״הדמוקרטים״ מציגים: עם הפלסטינים – שלום; עם המתנחלים – מלחמה

מפלגת "הדמוקרטים" ערכה פריימריז לאחרונה ומציגה רשימת מועמדים לכנסת שמטלטלת בקברותיהם לא רק את האבות המייסדים של מפלגת העבודה אלא גם את זקני מרצ שהלכו לעולמם. אף אחד מהם לא העלה בדעתו שהקרקע הפוליטית שהשקה תצמיח עשבים כל כך מרחיקי לכת.

נפתח בראש המפלגה יאיר גולן, שהוא לבדו מנפיק שלל אמירות ורעיונות שקשה מאוד לעכל. נאום "זיהוי התהליכים" שנשא כאשר כיהן עדיין כסגן רמטכ"ל ומצא, לטענתו, דפוסים בצה"ל שהזכירו לו את הצד של ה"רעים" במלחמת העולם השנייה. שם למעשה היה אמור להסתיים הפרק הצבאי שלו כמו גם הפוטנציאל לקריירה כאיש ציבור. אבל עבור האנשים הנכונים, המציאות הישראלית מאפשרת הכל.

ברוח זו יאיר גולן שהציע לחנך מחדש את בני הציונות הדתית ובתוך כך להפסיק להעביר תקציבים למכינה הקדם צבאית "בני דוד" בעלי.

בנאום שנשא לאחר קיום הפריימריז של המפלגה התסיס גולן את האווירה כשביקש להזכיר שמנגד פועלת "מכונת הרעל" ש"תנסה להשמיץ, להכפיש ולעוות" את דבריהם של חבריו למפלגה. באותה רוח פיוס הודיע ש"יש להם סיבה מצויינת לפחד". הוא נזכר בערגה בשנות המחאה במסגרתה נטען שוב ושוב ששום דבר שם לא פוליטי. ההגיון הוביל אותם, ערך השוויון הוא המניע, טובת המדינה לנגד עיניהם. "להפיל ממשלה? מהיכן שואב הימין את ההאשמות ההזויות שלו?" תהו בכל פעם מחדש.

והנה יוצאת האמת אל האור – הכל היה פוליטי, רק פוליטי. כך אמר גולן: "אנחנו חייבים לקחת את כל המאמץ העצום והאנרגיות של שלוש וחצי השנים האחרונות ולתרגם אותם לכח שלטוני. אסור שהמאמץ האדיר הזה ייזרק לפח כשהבחירות יסתיימו".

אם תהיתם איזה עתיד בטחוני מתכננים לנו "הדמוקרטים" בודאי תשמחו לדעת שהם מתכוונים לסיים את הלחימה בחזיתות השונות באמצעות "הסכמי בטחון אזוריים ארוכי טווח". נשמתם לרווחה? אם לא, הנה תוספת מרגיעה: "לא הבטחות כזב לנצחון מוחלט שלעולם אינו מתממש". עכשיו כשאתם זקופי קומה לאומית תשמחו לגלות שהמפלגה תפעל למען "שותפות יהודית ערבית אמיתית". תרגום: ממשלה עם רע"מ. כמו כן, תתקן את חוק הלאום.

אם מישהו תוהה לגבי מדינה פלסטינית הרי שהתשובה לא איחרה להגיע: "רק נציגות דמוקרטית חזקה תוביל להיפרדות. נעצור את הסיפוח". ומול מי נלחמים? "נצא למלחמת חורמה בכל טרור, כולל הטרור היהודי". עם אויבים – חותמים על הסכמים. במתנחלים – נלחמים.

כדי להפיח תקווה גם בקרב ערביי יהודה ושומרון, מבטיח יאיר גולן: "נפנה לאלתר את החוות והמאחזים הבלתי חוקיים ביו"ש". גולן נגד "הזיות משיחיות", כלשונו, של היהודים המעצבנים האלה ולכן הוא גם מציע לשלול מהם את הזכות לחנך את ילדיהם כרצונם ומודיע: "סוף לשיטת הזרמים השונים בחינוך – ישראל חייבת מערכת חינוך ממלכתית אחת". ובכן, חינוך מחדש לא רק לציונות הדתית אלא גם לחרד"לים ולחרדים.

יאיר גולן ושותפיו הפוטנציאליים לקואליציה מדברים ללא הרף על הצורך לגייס חרדים, למרות שחלקם לא עשו דבר בעניין כאשר עלה בידם להרכיב ממשלה. קשה לשכוח את אחת האמירות הקשות ביותר של גולן זמן קצר לפני הטבח שאירע בשבעה באוקטובר: "המלחמה האמיתית היא נגד הממשלה ולא נגד חיזבאללה או חמאס". המציאות הביאה איתה מלחמה נגד חמאס ונגד חיזבאללה אבל בשם המלחמה שרצה גולן לנהל נגד הממשלה הוא היה מוכן גם לסרב או "לא להתנדב": "בסדרי העדיפויות שלנו, בין התייצבות לצה"ל, לאימון כזה או אחר לבין הפלת הדמוקרטיה הישראלית והגנה על הזכויות שלנו, אנחנו מעדיפים להילחם על הדמוקרטיה הישראלית" הוא אמר אז.

הנכונות לא להתייצב לשירות צבאי הגיעה גם מצד שותפים נוספים של גולן במפלגתו. במקום השביעי ברשימת חברי המפלגה ניצב עומרי רונן שהכריז לפני הטבח כשהוא לובש חולצת "אחים לנשק": "אם החקיקה שמקדמת אותנו לדיקטטורה תעבור בקריאה שניה ושלישית אשהה את ההתנדבות שלי למילואים". לפני מספר ימים ישב באולפן טלוויזיה והצהיר שגם כיום הוא מוכן לסרב. שר הבטחון ישראל כץ הורה להדיח אותו מכל מסגרת של שירות מילואים.

יאיא פינק התבטא גם הוא בנושא למרות שהוא מכחיש בכל תוקף. ונמרוד שפר, אלוף במיל', היה בין יוזמי "מכתב הטייסים" שהתנגדו להמשך המלחמה. ארגון "תורת לחימה" הגיש עתירה לשופט סולברג שעומד בראש ועדת הבחירות ודרש לפסול את מועמדותם של הארבעה בטענה שהסיתו לסרבנות בצה"ל.

במקום השני במפלגה ניצבת ח"כ נעמה לזימי, האישה והדציבלים. לזימי הבינה כבר מזמן שהשיטה המיטבית היא לשאוב את תשומת הלב בכל הפגנה ובכל דיון בועדות בכנסת.. במקום לתלות שלטי חוצות על מבנים לאורך איילון, היא פשוט חסמה אותו, הבעירה מדורות וצווחה על כל שוטר שהתקרב אליה ש"היא חברת כנסת ויש לה חסינות". לאחרונה התראיינה ואמרה: "ישבנו כבר עם רע"מ והשותפות עבדה. הציבור שלנו, המחנה הדמוקרטי הליברלי, רוצה את רע"מ בממשלה". אולי כדאי לעדכן כמה מהשותפות הפוטנציאליות לקואליציה העתידית.

על עומרי רונן שדוגל ב"אי התנדבות" גם לאחר השבעה באוקטובר היא אומרת "גיבור, שותף יקר" ומבקשת "אל תוריד את הראש".

בהמשך, במקום השלישי, אפשר למצוא את ח"כ גלעד קריב שהתחיל את יום הפריימריז שלו בכיכר החטופים, הכיכר שבה התרפסו מדי שבוע מול החמאס, שבה נכנעו מולו והקשיחו את עמדותיו. כ קריב רואה במחאה שהתקיימה בכיכר את "המאבק המרגש והעוצמתי ביותר שידעה ישראל, עשינו מחאה הירואית". אם לא די בתפיסת המציאות ההפוכה הזו, מרגיע קריב ומבטיח שהוא וחבריו הלוקים בדיסאוריינטציה מוחלטת "יהיו המצפן והמצפון של ממשלת השינוי". הוא אגב ממשיך לשתוק לגבי החשד להדלפה שלו מועדת חוץ ובטחון. מטעמי מצפון, כמובן, מצפן ומצפון.

במקום הרביעי ניצבת ח"כ אפרת רייטן שדורשת לקבל את תיק המשפטים, אחרי הכל, היא הרי עורכת דין.  אלא שבהזדמנויות בהן היא התבטאה בנושאים משפטיים, היא הפגינה בורות עמוקה.

והרשימה ארוכה. היא צייצה ש"היועמ"שית היא החוק", דבר שאינו קשור לא לחוק ולא לדמוקרטיה. רייטן מתחייבת כמובן ל"בצר את מעמדם של שומרי הסף".

במקום השמיני חוזרת אלינו חברת הכנסת לשעבר מיכל רוזין שהשוותה בעבר את מדיניות גירוש הפליטים ומבקשי המקלט למלך פרעה במצרים, יזמה עצומה להחרמת טראמפ אותו האשימה בגזענות נגד מוסלמים והאשימה גם את נתניהו בגזענות. גם חוק הלאום בעיניה הוא גזעני. היא מרבה לדבר על הכיבוש וזוועותיו לשיטתה ומאחר וגם היא כה מוטרדת מ"אלימות המתנחלים" היא תמכה בזכותן של חברות שלא למכור את מרכולתן ביהודה ושומרון.

במקום העשירי ניצבת סומיה בשיר, ערביה ישראלית שמגדירה את עצמה כפלסטינית ונוהגת להאשים את ישראל בהרג בעזה אותו היא משווה לשואה. ב-2025 פרסמה בעמוד הפייסבוק שלה פוסט שבו היו שתי תמונות: "פולין 1945" ו"עזה 2025".

רוקדים על הדם

בסוף השבוע אירע פיגוע נורא על יד חוות גלעד שבשומרון, קבוצת מטיילים יהודים נתקלה בקבוצת פלסטינים שלא קיבלו אותם בזרועות פתוחות. מתוך הסרטונים שהופצו עולה בבירור שדקות ארוכות צריך וניתן היה לירות לעבר הפלסטינים ומשלא עשו כך, חטף אחד הפלסטינים את נשקו של בניהו מלט הי"ד, רצח אותו ואת רס"ן יובל עזרא הי"ד. כשנדמה כשאין כאב מצמית יותר מאשר הכאב על אובדנם של הנרצחים, הגיעו תגובותיהם של חלק מ"הדמוקרטים" והוכיחו אחרת.

במקום החמישי ברשימת המפלגה תמצאו את יאיא פינק שהתרים בעבר כספים עבור תושבי הכפר חווארה שממנו יצאו מחבלים מרצחים אבל לא טרח למען תושבי חוות גלעד שאיבדו את בתיהם בפיגוע השריפה לפני מספר ימים. פינק כתב לגבי הפיגוע שאירע ביום שישי: "קבוצה של מתנחלים קיצוניים הלכה לטיול לא מאושר במטרה לייצר עוד חיכוך עם פלסטינים בעומק השטח. מוות כל כך מיותר".

במקום השישי נבחרה גבי לסקי שנאמה בכיכר ואמרה: "נפרק את המיליציה ואת המאחזים, נמגר את הטרור היהודי". עו"ד לסקי הביעה בעבר תמיכה בתשלום למשפחות מחבלים (והתנצלה) וכן ייצגה את הפלסטינית עהד תמימי שתקפה באלימות קצינים וחיילים.

משה רדמן שהגיע למקום התשיעי פתר את הסוגיה בכך ש"אין שום הגיון מבצעי להקים ישובים במרחב הזה שכולו ישובים וכפרים ערבים ובטח לא לצאת שם ל"טיולים". הוא קרא "להפסיק לשתף פעולה עם הפנטזיות המשיחיות של כל מיני קבוצות הזויות של מתנחלים" ולבסוף הציע לחזק את המאמצים למאבק בטרור – "הפלסטיני והיהודי כאחד" כי זה הרי ממש אותו הדבר.

לאחר מכן הסביר שזוהי השיטה הטרויאנית של המתנחלים: "הם מייצרים כבר שנים חיכוך וטרור יהודי הולך וגואה במטרה אחת – להדליק את הגזרה".

נמרוד שפר שממתין לתורו במקום האחד עשר צייץ: "אוזלת היד של מערכת הבטחון בטיפול בטרור היהודי ובמדיניות הסיפוח מובילה לאובדן חיי חיילים. גם הוא, כמובן, נגד "קידום חזון משיחי ומסוכן".

די בתגובות הללו כדי להבין את הקו החד צדדי של "הדמוקרטים" שנשמעים לעיתים יותר כמו חברי "הרשימה המשותפת". קשה להאמין שיהודים כתבו את השורות האלה, קשה עוד יותר להבין מהם האינטרסים האמיתיים שלהם ואיך אפשר לאחוז בדעות כאלה אחרי השבעה באוקטובר.

מפלגת "הדמוקרטים" היא כל כך דמוקרטית עד שלא איפשרה לאנשי ערוץ 14 לסקר את הפריימריז שקיימה. יאיר גולן שמגדיר את הערוץ כ"ערוץ תעמולה" אף מאיים לסגור אותו אם ינצח בבחירות. בצדק אמר ח"כ חנוך מילביצקי: "מפלגת הדמוקרטים מסוכנת יותר מהמפלגות הערביות. אצל המפלגות הערביות לפחות ברור למי הן נאמנות. הדמוקרטים אוחזים עיניים ומציגים "נאמנות למדינת ישראל" עם מילים מכובסות כמו ברית משרתים וציונות. בפועל, הם תומכים באויב באופן גלוי וסיסטמטי". את התהליך הזה אף אחד לא זיהה.