המחקר החדש שחושף את העמותות האסלאמיות בישראל

מזה 10 שנים, צוות המחקר של CSPII, המרכז הבינלאומי לחקר האסלאם הפוליטי, מפרסם דו"חות תקופתיים על כמות הארגונים האסלאמיים במדינות מערביות. השנה נוספה גם ישראל למחקר, ופורסם דוח שמציג את כמות הארגונים האסלאמיים בישראל משנת 1952 ועד 2026. המחקר נשען על נתוני מרשם העמותות של משרד המשפטים, ומספק תמונה כמותית של היקף הפעילות, פריסתה הגיאוגרפית ומאפייניה המרכזיים.

הדו"ח עוסק רק בארגונים שמגדירים את עצמם כאסלאמיים. אחד מהמחקרים הכי מצוטטים של המרכז, מראה שמעל ל-51% מהטקסט של הדוקטרינה האסלאמית (הקוראן, החדית'– מסורות מוחמד – והסירא, הביוגרפיה של מוחמד) עוסק בלא-מוסלמים. במרכז מגדירים את החלק הזה של הדוקטרינה, העוסק בלא־מוסלמים, כ"אסלאם פוליטי". בשל כך, כל הארגונים האסלאמיים מייצגים את האסלאם הפוליטי במידה מסוימת. במכוון לא כלל המחקר ארגונים "פרו פלסטיניים" העוסקים במפורש במאבק הפלסטיני ובמדינת ישראל אלא בעמותות המגדירות את עצמן אסלאמיות ומצהירות על מטרות "אזרחיות" לכאורה.

והנה הנתונים: נכון לשנת 2026 פועלים בישראל 386 ארגונים אסלאמיים רשומים, הפרוסים ב־125 ערים ויישובים. הארגון הראשון מסוג זה נרשם בשנת 1952, ומאז נרשמה עלייה מתמשכת במספר הארגונים. המחקר מצביע גם על האצה בקצב הגידול בשנים האחרונות: במהלך חמש השנים האחרונות הוקמו יותר ארגונים מאשר בעשור שבין 2010 ל־2020. מיפוי ההתפתחות לאורך השנים מראה התרחבות הדרגתית של התשתית הארגונית, הן בערים מרכזיות והן ביישובים קטנים יותר.

126 ארגונים עוסקים בהקמה ובתחזוקה של מסגדים. בישראל פועלים 252 מסגדים, והמדינה מממנת יותר מ־100 מסגדים ומשלמת את שכר האימאמים (ונציין כי מ־2010 הוגשו כבר חמישה כתבי אישום כנגד אימאים כאלה בעוון הסתה לטרור). 104 ארגונים עוסקים בהוראת האסלאם ובדעווה.

חמש הערים שבהן מספר הארגונים האסלאמיים הוא הגבוה ביותר בשנת 2026 הן נצרת, שבה פועלים 34 ארגונים; אום אל־פחם, שבה פועלים 33 ארגונים; רהט, שבה פועלים 25 ארגונים; טייבה, שבה פועלים 23 ארגונים; וירושלים, שבה פועלים גם כן 23 ארגונים.

מדוע המחקר הזה חשוב?

ראשית כל, פעמים רבות עמותות אלה אינן אלא כיסוי למימון ו/או עידוד טרור. כבר בשנת 2023 פרסמה המדינה מסמך רשמי המתריע מפני "ניצול לרעה של ארגונים ללא כוונות רווח למטרות טרור". בשנת 2024 חסם בנק לאומי את חשבונה של עמותת "אלקלוב אלרחימה", עמותה שבשנת 2023 עמד מחזור השנתי על כ־41 מיליון ₪ ומטרתה המוצהרת היא "מתן סיוע לנזקקים", מחשש לסיוע לטרור. שני הערעורים של העמותה על ההחלטה הזו נדחו על ידי בתי המשפט. בשנת 2025 חשף השב"כ כי עמותת "קורבן טריק אלאחסאן" שיסודה בטמרה שימשה להעברת כ־1.5 מיליון ש״ח לארגון הג׳יהאד האסלאמי הפלסטיני ברצועת עזה, תחת כיסוי של תרומות הומניטריות לילדים. מטרת העמותה, כפי שנרשמה ברשם העמותות, הייתה: "טיפול בילדים בסיכון, טיפול בילדים במצוקה. מתן סיוע כלכלי לילדים במצוקה. מתן שירות סוציאלי-פסיכולוגי לילדים. מניעת תופעת קבצנות בקרב ילדים קטנים".

סיפור דומה הוא "האגודה האסלאמית ליתומים ולנזקקים", המוכרת כ"סיוע 48", ארגון המזוהה עם הפלג הצפוני של התנועה האסלאמית, שמקורותיו בתנועת האחים המוסלמים. לפי המחקר, הארגון נחשף כבעל קשרים לחמאס, פועל לסיוע למשפחות אסירים מחבלים, והביע תמיכה בג׳יהאד. לאחרונה הורה רשם העמותות על פירוק "אחותה הקטנה" של סיוע 48, "ארגון המעשים ההומינטריים" שנוהלה על ידי בכירים ברע"מ. מטרתה הרשמית של העמותה הייתה: "פעילות בענייני צדקה וגמילות חסדים ברוח דת האסלאם ולפי מצוותיה", ובפועל ניהלה קשרים עם חמאס ועם גורמי טרור אחרים.

לצד מימון טרור ישיר, חשיפתן של העמותות האסלאמיות חשובה גם מזווית אחרת. כפי שכבר הוזכר לא פעם בבמה זו, הן אחת מדרכיו של האסלאם בימינו להגשים את שאיפותיו באמצעות הכלים הפוליטיים והאזרחיים של מדינות המערב – החינוך, התקשורת, מערכת המשפט והחברה. המעקב אחר הפעילות הגלויה והפנימית של עמותות אלה חיוני כדי למנוע השתלטות אזרחית־אסלאמית נוסח אירופה או ארה"ב במדינת ישראל.