ישראל כבר לא יכולה לסמוך על וטו אוטומטי של ארצות-הברית באו"ם. ואם חשבתם שאין יותר לאן להידרדר, חכו עד אחרי הבחירות לקונגרס.
אובמה נגד נתניהו, סיבוב 119 • בבחירה שבין איום גרעין איראני להתנחלויות, ניבולי הפה של בכירי ממשל אובמה מעידים על סדר העדיפויות • ישראל כבר לא יכולה לסמוך על וטו אוטומטי של ארצות-הברית באו"ם • ואם חשבתם שאין יותר לאן להידרדר, חכו עד אחרי הבחירות לקונגרס
פעם נוספת משתמש הממשל האמריקני בכתב מגזין ה'אטלנטיק' ו'בלומברג' ג'פרי גולדברג במסגרת תכניתו "הצינור". גולדברג הפך לכלי התיעול העיקרי בהעברת כעסי הנשיא אובמה, זעמו של הממשל, תסכוליהם של הבית הלבן ומחלקת המדינה ממדיניות ישראל. כמו בשבוע שבו ביקר ראש הממשלה נתניהו באו"ם לפני חודש; גם אז לפני פגישתו עם הנשיא פרסמו נציגי הממשל והאיחוד האירופי בישראל, 'שלום עכשיו', ידיעות על בניה בירושלים. אז החל משבר הבניה. משבר חמור יותר מבחינת הבית הלבן מאשר התגרענות איראן או רצח העם במלחמות 'המדינה האסלאמית', או הטבח המתמשך בסוריה.
יש בדיווח של ג'פרי גולדברג הרבה ניבולי פה מצחינים של בכירים עלומי שם בבית הלבן. אבל הסיפור העיקרי טמון בפסקה הבאה וכל השאר הוא "חרא", אם תרשו לי לשאול קצת קלאסה מעל אנשיו של אובמה. "בשנה הבאה ממשל אובמה באמת עלול לקפל את ההגנה הדיפלומטית של ישראל באו"ם, אבל עוד לפני זה, שני הצדדים מצפים לדו-קרב בנושא איראן, במידה שיגיעו להסכם עם איראן על עתיד תכנית הגרעין שלה", כותב גולדברג. הוא מכנה את המצב כ"משבר הגרוע ביותר (ביחסי ישראל-ארה"ב) אי פעם", והמשבר "עוד יחמיר אחרי הבחירות של נובמבר". כלומר, בשבוע הבא.
בישראל לוקחים כנתון שארצות-הברית תטיל וטו באו"ם על ההצעה שיעלו הפלסטינים במועצת הביטחון, לקצוב את לוח הזמנים של ישראל לנסיגה מהשטחים. נראה שלכיוון הזה – של זירת האו"ם – מכוון המשבר שהנשיא אובמה מייצר, ושנתניהו תורם להחרפתו. בסביבה של ראש הממשלה נתניהו חוששים מהתפתחות נוספת: שבמקום הצעת החלטה על לו"ז לנסיגה תעלה הצעת החלטת במועצת הביטחון שתכפה על ישראל הקפאת בנייה מעבר לקווי 4 ביוני 67'. האמריקנים רומזים בגסות: אל תבנו על הטלת וטו מצדנו בנושא הבנייה בשטחים. בעבר, למרות המשברים התכופים בין נתניהו לאובמה, ארצות הברית נהגה להטיל וטו במועצת הביטחון על החלטות בנושא ההתנחלויות.
אובמה רק ילך ויקצין
מה בדיוק המשחק שאובמה משחק כאן? לא לגמרי ברור. כפי שהאסטרטגיה שלו בלתי מובנת בכל התחומים. לתפיסתו, ישראל למעשה לא חשובה במגרש המזרח-תיכוני. כפי שדווח ב'מידה', אובמה גיבש אסטרטגיה שבמסגרתה הוא נזקק לשירותיה של איראן, כמעט עד כדי ברית איתה. הוא מוכר לאיראן את עיראק הלא-דאע"שית. כל השאר נופל כפרי בשל, או רקוב, בידי המדינה האסלאמית. ישראל רק מפריעה לו בצאתו לירח דבש עם האייתוללות שמנהלים כמה וכמה ארגוני טרור. על כך שאיראן במוקד הכסאח בין ישראל לארצות הברית אין ויכוח. בכירי הבית הלבן שפנו שוב ל"צינור" מנסים לבזות את נתניהו ולהתגרות בו באמצעות הפרשנות שלהם ל"CHICKENSHIT". כוונתם שהוא לא סתם "פחדן" אלא "חרא פחדן". זו תרומת הפילולוגים של הבית הלבן למילון וובסטר. להערכתם, הוא כבר איחר בנושא האיראני ולא יוכל לתקוף שם.
בשלושת החודשים הבאים, לאחר הבחירות לקונגרס בשבוע הבא, אובמה יהפוך למסוכן ובלתי-נשלט. צפוי ניצחון רפובליקני שיותר מאשר יקצץ את כנפיו של הנשיא. שני הבתים צפויים להיות לעומתיים לאובמה, ופרו-ישראלים. נתניהו מתכנן, אם התחזית תתגשם, לפנות ישירות לעם האמריקני מעל ראשו של הנשיא. לעשות דה-לגיטימציה מוחלטת למדיניותו האנטי-ישראלית והפרו-איראנית. אין היום תקשורת בעולם שמתייחסת ברצינות לאובמה. היחס כלפיו הוא לא של ביקורת אלא של זלזול מלווה בהערכה שלילית גורפת לגבי מדיניותו הכושלת בכל התחומים. עד שיושבע הקונגרס הבא, בינואר 2015, תהיה תקופת בין הזמנים ואובמה עלול להשתולל. הוא הוכיח בעבר שאין לו כל יחס לכללי הדמוקרטיה. בסופו של דבר, העימות עם הממשל האמריקני משקף יחסי כוחות. אובמה חלש, ומנסה להחליש את נתניהו. נתניהו אחרי 'צוק איתן' ואחרי גיבוש-מחדש של הקואליציה שלו מרגיש חזק. המעניין הוא שהקלף הפלסטיני ונושא הבניה, זהו הקלף היחיד שנותר בידי האמריקנים כשהם רוצים לאיים או ללחוץ על ישראל.
הצטערתי לשמוע כי הנשיא אובמה איננו מובן.
לדעתי הנשיא מובן לכל מי שמעז לראות את פניו האמתיות: הנשיא אובמה הוא איסלמיסט או בצורה בוטה יותר, אובמה הוא איסלמיסט שחור. רק מי שיבין זאת לא יתבלבל בהבנת דרכו. כשאמרתי זאת לתיירים אמריקאים, יהודים ליברלים שביקרו בביתי, הם רצו להרוג אותי. הנה התוצאות
מעבר לכך, ניתוחיו של אמנון לורד יפים קשים ונכונים.
הפוך. ישראל חייבת לקחת כנתון שעד סיום כהונת ממשל אובמה, ארה"ב תגרום לאו"ם להכיר בפלסטין, גם במחיר קרע עם הקונגרס והסנאט. אובמה הוא ניאו-קומוניסט ודמוקרטיה מעניינת אותו בערך כמו שהיא מעניינת את גדעון לוי
המשחק שאובמה משחק ברור לחלוטין, והיה ברור כמעט מהרגע הראשון שנכנס לתפקיד. אובמה, תומכיו ומממניו (אקסלרוד,סורוס) באו לשנות את מערך היחסים של ארה"ב ואת תפקידה בעולם. לפגיעה בקשר עם ישראל יש חשיבות מכרעת בעיניהם, פוליטית וערכית. הקמת מדינה פלסטינית היא משמעותית לתפיסת עולמם הרבה יותר מאשר מאות אלפי הרוגים בסוריה ובעיראק. סביר להניח שעל רקע זה פרשו הילרי קלינטון ורם עמנואל בתחילת הקדנציה השנייה, שכן גם להם היה ברור מה אובמה מתכנן ורצו למתק את עצמם מהדף שייווצר
כשמסתכלים למציאות בעיניים, יותר קל להתמודד אתה. נתניהו היה חייב להיערך לכך ביותר מ-7 שנות כהונתו. הוא היה חייב להגביל את התערבות בג"ץ בניהול המדינה, לחסום את הארגונים הזרים ונציגי השמאל שלהם שפועלים בחתרנות כנגד הריבונות הישראלית, ולהכין את הקרקע לסיפוח שטחי סי כתגובה להכרזת האו"ם על הקמת מדינה פלסטינית. הוא בחר בתרגילי השהייה והקפאת בניה. זאת הייתה חרפה שלא תסייע לו בתוצאה הסופית. אובמה לעולם לא יוותר כי להשקפתו- לזה הוא נבחר,ונתניהו כשל בהתמודדות
וגם זה לא הגרוע מכל- שלא כאמנון לורד, הסיפור המרכזי הוא ההודעה המדהימה בחוצפתה של האמריקאים שהם אחראים לעיכוב ההפצצה באירן- עד שנהיה מאוחר מדי. הם הפעילו לחץ על נתניהו, בין היתר על ידי פוטש של ראשי מערכת הביטחון דגן, דיסקין ואשכנזי (שמעולם לא הועמדו לדין על בגידה!). נתניהו נכנע,ועכשיו הם לועגים לו שהוא פחדן. יכולנו לבחור במלחמה או בחרפה, בחרנו בחרפה- ונקבל מלחמה. זה הסיפור. וממשל אובמה הוא האויב הגדול והמתוחכם ביותר של ישראל נכון ל-2014
למפוקח – לגבי הסיפא של דבריך "ממשל אובמה הוא האויב הגדול והמתוחכם ביותר של ישראל", כמעט כל ממשל אמריקאי, אפילו עוד בתקופת השואה, הוא האויב הגדול והמתוחכם ביותר של ישראל.
הסיבה היחידה שהישראלים לא רואים זאת היא בגלל שהממשל תמיד היה מתוחכם, ותמיד עטף את האיבה שלו כלפי היהודים בכמות נדיבה של סוכר וצעצועים.
הנשיא חוסיין רק מציף את איבת הממשלים האמריקאים לישראל וליהודים, באשר ישראל היא נציגתם ושלוחתם "להזיק למוסלמים".
יום יבוא ויהודי ישראל ימצאו את עצמם מבודדים לגמרי, והאמריקאים יאשימו כמובן את ממשלות ישראל בכך, ויסתירו את העובדה שהבידוד הזה הוא חלק ממהלך מתוחכם להשתלט על ארץ ישראל (ע"י שיגרמו לבידוד מדינת ישראל ואז יבואו "להציל" את ישראל).
לאמנון לורד
אני חוזר על טענתי שלאובמה יש מדיניות מסודרת כלפי ישראל- פגיעה שיטתית בתדמיתה של ישראל, דרדור מתמשך של היחסים בין המדינות- ולבסוף קידום הכרזה על מדינה פלסטינית באו"ם
אתה סבור שאין לו מדיניות מסודרת כלפי ישראל, רק איבה אישית. השנתיים הקרובות יוכיחו מי מאתנו צדק. אני מקווה שאתה, אבל חושש שלא