שופטי בג״צ נתנו מקום לכל מי שמתנגד לחוק, אך סתמו את הפה למפקד ההכשרות בחטיבת החשמונאים
חוק הקפאת מעצר עריקים, מבלי לדון עדיין במהותו, הוא דוגמא מצויינת להדגמת כוחו המופרז של בית המשפט. החוק שעבר כמובן בהצבעה בכנסת מעולם לא נכנס לתוקף אך ורק בשל בג"ץ. בתחילה היה זה השופט גרוסקופף שהוציא צו ארעי שמנע את החלתו וכן צו על תנאי שחייב את הממשלה לנמק מדוע היא אינה מבטלת אותו. לאחר מכן ביקשה היועמ"שית לבטלו ואתמול דן בו הרכב מורחב של תשעה שופטי בג"ץ בעקבות עתירות שהוגשו.
החוק נועד להקפיא הליכים פליליים שננקטים נגד תלמידי ישיבה חרדים שמוגדרים כעריקים או כמשתמטים כדי להרגיע את הרוחות באופן זמני. זאת לאחר שחלה עליה במספר המעצרים ונוצרה מחאה נרחבת. היועמ"שית בבקשתה לבטל את החוק טענה שהוא "כה מפלה, מנוגד לצורכי הבטחון של מדינת ישראל ולאינטרס הציבורי, פוגם בערכים היסודיים של שלטון החוק והשוויון בפני החוק ונחקק בהליך חקיקה כה פגום שנדמה כי אי החוקתיות הגלומה בו מדברת בעד עצמה".
בין אלה שהגישו עתירה נגד החוק היו התנועה לאיכות השלטון, ארגון "אחים לנשק", חברי הכנסת יאיר לפיד ואביגדור ליברמן ועוד. הממשלה לא שלחה בכלל נציג כדי שיגן על החוק. מי שייצג את יועמ"שית הכנסת בדיון היה עו"ד יצחק ברט שטען שאין ברירה אלא לבטל את החוק משום שלשיטתו הליך החקיקה שלו לא היה תקין. את היועצת המשפטית לממשלה ייצג עו"ד ענר הלמן שטען שהחוק פסול ופוגעני משום שהוא יוצר אפליה באכיפה פלילית. עוד אמר: "יש מלחמה עכשיו, לצבא חסרים 12 אלף חיילים. זה לא הולם את ערכיה של מדינת ישראל כיהודית ודמוקרטית, זה לא לתכלית ראויה וזה ודאי לא מידתי. התוצאה של החוק הזה היא העדר היכולת לגייס אף אחד".
בדיון נכח עו"ד חרדי בשם נתן רוזנבלט שלא היה מבין המשיבים בתיק, שכאמור מתנהל במעגל סגור בין השופטים ליועצים המשפטיים שכולם מתנגדים לחוק. רוזנבלט הביע את הלך הרוח ברחוב החרדי: "אני מבין את הכאב של מי שיש לו ילד אי שם והוא לא ישן בלילה. אין חרדי אחד שלא מבין עד כמה זה כואב ועד כמה זה מכעיס. אני לא מייצג את הציבור החרדי. אני אדם חרדי שיש לו ילדים בגיל גיוס. האדם החרדי יודע שיש מלחמה ויודע שצריכים אותו ויודע שיש משמעות למלחמת מצווה ויודע מה זה פיקוח נפש. אבל האדם החרדי הזה לא יכול להתגייס גם אם הוא רוצה מכיוון שהתורה אוסרת עליו. אין מה לעשות. התורה אוסרת להתגייס במצב הנוכחי כאשר העניינים לא מסודרים באופן שאדם חרדי יכול להכנס לצבא".
בשלב זה הזדעק השופט מינץ: "אני מתאפק. אני שומע את הדברים ואני פשוט לא מאמין למה שאני שומע. יש איסור תורני להתגייס? זה לכשעצמו כנראה נתון במחלוקת רצינית מאוד". ניסה עו"ד רוזנבלט לטעון: "כל גדולי ישראל", הפסיק אותו השופט מינץ ואמר: "לא כל גדולי ישראל, אדוני מדבר באופן מגזרי. מה זה הדבר הזה?" המשיך עו"ד רוזנבלט: "לקחו לנו את הדירות, שתקנו. לקחו לנו את התקציבים, את המעונות, לא צייצנו. לקחו לנו את האפשרות לצאת לחו"ל. שלוש שנים שאף חרדי בגיל גיוס לא יצא לחו"ל, לא דיברנו מילה". המשיך ואמר: "כשזה הגיע למעצרים אנחנו בבעיה, בגלל שכשעוצרים אדם הוא לא יכול לקיים את המצווה". לבסוף שאל: "האם במדינה יהודית ודמוקרטית זה ראוי להעמיד אדם בפני הדילמה האם הוא רוצה לשמוע בקול התורה או האם רוצה לשמוע בקול החוק? האם בית המשפט דורש מהחרדים לפעול נגד פסיקת רבנים?" והוסיף: "מעולם לא קיבלנו פסק דין מבג"ץ" כאשר הוא התכוון למעשה שבג"ץ מעולם לא פסק לטובת החרדים.
בבית המשפט נכח מפקד ההכשרה בחטיבת חשמונאים רס"ן במיל' בן יעקב סבו אך השופטים לא נתנו לו בכלל לדבר.
חבר הכנסת שמחה רוטמן, יו"ר ועדת חוקה, אמר בנאומו במליאה: "ישבו שופטי בית המשפט העליון שכולם אבל כולם מחזיקים תעודת נכשל בכל הנוגע לגיוס חרדים. כאשר עשינו את השיח בבית הנשיא על הרפורמה המשפטית היה נושא אחד שהיה בקונצנזוס – שבית המשפט לא ייגע בסוגיית גיוס החרדים. זה היה מובן על ידי כולם".
עוד טען ח"כ רוטמן שבית המשפט מצא זמן עבור כל מי שמתנגד לחוק ובעד מעצר בחורי ישיבות "שלרוב הדעות לא עוזר לגיוס חרדים" אך לא מצא זמן עבור אותו קצין. על כן בחר רוטמן לומר במליאה את הדברים שתיכנן לומר רס"ן סבו בבית המשפט. "כל הטיעונים המשפטיים זו צביעות. המעצרים השיגו את התכלית של מי שרוצה אותם רק שהתכלית שלו איננה גיוס חרדים אלא מניעתו". בהמשך הדברים שלא נאמרו למעשה בבית המשפט הוצגו נתונים חמורים שמצביעים על ירידה דרסטית בהיקף גיוס החרדים וביציאתם לקורס קצינים מאז שהחלו המעצרים.
מועצת חכמי התורה של ש"ס פרסמה גילוי דעת בו טענו ש"אסור לגייס את לומדי התורה שתורתם אומנותם, אף למלחמת מצווה". בדבריהם הסתמכו על הרמב"ם, רבי עקיבא, רש"י, חז"ל וגמרא. "כל הבטחון הלאומי והכלכלה תלויים בכך שנהיה עמלים בתורה. עמל התורה יומם ולילה זה הדבר היחיד שמחזיק את הבטחון הלאומי". בהמשך כתבו: "אם כן, הנטל האמיתי הוא עמל התורה ובנטל הזה נושאים בני הישיבות הקדושות ואברכי הכוללים לבדם ושאר הציבור אינו נושא איתנו בעול הזה". חכמי התורה מנסים למעשה להפוך את הקערה על פיה ולטעון לאי שוויון בנטל דווקא בקרב מי שאינו עוסק בלימוד תורה. "אין שום הסבר טבעי לנצחונות של ישראל. כל זה אך ורק בזכות כך שישנם עמלי תורה ומכך זוכה כל עם ישראל להגנה אלוקית מופלאה". לסיום כתבו: "הפוגע בבני הישיבות ומנסה להפסיקם מלימודם ומתורתם הרי הוא פוגע במישרין בבטחון הלאומי".
מספר שעות לאחר תום הדיון בבית המשפט הוציא בג"ץ צו ביניים נגד חוק הקפאת מעצר עריקים. "תושהה כניסתו לתוקף עד למתן החלטה אחרת. פסק הדין ינתן בהקדם". רבות ידובר באשר ליעילות המעצרים מתוך רצון לגייס חרדים כאשר על פי הנתונים נראה שהם משיגים תוצאה הפוכה. שאלה מטרידה נותרה פתוחה – האם המפלגות החרדיות קיימו הליך חקיקה פגום רק כדי להציג הישג כלשהו לציבור שלהן לפני הבחירות והאם בשל כך לא השתתף ראש הממשלה נתניהו בהצבעה על החוק?
