ראש ממשלת בריטניה מהללת את ישראל ומתחייבת: "כספי הסיוע שלנו לא יגיעו לטרור"

לא בכל יום שומעים מנהיג של מדינה אירופית חשובה ומרכזית, במקרה שלנו מנהיגה, משמיע דברים אוהדים ונחרצים כל־כך ביחס למדינת ישראל. כזה היה נאומה של ראש ממשלת בריטניה, תרזה מיי, בכנס ידידי ישראל של המפלגה השמרנית שנערך אתמול (שני).

מיי פתחה את דבריה בתשובה ניצחת לדרישה שהעלה אבו־מאזן באו"ם כי בריטניה תתנצל על הצהרת בלפור. ובכן, לא רק שהתנצלות כזו לא תגיע כמובן, מיי אף הודיעה שבריטניה תציין את שנת המאה להצהרה בגאווה גדולה. מכתבו של הלורד ארתור ג'יימס בלפור, הצהירה מיי, הוא "אחד המכתבים החשובים בהיסטוריה" והוא "מבטא את התפקיד החיוני של בריטניה בהקמת מולדת לעם היהודי".

מנהיגת הממלכה המאוחדת הוסיפה והחמיאה למדינת ישראל, וכינתה אותה "דמוקרטיה משגשגת, מגדלור של סובלנות, מנוע של חדשנות ודוגמה לעולם בהתגברות על מצוקות וחסרונות". מיי שיתפה את מאזיניה ברשמיה האישיים מביקורה בישראל לפני כשנתיים:

רק כאשר צועדים ברחובות ירושלים ותל־אביב רואים מדינה שבה אזרחים מכל הדתות והמינים חופשיים ושווים בפני החוק;

רק כאשר מטיילים לאורך הארץ ומבינים שהיא בסך הכול בגודל של ויילס, ומעריכים עוד יותר את ההשפעה שלה על העולם;

רק כאשר פוגשים את השותפים שלנו במלחמה נגד העבדות המודרנית (סחר בנשים וסחר בבני אדם, א"ק) – אחת הסיבות המרכזיות שבגינה ביקרתי בישראל ב־2014 – רואים מדינה המחויבת להתמודדות עם אחת התופעות המתועבות ביותר בעולם.

ורק כאשר עדים לפגיעותה של ישראל, רואים את הסכנה המתמשכת שבפניה היא ניצבת, כפי שאני ראיתי במהלך ביקורי כאשר התגלו גופותיהם של הנערים שנרצחו – נפתלי פרנקל, גיל־עד שאער ואייל יפרח.

מיי שיבחה את פעילותה ההומניטרית של ישראל ברחבי העולם, וציינה בהקשר זה את הטיפול בפצועי מלחמת האזרחים הסורית בבתי החולים בצפון, את בית חולים השדה שישראל שולחת לאירועי אסון ושדורג לאחרונה כטוב ביותר בעולם על ידי ארגון הבריאות העולמי, ופרויקטים נוספים.

למרות זאת, הדגישה מיי, "עדיין ישנן בעיות", והזכירה שבריטניה מחויבת לפתרון שתי המדינות. אך לדבריה, הדרך להגשים את החזון הזה היא כאשר "שני הצדדים ישבו ביחד, בלי תנאים מוקדמים, ויעבדו ביחד למען פתרון בר קיימא". יש לציין כי הגישה שהציגה מיי שונה מזו המקובלת באיחוד האירופי ובממשל האמריקני הנוכחי, התומכים בהתערבות חיצונית, והיא בהחלט נוחה יותר עבור ישראל. בנוסף, מיי סייגה את התנגדותה של בריטניה לבנייה בהתנחלויות והתייחסה רק ל"התנחלויות לא חוקיות חדשות". לדבריה, "זה שגוי, זה לא תורם לשלום, וזה חייב להיעצר".

מיי התייחסה גם לסיוע הכלכלי שמעניקה בריטניה לרשות הפלסטינית, ואמרה בהקשר זה כי בריטניה חייבת גם "לוודא שהכסף מגיע למקומות הנכונים. הרשו לי להבהיר זאת: כספי משלם המסים הבריטי לא ישמשו למתן תשלומים לטרוריסטים או לבני משפחותיהם. זה נכון שפריטי פטאל (השרה הבריטית לפיתוח בינלאומי, א"ג) קראה לבחינה של הוצאות הסיוע בשטחים הפלסטיניים הכבושים, כדי לוודא שכל פני מושקע במקומות הנכונים ובדרך הנכונה".

נושא נוסף שעלה בנאום הוא היחסים הכלכליים החזקים בין ישראל לבריטניה, ומיי התחייבה לחזק אותם אף יותר. על רקע זה גינתה ראש ממשלת בריטניה בחריפות את תנועת החרם נגד ישראל, ה־BDS: "אינני יכולה להיות ברורה יותר: תנועת החרמות, מניעת ההשקעות והסנקציות [ה-BDS] טועה, היא אינה מקובלת עלינו, ולמפלגה הזו ולממשלה הזו לא תהיה נגיעה עם אלו שנמנים עמה. אנו מתמקדים בצד השני של המטבע, בלקחת את יחסי הסחר וההשקעות שלנו עם ישראל לשלב הבא".

לקראת סיום נאומה הזכירה מיי גם את הדיווחים על עלייה בתקריות אנטישמיות בבריטניה: "שתי המדינות שלנו עובדות כדי לבנות חברות הוגנות, סובלניות ומריטוקרטיות, וכדי לעזור לאנשים מכל רקע לממש את הפוטנציאל שלהם, עלינו להסיר את כל המחסומים שעומדים בדרכם – וזה כולל דעות קדומות, אפליה ושנאה".

"קיומה של אנטישמיות במדינה הזו איננו מקובל", קבעה מיי, והפנתה אצבע מאשימה למפלגה המתחרה, הלייבור, שבחודשים האחרונים נשמעו מכיוונה לא מעט התבטאויות בעייתיות. "זה דוחה שתפיסות מעוותות כאלו מצויות בפוליטיקה הבריטית. כמובן, אני מדברת בעיקר על מפלגת הלייבור ובעלי הברית שלהם בשמאל הקיצוני".

בשולי הדברים יש מקום לתהות על תשומת הלב המועטה לנאומה החשוב של מיי בתקשורת הישראלית, כאשר בחלק מהמקרים הייתה זו התעלמות מוחלטת. קל לדמיין את הכותרות הראשיות ואת מצעד המאמרים וטורי הדעה במקרה ההפוך, של התבטאות מינורית נגד ישראל מפי אישיות במעמדה של מיי.