', ניסה בכל כוחו ולא הצליח למצוא כזאת. וזו הסיבה, מדוע הוא משמיט כל פעם חלק אחר, בתגובותיו.
מה שכתבתי, זוהי רק תחולתה, של המילה הקטנה "מרצונה", במשפט הסיום של המאמר, שהוא: למה התקשורת הישראלית מצטרפת מרצונה לקמפיין השקר הבוטה הזה?
וכפי שכולנו יודעים, בדיון הפלילי – שאלת הכוונה והוכחת הרצון, מהווה יסוד משמעותי מאוד בהבדל בין עוולת הרשלנות לבין העבירות החמורות באמת, בדין הפלילי. למילה הקטנה "מרצונה", אכן משמעות גדולה מאוד.
אתה מייחס לעיתונות הישראלית מחשבה כאשר רובה מורכבת מאנשים ממוצעים עד מוגבלים שכל מה שהם מסוגלים לעשות זה להקריא מדפי מסרים שמגיעים מגופים שהם מזהים כשייכים למחנה ה״נכון״. הם בסך הכל צינור להעברת מסרים מניפולטיביים בדיוק כמו שקרה בפרשת שדה תימן. האמת לא מעניינת אותם והם רואים בעובדות שמחלישות את עמדת ה״שבט הנכון, הטוב והיפה״ כמהמורות קלות בדרך.