בזל 1897, בלפור 1917, בגין 1977 ומעל לכול ירושלים 1967: תשע"ז-2017 חוגגת את הציונות בתאריכים עגולים, ובלב החגיגה אייר ומאי במופע משולב נדיר
תָּרִיחוּ,
תַּעֲרִיכוּ,
תַּאֲרִיךְ הוּא,
אֲנָשִׁים:
חֲמִשִּׁים שָׁנָה לְ-67'
שֶׁהִיא כָּאן, וְהִיא בְּצֶבַע, וְהִיא מִן הַטֶּבַע,
כְּשֵׁם שֶׁשִּׁשִּׁים וָשֶׁבַע שָׁנָה לְ-50'.
יָדַעְנוּ כִּי שְׁנַת הַשֶּׁבַע הַזּוֹ, תַּשְׁעָ"ז,
עִם צִלָּהּ הַנִּשְׂרַךְ אַחֲרֶיהָ, שְׁנַת 17',
תּוֹצִיא שֶׁפַע מִשֶּׁבַע, וּמֶתֶק מֵאָז,
וַעֲשׂוֹרִים וְיוֹבְלוֹת תַּהֲרֶה.
שֶׁהֲרֵי
מִבָּזֶל תַּרְנָ"ז עַד בֶּגִין תַּשְׁלָ"ז
דֶּרֶךְ יֶשַׁע תַּשְׁכָּ"ז,
וּמִבַּלְפוּר לְלֵייק-סַקְסֵס לְסִינַי
שֶׁכֻּלָּם בְּנוֹבֶמְבֶּרִים מַשֶּׁהוּ-וְשֶׁבַע,
שְׁנוֹת ז' הַלָּז הֵן שִׁרְשׁוּר מְרֻכָּז
וָעַז שֶׁל גְּדוֹלוֹת מִנִּי-אָז.
וְאִיָּר, אִיָּרֵנוּ הַזֶּה,
הוּא נָמֵר שֶׁל אִיָּר.
זִכְרוֹנוֹת בְּנֵי עֶשְׂרוֹת הוּא סוֹחֵב, הַחִתְיָאר,
בְּזוּגוֹת שַׁעַטְנֵז שֶׁל עִבְרִי עִם לוֹעֵז.
הָהּ, אִיָּר מְתַשְׁעֵז,
נְמֵרִי הַלָּהוּט,
תַּסְרִיטַאי שֶׁכָּמוֹךָ, בַּמַּאי –
אֵיךְ שִׁדַּכְתָּ לִי לֵיל עַצְמָאוּת
עִם אֶחָד בְּמַאי!
וְאֵיךְ אֶת אָחִיו שֶׁבְּלוּחַ גְּרֵגּוֹרְיוּס הַכֹּמֶר,
יוֹם ט"וּ בְּמַאי, יוֹם הַנַּכְּבָּה,
שַׂמְתָּ לִי פּוּנְקְט עַל לַ"ג בָּעֹמֶר!
אֵיזֶה חֹמֶר יָנַקְתָּ,
אֵיזֶה חֹמֶר?
וְאֵיךְ אוֹתוֹ יוֹם, עַל הַדֶּרֶךְ
(בְּדֶרֶךְ, אוֹמְרִים לִי, נִקְלֵית;
מָה נִקְלֵית. שׁוּם נִקְלֵית),
הֶחְלַפְתָּ לִי גַּם אֶת הָאִישׁ הַקָּטָן שֶׁבְּתוֹךְ הַמַּקְלֵט.
וְאָז, קְרִי אֶתְמוֹל, בְּאוֹתוֹ הַשָּׁבוּעַ הָעַז
בָּא י"ז בְּמַאי, שֶׁבְּאֶלֶף-תְּשַׁע-מֵאוֹת-עַ"ז
הִטְעִימָנוּ מַהְפָּךְ שֶׁעֲדַיִן,
בְּתָּיו-שִׁין-עַיִן-זַיִן,
כְּלוֹמַר הַשְׁתָּא,
עוֹד לֹא נַעֲשָׂה לְפַשְׁטָא,
אוּלַי רַק כַּזַּיִת,
וַעֲדַיִן מֻנָּח עָלָיו פַּחַד אֶתְנָח
וּמוּטֶלֶת אֵימַת הַגֵּרְשַׁיִם.
וְאִיָּר יִנָּעֵל בְּיוֹם מְלֹאת שְׁנוֹת יוֹבֵל
לִקְרִיאַת דְּרוֹר בָּאָרֶץ –
וְיוֹם חֲמִשִּׁים לַסְּפִירָה, שָׁבוּעוֹת,
יָחוּל בְּאַחֲרוֹן יְמֵי מַאי.
חֲמִשִּׁים עַל גַּבֵּי חֲמִשִּׁים, אֲנָשִׁים,
הֵם הִגִּיעוּ אֵלֵינוּ אִיָּרָה.
וְזוּגוֹת עַל זוּגוֹת זִכְרוֹנוֹת-נְבוּאוֹת
מִתְחַבְּרִים בְּיָמַי.
מעולה