אירופה זקוקה בדחיפות לדה-חמאסיזציה

לאחר מלחמת העולם השנייה, רבים מבין ה"אליטות" של אירופה, בעיקר בגרמניה ובאוסטריה, היו זקוקים נואשות לדה-נאציפיקציה. כעת הגענו שוב למצב שבו מנהיגי אירופה וה"אליטות" זקוקים בדחיפות לדה-רדיקליזציה נוספת – הפעם מעמדותיהם הפרו-חמאסיות.

לעיתים העמדה הזו מוסווית כעמדה "פרו-פלסטינית", אך למעשה אין לזה שום קשר לפלסטינים – והכול קשור לשנאת יהודים. אילו המפגינים הללו היו באמת פרו-פלסטינים, הם היו תובעים חופש ביטוי, שוויון בפני החוק, הזדמנויות חינוכיות טובות יותר וממשל תקין – כזה שבו המנהיגים הפלסטינים מושחתים פחות, אינם יורים על בני עמם כדי למנוע מהם לקבל סיוע, ולא ממקמים מחסני אמצעי לחימה בלב האוכלוסייה כדי להעלות את מניין הנפגעים בקרב אזרחיהם.

כמה ממנהיגיו הבכירים של חמאס מוסיפים לחיות בנוחות וברווחה, הרחק מעזה, בטורקיה ובקטאר, והם מולטי-מיליארדרים. עד לסדרת הסיכולים הממוקדים, העושר המצטבר של שלושת המנהיגים הבכירים ביותר בחמאס לבדם מוערך ב-11 מיליארד דולר.

כמו במקרה של הנאציזם, מטרתה הסופית של התנועה הפרו-חמאסית או ה"פרו-פלסטינית" באירופה – בייחוד מאז הפלישה לישראל ב-7 באוקטובר 2023 שתוכננה על ידי איראן – היא לנקות את העולם מיהודים "בכל אמצעי נדרש", כפי שקוראים המוני המפגינים הפרו-חמאסים בעצרותיהם. קו המחשבה נשען, ככל הנראה, על ההנחה שאם היהודים ייחשפו למספיק טרור, אולי הם יברחו מאירופה מרצונם.

הגילויים הפרו-חמאסיים בקרב מעמדות השלטון באירופה נראים כמונחים מתוך אובססיה מטורפת וכמעט חסרת מעצורים כלפי היהודים והמדינה היהודית – לרוב בניגוד מוחלט לאינטרסים הלאומיים של המדינות הללו עצמן.

בבריטניה, למשל – מדינה הנמצאת בסחרור ומדרדרת לאלימות מהגרים ולכאוס – אירע לא מכבר ניסיון מזעזע של מהגר סודני לערוף את ראשו של אזרח בריטי בבלפסט. ובמה עסוק הפרלמנט? בדיונים על ישראל.

"זהו כבר הדיון השני השבוע על ישראל," אמר לורד אוסטין בבית הלורדים ב-10 ביוני. "בשנים האחרונות, הפרלמנט דן בישראל יותר מכל נושא אחר — ולא רק יותר מכל נושא בינלאומי, אלא יותר מכל נושא פנים, לרבות הכלכלה, האבטלה, הפשיעה או מערכת הבריאות הלאומית (NHS). הציבור הרחב מביט בפרלמנט וחושב שזהו טירוף מוחלט."

באירלנד, המתמודדת כעת עם בעיות חמורות מתוצרת בית של פשיעת מהגרים, נשיאת המדינה קתרין קונולי שיבחה את השתתפות אחותה במשט "סומוד העולמי" מאי 2026 המזוהה עם חמאס, ואמרה כי היא "גאה בה מאוד". למשט קשרים מוכחים לחמאס ולאחים המוסלמים. נשיאה מכהנת של מדינה אירופית מתגאה בגלוי בקשריה האישיים ישירות לארגון טרור אסלאמי – וזוכה על כך להערכה במקום להיות מודחת מתפקידה. הממשלה האירית מנסה במקביל להעביר חוק לחרם על סחורות ישראליות, המוכר כ"חוק השטחים הכבושים", ובכך מסתכנת בהפרה של חוקי נגד-חרם בארה"ב. אירלנד מארחת מרכזים של חברות אמריקאיות רבות, בהן ענקיות טכנולוגיה כמו X, Meta, גוגל ומיקרוסופט. אם חוק כזה יעבור, חברות אלו עשויות להיאלץ להפסיק את פעילותן במדינה. אף שצעד כזה ינחית מכה אנושה על הכלכלה האירית, נראה שבאירופה השנאה לעם היהודי ולמדינתו הקטנה גוברת על האינטרסים הלאומיים.

צרפת פתחה בחקירה בחשד ל"פשעי מלחמה" נגד ישראל בשל יחסה למשתתפי משט "סומוד העולמי". בינתיים בצרפת, האלימות ברחובות הפכה לשכיחה כל כך עד שהרשויות נאלצו להטיל עוצר לילי כדי לעבור בשלום את משחקי מונדיאל 2026. ביוני העניק ראש עיריית פריז, עמנואל גרגואר, אזרחות כבוד של העיר לתושבי עזה ויהודה ושומרון, כמו גם ל"עיתונאים פלסטינים" – שרבים מהם התבררו, להפתעה רבה, כמחבלי חמאס.

ועדיין, מנהיגי אירופה מוסיפים לשקוד על האשמת ישראל בכל פשע אפשרי, ואז מסתובבים ומעמידים פנים כ"מופתעים" כשהיהודים סובלים מתוצאות השנאה שהמנהיגים הללו עצמם סייעו ללכד ולהפיץ.

לורד אוסטין, בנאומו בדיון בבית הלורדים הבריטי ב-10 ביוני, ציין:

האם הממשלה והפרלמנט אינם מבינים כי סימון המדינה היהודית היחידה בעולם, החלת סטנדרטים כפולים כלפיה שלא מוחלים על שום מדינה אחרת, והטיפול בהאשמות שווא על פשעים נוראיים – כל אלה חייבים להוביל להגברת העוינות כלפי כל מי שמזוהה עם ישראל, שהם הרוב המכריע של הקהילה היהודית? זוהי הסיבה שאני מאמין כי לפרלמנט חלק מרכזי בריבוי גלי האנטישמיות שאנו רואים ברחובות בריטניה."

האובססיה כלפי היהודים זלגה גם לשאר תחומי התרבות. יהודים מודרים ומוחרמים כעת באופן כה מכוון, עד שאינם מצליחים למצוא מוציאים לאור לספריהם או חנויות ספרים שיסכימו למכור אותם. פסטיבלי ספרות בהשתתפותם מוחרמים על ידי זוכי פרס נובל, כדוגמת ג'יי. מ. קוטזי. בעוד שסופרים יהודים אינם יכולים לפרסם ספרים רק בשל זהותם, עולם ההוצאה לאור צמא לפרסם טרוריסטים ערבים: למרוואן ברגותי, טרוריסט מורשע המרצה חמישה מאסרי עולם על רצח, עומד לצאת ספר ב-5 בנובמבר 2026 בשם *Unbroken: In Pursuit of Freedom for Palestine*, המתוכנן להפצה במקביל במספר מדינות. תוך שמיצובו נעשה בסגנון נלסון מנדלה, הספר יופץ על ידי בתי ההוצאה לאור המובילים בבריטניה, צרפת, גרמניה, יוון, איטליה, ספרד, פורטוגל, ברזיל וארה"ב. שנאת יהודים רצחנית התבררה כמוצר נמכר היטב.

אולם יותר מכל, סיפור ממדריד על המתרחש בבית ספר ציבורי מראה את ההשלכות הממשיות של שנאת היהודים שמנהיגי אירופה מלבים – כאשר ראש ממשלת ספרד, פדרו סנצ'ס, הוא אחד מחסידיה הרדיקליים ביותר. כדי להישאר בשלטון, סנצ'ס תלוי במפלגת השמאל הקיצוני "פודמוס" – מפלגה שצמחה מאקטיביזם רדיקלי ומייסדיה מעורבים מזה שנים ברשתות מימון מפוקפקות הקשורות למשטרים עוינים למערב, ובפרט לוונצואלה תחת הוגו צ'אבס וניקולאס מדורו.

בבית ספר ציבורי במדריד נראו לאחרונה תלמידים בני 10 מעלים הצגה פרו-חמאסית – בדיוק כמו בקייטנת מחבלים של חמאס – כשהם לבושים כמחבלי חמאס עם כאפיות, מדים ומסיכות סקי, נושאים נשק צעצוע וצועקים: "בכוח ובאומץ, לעולם לא ניכנע."

הסופר הגרמני תומאס מאן (1875–1955), בדברו בשידור ברדיו NBC ב-9 במרץ 1940, אמר:

האנטישמיות של ימינו… אינה אלא מפתח ברגים שנועד לפרק, בורג אחר בורג, את כל המנגנון של תרבותנו… כמו רימון יד שנזרק מעבר לגדר כדי לזרוע הרס ובלבול במחנה הדמוקרטיה. זוהי מטרתה האמיתית והמרכזית."

הנאצים כמעט הצליחו.

כעת, מנהיגי אירופה עושים כל שביכולתם כדי להחריב את התרבות המערבית במו ידיהם. הם אפשרו הגירה המונית מהמזרח התיכון ומאפריקה, על כל ה"מסורות" של העולם השלישי שנלוות אליה. הפעם, איש לא יבוא להציל את האירופים מעצמם.

המאמר פורסם לראשונה באתר ׳מכון גייטסטון׳ אנו מודים למערכת על הרשות לתרגמו