כחלון בכיוון הנכון

אם לשפוט על פי הצהרותיו האחרונות, שר האוצר מפנים היטב את הקשר ההדוק בין הורדת מסים לצמיחה. האם הוא יעמוד בהצלחה מול הלחצים?

בלון ניסוי או כוונה אמתית? כחלון. צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

משהו טוב עובר על שר האוצר. "בתקציב הקרוב נפחית מסים במילארדי שקלים", הבטיח השבוע כחלון בדף הפייסבוק שלו. בישיבת סיעת כולנו הוא הוסיף: "כספי המסים הם כספים ששייכים לציבור, וכשיש עודפים חובתנו להחזיר אותם לאזרחים".

הפרטים המדויקים עדיין לא ברורים, אך בתקשורת דווח כי כחלון מתכוון לצמצם באופן משמעותי את מס החברות ומס ההכנסה. החדשה המרעישה ביותר היא הקטנת מס החברות שמשלמות חברות הייטק גדולות ל־6% בלבד, שיעור שהוא מהנמוכים בעולם. גם חברות הייטק בינוניות יזכו לרמה של 12% מס בלבד, לעומת 25% כיום.

בנוסף, אף שנראה כי התכנית הגרנדיוזית לביטול המכסים והמועצות החקלאיות מוטלת בספק, שר האוצר העביר את רפורמת הקורנפלקס והכריז כי מלבד הדגים הוא מתכוון גם להפחית מכסים על ירקות קפואים ושמן זית. גם זה משהו.

גם בתחום התחבורה יש חדשות טובות. אמיר לוי, ראש אגף תקציבים באוצר גילה כי ראש הממשלה ושר האוצר תומכים בכניסת אפליקציית התחבורה השיתופית 'אובר' לישראל, בניגוד לעמדתו של שר התחבורה ישראל כץ: "אף אחד לא יכול לעצור את זה, הממשלה רצתה פעם שלא תהיה טלוויזיה צבעונית", אמר לוי.

ללמוד מהאירים

שתי סיבות הובילו למהלך הורדת המסים של כחלון. ראשית, בשנים האחרונות הצליח האוצר לגבות הרבה יותר מסים מהצפוי, ותחזית הגבייה גם היא אופטימית. ניתן כמובן להשתמש בכסף כדי להקטין את הגרעון או להוסיף מיטות בבתי חולים למשל, אך שימוש לא פחות טוב בכסף הוא "החזרתו" למשק ולאזרחים, באמצעות הפחתת המסים.

הסיבה השנייה להורדות מסים היא הקשר בין מסים נמוכים יותר לצמיחה גבוהה יותר. הלוגיקה ברורה: ככל שהמסים נמוכים יותר, ליזמים יש אינטרס גדול יותר להקים עסקים, להרחיב אותם ובעיקר לעשות את זה בישראל ולא במדינה אחרת. כך הצמיחה עולה, התעסוקה עולה, ולעתים אפילו הכנסות המדינה עולות.

הדוגמה המדהימה ביותר להשפעה של הורדת מס חברות היא אירלנד. לאחר שמס החברות באירלנד ירד לרמה אחידה של 12.5%, עלה התוצר הלאומי לרמות מדהימות וחסרות תקדים. שר האוצר כחלון רוצה אולי לשכפל את ההצלחה של אירלנד, ולהעניק זריקת מרץ להייטק הישראלי בפרט ולמשק בכלל.

אף שהדברים נכונים בהכללה לכל סוגי המסים, המחקר הכלכלי תומך במיוחד בהורדת מס חברות לצורך הגדלת הצמיחה. הורדת מס הכנסה ברמה של אחוז אחד לדרגות ההכנסה שעד 14 אלף שקלים בחודש, לא צפויה להשפיע באופן מהותי על הצמיחה הכלכלית. הורדה כזו מהווה בעיקר "צ'ופר" לאזרחים במעמד הביניים, ופחות כלי לצמיחה והגדלת הכנסות המדינה.

בלי פרוטקציות להייטק

באופן עקרוני מדובר אפוא בצעד חיובי. בכל זאת, הדרך שבה בחר שר האוצר לבצע את ההורדות מעט עקומה. אם כל ההצעות המדוברות אכן יתקבלו, תיווצר סיטואציה שבה לחברות הייטק יהיה יתרון משמעותי על פני ענפים אחרים במשק. כפי שכתב הכלכלן פרופ' עומר מואב, מוטב היה לבצע הורדה משמעותית לכל חלקי המשק באופן אחיד, עד לרמה של 12.5% למשל בדומה לאירלנד, או 17% בדומה לסינגפור. המיסוי הדיפרנציאלי הוא בעייתי, ומבטא ניסיון לתכנון המשק. גם העסקים הקטנים בישראל נמצאים במצב לא פשוט, וייתכן שהורדה משמעותית במס הייתה מטיבה עם הצמיחה והפריון באופן משמעותי גם בחלקי הכלכלה שאינם הייטק.

גם מהלך ההורדה במס הכנסה איננו מהווה בשורה של ממש. שיטת המיסוי בישראל היא בעייתית, מפני שהיא מענישה את מעמד הביניים והמעמד הנמוך על ידי מסים עקיפים גבוהים. גם אם מס הכנסה ירד, ברגע שמשפחה ממוצעת משלמת הון תועפות על מיסוי דלק, רכב, נדל"ן וכך הלאה, ההורדה במס הכנסה מהווה אולי צ'ופר נחמד, אבל איננה בגדר רפורמה משמעותית בשיטת גביית המס בישראל.

הערה נוספת היא שכל ההצהרות האחרונות הן עדיין בגדר דיבורים, "בלון ניסוי" שכחלון הפריח לאוויר כדי לבחון את השטח. אפשרות אחרת היא שמדובר בטקטיקת משא ומתן בלבד, כלומר דרישה מפליגה מלכתחילה כדי להתמקח עליה בהמשך.

כחלון אמנם הצליח כבר לבצע במשרד האוצר מהלכים משמעותיים (כמו מחיר למשתכן, הרפורמה בבנקים, הפרטת הבורסה, הורדת מס חברות באחוז אחד, הכנסת הנומרטור ועוד), אך במקרה של חברות ההייטק מדובר במהלך קיצוני שצפוי להיתקל בהתנגדויות. בהחלט ייתכן שלמרות הדיווחים בתקשורת, המציאות בפועל תהיה שונה מההצהרות. צריך לקוות שההורדה במס החברות תהיה בסופו של דבר משמעותית ואחידה עבור כל החברות, ללא "פרוטקציוניזם" להייטק. צריך גם לקוות שהוצאות הממשלה יהיו זהירות בהתאמה, כדי שהגירעון לא יגדל. את התוצאה הסופית נגלה רק לקראת אישור חוק ההסדרים 2018-2017.

ולמרות כל ההערות, עקרונית הורדת מסים היא תמיד טובה; היא משאירה כסף אצל האזרחים, תורמת לצמיחה ולתעסוקה, מעלה את הפריון וייתכן שגם את הכנסות הממשלה. לשר האוצר כחלון מגיעות כל התשואות על הצהרותיו, המסמנות השתחררות ממחשבה מקובעת הרואה בשיעור המיסוי עניין הקשור להכנסות הממשלה בלבד, מבלי להבין את השפעותיו המהותיות על הצמיחה בכלל. יש לקוות ששר האוצר ימשיך בכיוון כזה, ולא בחוקים פופוליסטיים דוגמת שכר הבכירים.

 

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

3 תגובות למאמר

  1. בכל מקום אני רואה את אותה טענה שגויה: מיסוי דיפרנציאלי *לא* נועד לתכנן את המשק. הוא נועד להגדיל את הכנסות המדינה. תחשבו על המדינה בתור מונופול מקומי על השירותים שהיא מספקת שמאפשרים פעילות כלכלית. אם מישהו לא יכול לעזוב, היא תיקח ממנו יותר מאשר ממי שכן יכול לעזוב. חברות הייטק יותר ניידות מחברות לואוטק אז אם נגבה מהן אותו מס, הן יעזבו. נראה לי לומדים על אפליית מחירים של מונופולים בשנה ראשונה של כלכלה

  2. אז הבטיח!!!
    מנסיון, השרים, מבטיחים ובד"כ זה נשאר בגדר הבטחה. עד כמה שזכור לי מעט הבטחות של שרים/ראשי ממשלה קוימו.

  3. לא בטוח שזה יעבוד היום בישראל בה הערבות ההדדית הצטמצמה מאוד והתמסדות מנטליות הלא פרייר, כך שהחזר המס יעודד המשך צבירת הון עצמי על ידי העשירונים העליונים בלבד. האם אין דרך לחזק את מרכז מעמד הביניים דרך החזר מס סלקטיבי? סלח לי שאני לא מבין בכלכלה אך ההגיון הבריא שלך מדאיג ומתעתע בהקשר להרחבת פערים סוציו-אקונמים ואשמח לתגובתך.