מקרה פרטי

אִלְמָלֵא הִכַּרְתִּי אֶת אֲחוֹתוֹ
לֹא יָדַעְתִּי שֶׁקָּמוּ עָלָיו לְשָׁחֳטוֹ
בְּפִנָּה אַפְלוּלִית שֶׁל פַּחֵי הַפְּלִילִים
פְּלִילִיִּים הַקְּרוּיִים (שֹׁד וָשֶׁקֶר!) פְּלִיטִים,
שְׁלוֹשָׁה שֶׁחָדְרוּ מִתְּחוּמֵי אֶרִיתְרֵיאָה
בַּחֲסוּת מִטְרִיָּה מַתִּירָה לְהָרֵעַ;

וּמִקְרֵהוּ הַבִּלְתִּי מֻכָּר, הַנִּמְהָר,
שֶׁל צָעִיר יְהוּדִי יוֹצֵא אֶרֶץ אַמְהָר
שֶׁטּוֹרְפִים זָבֵי צֵל מִשְּׁכֶנְתָּהּ הַיַּמִּית
רְדָפוּהוּ לְזֶבַח קָרְבַּן הַתָּמִיד
בְּאַשְׁמַת, אוּלַי, טִיב הָאֵרוּחַ,
הָיָה חוֹלֵף עִם הָרוּחַ.

אִלְמָלֵא הִכַּרְתִּי אֶת אֲחוֹתוֹ
לֹא יָדַעְתִּי שֶׁקָּמוּ עָלָיו לְשָׁחֳטוֹ.
כִּי אֲנִי מְדַלֵּג עַל פְּרִיטִים קַלִּילִים
כְּגוֹן אֵלֶּה שֶׁיֵּשׁ בְּעַמּוּד הַפְּלִילִים.
וְעַל כֵּן הָעִנְיָן רַב הָעֶצֶב
הוּא עִסְקִי הַפְּרָטִי, בְּעֶצֶם.

כִּי תָּמִיד יֵשׁ הֲרֵי חֲדָשׁוֹת עַל לִסְטִים,
וְתָמִיד מֵחֲמֵשֶׁת סַרְנֵי הַפְּלִשְׁתִּים
וּמִיֶּתֶר עָרִים הַפְּזוּרוֹת בַּשְּׁפֵלָה
מַגִּיחוֹת בְּתִפְלָה יְדִיעוֹת-אֲפֵלָה
עַל פְּשִׁיעָה בְּפִתְחֵי הַמַּרְזֵחַ,
וְעוֹרֵךְ הַבַּקִּיא בְּרָזֶיהָ

שֶׁל תּוֹרַת הַלִּישָׁה בַּעֲווֹן בַּת עַמִּי
מְבַשֵּׁל מִשּׁוּלֵי הַקִּיּוּם מַטְעַמִּים –
אַךְ קוֹרֵא חֲסַר פְּנַאי וְכוֹתֵב בַּעַל אַף
הַמּוּרָם עַד-אֶל-עָל לֹא יֹאכְלוּם; כִּי עַל אַף
שֶׁהַפֶּשַׁע בָּרְחוֹב רַצְחָנִי אַף מַצְחִין
מָה כְּבָר יֵשׁ לְהִתְרַגֵּשׁ? הוּא נִצְחִי.

כָּכָה בֵּין כּוֹתָרוֹת עַל גַּבֵּי עַמּוּדוֹת
הִסְתַּתֵּר וְנִמְחַץ דָּנִי אִישׁ חֲמוּדוֹת.
דָּנִי, דּוֹד לִילָדִים שֶׁגָּרִים לְיָדִי.
גָּר יָחִיד עִם אִמּוֹ שֶׁנּוֹתְרָה יְחִידִית.
מֵת בֵּין חַג לְשַׁבָּת, בֵּין שִׁיר לְבֵין שֶׁבַח.
הוֹתִיר אַחֲרָיו שֹׁד וָשֶׁבֶר.

אֲבָל כָּאן, מֵעֶבְרָם שֶׁל יַם סוּף וְהַיְּאוֹר,
מִתַּחַת לְאַף הַמַּחְשָׁךְ הַנָּאוֹר,
מִתַּחַת לַסַּף, לַצֶּבַע, לָעוֹר,
אַלִּימוּת הַפּוֹלְשִׁים מוֹסִיפָה לִבְעֹר:
סְנֶה שִׂנְאָה מְסַנְוֵר שֶׁאֵינֶנּוּ
אֻכָּל בְּעָצְמֵנוּ עֵינֵינוּ.