שיתוף הפעולה עם אבו מאזן והפיוס הפלסטיני הסבו את תשומת ליבה של ישראל מהתחזקות החמאס ביו"ש. עתה אנו משלמים את המחיר.
אירוע החטיפה ניפץ את אשליית החלוקה בין עזה של חמאס לאש"ף ביהודה ושומרון • תהליך הפיוס הפלסטיני יצר בישראל ובעולם מצג שווא של התמתנות, אך בו בזמן חמאס היטיב לבסס את כוחו ביהודה ושומרון ולחזק את תשתית הטרור באזור • מי שהקשיב היטב יכול היה לשמוע כבר לפני חודש את בכיר חמאס באוניברסיטת ביר זית מאיים: "נפתיע את האויב" • המציאות הוכיחה כי אין ערבויות זרות לביטחון ישראל. עתה, את ניסיון השיחזור של עסקת שליט יש לגדוע באבחה חדה ולחסל את תשתיות הטרור
בשנים האחרונות התקבעה בציבור הישראלי תפיסה האומרת כי קיימת חלוקה בין עזה לשטחי יהודה ושומרון, לאור העובדה ששטחים אלו נשלטים בידי שני גורמים שונים: חמאס שולטים ברצועה ואילו אש"ף שולט ביו"ש. תפיסה זו חלחלה גם אל הדרג הפוליטי בישראל. התוצאה הייתה שההנחיות לצה"ל ולשב"כ להילחם באופן שוטף בתשתיות חמאס ביו"ש לא היו נחרצות וברורות. כך, בשבוע האחרון חווינו על בשרנו את השלכות התפיסה השגויה הזו.
עסקת שליט הכשירה את הקרקע
שבוע עבר מאז שנחטפו הנערים אייל יפרח, גיל-עד שער ונפתלי פרנקל. נכון לשעת כתיבת שורות אלו עדיין אין מידע לגבי נסיבות החטיפה, מי ביצע את החטיפה, היכן נמצאים הבחורים ומה דרישות החוטפים. העדר מידע מעיד על מבצע מתוכנן היטב, ועל כך שהמבצעים משתייכים לארגון מסודר ומנוסה. האצבע המאשימה מכוונות מיד אל חמאס, ובדגש על הזרוע הצבאית של התנועה, גדודי עז א-דין אל-קסאם.
ואכן, ממשלת ישראל הודיעה כי תנועת חמאס היא זו שאחראית לחטיפה ופתחה בגל מעצרים כנגד פעילי וראשי התנועה ביהודה-ושומרון. ניתן לשער כי יש לצה"ל ולשב"כ הוכחות על מעורבות חמאס בחטיפה, אך אלו טרם פורסמו. עם זאת, האווירה שיצרה תנועת חמאס תומכת בהנחה שהיא זו שביצעה את החטיפה. נאומים שנשאו מנהיגי חמאס, ובראשם ח'אלד משעל, כוללים רמזים על כך שהתנועה תמשיך בשיטת הפעולה שהתגבשה בעסקת גלעד שליט ובעסקות שקדמו לה: חטיפת חייל או אזרח, מריטת עצבי הציבור הישראלי, העלאת דרישות מוגזמות, משא-ומתן קשוח, הפעלת מניפולציות רגשיות, ועסקת שחרור אסירים גדלה. ההישג של התנועה בשחרור יותר מאלף אסירים, רבים מהם עם דם על ידיהם, תמורת חייל אחד לימד את חמאס שהמאמץ משתלם והשיטה פועלת.
יתרה מכך, שיטה זו גם מפלגת את הציבור הישראלי ויוצרת בו מחלוקות לגבי השאלה האם לשחרר אסירים שיש דם על ידיהם או לא. המחלוקת הזו גם יוצרת יוזמות חקיקה הנוגעות לסוגיית שחרור אסירים, ויוזמות אלו גם הן מעמיקות את המחלוקות בתוך החברה הישראלית. גם זה הישג של תנועת חמאס.
בכיר חמאס לפני חודש: נפתיע את האויב
עד החטיפה כמעט ולא הייתה כמעט שום פעילות גלויה נגד המערך המסועף של ארגוני החמאס באזור יהודה ושומרון. שיתוף הפעולה עם מנגנוני הביטחון הפלסטינים יצר רושם שאנשי חמאס ביו"ש נמצאים "תחת שליטה", וישראל איננה צריכה לדאוג מהתנועה בכלל ומהזרוע הצבאית שלה בפרט.
ברקע עמד גם סיפור הפיוס בין חמאס ואש"ף. רבים בישראל האמינו שפני חמאס לפוליטיקה, לממשלה, לבחירות ואולי גם להשתלטות על הרשות הפלסטינית בדרכי שלום, ולא להמשך הלחימה נגד ישראל. גם השקט היחסי השורר בין ישראל ורצועת עזה בחודשים האחרונים הוריד בקרב הציבור בישראל את דרגת הדאגה מפעולות צבאיות של הארגון, בוודאי ביהודה ושומרון.
אולם ההוכחה לכוח הציבורי של תנועת חמאס באזור התקבלה רק לפני חודש. בבחירות למועצת הסטודנטים של אוניברסיטת ביר זית זכה חמאס ב-20 מושבים מתוך 51, אש"ף זכה ב-23 מושבים, החזית העממית לשחרור פלסטין ב-7 והחזית הדמוקרטית באחד. היו בישראל מי שראו בכך סימן מדאיג להתחזקות חמאס, אך מנגד היו גם כאלו שראו בכך את המעבר של חמאס מארגון טרור לארגון פוליטי. בישראל לא הבינו שחמאס פוסע על המסלול שהתווה חיזבאללה בלבנון: אחוז בפוליטיקה וגם מהטרור אל תניח את ידך.
לאחר ההצלחה של חמאס בבחירות אלה, הופיע חסן יוסף, מנהיג חמאס בשומרון, בפני 20 נבחריה. נאומו נמצא ברשת וכל אחד יכול להקשיב לצעקותיו, שבהן הופיעו הקטעים שלהלן (הערותיי בסוגריים, מ"ק):
אומרים שחמאס גמורה, יש פיוס. לא, ואני אומר לכם שישמעו את זה כל הסטודנטים, ישמעו הקרובים והרחוקים (כל העולם), ושכל אמצעי התקשורת ישמעו, אנחנו היחידים, עזה היא היחידה, אשר יש לה כלים חדישים, כולם יודעים, שבכל שלב שהוא תהיה עזה על כל מה שיש בה ותחת כותרת ההתנגדות, יגיע שלב, אתם תראו, שבפעם הראשונה עזה היא אשר תפתיע את האויב והיא אשר תבצע פעולת תקיפה המגיעה בעזרת אללה יתעלה ויתרומם. (מחיאות כפיים). ואני לא אומר את הדבר הזה בלי מחשבה (חוזר על משפט זה) שכן להתנגדות (חמאס) בעזה יש הרבה, אני אומר לכם: יש לה הרבה, ועזה היום, כל פלסטין, כל סנטימטר מאדמת פלסטין ההיסטורית, נמצאת בתוך מעגל הפגיעה מתוך עזה בחסדי אללה, ישתבח ויתפאר. (מחיאות כפיים וקריאות)…
הו אחים והו אחיות, אומר מילים אחרונות: לא ייתכן שנקבל את הפיוס (עם אש"ף) בשום מחיר יחד עם כפיית המשוואה של האגרוף הביטחוני (קרי, ההסדרים הביטחוניים עם ישראל שעל פיהם הרש"פ מסכלת טרור) עם הפיוס, לא נקבל בשום פנים ואופן שתהיה כאן, בגדה המערבית. (הקהל מוחא כפיים) … אחיי ואחיותיי, אתם חזקים, אתם גדולים, אתם עצומים, אתם מניחים את היסוד לשלב הבא. אתם תראו בקרוב, אני נשבע באללה, כמו שאני רואה אתכם (לפניי), אתם תראו את הניצחון מגיע אם ירצה אללה, ובאותו יום ישמחו המאמינים (המוסלמים) בניצחון אללה התומך (ונותן ניצחון) למי שהוא רוצה. יברך אתכם אללה.
כאן המקום לציין כי העובדה שראש ארגון טרור מופיע במוסד אקדמי ומדבר באופן רשמי מעל במת נואמים המכוסה בדגל חמאס, לא עוררה שום תגובות בקרב שוחרי "החרות האקדמית" בישראל ובעולם; אלה הנלחמים נגד ישראל, מכנים אותה "מדינת אפרטהייד" וקוראים להחרימה, להטיל עליה סנקציות ולמשוך ממנה השקעות (BDS).
תיעוד מעצרו של חסן יוסף ביום ש' (14.6)
לעצור את ההשתלטות
חסן יוסף קושר קשר הדוק בין חמאס בעזה ובין נוכחות התנועה ביהודה ושומרון, אך גורמים בישראל לא ראו זאת, כי היה יותר נוח לראות את הכול מבעד לחור המנעול של הפיוס. "זה לא אינטרס של חמאס לנקוט בטרור בשלב זה", אמרו לנו כל אלו שמסתכלים על חמאס במשקפיים ישראליות, ומנסים להעריך את צעדי התנועה תוך הפעלת שיקולי ההיגיון הישראלי.
אלא שבשטח המצב היה שונה: מנגנוני הביטחון הפלסטינים לא גילו את ההתארגנות של החוטפים, או שהעלימו ממנה עין באופן מכוון כדי לא להפריע למאמצי הפיוס. תחת "עינם הפקוחה" של מנגנוני הביטחון הפלסטינים התפתחה תשתית חמאסית, שביצעה באופן כמעט מושלם את החטיפה, את ההימלטות, את החבאת הבחורים או הובלתם לאזור אחר. כמעט מושלם, בשל העובדה שאחד החטופים הצליח ליצור קשר טלפוני עם מוקד המשטרה וללחוש משהו שלא הובן כראוי. חטיפה מושלמת הייתה מונעת מהחטופים ליצור קשר עם כל גורם חיצוני.
בעקבות החטיפה החליטה ישראל לעשות את מה שלא עשתה הרשות הפלסטינית. היא החזירה לכלא רבים ממשוחררי עסקת שליט מתוך היגיון פשוט: שחרורם היה כנגד שחרור ישראלי, ותפיסת ישראלים מצדיקה את החזרתם לכלא. ישראל גם עצרה חברי פרלמנט מטעם חמאס, סגרה ארגוני "צדקה" ואמצעי תקשורת של חמאס. בקיצור: ישראל עושה את מה שהיא חייבת לעשות כדי למנוע את הפיכת יהודה ושומרון למדינת טרור נוסח עזה.
ישראל פועלת באווירה בינלאומית נוחה יחסית. העולם מרוכז כעת במתרחש בעיראק, שחלקים ממנה נכבשים במהירות על-ידי ארגון 'מדינת האסלאם של עיראק והלבנט', המאיים על תעשיית הנפט בצפון עיראק. איראן מעורבת, ארה"ב שולחת חיילים והעולם מקווה שעיראק תשרוד כמדינה מאוחדת. המתרחש באוקראינה גם הוא מרכז התעניינות, בעיקר לאחר שהבדלנים הרוסים הצליחו להפיל מטוס אוקראיני ולהרוג כחמישים מחיילי הממשלה. בקניה ביצעה מיליציית "שבאב אלמוג'אהדין" מסומליה טבח המונים, וגם משחקי הכדורגל בברזיל מסיטים את התעניינות העולם מחטיפת שלושה ישראלים ומפעילות ישראל נגד חמאס ביהודה ושומרון.
ישראל אחראית לעצמה
עתה, בגבול עם עזה יש הסלמה, ויש כבר מי שמזהיר שאינתיפאדה שלישית נמצאת בפתח. האירועים בשבוע האחרון סיפקו עוד הוכחה שבענייני ביטחון ישראל יכולה לסמוך רק על עצמה, לא על רשות או מדינה פלסטינית, ולא על הסכמים עם מדינות ערביות, ככל שתהיינה ידידותיות. אף שלטון ערבי לא ינהג בנחישות הנדרשת להגנה על ישראל מפני ארגוני טרור דוגמת חמאס, ולכן על ישראל להישאר בשטחי יהודה ושומרון לעולמי עד ולנצח נצחים. אפשר לצאת מהערים כדי שיקומו בהן אמירויות על בסיס המשפחות הגדולות, אבל המרחב הכפרי חייב להישאר בשליטה ישראלית.
הקריסה של צבא עיראק מול לוחמי "מדינת האסלאם" מוכיחה לכול שבמזרח התיכון אין לסמוך על כוחות מלאכותיים, גם אם ארה"ב הקימה אותם, חימשה אותם, אימנה אותם ומימנה אותם. תסריט דומה יתרחש באפגניסטאן כשייסוגו ממנה כוחות הקואליציה, ולכן ישראל צריכה לומר לאמריקנים אמירה פשוטה וישירה: "אנחנו חיים ורוצים להמשיך לחיות באזור שאנחנו מבינים יותר מכל אחד אחר איך להתנהג בו ואיך להתנהל בו. פה זה לא אירופה ולא אמריקה. אנא הניחו לנו לפעול כנדרש, ואם אתם חברים שלנו אז עזרו לנו במקום לעודד תנועות טרור כמו חמאס". יש בקונגרס ובציבור האמריקני אנשים רבים שיזדהו עם אמירה כזו ויסכימו לה.
הדברים של איש חמאס לא שונים בתוכנם מאלה של רבנינו. "בעזרת אללה ננצח", "אחיי ואחיותי אתם חזקים" וכו'. לא הייתי מפרש אותם כמשהו עם תוכן עמוק שמעיד על תכנון החטיפה. זו מניפולציה.
יש הבדל בין רבנים שאומרים בעזרת ה' נצליח להתגבר על רוצחים שפלים.
לבין בעזרת אללה נרצח ונהרוג רק מי שלא מסכים עם דרך האיסלם הברברי.
ההשואה שלך רק מראה כמה בור וטיפש אתה.רחמנות שיהודי כותב כזה דבר.
לדניאל- ההבדל הוא במעשים,לא שמעתי
על רבנים שהתירו דם של ערבים{מיותר לומר על קריאות לרצח של ערבים} כלומר,על עצם זה שהם נושמים{וזה לא שאני חושב שיש להם תמיד הצהרות יוניות אך ההשוואה אינה במקום} בניגוד
לחמא"ס ושאר הארגונים הג'יהדיסטים שהם לא יכולים לשאת את העובדה שיש
בסביבתם משהו שנושם ושונה מהם כך שמבחינה עובדתית האמירה שלך אינה נכונה
רוני ידידי, בור וטיפש אני בטוח לא אך אם זו דרכך להתמודד עם טענותי אשרייך. בכל מקרה תגובתי היתה ארוכה יותר וחלקים ממנה נמחקו ע"י המערכת. אני מסכים שאנשי הג'יהאד קוראים לרצח חפים מפשע אך הנקודה היא שהציטוט המובא בכתבה זו לא מראה לא את זה ולא את מה שכתוב בכתבה. הציטוט מראה התנגדות (שאינני מסכים איתה) למצב של כיבוש, והתנגדות לאויב. אני לא שמח לשמוע את הדברים אבל אין ספק שלא נאמרים שם דברים כגון (ואני מצטט אותך):
"בעזרת אללה נרצח ונהרוג רק מי שלא מסכים עם דרך האיסלם הברברי."
לצערי הרב בביקורי האחרון בבית הכנסת (דבר שאינני מרבה לעשות, אך הוא נערך לאחרונה) שמעתי רב מתיר את דמם של לא יהודים וגם את דמם של יהודים שאינם שומרים מצוות, וזו לא היתה הפעם הראשונה ששמעתי דברים שכאלו. כמו כן ניתן למצוא רבנים רבים מתירים את דמם של הגויים תחת פלפולים כאלו ואחרים (ואין ספק שרמת ההתפלפלות ביהדות הינה מהגבוהות שיש, אילוץ של מאות ואף אלפי שנות רדיפה), ולראייה הספר ה"נהדר" – תורת המלך.
לגבי המעשים, אנחנו מאוד אוהבים לראות את עצמנו כמוסריים, אך נהיה מוסריים באמת רק אם נדע לבקר את עצמנו. כן, גם בתוכנו יש אנשים הקוראים לרצח ופגיעה בחפים מפשע, על אף שמילותיהם יפות יותר. כן, גם בתוכנו יש גזענות אשר רואה בערבים נחותים, ורואה בערך חייהם משהו זול יותר מערך חייו של יהודי. רק כאשר נבין (וגם הצד השני יבין) שאדם הוא אדם, וערך חייו של כל אדם שווה לערך חייו של כל אדם אחר נוכל להתקדם הלאה.
דבר אחרון, אנא ממך על תרחם עליי. אני אומנם יהודי אך ערכים הומנים ודמוקרטיים חשובים בעיני אף יותר, גם אם הדבר דורש ממני להתנגח לעיתים ביהדות.