לו נדמיין מצב בו עולה מחר דיקטטור לשלטון: מהן הרפורמות שעליו לבצע כדי להוביל את הכלכלה הישראלית לשגשוג וצמיחה?
אופייה של המערכת הפוליטית בישראל מונע אפשרות לשינויים דרסטיים במערכת הכלכלית, שיועילו לשיפור המצב • אך לו נדמיין מצב בו עולה מחר דיקטטור לשלטון: מהן הרפורמות שעליו לבצע כדי להוביל את השינוי המיוחל? • הכלכלן גלעד אלפר, גרסת השליט הכל-יכול, עם חמישה צעדים בדרך לכלכלה ישראלית משגשגת
המושג דיקטטור מזוהה כיום עם עריצות ואלימות של שלטון רודני. אולם במקור, דיקטטור הייתה משרה חוקית לחלוטין ברפובליקה הרומית, כאשר הסנט היה ממנה את הדיקטטור, ונותן לו סמכויות נרחבות מעבר למגבלות הרגילות. הדבר היה קורה בשעת משבר, בעיקר מלחמה קשה, שבה האיטיות והמוגבלות של התהליך הדמוקרטי נתפסו כחיסרון.
רבים מאמינים שמדינת ישראל שרויה כיום במשבר כלכלי-חברתי קשה, שהמערכת הפוליטית מתקשה לפתור. למעשה, מצבה של מדינת ישראל הוא כזה שאפשר לדמיין שאם היינו חיים תחת החוק הרומי, אולי זה היה הזמן שבו הסנט היה מתחיל לדון במינויו של דיקטטור. הבעיה כמובן עם דיקטטורים היא שלכל אחד יש רעיון משלו מה הדיקטטור אמור לעשות. יש בעיה גם בצורך לשכנע את הדיקטטור לוותר על סמכויותיו בבוא הזמן, אך מאחר שאנחנו במילא מדמיינים, נדמיין שזו אינה בעיה.
מה הייתי עושה אם הייתי הדיקטטור של מדינת ישראל למשך שנה? התשובה היא הרבה יותר פשוטה ממה שאפשר לתאר. הרי אנחנו חיים בשדה ניסויים גלובאלי ובמאתיים השנים האחרונות נוסו מגוון של שיטות כלכליות, ואמור להיות לנו מושג די טוב מה עובד ומה לא עובד.
מסים, מכסים ומכון התקנים
ראשית, הייתי מבטל לחלוטין את מס החברות לכל מאות אלפי העסקים בארץ, החל מחנות המכולת ועד המפעל של אינטל. מס חברות הוא אולי המס המטופש ביותר במערכת, הוא מונע השקעות, פתיחת עסקים חדשים, הרחבה של עסקים קיימים והוא פוגע בתעסוקה. ביטול מס חברות היה מושך למדינת ישראל עסקים מכל העולם, מגדיל את הפריון, את התחרות על ההון אנושי והיה מגדיל לכולנו את המשכורות.
ביטול מס חברות היה גם נותן מענה להתמרמרות המוצדקת על המס הנמוך שחברות ענק משלמות לעומת המס הגבוה שחברות קטנות צריכות לשלם. ומי שמודאג מאובדן תקבולי המסים למדינת ישראל, לא צריך לדאוג. מס חברות אחראי רק לכ-10% מכלל תקבולי המסים וממילא ההגדלה בפעילות הכלכלית הייתה מפצה את המדינה בקלות רבה על אובדן מקור המס הזה. אין גם לדאוג מהצפת המדינה בחברות ארנק – זו בעיה שאפשר לפתור.
מס חברות הוא לא המס היחידי שמזיק לנו. הייתי מבטל גם את המכס על הייבוא. לא עוד הקלות במכס או הגדלה של מכסות ייבוא ושאר שטויות, אלא ביטול מוחלט של המכס. במקביל הייתי גם סוגר את מכון התקנים שהפך למנגנון מתוחכם להגנה על יצרנים מקומיים, שעושים כסף על חשבון כולנו כשהם מונעים מייבוא איכותי וזול להיכנס למדינה. אפשר להסתפק בתקנים אירופאים או אמריקניים, מה שטוב להם כנראה טוב מספיק גם לנו. התוצאה של ביטול המכס תהיה לא רק נפילה ביוקר המחיה אלא גם זינוק במגוון המוצרים ובאיכותם.
מודאגים מסגירה של עסקים מקומיים שלא יוכלו לעמוד בפני התחרות של הייבוא? אל תדאגו, תקוו שזה ייקרה. כל עסק מקומי שחי בזכות הגבלה על ייבוא, עושק אותנו ופוגע בכלל המשק. אלה בתי עסק שאנחנו לא צריכים בישראל.
המכס הוא לא הדבר היחידי שמעלה לנו את יוקר המחיה. מחירי הדיור המנופחים הם תוצאה בעיקר של שליטת המדינה ב-93% מהקרקע ובוועדות התכנון, שבמהותן הן מנגנון בירוקראטי מסואב שתפקידו לשמר כוח בידי הפוליטיקאים והפקידים. הפתרון של הדיקטטור הכל יכול? מכירת כל הקרקעות לכל המעוניין ופיזור כל וועדות התכנון. תנו לאזרחים את היכולת לבנות, לקנות ולמכור ושחררו אותנו מלפיתת החנק של הפקידים.
חינוך שוויוני: לא מה שחשבתם
נסגור עם הנושא המאתגר ביותר אבל אולי גם החשוב ביותר – חינוך. המערכת חולה ומסואבת כי היא מונופול של המדינה. הפתרונות היחידים שהשיטה הנוכחית מסוגלת לנפק מסתכמים בשפיכת דליים של כסף לתוך המערכת וברפורמות פתטיות מבית היוצר של משרד החינוך. הפיתרון האמיתי הוא הכנסת תחרות לתוך השוק ושבירת המונופול של הממשלה. אפשר להשיג זאת דרך שיטת השוברים – חלוקה שוויונית של כספי מסים להורים, שיישלחו את ילדיהם לבתי ספר פרטיים עפ"י בחירתם.
אין דרך יעילה יותר לסגירת פערים חברתיים מאשר שיפור איכות החינוך לילדים, שהוריהם לא יכולים להרשות לעצמם מורים פרטיים ו"סאמר סקול". כמובן שהסתדרות המורים תעמוד על רגליה האחוריות ותתנגד בשצף קצף לכל פתרון שישבור את המונופול של המורים עובדי המדינה.
יש עוד הרבה דברים שדיקטטור יכול לעשות. אבל הצעדים שמניתי מספיקים כדי להפוך את מדינת ישראל לאחת המדינות העשירות בעולם. דרך אגב, בשביל לבצע את מה שהצעתי – בעיקר את מה שקשור למערכת המס, לא באמת צריך דיקטטור. מספיק ראש ממשלה עם שכל ואומץ ורצון טוב. הבעיה היא שהסיכוי שנקבל אחד כזה הוא בערך כמו הסיכוי שימנו אותי לדיקטטור.
______
גלעד אלפר הוא אנליסט באקסלנס-נשואה ברוקראז'.
מעתיק את מילטון פרידמן
כן ירבו
כמו שצריך
בדיוק. וגם לא מתייחס לבעיות שעלולות לצוץ עם יישום שיטת השוברים. האם בתי הספר הפרטיים ישמחו לקלוט תלמידים שיכולים לפגוע בתדמית של המוסד? האם כתוצאה מכך יפעילו מערכת סינון שהפעם לא מובססת על הכנסות ההורים, אלא על קריטריון אחר, כגון בחינה פסיכומטרית או מבחני קבלה? וכו' וכו'
האויב של הטוב זה המושלם. השאלה היא אם שיטת השוברים טובה יותר או טובה פחות מהמערכת הקיימת
בקיצור הפקרות כללית
כל דאלים גבר.
בעלי ההון ישתלטו על נכסים במדינה.
והשאר יהיו אריסים
זה ניראה הכי נוח ונכון לעכשיו. אולי צעדים אלו יגרמו לעלייה חדה באיכות החיים ובכלכלה בזמן הקרוב אך, המדינה מטרת לתת שירותים לאזרח, להגם אליו וכך גם לגדר את הסיכונים ולייצר יציבות כלכלית.
לגלגל הכל חזרה אל התושבים זה פשוט לא נכון.
אין בעיה עם מיסוי חברות, אך המדינה צריכה להתייחס נכון יותר לעסקים הקטינים, לשריין להם הזדמנויות במכרזים ולהעניק להם אשראי ממשלתי, כי הרי הם המנוע הכלכלי האמיתי של הכלכלה.
מדינת ישראל לא יכולה למכור את כל קרקעותיה כי היא עושה מאמצים רבים כדי לעצור את הבניה הערבית ושלוט בהיקפה, לא חשוב אם אתם מסכימים עם זה או לא, זה פשוט לא נכון להתעלם
מהאינטרס הזה שכבוי לו בפנים.
הלוואי ואמן
מסכים עם כל ההצעות שלך אבל ממש לא מסכים שישראל נמצאת ב"משבר כלכלי-חברתי קשה" המצב הכלכלי-חברתי בישראל הוא הטוב ביותר בהיסטוריה שלה (שזה לא ממש טוב, אבל ברור שלא משבר אקוטי).
נפתלי , אתה כנראה חיי בבועה, בוא לפריפריה ותבין שישראל נמצאת עמוק במשבר כלכלי – חברתי קשה מאוד. יש אנשים שאי להם כסף לקנות בגדים לילדים שלהם ומנגד יש כאלו שכל היום מבלים בקניונים וקונים עוד ועוד דברים שהם במילא לא צרכים , יש פער עצום בשכבות העם .
בתור אתר ליברטאני ודמוקרטי, קצת מוזר העניין הזה של דיקטטור לא?
ווקסמן?
ובגאווה
בדבר אחד בלבד איני מסכים איתך, שהסיכויים שיתמנה רה"מ עם אומץ,רצון טוב וחוכמה לייסם זאת הינם כמו הסיכויים שלך להתמנות לדיקטטור". פייגלין סובר בדיוק כמו שהסברת במאמר והסיכויים שלו להיות רה"מ גבוהים מהסיכויים שלך להתמנות לדיקטטור. (-;
גלעד, אני נהנה כל פעם מחדש לקרוא את מאמריך המחכימים, ודווקא משום כך ברצוני שתחדד את עמדתך ביחס לביטול הועדות לתכנון ובניה.
הרי ידוע שלועדות אלה תפקיד מתאם, הדואג שהבנייה תתאים לתשתיות הקיימות המהוות מוצר ציבורי כמו ביוב וכבישים עירוניים (מונופולים טכניים). אם יפוזרו הועדות לא ניתן יהיה לחבר את הבניין לתשתיות אלה, ותפעול המרחב העירוני יהפוך למשימה בלתי אפשרית.
בעיה נוספת היא השמירה על תקני בטיחות וכו'. אם לא ישמר סטנדרט בטיחות סביר רשלנות הקבלן תתגלגל על שכני הבניין שבנה, והוועדות מבטיחות איכות מינימלית של בטיחות ופגיעה מינימלית במרקם העירוני הקיים.
מבחינת הפיתוח הסביבתי הפתרון פשוט – לתת ליזם הנדל"ן שרוצה לבנות את הבניין לבצע גם את הפיתוח הסביבתי בהתאם לסטנדרט מוגדר וברור
אמת, ברור שאין הצדקה לתשלום היטל פיתוח למנהל עבור עבודות שיכול הקבלן לבצע בעצמו, אבל עדיין נשארנו עם בעיית הבנייה לגובה בשכונת וילות, או בעיית תשתיות הביוב שאינן מתאימות לבניין המבוקש, ולא ניתן להתאימן מבלי לייצר עלויות כבדות ובלתי סבירות לקבלן.
אנשים קונים דירות יפות, עם חיבור לחשמל, ביוב ומים. אם וועדות התכנון ייעלמו אתה חושב שאנשים יסכימו לגור בפחונים מתקופת המעברות עם תעלות ביוב ליד הפחון? השוק הפרטי והקבלנים שרוצים למכור ייבנו להם בדיוק את מה שהם רוצים. עם וועת תכנון או בלעדיה. כשדיירי בית דירות רוצים לעשות תמא 38 הם תמיד נעזרים בעו"ד פרטי ומהנדס וארכיטקט. אף אחד לא צריך את המדינה בשביל זה.
תמיר: התאמת הבנייה לתשתיות הוא אחת ההצדקות לקיומן של הועדות ולא היחידה. אבל הטיעון הזה פשוט לא נכון: ראשית כל בכך שרתמו את העגלה לפני הסוסים. תפקידם של מתכננים הוא להתאים את התשתיות לרצונם של התושבים ולא להתאים את התושבים לתשתיות. מתכנן שינסה להכניס אותנו למיטת סדום של התשתיות מועל בתפקידו. שנית. אל תייחס רמת משכל נמוכה כל כך ליזמים. יזם שבונה במקום שאין שם "תשתיות מתאימות" עושה זאת על אחריותו ועל פי תחשיב שערך מראש. לדוגמא: הקמת בניין מגורים במקום שאין תשתית כבישים תפנה מן הסתם לקהל יעד שלא מתחזק רכב, בוונציה אין תשתית כבישים ןחניות מתאימה. ובכל זאת רבים מתגוררים שם ורבים באים לבקר בה ובכל זאת עדיין יש שם פעילות יזמית. בפעם האחרונה שביקרתי שם יכולתי לראות עשרות אתרי בנייה קטנים. לא נייחס לכל היזמים שבונים בוונציה תכונות של אידיוטים גמורים. אבל למה ללכת רחוק? בקר נא בנחלאות שגם שם אין "תשתיות מתאימות" וגם שם תמצא פעילות יזמית שוקקת.
החוקת החירות אמר האייק שיש להגביל את הבנייה בערים על ידי וועדות מקומיות שידעו לתת מענה לפגיעה בשכנים. ההצדקה לכך היא היתרון היחסי שמקבל מי שגר בעיר, עולה על ההפסד הכרוך בתכנון עירוני בסיסי.
ישי,גלעד ואסף אני מסכים עם כל מה שכתבתם מלבד הנקודה דלעיל.
כלומר עדיין נשארנו עם הבעיה של מי שבונה וגורם נזק לשכן שלו, האם הנתיב הנכון לפתרון הבעיה הוא דיני הנזיקין? או מטרד ליחיד?
תמיר: חששתי שתזכיר את זה. לא רק שהאייק מצדיק תכנון עירוני אלא שהוא גם מצדיק היטל השבחה (שהוא מס על רווחים שעדיין לא הרווחת ולכן הוא מס דכאני יותר ממסים אחרים). בפרקים אחרים בספרו החשוב הוא קובע שכל אותם אלה שתמכו במס פרוגרסיבי בתחילה לא יכלו לנחש בחלומותיהם הגרועים לאלו ממדים מפלצתיים זה יגיע (כזכור הוא כותב את זה בשנות החמישים של המאה הקודמת) כאן אני אומר את אותו דבר על האייק: הוא עצמו שמצא אז היגיון בתכנון עירוני ובהיטל השבחה לא יכל לנחש לאלו ממדים איומים התכנון העירוני והיטלי ההשבחה יגיעו. האייק היה ללא ספק איש אשכולות. אבל היום עם הניסיון שהצטבר והידע המקצועי שצברתי אני מעז לחלוק עליו בנקודה זו נמרצות.
אם כבר לבטל מס עדיף לבטל את המס הרגרסיבי- המעמ
זה יוריד באותה מידה את יוקר המחיה אבל יקל על החלשים וכך יהפוך את המשק למשוכלל יותר.
לא חסרים בתים ולא חסרות קרקעות! יש 180,000 אנשים שמחזיקים 2 דירות ומעלה ומקבלים פטור מההכנסה משכירות- מופרך!
שיטת השוברים בחינוך בהחלט הדבר הנצרך להציל אותנו משרי חינוך ״חכמים״
כשהגעתי לחלק של תכנון ובנייה הבנתי שהכותב מנותק.
מחר יבנו לו מול הבית מפעל מזהם, או שכונה עם מגדלים לתפארת אבל
בלי כביש גדול (לא כבישים קטנים).
מחר גם יהרסו את כל מה שנשאר מהטבע הישראלי. מכיוון שזה לא מטריד אנשים כמו הכותב, אוסיף שהסעודים יקנו את הכותל המערבי ויהפכו אותו למשחטת חזירים ויגרמו למלחמת דת.
לא רק שהכותב לא מנותק אלא שהאמת הפוכה לגמרי.. כמתכנן אני אומר לך שהאיום הזה של מפעל מזהם ליד הבית הוא איום שלא ייתממש מכמה סיבות מוצקות אחת מהן היא מחירי הנדל"ן. מה שקורה הוא הפוך: איזורים שהיו מזהמים לא הופכים בקלות ובמהירות הרצויה לאיזורי מגורים / מסחר/ תעשיה שקטה בגלל התכנון שתוקע מקלות בתהליך. כך נתקעים איזורי מגורים רבים בסמיכות למפעלים מזהמים ומסוכנים.
נאמר תוריד מכסים. זה אומר שיפוטרו אנשים בסקטור הפרטי. אמנם יווצר שיגשוג אבל אבל את השמנת של השיגשוג הזה יגרפו בעיקר עובדי המדינה. יוצא שהסקטור הפרטי, ובעיקר החלשים של הסקטור הפרטי נפגעים. למה זה טוב?
מה??? נראה לי שפספסת את 5 הדקות הראשונות של כלכלה 101. וגם את שאר 3 השנים של התואר.
תמיד נהנה לקרוא את הרשומות שלך.
שאלה: לגבי מס חברות אפס, שזה לדעתי הצעד הכי חשוב ומוסרי מכולם. האם זה לא פתח להתעלמות מס הכנסה פרטי. כלומר מדוע שלא כל אזרח יפתח חברה לפיתוח עצמי וימנע מתשלום מס?
יש מס דיבידנדים 30% על מחזיק מניות עיקרי
"זו בעיה שאפשר לפתור" היא שורה קלאסית שכל מרצה משתמש בה כשאין לו מושג. אשמח לשמוע איך.
מה נסגר עם האתר הזה? כל נער שגמר לקרוא ספר של איין ראנד יכול לכתוב פה מאמרים?
באמת קצת דיקטטורי. אני מסכים עם ההנחה הבסיסית שעסק אמור לשרת את הצרכנים ולא להפך, אבל בכל זאת צריך להתחשב במצב הקיים. אתה לא יכול לזרוק ככה סתם לרחוב אנשים שהעסק שלהם התקיים עד עכשיו בחסות המדינה.
באופן כללי, קפיטליזם זה טוב, אבל לשנות בלי להתחשב במציאות זה מתכון בטוח לאסון. זה גם מזכיר תנועות אידיאולוגיות-כלכליות אחרות, לא ממש קפיטליסטיות.
עוד חמור שלא מבין שמכון התקנים מתעסק מעט מאוד בתקני ייבוא. רוב העבודה שלו היא בשטח בבגיקות בנייה וכדומה. שזה אגב מופרט. יש עוד מעבדות מקבילות.
תן לי בבקשה דוגמא לחינוך בו שיטת השוברים מצליחה בהקף רחב לאורך זמן.
בשבדיה: יש אכזבה ממנה
http://www.haokets.org/2014/09/13/%d7%9b%d7%a9%d7%9c%d7%95%d7%9f-%d7%9e%d7%94%d7%a4%d7%9b%d7%aa-%d7%94%d7%a9%d7%95%d7%a7-%d7%91%d7%9e%d7%a2%d7%a8%d7%9b%d7%aa-%d7%94%d7%97%d7%99%d7%a0%d7%95%d7%9a-%d7%94%d7%a9%d7%91%d7%93%d7%99%d7%aa/
בארה"ב: מיושמת בהיקף מוגבל
להבנתי, גם בצ'ילה יש אכזבה ממנה.
לא צריך להיות גאון כדי להבין שבבי"ס לפי שיטת השוברים יש למוסד אינטרס עליון לרצות את התלמיד והוריו. כולל ציונים מחמיאים, התעלמות מבעיות משמעת (כמובן, פרט לפגיעה בלקוחות- סליחה- תלמידים- אחרים) וכ'.
בעיה נוספת – יישובים מבודדים וקטנים, בהם לא תהיה תחרות גם אם לכאורה שיטת השוברים קיימת (אותם יישובים בהם כיום יש רק סופר אחד, יקר).
ב"העוקץ" מנסה יוסי דהאן לטעון כי בתי הספר הפרטיים הם הסיבה להידרדרות במערכת כולה. על כך יש לומר:
א. המצב בפועל הפוך: ההישגים במבחני פיז"ה האחרונים (אלו שעליהם מדבר דהאן) מצביע על־כך שבתי הספר הפרטיים מציגים הישגים טובים במידה ניכרת משל בתי הספר במערכת הממלכתית (ראי קישור כאן: http://engelska.se/en/posts/what-sweden-can-learn-pisa). כלומר, הטיעון הבסיסי שקרי.
ב. אין בטיעון היגיון: אם בתי הספר העובדים בשיטה של charter אינם מניבים הישגים ראויים להורים, הם יכולים בצורה הכי פשוטה לקום ולחזור למערכת הממלכתית. מדוע הם אינם עושים זאת? הטיעון של דהאן הוא "טיעון אל-כשל" קלאסי: אם ההורים היו עוזבים את בתי הספר הפרטיים, זה היה סימן לכך שהציבור הנבון הבין שבתי הספר הפרטיים לא עובדים; אם ההורים לא היו עוזבים (כלומר, המצב בפועל) אלא דווקא נוהרים לבתי־הספר הפרטיים, הסיבה לכך היא שעובדים עליהם בעיניים. גם מצב א' וגם היפוכו הגמור מובילים אצל דהאן לאותה מסקנה.
ג. אין בטיעון עקביות: גם בפינלנד ובשאר מדינות סקנדינביה קוננו על הצניחה בציוני פיז"ה. מדוע הצניחה בשוודיה מיוחסת לגורם א', אך במקומות אחרים היא מיוחסת לגורם ב'? (קישור: http://www.oecd.org/educ…/focus-world-reaction-to-pisa.htm וגם כאן: http://pasisahlberg.com/is-pisa-dimming-the-northern-lights/ ).
ד. והתשובה היא אחרת: הקינה של דהאן מוצדקת במובן אחד – תלמידים שעוברים למערכת פרטית מחלישים את המערכת הציבורית יותר משהם מחזקים את הפרטית. כלומר, תלמידים טובים במערכת הציבורית תורמים לחלשים יותר, אך מושפעים פחות מהתלמידים החלשים. כשהם עוברים למערכת הפרטית, התרומה לחלשים נעלמת והמערכת בכללה זוכה לציונים נמוכים יותר. כלומר, המערכת הפרטית אינה מביאה לירידה בהישגים – היא פשוט מנקזת את התלמידים הטובים יותר מהמערכת ומציבה מראה מול פני המערכת הציבורית: זו אינה יכולה למשוך תלמידים טובים, היא רק יכולה לכפות עליהם להיות שותפים למערכת רעה.
כל כך הרבה טענות שגויות שנובעות מחוסר ניסיון בפועל בעסקים
מס חברות מעודד חברות להשקיע את הכסף שלהן כדי להתחמק מלשלם אותו. ז"א מס חברות משמש כזרז כלכלי שנותן הנחה לחברה מפסידה או חברה שמעדיפה להשקיע מאשר לחלק את הרווחים שלה החוצה בצורה של דיבידנדים.
לגבי ועדות התכנון המחוזיות, העירוניות וההנחיות הכלליות של משרד הפנים -כל זה בדיוק בניגוד להשלטת ריבונות. יש הרבה מאד אינטרסים מעבר לכלכליים כגון אינטרסים לאומיים, אינטרסים של גאוותנות , פוליטיקות למיניהן. מה שחסר זה לתת לקבלנים יד חופשית מעבר למה שכבר יש להם.
אין שום גורם מתקן בשוק, אתה מנסה להשוות את כלל הלקוחות לגורם מומחה בנדל"ן שיעניש את הקבלן באי קניה או אי השכרה במידה ולא יבנה את הפרויקט נכון. הכשלים כאן הם כל כך רבים שאמנה רק חלק מהם
הקבלן בונה כדי למקסם רווחי מידי, ז"א גם אם כשלי הבניה יתגלו לאחר שנים (בטון לא בתקינה, נזילות לאחר החורף הראשון, צנרת פגומה וכו') עלות התיקון עלולה להמיט אסון על הקונים מצד אחד כך שיפסידו את כל רכושם ומצד שני הקבלן יכול להכריז על פשיטת רגל וללכת לעבוד כשכיר או לברוח מהארץ והיו מקרים כאלו.
לגבי ראיה לעתיד, העירייה וועדות התכנון האיזוריות אמורות לקחת שיקולים ארוכי טווח בבואן לתכנן עיר ואיזור, לא רק מבחינת תשתיות אלא גם מבחינת תחבורה, חניה, תכנון שטחים ירוקים גם בקרקע וגם באופן כולל, השארת מקום לגני ילדים ובתי ספר ומוקדי קהילה, פיזור אוכלוסיה מסוגים שונים ומרקם אחיד לשכונות כדי לא ליצור גורד שחקים של עוני באמצע שכונת מגורים של עושר שתהווה נקודת חיכוך מתמדת.
נכון שכיום יש בעייה תכנונית בעיקר ברמת העיריות המעדיפות פחות משפחות עם ילדים ויותר מבני תעשייה עתירי ארנונה אבל כאן בדיוק יכול לבוא הדיקטטור ולהכריז על ארנונה נמוכה לעסקים ודווקא גבוהה למגורים. בצורה הזאת יעודדו עסקים קטנים ועסקים בכלל להתרחב ומצד שני מגורים ישלמו ארנונה שיותר קרובה לשירותים שהם צורכים מבלי להיות מסובסדים דווקא ע"י מפעל או חברת היי טק שיושבת אצלם בשכונה וגם כך מספקת להם את מקומות התעסוקה.
יש עוד הרבה דברים אבל לאור הניתוק המראה על חוסר ניסיון מקצועי בשטח (ישבת כמה ימים עם ארכיטקטים כדי לראות את השיקולים שלהם בתכנון או עם קבלנים כדי להבין את השיקולים שלהם בבחינת חומרים – בטון במקום עץ, צנרת פלסטיק-אלומיניום במקום צנרת ברזל, גבס עמיד בלחות לעומת גבס רגיל ועוד ועוד)
למעשה כפי שאמרו לפני המאמר משליך על כל האתר והייתי מצפה ממידה לרמה גבוהה יותר של תחקיר המבוססת על מה נעשה בעולם גם באופן השוואתי וגם באופן מוחלט וגם מבחינה מקצועית לכתוב משהו שעובר ביקורת של אנשי מקצוע מהתחום. אחרת נשארים עם רמה של חטיבת ביניים ולא משכונה טובה במיוחד.
שתי תשובות קצרות: ככל שהמס נמוך יותר, כך ההחזר על ההשקעה גבוה יותר ולכן משקיעים יותר. זה נקרא "ערך נוכחי נקי" וגם קשור להיגיון בסיסי. או שאולי אם יהיה מס חברות 90% אז ישקיעו ממש ממש הרבה יותר
לגבי הנדל"ן- אני לא מכיר את האידיוט שבונה ללא התייעצות עם מהנדס וארכיטקט וללא פיקוח פרטי, מה שהופך את כל ההתערבות של הרשויות לחסרת חשיבות. הקבלנים ייבנו מעולה כי אחרת הם לא יימכרו. די דומה לזה שאף אחד לא יבנה מכונית עם גלגלים מקרטון. אנשים לא אידיוטים כשזה נוגע לחייהם הפרטיים.
גלעד – לא נתת שום נימוק לאף נקודה. יש כאן הרבה קוראים רציניים, יש לך תשובה לדודי כאן?!
תתפלאו אבל יש מדינה שבה אין מכון תקנים, אין מיסי חברות וכל אחד שולח את ילדיו ללמוד משהו רוצה. המדינה הזאת היא סומליה. לכאורה מדינה ללא חוקים היא סוג של אוטופיה,אבל לא בטוח שהסומלים עצמם שותפים להרגשה
לאיתי: בסומליה אין אכיפת החוק ולכן גם אם יהיה (אולי יש?) מכון תקנים, מס חברות וכו׳ זה לא יאכף וזו בדיוק מטרת המדינה – לשמור על זכויות האדם והאזרח מפני הפרתן, וכאשר אין צבא, משטרה ובתי משפט שעושים את זה אז אין טעם בחוקים.
העדר ועדות תיכנון ובנייה שקול לתשתיות ברמה ערבית!
הערבים לא עניים בהרבה מהיהודים ובכל זאת התשתיות אצלם על הפנים אין גנים ציבוריים ואין מקומות חנייה וחציית כפר יכולה לקחת שעה ויש בתי מלאכה מרעישים ומזהמים בסמוך לבתים ואין מוסדות ציבור.
נסה לחצות את נצרת בצהרייים – זה יקח לך שעה – ואז תבין כמה טוב שלנצרת עילית ועפולה יש ועדות תיכנון.
זומבי, אתה מעלה סוגיה חשובה.
העניין הוא שבישובים הערביים אין מרכיב קריטי לשימור החופש והוא השלטת חוק ואכיפת חוזים. אם מי שבונה עושה זאת על קרקע לא לו ולא ניתן לתבוע אותו משום שהוא עלול להשתמש בכלים עבריניים אז ברור שזה לא יעבוד.
לאסף בן דור ולחובבי החופש המוחלט,
למרבה הצער אינני יכול להגיב ישירות לתגובתך.
אנא הסבר לאדם פשוט – מדוע אין בעיה של מפעלים מזהמים או שאר תשתיות לא ידידותיות?
נניח שישנה שכונה קיימת ולידה שטח שניתן לבנות בו. מחר אני יכול לקנות את השטח הזה ולבנות בו מלון, מגדל גבוה, בניין משרדים, מפעל מזהם, או כל דבר אחר שאתה לא תרצה שאני אבנה לך ליד הבית, ושחוקי הבנייה הנוכחיים לא מאפשרים לי לבנון ליד הבית. מה ימנע ממני לעשות זאת באידיליה של השוק החופשי? תצטרך לשחד אותי? אם כך יקומו בארץ "מאפיות בנייה" שיאיימו להקים דברים לא רצויים ליד שכונות ואנשים יצטרכו לשלם להם פרוקטשן.
ומה בנוגע לפגיעה בערכי טבע או מורשת?
יש כמה מאיתנו שחושבים שזיהום אוויר הוא דבר שיש לאכוף אותו. עדיין, בשביל זה לא צריך מנגמון ענק, או בכלל שום מנגנון, אם המדידה והגשת הצו לבית משפט נעשים ע"י האזרחים. זה לא הנדסת טילים…
אגב, כבר היום יש פרוטקשן והמשטרה לא עושה יותר מדי… במיוחד בדרום ובפריפריה.
יכול להיות שזה הפתרון כמו שהדיקטטור של קובה באמת פיתח את קובה ועשה לה טוב [.;