נפגעי העלאת שכר המינימום: הנכים הסיעודיים

בהחלטה חפוזה, אתמול העבירה הכנסת את חוק העלאת שכר המינימום • בזמן שרבים מברכים, חששות כבדים התעוררו בקרב הנכים הסיעודיים בישראל: "מאיפה נשלם למטפלים שלנו שכר מוגדל?" • בינתיים, כדי לתקן את הנזק השרים מבטיחים להוסיף מאה מיליון ש"ח לקצבאות והאזרחים סופגים את המחיר 

רבות כבר נכתב על כך שהעלאת שכר המינימום תוביל לפגיעה לא מתוכננת באוכלוסיות נרחבות בחברה הישראלית, ובעיקר באוכלוסיות החלשות שיסבלו מהתייקרויות, פיטורין וקשיים נוספים. אך לפגיעה כה קשה וישירה באוכלוסיית הנכים הסיעודיים בישראל איש לא ציפה. "קיבלנו עשרות פניות מהחולים שלנו, הם שרויים בפחד מאוד גדול מהחוק", מספר בשיחה עם 'מידה' אילן שני, מנכ"ל עמותת 'צעדים קטנים', המייצגת ילדים חולי דושן ובקר.

הנכים הסיעודיים אינם יכולים להשתלב בשוק העבודה והם מתבססים על קצבת נכות (שר"ם) שהביטוח הלאומי מעניק להם, קצבה שמסתכמת בדרך כלל בסביבות 2,000 שקלים. במידה ושכר המינימום יעלה, לא ברור כיצד יוכלו הנכים הסיעודיים לממן את הסועדים שלהם. "נוצר כאן אבסורד כלכלי" מתארת ל'מידה' אפרת כרמי, מנכ"לית עמותת ישראלס המייצגת את חולי ה-ALS בישראל. "לא לקחו בחשבון את ההשלכות על אנשים שונים כמו חולים שמעסיקים עובדים זרים סיעודיים ומשלמים להם שכר מינימום. בעצם עם העלאת שכר המינימום הם [החולים הסיעודיים – א.פ] אלה שיצטרכו לשלם הרבה יותר".

כרמי מוסיפה ומתארת כי חולי ALS רבים פונים אליה בחשש: "חולים רבים ששמעו על תיקון שכר המינימום שאלו אותי: 'מאיפה אנחנו הולכים לשלם את זה?'". לצד נציגי חולי ה-ALS וחולי הדושן, גופים נוספים המייצגים חולים סיעודיים בישראל מביעים את הסתייגותם מחוק שכר המינימום, אך צרתם נדחקה לשולי החדשות. שהרי מי רוצה לקלקל חגיגה שוויונית עם תזכורות כואבת מהמציאות?

מחטף חוק שכר המינימום

בשבוע שעבר פורסם התזכיר לחוק העלאת שכר המינימום. ועדת הבריאות והרווחה אפשרה לארגונים השונים להגיש את הסתייגויותיהם מהחוק עד יום שישי בשעה 13:00, אך להפתעתם של מגישי ההסתייגויות החוק כבר עלה לסדר היום ביום ראשון בבוקר מבלי התייחסות להסתייגויות. "הכל היה ישראבלוף אחד גדול" טוענת כרמי בתסכול, " הרבה ארגונים ואנשים פרטיים ישבו וטרחו מזמנם להגיש את ההסתייגות אך בדיעבד התברר שאף אחד כלל לא התכוון להתייחס אליהם".

עוד טרם ההחלטה להעלות את שכר המינימום התריעו נציגי הנכים הסיעודיים על ההשלכות המסוכנות של ההחלטה. מיכאל לבקוביץ', בן להורים סיעודיים פרסם לפני כחודשיים מכתב בו הבהיר: "השיפור בתנאי חייה של אוכלוסייה חלשה אחת, אם יקרה, לא צריך לבוא על חשבון גרימת נזק ודאי לאוכלוסייה חלשה אחרת". אך כמו פניות ארגוני הנכים הסיעודיים מהימים האחרונים, מכתבו של לבקוביץ' לא זכה להתייחסות משמעותית.

כנגד מבול ההתלהבות מהחוק החדש, היו רק שתי חברות כנסת שהכירו בהשלכות הלא צפויות שעשויות להיות לו: ח"כ קארין אלהרר ('יש עתיד') וח"כ אורית סטרוק ('הבית היהודי'). ח"כ אלהרר הצהירה כי עבור הנכים הסיעודיים העלאת שכר המינימום "תהיה סטירת לחי שתשאיר עשרות אלפים ללא מענה ותיאלץ אותם לוותר על חיים עצמאיים בקהילה לטובת מוסד סגור".

הלחץ עשה את שלו, וכנגד זעקתם של נזקקים של ממש, גם לבם של האדוקים שבסוציאליסטים לא יישאר אטום. וכדי להקדים תרופה למכה הלא-צפויה, אך צפויה ומתבקשת עבור כל מי שמבין דבר או שניים בכלכלה, כבר בפתח הדיון הודיע יושב ראש הוועדה, חבר הכנסת חיים כץ על החלטה חסרת תקדים להוסיף לא פחות מ-100 מיליון שקלים מקופת האוצר להגדלת קצבאות הנכים והזקנים המעסיקים מטפלים.

"הודענו לראש הממשלה שאחרת לא נעביר את החוק והוא נרתם", אמר כץ בדיון. "לצורך העזרה לנכים ועל מנת להקל על העול הכלכלי שעשוי להיגרם להם כתוצאה מהחוק, יוקם צוות שיכלול נציגים ממשרדי האוצר, הרווחה והמשפטים, יחד עם נציגים מהביטוח הלאומי וההסתדרות, אשר על אופן חלוקת הסכום". אבל מה לעשות, וההשלכות הלא-צפויות של ההחלטה ממשיכות להצטבר. כך, לאחר דבריו של כץ התפרצה סמנכ"ל ארגון אהב"ה ואמא לילד עם נכות קשה, נירית סעדון, וזעקה: "ומה לגבי עזרה כלכלית ל- 5,000 ילדים עם נכות קשה? הם שקופים בשבילכם? הם לא מספיק חשובים?".

זו דרכו, אפוא, של 'הצדק החברתי': אנשים בעלי כוונות טובות מיישמים מדיניות אוטופיסטית, ומשתמשים בכספי הציבור לכסות על הנזקים הצדדיים הרבים של החלטותיהם. את הכותרות שואבות המנדטים אודות "עזרה לחלשים", חברי הכנסת יקחו לעצמם. את החשבון, ש-100 מיליון ש"ח זה רק קצה הקרחון שלו, נשלם כבר כולנו.

תגובת וועדת העבודה, הרווחה והבריאות לטענות ארגונים הנכים הסיעודיים:

"בדברים יש אי דיוקים. בכל מקרה, הנושא קיבל התייחסות בישיבת הוועדה שדנה בנושא".