מרגישים שהאייפון הישן שלכם נהיה איטי יותר? הנה הסיבה

אחרי שנים של תחושה בלתי מבוססת בקרב הציבור, לאחרונה התברר כי כי חברת אפל אכן מאטה בכוונה את מכשירי האייפון הישנים באמצעות עדכון תוכנה מצדה. לאחר שחוקר בשם ג'ון פול פרסם ממצאים בנוגע לביצועי המעבדים של אייפונים ישנים והראה כי עדכוני המערכת מרסנים את מהירות המעבדים, נאלצה אפל להודות כי היא אכן עושה זאת, אך הוסיפה נימוק לצעד הזה: הסוללות מסוג ליתיום-יון מתיישנות, ומשום כך יש לרסן את המעבדים כדי להתאימם לקצב ההידרדרות של הסוללות.

אפשר לקבל את ההסבר של אפל ואפשר שלא, אבל נראה שהדבר שמעצבן את רוב המשתמשים הוא שהפקיעו מהם את הבחירה אם לקבל את העדכון, ושאפל התנהגה כאילו המכשיר עדיין בבעלותה גם לאחר קנייתו בכסף מלא. חוסר השקיפות של אפל בכל הנוגע לתהליך העדכון מכעיס רבים, ובצדק. כבר שנים רבות נטען כי אפל, כמו חברות טכנולוגיה רבות, מכניסה למוצריה באגים שונים שצצים כאשר תוקף האחריות פג, ומאלצת את הצרכן לקנות מוצר חדש.

זוהי טענה הנשמעת לא פעם נגד השוק החופשי והתרבות הצרכנית הנלווית אליו: ההתיישנות המתוכננת. חברות מתכננות מראש את מוצריהם כך שיהיו בלתי ניתנים לשימוש לאחר תקופה קצובה. הטענה נגד השוק החופשי בהקשר זה נובע מהנחה כי החברות מעוניינות ברווח כספי בלבד, ואם לפי הערכותיהן רווחי יותר לתכנן התיישנות ולנתב את הצרכן לקנייה נוספת – כך הן תפעלנה.

אלא שהביקורת הזו מתעלמת מדרך פעולתו ומאופיו של השוק החופשי. אם החברות רוצות להרוויח, חובה עליהן לרצות את לקוחותיהן. אם לקוחות חשים מרומים על ידי החברה, סביר להניח שבקנייה הבאה הם יבחרו בחברה אחרת. משום כך, ההסבר של אפל מתקבל על הדעת; סביר מאוד להניח שאפל מעוניינת שמכשיריה ימשיכו לפעול באופן אופטימלי, כך שהלקוחות יהיו מרוצים ויקנו מכשיר שלה גם בפעם הבאה. הביקורת נגד ההתיישנות המכוונת מניחה משום מה כי האופציה היחידה העומדת בפני הצרכן היא לקנות שוב את אותו מוצר בגרסתו המחודשת, אך המציאות שונה בתכלית. כך למשל, לקוח מתוסכל מהמהירות של מכשיר האייפון שלו, יכול לרכוש את אחד המכשירים המתחרים בעלי מערכת ההפעלה אנדרואיד.

בשוק שאיננו תחרותי, לעומת זאת, אין שום חלופות לפנות אליהם, ויתירה מזאת – שוק מונופוליסטי אינו מתמרץ חדשנות, כך שהלקוחות אינם מודעים אפילו להזדמנויות הפיתוח האפשריות. נסו לדמיין מציאות שבה המדינה מייצרת עבורנו סמארטפונים. אין שום סיבה להניח שפעילותם הייתה טובה או יעילה יותר משל חברה כמו אפל, אך הציבור אפילו לא היה מודע לשירות הרע שהוא מקבל, מכיוון שלא היו אלטרנטיבות. מי שהיה מעוניין בשינוי לא יכול היה להצביע בכיס, אלא נאלץ להפעיל לוביסטים בממשלה או להפגין בכיכרות כדי לקבל משהו אחר.

פילוסופיית הגן הסגור

האלטרנטיבה הקיימת בשוק הסמארטפונים אכן שונה מהותית מאפל, כצפוי בשוק חופשי. ה"פילוסופיה" ההנדסית שמנחה את אפל היא שליטה מלאה ככל האפשר במוצרים כדי לייצר חוויה אופטימלית. לשם כך מצמצמת אפל את יכולתם של הלקוחות לבצע התאמה אישית במוצריה; אם קנית אייפון, אתה מחויב לכל המערכת המהודקת של אפל כדי שזו תפעל בסינכרוניזציה מלאה. מערכות הפעלה כגון אנדרואיד, לעומת זאת, פועלות באמצעות קוד פתוח שכל חברה יכולה לשנות ולהתאים לצרכניה, ומתאפיינות בבחירה רבה יותר של הלקוחות בכל הקשור לתוכנות שהם משתמשים בהם ואופי השימוש.

גם בעיית המעבדים האיטיים קשורה בפילוסופיה זו; אפל אינה מאפשרת החלפת סוללות במכשיריה, ולכן נאלצת להחליט עבור צרכניה כיצד על המעבד לפעול כדי להתאימו לסוללות. בחלק ממכשירי האנדרואיד אפשר להחליף את הסוללות, ולעתים אף אלמנטים אחרים, לפי רצונו של הצרכן. אמנם הסמארטפון המודולרי הוא עדיין חזון למועד, אך נעשים צעדים בכיוונו.

בשוק חופשי יש לציבור כוח אמיתי להשפיע על היצרנים, ואם הוא יבחר בקיימוּת על פני המודל הצרכני הנוכחי, מישהו יספק לו את הצורך הזה, מפני שייווצר תמריץ לעשות זאת. וכאשר הציבור כועס על מהלך עסקי כלשהו, כמו זה שעשתה אפל בעדכוניה, בכוחו להעניש את החברה ולהפסיק לפרנס אותה עד אשר תשנה את דרכיה. אלמנט חשוב נוסף בשוק חופשי מתפקד הוא כמובן מערכת משפט לאכיפת חוזים. אם החוזה בין הצרכן ואפל איננו מאפשר לה להחליש את פעילות המעבד לאחר הקנייה, בכוחו של הצרכן לתבוע את אפל בתביעה ייצוגית, לזכות בפיצוי ולאותת לאפל כי להפרות חוזה בשוק חופשי יש מחיר כבד.

זוהי זכותם של לקוחות אפל לכעוס עליה ולהאשימה בפטרונות כלפיהם. אך יש להבין שרצונה של אפל ברווח אינו גורם לפעילות זדונית מצדה אלא להפעלת מערכת שיקולים המובילה לתוצאות מסוימות, מתוך הנחה שהצרכן יעדיף דווקא אותן. אם אפל טועה, בכוחו של הצרכן בשוק החופשי להעניש אותה בחומרה, אך אין סיבה שישמוט את הקרקע תחת רגליו בתלונות על "השיטה", המאפשרת לו לבחור באלטרנטיבות שונות ולבקר את השירות שהוא מקבל.