פירון נגד מצויינות

רק לאחרונה התפרסם דו"ח חריף של מבקר המדינה שהציג תמונה עגומה ביותר של התדרדרות המצוינות בלימודי המתמטיקה בישראל. למרות שהאצבע המאשימה הופנתה בחדות כלפי משרד החינוך, שם לא עוצרים באדום וממשיכים להחריב את התחום מבלי להשאיר אבן אחת שלא נהפכה.

כך, החלטה חדשה ותקדימית של הנהלת המשרד קובעת כי החל מהשנה הבאה לא יוכלו תלמידים להיבחן ברמה של 5 יחידות לימוד במתמטיקה בכיתה י'. ההחלטה פוגעת אנושות ב"תוכנית לנוער מוכשר במתמטיקה", שמופעלת החל מ-1982 על ידי המרכז הישראלי לקידום מדעי המתמטיקה. לתוכנית מתקבלים תלמידים מצטיינים בלבד, והללו מתחילים את לימודיהם לקראת בגרות ברמה של 5 יחידות במתמטיקה בכיתה ח', וניגשים לבגרות עצמה בכיתה י'. חלקם הגדול ממשיך ללימודי תואר ראשון במתמטיקה ובפיסיקה במקביל ללימודם בכיתות י"א-י"ב ובשנה שלאחר מכן (במסגרת דחיית גיוס מול הצבא). רבים מבוגרי התוכנית הינם פרופסורים מובילים כיום בפקולטות למתמטיקה ולהנדסה באקדמיה הישראלית.

המשמעות של החלטת המשרד היא, כמובן, שהחל מעתה תלמידים לא יוכלו לסיים את התואר האקדמי לפני שירותם הצבאי. אך המשרד לא הסתפק בגזרה החדשה לשנים הקרובות והחליט בשרירות לב לפגוע גם בתלמידים המצויים בעיצומה של התוכנית בכיתות ט'. למרות שהללו התחילו את לימודיהם לפני כשנתיים, במטרה לסיים את הבגרות מוקדם ולהתחיל בלימודי התואר, הוחלט במשרד שהם יוכלו לגשת בשנה הבאה לבחינת הבגרות במתמטיקה רק אם יגישו בקשה מיוחדת, ואם יעברו בחינת מיון שתקבע האם הם רשאים לגשת לבגרות בכיתה י'. התלמידים הללו כבר עברו בחינות סינון עם כניסתם לתוכנית, ולכן לא ברור מדוע המשרד מתעמר בהם ומבקש מהם לעבור בחינה נוספת, רק כדי להיות זכאים לגשת לבחינה. רק לאחר שהופעלו לחצים, התקפלו במשרד החינוך והודיעו כי למרות הרפורמה תלמידי השנה הקרובה בכיתה י' יוכלו לגשת לבחינות כרגיל.

שיוויון הרסני

ההחלטה החדשה היא השלמה של מהלך השוויון וההאחדה הכוללת שמבקש שר החינוך ליצור בבחינות הבגרות החינוך, במסגרתו לא תינתן לתלמידים האופציה לגשת ליותר משתי בחינות בגרות ברמה של 5 יחידות מלבד מתמטיקה ואנגלית.

הנפגעים העיקריים מההחלטה הם אלפי תלמידים בעלי יכולות גבוהות המסוגלים כבר בגיל צעיר להעמיק בלימודים ברמה גבוהה, אך שר החינוך כופה עליהם בכוח להמשיך בסביבה לימודית שאינה הולמת את יכולותיהם. ההחלטה הזאת תמוהה עוד יותר לאור המציאות הישראלית המחייבת את התלמידים להשקיע שלוש שנים מחייהם בשירותם הצבאי, ולכן התחלת הלימודים האקדמיים בישראל מאוחרת הרבה יותר מהנהוג בעולם, כך שאין כל סיבה לכפות עליהם לא לנצל את שנות התיכון להשקעה בלימודים אקדמיים.

לא רק התלמידים נפגעים מההחלטה, אלא גם צה"ל. כך למשל, רוב המשתתפים ב"תוכנית לנוער המוכשר במתמטיקה" משרתים ביחידות טכנולוגיות מובחרות בצה"ל שמשתמש בהכשרתם האקדמית לצרכיו, מבלי להשקיע במימון לימודיהם, כמו במסגרת תוכנית העתודה. בלשכת ראש אכ"א הבינו את חשיבות העניין ובמשך תקופה ארוכה ניסו לפעול להחרגת התוכנית מרפורמת הבגרויות של השר, אך ללא הצלחה.

בשיחה עם אחד ההורים הפעיל כנגד רפורמת הבגרויות טענתי כי אני מתקשה להאמין שהרפורמה תשרוד מעבר לתקופת כהונתו של השר הנוכחי. תגובתו מבטאת אולי יותר מכל את הבעייתיות שברפורמה: "מדיניות המשרד אולי תשתנה בעוד מספר שנים", אמר לי ההורה המודאג, "הבן שלי עושה עכשיו את תעודת הבגרות שלו, לא בעוד מספר שנים".

פירות רקובים

השר שי פירון נוהג לומר כי בניגוד לשרי חינוך קודמים, הוא בוחר לקדם רפורמות שלא הוא יקטוף את פירות ההצלחה שלהן. ההחלטה האחרונה מלמדת את ההפך הגמור. פירון אוהב לדבר על צמצום פערים ויצירת שוויון, אך במקום ללכת בדרך הקשה ולהשקיע במהלך ארוך טווח בקידום תלמידים מהפריפריה, הוא בוחר לייצר שוויון בדרך הקלה ופשוט מונע מתלמידים בעלי יכולות גבוהות לממש את יכולתם. לא רק שאין כאן שוויון, אלא אין כאן גם שום פירות שמישהו אחר יקטוף. לשר החינוך הבא מחכה הרבה עבודה.