!הצעירים בחרו? הצעירים ישלמו

9 תגובות למאמר

1. מאמר לא אובייקטיבי. מצד אחד, מדובר על חוסר התועלת במימון ביטוח בריאות, הפריפריה ומדעי הרוח. ומצד שני, לא מזכיר אפילו לא במילה אחת את מי שהמדינה ממנת מכיסה בסכומי עתק וזאת לא לשלוש שנים אלא לכל החיים. מי הללו? "הישיבות היצרניות".
   נכון, אלו בטוח עדיפות על מדעי הרוח כי הן מועילות" ללאומיות,
   נכון? מה עם ההתנחלויות? מחיר זול לכל כיס? בקיצור כשנוח אז המדינה צריכה לממן, כשלא נוח אז לא ממנים.
   תנסה להיות קצת, רק קצת, הגון. ואני לא שמאלי ואפילו תומך בכלכלה חופשית.
   נלסון ג.

   הגב

   1. מימון הישיבות הינו תוצאה ישירה של סבסוד האוניברסיטאות. לא ניתן להפסיק את מימון הישיבות ללא הפסקת מימון האוניברסיטאות. על כן עליך לבחור: הפסקת מימון אוניברסיטאות שתוביל להפסקת מימון הישיבות, או המשך הקיטורים.

      תכנית מאוד פשוטה לפתרון הבעיה היא להחליט שהחל משנתון גיל מסויים לא יינתן יותר סבסוד ללימודים גבוהים ובמקום זאת בני אותו שנתון יקבלו משכורת בזמן שירות החובה, משכורת שיוכל לממן את לימודיהם אם יחסכו את רובו.

      מדובר בפתרון יעיל וצודק שיעביר עם הזמן את הלימודים לפסים יצרניים ובהיקף סביר.

2. נלסון, שלום

   המדינה לא רק מממנת את "הישיבות היצרניות" אלא היא יצרה אותן. ללא מדינת הרוווחה, הישיבות היו לומדות מתמטיקה ואנגלית, ללא כפיה מהמדינה, כפי שכל אדם במערב הרודף אחר טובתו האישית עושה. אולי לא היו לומדים לימודי ליבה, אזרחות וציונות, אך זו סוגיה אחרת.

   לגבי האובייקטיביות, אתה מן הסתם חדש כאן ואנו מזמינים אותך לחטט קצת באתרנו החדש ולקרוא את מאמרי הצנוע שעלה כאן ביום הראשון לקיומנו, תחת הכותרת "החרדים וכשלון מדינת הרווחה".
   https://mida.org.il/?p=466

   שם טענתי שהבעיה החרדית איננה לא ציונות ולא צבא, אלא כלכלית והיעדר חוש מציאות. הפיתרון על כן טמון גם בכלכלה, וליתר דיוק בביטול מדינת הרווחה.

   הגב

3. אהרון,
   מעניין מאד בכל הנוגע לכלכלת ארה"ב,
   אך בישראל אני סבור שהמצב שונה- לגבי הדיור עוד מוקדם מידי לקבוע אילו אוכלוסיות יהנו מההקלות בדיור אם כי יש חשש שאוכלוסיות חלשות יהנו יותר. אך לגבי החינוך- חינוך חינם לגילאי 3-4 היה קיים כבר שנים בפריפריה ובאזורים חלשים והשנה החוק הוחל גם במקומות החזקים יותר, מה גם שבעיקר נהנים ממנו הצעירים בתחילת דרכם. על פניו הטבה למעמד הבינוני דווקא

   הגב

4. אברום, שלום

   למעמד הבינוני התל-אביבי מעט ילדים והוא זה שנושא ברוב נטל המיסים. מכאן שחינוך החינם יבוא על חשבון המיסים שלהם.
   הריני מתיר לעצמי לצטט את את הכלכלן אורי כץ בעל הבלוג המוצלח "דעת מיעוט":

   http://orikatz.wordpress.com/2012/09/19/stupidity/

   במקרה של מחאת העגלות, האימהות המוחות פשוט לא הבינו את המתמטיקה הבסיסית: סבסוד עלויות גידול הילדים הוא העברת כסף מאוכלוסיות שיש להם מעט ילדים לאוכלוסיות שיש להם הרבה ילדים. יצא לי לדבר בעצמי עם אימא אחת כזו מעט אחרי פרוץ המחאה, בזמן ששמרתי על יותם בגן משחקים, והיא פשוט לא הבינה שחינוך חינם מגיל 0 יבוא על חשבון כספי המיסים שלה. היא חשבה שעד כה הילד שלה הלך לגן פרטי שעלה הרבה כסף, ועכשיו הוא ילך בחינם לגן עירוני, מבלי להבין מהיכן מגיע הכסף שמכסה על ההפרש, וגם לאחר שהסברתי לה מספר פעמים היא לא הבינה. אוכלוסיות שיש להן מעט ילדים, כמו אנשי מעמד הביניים והעשירונים העליונים שהובילו את המחאה, בהכרח יפסידו ממהלך כזה. אין כאן אידיאולוגיה, אלא וודאות מתמטית. כפי שכתבתי בעבר, רוב העניים בישראל ממילא מקבלים גני ילדים מסובסדים, כך שההפסד אולי לא יהיה כל כך גדול, אבל לא ייתכן שיהיה כאן רווח. את מה ששילמנו עד כה לגנים פרטיים, נשלם בתוספת של מיסים, זה הכל (תוספת המיסים לא תהיה שווה לעלות החודשית של הגנים פרטיים, מכיוון שהיא תתחלק לאורך כל החיים שלנו, גם אחרי שהילדים יסיימו את הגן). המקרה של הדיור הציבורי דומה: סטודנטים תל אביבים קראו בהפגנות להרחבת הדיור הציבורי, מבלי להבין שאת הדירות יקבלו בסופו של דבר אוכלוסיות אחרות לחלוטין, בעיקר חרדים. כאשר ביבי הציע להם הרחבה של מעונות הסטודנטים, הם דחו אותו בבוז.

   כתבתי על הנושאים האלו הרבה באותה התקופה, תוך כדי ההפגנות (ראו כאןוכאן), ולא הייתי היחיד שאמר את הדברים האלו. לא היה שום צורך בגאונות יוצאת דופן על מנת להבחין בטיפשות הזו, ולחזות מה יקרה בעתיד, ומה שאני ואחרים חזינו אכן התרחש. הטיפשים הצליחו להזיק גם לעצמם וגם לנו.

   הגב

   1. אהרון,

      אני לא יודע מה הסברת לאמא ההיא בגן המשחקים. אני יכול לתאר לך את המצב של משפחתי.
      אני מרוויח קצת מעל השכר החציוני. אשתי מרוויחה קצת פחות ממני, בסביבות השכר החציוני. יש לנו שני ילדים שנמצאים כבר בגיל חינוך חובה, והמעבר לגיל הזה היווה עבורנו הקלה כלכלית גדולה.
      אילו הממשלה, במקום לסבסד חינוך חובה, הייתה מעניקה לנו פטור מלא ממס ההכנסה (נניח), הכסף שהיינו חוסכים לא היה מכסה את העלות של מסגרות החינוך לילדינו. והרי:

      א) איש לא העלה הצעה לניכוי מלא של הוצאות חינוך ממס הכנסה.
      ב) הצעה זו, לו הייתה מועלית, הייתה פוגעת ביותר ממחצית האוכלוסייה העובדת (כאמור, אפילו אנחנו היינו מפסידים ממנה, ויותר ממחצית מקבלי המשכורות בישראל מרוויחים פחות מאתנו – זוהי המשמעות של השכר החציוני).
      ג) שוק התעסוקה בישראל הוא סך הכל די גמיש. פירוש הדבר הוא שגם אני וגם אשתי עשויים להיות מפוטרים ביום מן הימים. זה הוגן לכשעצמו, אבל אם אתה רוצה ליצור תלות בין זכות הילדים שלנו לחינוך ובין היקף המשכורות שלנו כהורים, אתה מאפשר את המצב שבו הפיטורים שלנו (בלי קשר לשאלה כמה הרווחנו קודם) יגרמו להפסקת החינוך של ילדינו.
      לא, תודה.

5. ארה"ב היא אחת המדינות הכי לא ברות השוואה לישראל מבחינה כלכלית-חברתית. ארה"ב נבנתה על אתוס של אינדיבידואליזם ויוזמה חופשית, הפרדת דת ממדינה, מינימום מוערבות של הממשלה בחיי הפרט.
   ישראל נבנתה כמדינת העם היהודי שחי בקהילות צפופות בהן הייתה התערבות רבה של הנהגת הקהילות בחיי הפרט, עזרה הדדית.
   ישראל קמה כמדינה סוציאליסטית והצליחה תוך 65 שנה לצמצם למינימום פערים בין עולים משכילים ממערב אירופה עם שילומים מגרמניה לעולים מצפון אפריקה, מה שלא קרה בארה"ב יותר ממאה חמישים שנה אחרי שחרור העבדים

   הגב

   1. לא מדויק, ישראל אכן התנהלה כמדינה סוציאליסטית עד שפשטה את הרגל באמצע שנות ה-80 ומה שהחזיר את ישראל למסלול מאז ועד היום הוא השוק החופשי (יחסית) וצמצום דראסטי של ההוצאה הציבורית. זה גם מה שהביא, בנוסף לזמן שעבר, לצמצום הפערים בין עולי המערב לעולי המזרח. איפה שלא תסתכל תראה שמדיניות סוציליסטית מקבעת סטטוס חברתי ומבטלת את המוביליות החברתית, ובמקומות בהם הממשלה הייתה מעורבת פחות למהגרים ולאוכלוסיות החלשות לקח מעט זמן יחסית להשתלב ולגשר על הפערים.

6. מעניין האם בעוד שלושים שנה הממשל הפדרלי יצטרך לחלץ את הגופים שנותנים הלוואות לסטודנטים, כפי שנדרש לחלץ את פנאי מי ופרדי מק…

   הגב