הצעת חוק חדשה מבקשת לחייב הגשת מנה צמחונית במקומות עבודה בהם פועלים שירותי הסעדה או מזנון. אלא שההצעה המבקשת כביכול להעניק לעובדים זכות נוספת ומפוקפקת הינה למעשה כלי חדש לטרור משפטי בידיהם של ארגונים להגנה על זכויות בעלי חיים.
המהלומות על הדלת הלכו והתעצמו, ושמעון הר-טוב, ראש ארגון מגדלי הבקר והברביקיו בישראל, כבר לא היה יכול להתעלם מהן. (כתב רותם סלע)
הוא הרים באנחה את ראשו מסטייק האנטריקוט העסיסי שעל צלחתו, הידק את כובע הבוקרים לראשו, ארז את כרסו וניגש לראות מי הטרדן שהחליט להפר את שלוות ארוחת הצהריים שלו.
מעברה השני של הדלת ציפתה לו הפתעה: מקור המהלומות הנמרצות היה בחור צעיר כחוש ועז מבע בנעלי קרוקס.
– "מי אתה?" שאל שמעון הר-טוב, "אתה לא אחד המגדלים באיגוד."
– "ממש לא," נחר הצעיר בבוז, "אני מעמותת 'לב חם לכל חי'. אנחנו מקדמים צמחונות" עיניו הכחולות הבהיקו בברק מוזר.
הר-טוב היה משועשע: "לא נראה לי שהגעת למקום הנכון."
– "הגעתי. הגעתי," אמר הצעיר, פיקת גרונו נעה מעלה ומטה כמעלית שנטרפה דעתה, "אפשר לשאול מה אתם מגישים פה לעובדים לצהריים?"
החיוך על פניו של שמעון הר-טוב התרחב. הוא עדיין לא הבין לאן הוא נכנס: "היום יש לנו אנטריקוט, כתף טלה, תבשיל זנב שור עם עדשים, מרק צ'ורבה, מוסקה, כפתה וארבעה סוגים של קבב", הוא העיף מבט לצעיר כחוש הזרועות והלבנבן. "אתה מוזמן לגשת לחדר האוכל. תגיד שאתה אורח שלי. נראה לי שארוחה טובה תוכל לעזור לך."
– "מגישים אצלכם מנה צמחונית?"
– "לא."
– "זאת לא נראית לך חוצפה!", ירה הצעיר הכחוש בלהט פתאומי, "מה עם העובדים הצמחוניים?"
– "סליחה?!", שמעון הר-טוב היה בעל מזג נינוח, אבל זה כבר היה מוגזם. "זה לא הבית של אמא שלך! זה ארגון של מגדלי בשר! תפוס את הרגליים שלך ולך מכאן!"
אך הצעיר הכחוש המשיך לעמוד, אפוף שלוות נפש מטרידה, כשרק גרוגרתו המטורפת מעידה על התרגשות פנימית. "ברצוני להודיע לך שאתה עובר על חוק חופש הבחירה במזון (מזון מהצומח). כנציגו של ארגון לקידום הצמחונות אני מודיע לך על הגשת קובלנה פלילית!"
עוד הוא מדבר, ומבין השיחים מזנקים שני שוטרים משופמים, אוזקים את עבריין הצמחונות הר-טוב, ומובילים אותו הישר לבית-המשפט, שם הוא נידון, אחרי תהליך קצר אך ממצה, לשנת מאסר בכלא "חרמון". וכל זה לא היה קורה, כמובן, אילו היה הר-טוב מגיש גם סלט הקיסר לארוחת צהריים.
והסיפור הזה עוד יקרה.
טרור אידאולוגי
הסיפור הזה עוד יקרה באמת. אולי לא באופן המופרך שתואר כאן, אך מי יודע: בהתחשב במציאות הפרלמנטרית ההזויה בכנסת הנוכחית, אולי כדאי לשמעון הר-טובים באשר הם לארוז תיק קטן למעצר באבו-כביר. הצעת חוק חדשה בשם חוק חופש הבחירה במזון (מזון מהצומח), עליה חתומים חברי כנסת ממרצ, ממפלגת העבודה, מש"ס, מהתנועה, מהליכוד ומהבית היהודי גורסת כי מוסד ציבורי או מקום עבודה המגיש אוכל מציע סוג כלשהו של מנה – עיקרית, ראשונה או קינוח – שאין לה מקבילה צמחונית אחת לפחות – ייחשב עבריין ויהיה חשוף לקנס של עד 30,000 שקל או לשנת מאסר.
לפי דברי ההסבר לחוק, מטרתו "להגן על חופש הבחירה של צרכנים וצרכניות, בסביבות שבהן יש להם שליטה מעטה באספקת המזון שלהם." אלא שזהו רק מסווה למטרה האמיתית: הענקת שוט לעובדים צמחוניים לרדות במעסיקיהם, ופתח לטרור משפטי-אידאולוגי נגד מי שאינם מצייתים לתכתיב סדר-היום הצמחוני.
לפי החוק, ניתן יהיה להגיש קובלנה פלילית נגד מקום עבודה בו ישנה הגשה של מזון — מקיוסק ועד מסעדה, ממזנון ועד חדר אוכל — לא רק על-ידי מי שנפגעו מהפרת החוק, כלומר, העובדים הסועדים, אלא גם על-ידי הרשות המקומית, ארגון צרכנים או "ארגון שבין מטרותיו סיוע לצמחונים או קידום צמחונות." מטרת החוק, במלים אחרות, אינה לסייע לעובדים המבקשים ליהנות מאפשרות צמחונית בסעודת הצהריים, אלא לאפשר לארגונים לקידום הצמחונות לשמש כוח שיטור שיטיל אימה על מעסיקים לצורך קידום את סדר היום הצמחוני.
עדות לכך שמטרת החוק אינה "להגן על חופש הבחירה של צרכנים וצרכניות" או זכות (מופרכת כשלעצמה) של עובדים אלא תפיסת עולם ניתן למצוא בכך שהחוק אינו מעניק סעד לאדם במקום עבודה המגיש מנות צמחוניות המגלה שאין אופציה בשרית או כשרה או גלאט או מנה ללא גלוטן או בוטנים לאלרגיים. לא ולא, למחוקק לא אכפת מסדר היום הקולינרי של כלל העובדים במשק, אלא אך ורק בדיאטה של הצמחונים.
תוצאת החוק מבחינה כלכלית ברורה וחד משמעית: הגורמים החזקים יותר יגלגלו את העלות לפתחו של הציבור וציבור העובדים בכללו; ואילו הגורמים החלשים בהם שירותי הסעדה מצומצמים או מזנון בלבד ישקלו לבטל את השירות או את המזנון. למה לי לקחת סיכון ולעמוד לדין פלילי? ישאל הבעלים את עצמו. עדיף לסגור. במקומות שלא ייסגרו, המחירים יעלו. הטירוף בתחום יחסי העבודה, המעסיקים והממשלה עולה מכל מקום מדרגה.
מביך ומאכזב למצוא שחבר הכנסת משה פייגלין חתום על הצעת החוק הזו. מסתבר שהוא מאמין בחירות בערבון מוגבל.
לא נראה לי שחירות זה הנס שח״כ פייגלין מקדם
לא מבין איך פייגלין חתום על דבר כזה. לא נותר אלא לקוות שמדובר במעידה חד-פעמית.
ח״כ פייגלין הסיר את תמיכתו בחוק הזה..
סלט קיסר זה לא צמחוני…
לא הבנתי איפה זה לא בסדר?
כשמעביד מחליט כחלק מהתגמול שהוא נותן לעובדים שלו לתת גם ארוחות הוא צריך לעשות את זה באופן שאיננו מפלה. אם הוא נדרש לספק אוכל כשר, אז אדרבא אוכל צמחוני (שהוא יותר זול כך שגם מי שרואה דרך החור של הגרוש כמוכם אמור להסתדר)
אם הייתם צמחונים הייתם מבינים. והעובדה שאנשים שחולים בצליאק לא מכוסים על ידי החוק זה לא בסדר. אם יש מישהו שחולה בצליאק הוא צריך לקבל מנה כזו. אם למעביד זה לא מתאים שישלם לעובדים יותר ושהם ילכו ויקנו במסעדות במקום לקבל ארוחות על חשבון המעסיק.
גיל, ואם אני טבעוני?
ואם אני אלרגי לבוטנים?
ואם אני לא אוהב חסה?
ואם אני פסטפריאן וחייב שיגישו פסטה?
ואם אני אוכל רק קובה ביף שמשורה ביין?
גיל, כשמעסיק מחליט כחלק מהתגמול לעובדים שלו לתת להם גם ארוחה – הוא ממש לא צריך לעשות את באופן שאינו מפלה – למרות שזה יהיה מאוד נחמד מצדו ואני מאמין שאם יפנו אליו כך ינהג. מעסיק שמחליט כחלק מהתגמול לעובדים שלו לתת להם תווי קניה, אינו מחויב להמיר את התווים לעובד שלא מצא מוצר מתאים בחנות הספציפית הזו, מעסיק שהחליט לתת לעובדיו אפשרות לליסינג על רכב משפחתי ספציפי, אינו מחויב להמיר זאת לרכב של 7 מקומות גם אם לעובד מסוים יש 5 ילדים, ועל אותו משקל מעסיק שמחלק לעובדיו בלון בצבע טורקיז, אינו מחויב לתת בלון ורוד למי שצבע טורקיז לא מתאים לצבע העיניים שלו באותו יום. כל אלה הם הטבה ולא חובה, זכות או 'מגיע לו'.
לגבי הטענה 'אם הייתם צמחונים הייתם מבינים' – לא ברור לי הקשר הסיבתי, אבל כיוון שאני לא צמחוני כנראה שנבצר ממני להבין. על כל פנים, אני שונא חצילים וכשהמעסיק שלי מספק לנו ארוחה עם חצילים (לא רק במנה שלי, אלא במשרד בכלל) אני לא אוכל – האם זכותי לדרוש שאף אחד בסביבתי לא יאכל חציל כי זה דוחה אותי? מה עם מקרה מסובך יותר בו הקולגה שלי אוכל רק חצילים? אוי יש כאן התנגשות של זכויות יסוד!! אבוי! אני אישית בוחר לנצל את ההטבה כשמתאים לי ולא לנצל אותה כשלא מתאים… אני לא חושב ש'מגיע לי' שאנשים אחרים יוותרו על חיבתם הרבה לחצילים עבורי.
לגבי חולי צליאק, אתה צודק בהחלט גם להם מגיע לחיות. אדרבה, אתה רק מדגיש בכך את טענת הכותב שהחוק אינו 'דואג לזכויות העובדים' אלא נאבק כדי להנחיל תפיסת עולם אידאולוגית שאינה מקובלת על הרוב. אמור מעתה – אנא תקנו את החוק כך שכל מעסיק יהיה מחויב לספק ארוחה שתהיה לרוחו וטעמו של כל עובד על דרישותיו ובעיותיו הרפואיות. הי אבל המעסיק שלנו סתם רצה להיות נחמד ולתת לנו הטבה מעבר למה שהוא מחויב על פי חוק, חוצמזה שאנחנו חוזרים לבעיית החציל… – ומכאן הדרך לביטול כל הטבה באשר היא קצרה…
לא ברור לי הקשר להיותי צמחוני (מטעמי טעם – כל היתר נראה לי לא-חכם).
יש הגיון בבקשה לגוון ארוחות ואני תמיד שמח למצוא אוכל צמחוני, אבל להפוך את זה לעבירה? השתגעתם?
,באוירה הציבורית המתלהמת שיש היום בישראל,וכאשר כל שדולה או ח"כ מעלה הצעת חוק שבעניו נראית קיומית ולאחר נראת מטופשת, אני לא חושב שיש טעם להתרגש מניסיון חקיקה שכזה
זכור לי עוד מהשרות הצבאי שבכל בסיס שבו היה מטבח ואפילו בחורים נידחים בבקעת הירדן בה שירתי תמיד הייתה מנה צימחונית לצד הבשרית. ווכל הזכור לי גם במזנון הכנסת תאכל למצוע שפע של סלטים אורז וכל טוב מן הטבע וגם הצימחוני לא יהיה רעב
הצעת החוק הזאת היא רק ניסון של צימחונים להביא לתועדה ציבורית את האג'נדה שלהם
על חשבון המיסים שלנו וזה הדבר היחידי שמרגיז אותי
וכמובן שאפשר תמיד ללמוד מן ההיסטוריה, בהודו הדמוקרטיה הצימחונית הגדולה בעולם הוגשה הצעת חוק בשנת 1955 המתירה שחיטה ומכירה של בשר למאכל , עד אז הדבר היה לא חוקי בהודו.
קמפיינם אדירים הושקו ע"מ למנוע חקיקה זה והיא עברה בסופו של דבר.
נחשו מה ? גם היום 60שנה אחרי מרבית האוכלוסיה צימחונית ,
ואכלי הבשר (אלו שמעיזים) גם יכולים להנות וסטטוס קוו נשמר
הצבא מחייב אותך לשרת ולכן יש בזה הגיון, עד גבול מסויים…
מסכים לגמרי עם כפיר
ובנוסף הצעת חוק זו פוגעת בחופש האדם (לא זוכר איזה בדיוק)
אבל לדעתי אין לאף אחד זכות להגיד למישהו איזה מנות מותר ואיזה אסור לו להגיש ולדעתי אם אדם הוא צמחוני אז שלא ילך למסעדה שמתמחה בהכנת בשר ואם במקום עבודתו מגישים כהטבה ארוחת צהריים ואין שם מנה צמחונית אני בטוח שהאדם הספציפי הזה יכול לדאוג לעצמו כמבוגר ולהביא לעצמו מזון או לבקש ממעסיקו שיספק מזון צמחוני ולא יצטרך שמישהו אחר יעשה זאת בשבילו כמו ילד קטן חסר יכולת ולדעתי זה עבר כל גבול שצמחונים וטבעונים מנסים לדחוף לי יד לצלחת ולהגיד לי מה מור ומה אסור לי לאכול, אם למישהו יש בעיה עם זה שיגיד לי את זה באופן מכובד ובוגר.
ועל כל זה תמיד שאני רואה דיון שלדעתי לא צריך להיות בכלל על צמחונות בשרנות וכדומה איכשהו זה מגיע למצב שאוכלי בשר "לא מבינים" מה אנחנו לא מבינים שצמחונים כן מבינים? אז תסבירו כדי שנבין ומאיפה אתה יודע מה אני מבין ומה לא? אתה לא חושב שזה קצת מתנשא להגיד דבר כזה לאדם זר שלא פגשת מעולם לך תדע אולי חקרתי את הנושא ובחרתי בדרך הבשר? הרי מה ש"אתם" לא מבינים זה שיש לאנשים דעות שונות והם מחליטים מה לעשות על פי הן וכמו שאני לא מנסה להכריח אותך לאכול בשר אל תנסה להכריח אותי להפסיק.
כמה צביעות ואטימות הצלחת למרוח בפוסט אחד.
צמחונות, גם אם דעתך לא נוחה עליה, היא תופעה הולכת וגוברת. יותר ויותר אנשים מוצאים לנכון לבחור בדרך חיים צמחונית, בגלל סיבות בריאותית או מוסריות.
צבוע ועלוב לומר שמאמץ למען ציבור המבקש לאכול יותר מאורז בארוחה, המגיעה לו על פי חוק, הוא מוגזם ובזבזני. שיקולים כספיים? הכשרות שנכפת על כולנו
מייקרת את המזון בכ20%.
במשך שנים כיבדתי את הכשרות בגופים הממלכתיים למען חברי הדתיים. אבל אם כבר טרחת והצגת את הנושא בצורה הזאת, אז אומר בפה מלא שאעדיף לתת
שניצל תירס לחבר שכואב על פרה שנשחטת, ולא לחבר שטוען כי הרב אמר שעל הפרה להיות מומלחת.
שם המשפחה שלך הוא במקרה "רומם"?
עמית, תחשוב עוד רגע ותבין שהכפייה שהמוצעת בחוק הזה גדולה יותר מהכפייה (הקיימת) של כשרות.
תחשוב על כך שכל מסעדה הייתה מחוייבת להגיש לפחות מנה אחת כשרה מכל סוג: ראשונה, עיקרית וקינוח, ברמה שאינה נופלת ברמתה מהמנות הלא כשרות.
זהו הסוג של הכפייה שהחוק הזה מדבר עליו. ואם כפו עליך ועשו לך עוולה, איך זה בדיוק מצדיק עוולה אחרת? צריך לבטל את כל הכפייה המיותרת. גם צמחונות, וגם כשרות.
אבל – כדאי לשמור את המילה טרור למקומות מתאימים יותר
בואו נבכה יחד, לא נותנים לנו לרצוח, לאנוס ולהתעלל, איזו כפיה!
אני מבין שלדבריך אני צריך לעבור לקיום הכולל מים וחמצן בלבד. טוב שנים יכולים לשחק על ההיגיון שלך. אם כבר השוות את זכויות הפרה לזכויותיי אז בוא נשווה גם את זכויות החסה!
במצבנו היום אנחנו מגדלים חסות לשם אכילה, בתנאי מחייה צפופים, שלפי מחקרים רבים שערך מכון חראטה-בארטה ושות', חסות הפרא אינן רגילות לתנאי גידול שכאלה, וזכותן הבסיסית למרחב מחיה נפגעת.
ישנו נופח נוסף לממד ההתעללות שהחסות האומללות עוברות, בדיוק כמו בשואה, אחת לכמה חודשים באים חבורת אנשים רעים, לרוב ממוצא תאילנדי, ועוקרים את החסות חסרות המגן מחיק משפחתן האוהבת! אך כאן ידידי לא נגמרת ההתעללות! בהמשך, בעודן בחיים, נעטפות החסות האומללות בניילון ונדחפות לתוך קרטונים קטנים ומלאי חסות אחרות, ללא אור השמש שלהן הן כה זקוקות!
ולבסוף, כשהן כבר מגיעות לביתך, אתה קוצץ אותן באכזריות בעודן חיות! התעללות הנחסכת מהפרות… כמה רוע יש באדם כמוך שמחסר אוכלוסיות חסה שלמות בשביל להשביע את תאוות הרצח שלו.
היפוקריט שכמוך! תתבייש לך שאינך כמוני! חיי רק ממים וחמצן!
בר,
אני מזועזע מחסר ההתחשבות האקולוגי שלך.
האינך יודע, שכשאתה שותה מים, אתה משתתף בכלוי משאב חיוני לאוכלוסיות כה רבות על פני כדור הארץ?
כל ליטר מים שאתה שורף לצרכיך האישיים – פירושו הישיר הוא חסולם של עשרות דגיגים צעירים שיכלו להוולד ולהתרבות בימים ובנהרות. שלא לדבר על הנוזלים הנחוצים כל כך להשקיית החסות האלה, שאתה כביכול מגן על טובתן. בעקיפין אתה גם פוגע ביונקים רבים שיכלו להשתמש במים הללו במקומך, לצרכים מועילים הרבה יותר.
למעשה, גם החמצן שאתה צורך אינו חף מהשתלטות סביבתית. הרי לשם מחזורו, נחוצים אלפי עצים וצמחים (כן כן! שוב אותן חסות!) שיועסקו כאחרוני עובדי הקבלן, ינשמו את הפחמן הדו-חמצני הרעיל שאתה מיצר במשך היום, ויכלו את כחותיהם בפוטוסינתזה – והכל למען חזירים עשירים, מפונקים ואנוכיים כמוך.
ובכלל, עליך לזכור: אם תמנע גם ממים וחמצן (למעשה, בדיוק כמו אם תמשיך בצריכה הנפשעת שלהם, כל עוד אתה דבק בעמדתך ומגביל את עצמך לאלה בלבד), תזכה במהרה להזין גם עוד רבבות שלשולים ורימות, ותהפוך לחלק בלתי נפרד משרשרת המזון הנצחית הבלתי ניתקת.
אנא שקול את דרכיך שנית, למען עתיד ילדנו…
אם הייתי יודע שאחד השלבים ההכרחיים בתהליך הכנת המבורגרים כולל גם מגע אינטימי עם פרה הייתי בוחר מקצוע אחר…
מסכימה עם ירון.
החוק יחייב גם מסעדות וגם מעסיקים פרטיים?
מה יעשו במסעדת "רק בשר"? ישנו את השם לגם בשר?
החוק תקף רב במקומות עבודה בהם המעסיק מספק מזון על ידי שירות הסעדה או נותן למזנון למכור מזון ומשקאות או במוסדות ציבוריים. מסעדות פטורות לעת עתה מהרעה.
יוחאי חיפשת טרור? הנה בא ירון, דוגמה נוספת לטרור הטבעונאצי שהם מנסים להשליט. כל מי שאוכל בשר הוא אנס, רוצח ומתעלל.
אם לא שמת לב רותם, אנשים שאוכלים בשר אוכלים גם צמחוני אבל לא להפך. החוק הזה יותר מראוי שיהיה.
הפוסט הזה אבסורדי לחלוטין…כשקראתי אותו לא ידעתי אם לבכות או לצחוק.
טרור אידאולוגי מפריע לך? ורצח לא מפריע לך? מה עם אונס? חניקה\טחינה בחיים? הפרדת תינוק מאמו באלימות? כליאה? ניצול אכזרי? התעללות? גרימת מחלות ועיוותים גנטיים? חשמול? צריבת מספרים? גרימת צער, סבל ופחד קטסטרופליים? (וכל הזוועות – ללא כל סיבה מוצדקת?).. מאלה לא אכפת לך? ובכלל, למה אתה מצפה שאחרים לא יכפו עלייך משהו, כשאתה כופה שואה וחיי גיהינום על אחרים? כאילו ברצינות….
אני תוהה איך תצפה מהמדינה להגיב אם כל המשפחה שלך פשוט תרצח יום אחד… ברור כשמש — מאסר עולם לרוצח… רגע, על מה אני מדברת בכלל ?!?! לאסור אדם על רצח ?!?! ממש טרור אידאולוגי! שכל אחד יחיה איך שהוא רוצה ויאכל וירצח ויתעלל וינצל ויכלא ויאנוס את מי שהוא רוצה ! קדימה, תמשיך לרצוח ולתמוך בהמשך גרימת השואה המזעזעת, שמישהו יעז לבוא ולכפות עלייך את האידאולוגיה המוסרית שלו שעל פיה נאסר עלייך להתעלל בחלשים וחסרי הישע, שלא עשו כל רע מימיהם…
הצחקת אותי "עדיף לסגור" מאשר להוסיף מנה צמחונית??? רק אדם בעל טינה גדולה במיוחד לנושא, שיותר גדולה מרצונו להתקיים בכבוד, יעשה שטות כזאת. כל חוק דורש "הפחדה" מאכיפה כדי שאנשים שרוצים לעבור אותו ישקלו את דרכם ויתקנו. למשל, לא אגנוב רמזור כי קיבלתי אזהרה. הפיתרון של בעלי אותם עסקים כל כך פשוט. הסיפור דוגמה שלך "בכלל לא" מוטה, עם כל מיני תיאורים פיזיים של האורח המפתיע. אני מציירת בראשי המון תיאורים על אותו מסעדן דוקא, לא פחות "מחמיאים".