לפיד: אפשר ללכת על הראש של הפלסטינים

שתי קונוטציות קופצות לראש כששומעים את השם "יאיר לפיד": כתפיים רחבות ולשון חדה/חלקה (תלוי את מי שואלים). במהלך כהונתו כשר אוצר, טען לפיד לא מעט פעמים כי לא ניתן לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה, אך במוצ"ש האחרון הוא הוכיח שאפשר גם אפשר, כשהתארח ל"עושים שרירים עם יאיר לפיד" – מפגש עם בוחרים פוטנציאלים שנערך בחדר הכושר 'קולנוע פאר', סמוך לנמל תל אביב. שריר המנדטים של לפיד, שלפני שנתיים התנפח ל-19, אמנם צפוי להיחלש בחצי ואף יותר בבחירות הקרובות. למרות הירידה הצפויה, לפיד הצליח לשמור על אחת התכונות החשובות ביותר של פוליטיקאי: הכמיהה של הציבור לשמוע אותו. כ-500 איש ואישה, רובם חילונים ממוצא אשכנזי, בני 40 ומטה, פילסו דרכם בין מכשירים לעיצוב הישבן למשקולות של עשרות קילוגרמים, כדי לתת צ'אנס נוסף לשר האוצר לשעבר. זירת אגרוף, למקרה שתהיתם אם הביקור בחדר הכושר יעורר בלפיד רגש נוסטלגי כואב, דווקא לא היתה שם.

"אני מצביעה לבגין"

"בדבר אחד לפחות לפיד צודק", אמרה מישהי לחברתה בכניסה לאולם, "אצלו אף אחד לא מושחת". רבים סביבה הנהנו בהסכמה. לפיד זיהה את גל טוהר המידות מבעוד מועד, וניצל את פרשות הבקבוקים מצד אחד, והפוטנציאל לפרשת העמותות 2 מהצד השני, כדי לחלחל לנוכחים כי יש עתיד היא "המפלגה היחידה שאף אחד מחבריה לא הורשע, נחקר, נחשד או פלירטט עם פלילים". הטיקט השני שמשחק היטב על רגשותיהם של המצביעים הפוטנציאלים הוא מיליארד השקלים שהוסיף משרד האוצר לניצולי השואה. "אתה עשית מה שחמישים שנה לא עשו למעננו", אמר ללפיד מרכוס, ניצול שואה בשנות השמונים לחייו. הבעיה שחלק מההטבות לניצולי השואה באים על חשבון מענקים קודמים, לעיתים גבוהים יותר מאלו החדשים.

תוספת התקציב לניצולי השואה מתברר כאפקטיבי גם מבחינה אלקטורלית. "אמא שלי, ניצולת שואה בת 88, מקבלת היום יותר כסף משקיבלה בעבר, זה בהחלט משפיע", אומר אחד מבאי הארוע, משה ויינקרנץ, מאמן הפועל תל אביב לשעבר בכדורסל ויו"ר ארגון המאמנים כיום. ויינקרנץ הצביע בבחירות הקודמות לנתניהו, וכעת, הוא מתלבט. "בבחירות הקודמות, כששאלתי את אמא של אשתי למי היא מצביעה היא אמרה 'בגין'. בהתחלה נלחצנו שהיא מפתחת אלצהיימר, ואמרנו לה שבגין נפטר כבר ממזמן. היא צחקה ואמרה שהיא יודעת, ומיד שאלה אותנו: 'מאז שבגין מת, מישהו עשה פה משהו? אז מה זה משנה למי אצביע?'. היא דיברה על הנושא המדיני, בו אמריקה שולטת בנו כמו מריונטות, ולכן ההרגשה היא שאם בוחרים ראש ממשלה, זה רק בנושא הכלכלי-חברתי".

אתה שוקל להצביע גם לכחלון?

"לא, הנבחרת שלו מאוד לא מרשימה אותי, וגם הסלולר נראה כמו קוריוז נחמד, לא יותר".

תחיה בשלום עם בוז'י-ציפי בשלטון?

"אני חושב שכן".

"יש לי מגבלה נפשית לפנות שמאלה"

הקו המדיני של לפיד מנסה ללכוד שני סוגים שונים של אוכלוסיות. מצד אחד, חיילת מודיעין שמעידה כי הצביעה מרצ בבחירות הקודמות וכעת מתלבטת בין לפיד להרצוג, "כי אני לא סובלת את לבני, ולא מאמינה לכחלון". מצד שני, ארי גוטמרק, תומך לשעבר ב'תחיה', המצדד בתאוריה באופציה הירדנית, אך בפועל, בוחן את אופציית לפיד. "בשיטת האלימינציה, הוא הכי פחות גרוע שיש", אומר גוטמרק. "המחנה הציוני ימכור את המדינה, לי אישית בוז'י אמר שלא שווה להישאר בבקעה בשביל פצאל. ביבי מצד שני הורס לנו כל חלקה טובה ביחסים עם העולם, ולא יעזור כמה יאמרו שהוא הקפיא בנייה ושחרר אסירים, שזה כשלעצמו היה צעד מטומטם לחלוטין. אם אני כבר הולך על מרכז, אז לפיד עדיף על כחלון, כי הורדת מחירי סלולר זו לא מדיניות".

לפיד מזהה את קהל היעד שלו. הוא אמנם מבהיר שיתמוך בפינוי התנחלויות מבודדות ("העברת כספים לבית אל זו שחיתות חוקית"), אך בה בעת הוא גם קורץ לימין המתון, זה שלטעמו מאס בנתניהו. "יש לי מגבלה נפשית לפנות שמאלה", אמר לפיד חצי-ברצינות כשפנה לשואל שישב משמאלו, ויצא במתקפה חריפה נגד המחנה הציוני. "העבודה זה לא מרכז-שמאל, אלא שמאל. ציפי ובוז'י עדיין מוכרים לכם חלומות על אבו מאזן, אני לא. השלום יכול לחכות לעשור הבא, מה שאני רוצה עכשיו זו היפרדות. בסוף מרץ תיערך ועידה של הליגה הערבית, ואנחנו צריכים להיות שם. בלי הפלסטינים. מדינות ערב המתונות, אלו שרוצות לשתף אתנו פעולה במאבק מול דאעש, יכתיבו לפלסטינים את התנאים להסדר. הם יתנו לנו עסקה". בשיחה לאחר מכן, הבהיר לי לפיד כי הוא אינו מתכוון לפרק את הרשות הפלסטינית, וכי צה"ל "יישאר שנים רבות ביהודה ושומרון".

אתה מאמין שאפשר ללכת על הראש של הפלסטינים עם הסדר אזורי?

"כן".

אתה תומך בנסיגה חד-צדדית במקרה שלא תהיה הסדרה מדינית?

"מבחינתי זה מוצא אחרון".

כחלון כפול 15

בדף המסרים ששירת את לפיד במהלך נאומו במפגש, וצילום שלו מופיע למטה, מודגשת, בקו תחתון וסימן קריאה, המילה "טעויות". בפועל, לפיד לא באמת הכה על חטא על אי-יישומו של חוק ועדת הריכוזיות עם כניסתו למשרד האוצר, כריתת הברית עם עופר עיני והפקרת המלחמה מול הוועדים

הגדולים והזינוק תחת המשמרת שלו במחירי הדיור. שר האוצר לשעבר חזר פעם אחר פעם על הסיסמא כי "נתניהו עצר אותנו באמצע הרפורמות", וכי "בניגוד לאחרים, לי יש תכנית עבודה כלכלית מסדורת – תקציב 2015". לפיד העיד על עצמו כ"קפיטליסט", אך סייג כי "לא בכל אחד מתחומי החיים, בייחוד לא במגזר הציבורי, הקפיטליזם הטהור צריך לגעת".

תחת הסעיף 'דיור', בדף המסרים של לפיד, מצוין "מע"מ – כחלון 15X". הכוונה כמובן שהרפורמות בדיור אותן מתכנן לפיד ישפיעו על הציבור הרבה יותר מאשר רפורמת הסלולר של כחלון, יריבו על האלקטורט במרכז. מע"מ אפס, אגב, לא צוין בדף המסרים. לפיד מוכר מציאות לפיה "המגפיים בבוץ", משמע, הכל מוכן לעבודה, ומפריח לאוויר שמות פנטסטיים כמו 'הגבלת דמי שכירות', 'בנייה רוויה לזוגות צעירים' ואף טוען לתכנית חדשה על המדף – 'נתיב לדירה' – שעיקרה הסרת חסמים לבניית שכונות חדשות. המענין הוא שלפיד עצמו אומד את התכנית ב-4.5 מיליארד שקל, כפול ממע"מ אפס, אך גם הוא מודה כי "מעולם לא שמעתם עליה".

לציבור השומעים, גם אלו השבויים בקסמו של לפיד, אין יכולת מעשית לבחון האם אותן תכניות אכן אושרו, האם הן ישימות וחשוב מכל, האם הן יורידו בסופו של דבר את מחירי הדיור. לפיד התגאה כי באוקטובר האחרון ירדו מחירי הדיור באחוז, לראשונה מזה שבע שנים, וציין כי מדובר ב"התחלת מגמה". הוא שכח לציין כי שוק הדיור נכנס להקפאה מלאכותית, בציפייה לכניסתו של חוק מע"מ אפס, וזו הסיבה האמיתית לירידת המחירים.

בניסיון להילחם בתדמית שדבקה בו כאחד ששולף מהשרוול פתרונות קסם, ניסה יו"ר יש עתיד להפחית מחשיבותו של חוק מע"מ אפס, ולכרוך אותו בתכנית הדיור הגדולה, לכאורה, של יש עתיד. "אף פעם לא הבנתי את הדרמה הגדולה סביב חוק מע"מ אפס", אמר לפיד. "בדיור אין פתרונות קסם, ומי שמוכר לכם את זה, משקר. מע"מ אפס היה רק השלב הראשון בתכנית הדיור הגדולה". אוסי, אחת מהמשתתפות בארוע, אמרה בסיום: "איזה מזל שיש בחירות. ככה לפיד יכול לברוח מאחריות ורק לומר כל הזמן 'לא הספקתי פה ולא הספקתי שם'. חיים קלים". בתום הכנס, שאלתי את לפיד האם הוא מתכוון לחולל שינוי גם בתחום הבנקאות. הוא טען כי התקציב החדש סולל  את הדרך לפתיחתו של בנק אינטרנטי שיתחרה בקרטל הבנקאי הנוכחי.

רק לא ביבי, אבל לא פוסל את ביבי

לפיד אמנם מצהיר בזחיחות כי "אעשה הכל" למנוע מנתניהו להיות ראש ממשלה, אך מיד מבהיר שאינו פוסל ישיבה עם הליכוד, בראשות אותו ביבי. שר האוצר לשעבר גם טורח להבהיר כי השמועות על סיפור אהבה בינו ולבין דרעי היו מוקדמות, כשכינה את יו"ר ש"ס "עבריין מורשע". האזכור של דרעי הזכיר ליו"ר יש עתיד כי עליו לגעת בעצב הרגיש ביותר של הקהל התל אביבי שמתלבט בינו ולבין בוז'י-ציפי. "העבודה תמכור אתכם לחרדים", קרא לפיד. "גפני והרצוג כרתו ברית. אם כל מי שרוצה להצביע לי יצביע למחנה הציוני, החרדים יהיו הראשונים שהעבודה תכניס לממשלה. הדבר הראשון שיקרה זה שחוק השיוויון בנטל שיזמתי, זה שמוציא את החרדים לעבודה ומעלה את אחוזי הגיוס שלהם לצבא, ימוסמס".

קלף השיוויון בנטל, אותו יכול לפיד לשאת בגאווה, היה זה שגרם לרוברט סקיי, עולה ותיק מהונגריה, להפוך לפעיל 'יש עתיד' באזור תל אביב. "אין לי מאה אחוז הסכמה עם לפיד", אומר סקיי, "הוא הרבה פעמים נשמע פופוליסט, אחד ששולף דברים מהשרוול, אבל אני מאמין שמה שהוא עשה עם החרדים בזמן קצר, הוא יוכל לעשות עם כל המדינה בארבע שנים". פעיל אחר של יש עתיד, שהשתחרר לא מזמן מהצבא, התגאה כי "אצלנו ברשימה יש אותה כמות רבנים כמו בבית היהודי, אבל אצלנו לא תשמע אנשים מגדפים הומואים. יש אצלנו מתנחלים שמבינים שאי אפשר להמשיך לשבת בכל הארץ ומצביעי מרצ לשעבר שהפסיקו להאמין לערבים. בימין ובשמאל רואים בסינרגיה הזו חולשה, אנחנו חושבים שזה מקור העוצמה שלנו כמפלגת מרכז".

לפיד, אין בכך ספק, יודע היטב להתחבר לקהל. "מה ישראלי בעיניך?", שאל אותו אחד האנשים בקהל, אך הדאחקה קיבלה טוויסט רציני, כשלפיד ציין כי "הפוליטיקאים שלנו שכחו ששלטון זו לא מטרה, אלא אמצעי כדי להיטיב עם האזרחים". נאה דורש נאה מקיים, אמרו חז"ל, אך גם לפיד יודע כי הסיכוי שבכנסת הבאה נצפה בו, בשי פירון ובעפר שלח זורקים הערות מספסלי האופוזיציה נמוך אפילו יותר ממע"מ אפס.