מפלגת 'חוסן ישראל' שומרת על עמימות, אך מדברים שנשא בני גנץ בעבר עולות תפיסות שגויות של לאומיות, דמוקרטיה והסכסוך הישראלי-ערבי
לחצו כאן למרכז הבחירות של 'מידה' – כל הפרשנויות, הסקרים והחדשות מבחירות 2019
בני גנץ סיים את תפקידו כרמטכ"ל לפני ארבע שנים. החל מן הסתיו האחרון, ולקראת תום תקופת הצינון הנהוגה, החלו שמועות על הצטרפותו לפוליטיקה שהתממשו בחודש שעבר עם הקמת מפלגת 'חוסן ישראל' בראשותו. בבקשת רישום המפלגה נכתב כי מטרותיה הן:
המשך ביסוס וחיזוק מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית לאור החזון הציוני כפי שבא לידי ביטוי במגילת העצמאות תוך קביעת ושינוי סדר העדיפויות הלאומי בנושאים הבאים: חינוך, פיתוח תשתיות לאומיות, חקלאות, חוק משפט וביטחון פנים, מדיניות רווחה, שלום וביטחון"
ההצהרה המעורפלת הזו מצטרפת לשתיקה שגזר על עצמו גנץ, כנראה בעצת מקורביו, וכך למרות שהכריז על הקמת מפלגה שמקבלת נכון לעכשיו מספר מנדטים נאה בסקרים, דעותיו האישיות נותרו בגדר חידה.
בהעדר התבטאות ברורה, אנחנו נאלצים לצלול בארכיונים על מנת לנסות ולענות על השאלה "מיהו בני גנץ?". כך עשתה גם שירית אביטן כהן, שבכתבה שהתפרסמה בסוף השבוע האחרון ב'מקור ראשון' הביאה דברים שנשא גנץ בקיבוץ גבים באוקטובר 2015, כמה חודשים לאחר פרישתו מצה"ל. בהעדר כל מקור מידע אחר אין לנו אלא להסיק שמה שנאמר שם רלוונטי גם היום, וזהו כרגע הרמז היחיד לפתרון חידת גנץ.
הרושם העולה מאותם דברים הוא אחד: בני גנץ הוא ארכיטיפ, מערך של דפוסי מחשבה ומסקנות המתמצתות את עולם האליטה הישראלית המקובעת במחשבתה. יתכן שבכך טמון סוד הקסם של גנץ בסקרים, אבל מבט מעמיק יותר על שלוש האמירות העיקריות אותן ציטטה אביטן כהן מגלה תמונה שונה:
"ביחסים עם השכנים צריך להגיד פחות על מה לא נוותר, והרבה יותר על מה כן מוכנים לוותר לטובת עתיד טוב יותר"
אמירה זו של גנץ מעידה על חוסר הבנה עמוק במשא ומתן, אותו לא ניתן להתחיל מתוך נקודת מוצא של ויתור מקסימלי. משא ומתן המתחיל בצורה כזו, מעניק למעשה יתרון מראש ליריב, שללא כל מאמץ מצדו הצליח להביא אותך כבר מן הפתיחה להסכים על ויתורים.
את הלקח הנ"ל הבין זאב ז'בוטינסקי כבר בשנות העשרים של המאה הקודמת. ברומן 'שמשון' פרי עטו, שמשון שפט בין צמד אחים שרב על יבול שדה משותף. הצעיר-התם טען כי עליהם לחלוק את היבול חצי בחצי, והבכור טען שהכל לו. בתגובה ענה שמשון: "על המחצית אין איפוא כל ריב…שניהם אומרים כי לבכור היא. נשפטים הם רק על המחצית השנייה ואותה נחלק חלק כחלק. שלשת רבעי היבול לבכור והרבע לצעיר".
לאחר שהתאכזב ענה שמשון לאותו צעיר-תם: "אחיך רשע הוא. אבל אתה כסיל והכסיל רע הוא גם מן הרשע. לו אמרת גם אתה 'לי כל היבול' – ונתתי לך את המחצה".
שמשון של ז'בוטינסקי מסיים עם תשובה שהייתה מתאימה גם כמענה לדבריו של גנץ: "כאשר מכים אותך בבול עץ קח גם אתה בול עץ ולא קנה גומא". אם כך מנהל הרמטכ"ל לשעבר משא ומתן מוטב לנו שלא יגיע לעמדת מיקוח בשם מדינת ישראל, שכן דיננו יהיה כדין האח-תם: נוותר עם מחצית ממה שחשבנו שאנו זכאים לו.
"אנחנו לא נהיה עבדים של הגורל, אנחנו נקבע מה יקרה כאן…אנחנו חייבים לקחת אחריות על עצמנו, על החיים שלנו"
האמירה השנייה של גנץ מעידה על כשל מחשבתי חמור נוסף בהבנת המציאות, הנובע מתפיסה אנתרופו-צנטרית יהירה לפיה האדם הוא מרכז ההוויה.
בניגוד לדבריו של גנץ, המציאות איננה אך ורק חומר ביד היוצר או דף ריק עליו אנחנו משרבטים את מעשינו. המציאות היא מערך מורכב של עבר, הווה ועתיד, בנוסף לאלפי נסיבות והזדמנויות. מתרחשות בה כל העת פעולות ופעולות-נגד, חלקן צפויות, אך את רובן לא ניתן כלל לצפות.
בעבור גנץ המציאות היא משחק המורכב אך ורק מפעולות האדם, והוא מתעלם לחלוטין ממערך הכוחות הכולל. לפי תפיסה זו, האדם צריך תמיד לנקוט בפעולה כלשהיא. המחשבה שמא עדיף לא לפעול בנושא מסוים כדי לא לגרום עוד נזק, אינה באה כלל בחשבון. זו היא מחשבה רומנטית השייכת לעידנים שחלפו והתנפצו על שרטוני המציאות, והגיג שהולם יותר אידיאולוג צעיר בן המאה ה-18 או ה-19 ולא גנרל בכיר.
"הדבר החשוב ביותר שרוב צריך לעשות הוא להבטיח את המיעוט"
בציטוט הזה מגיע גנץ לכשל מוסרי חמור הכולל טהרנות ועבדות מחשבתית. בניגוד לדבריו של גנץ ולפי התפיסה המקובלת של לאומיות, הדבר החשוב ביותר שרוב לאומי צריך לעשות הוא לבטא את עצמו ולהגשים את קיומו התרבותי הייחודי, תחת סייג לפיו הפגיעה במיעוט צריכה להיות מינימלית.
הרוב הלאומי היהודי במדינת ישראל לא קיים על מנת "להבטיח את המיעוט" – זהו היפוך של מהות התנועה הציונית ואימוץ שיח פרוגרסיבי שיונק את יסודותיו מתפיסת עולם מרקסיסטית, לפיה העולם נחלק ל'מנצלים' ו'מנוצלים' והציווי המוסרי היחיד הוא שחרורו של המנוצל.
שימו לב מה קורה פה: בלב עימות לאומי ארוך וכואב, מוצא הרמטכ"ל לשעבר מקום להדהד אתיקה של מלחמת המעמדות בדבר שמירת המיעוט וביטול הרוב, שהיא לטענתו "הדבר החשוב ביותר".
ומה הנפקא מינה מתפיסה זו? הדרך היחידה של הרוב לשמור על המיעוט היא ביטול הרוב את עצמו. לרוב אסור לנקוט שום פעולה למען שימורו הוא, שכן כל פעולה של הרוב משמעה פגיעה במיעוט. זוהי אותה צורת מחשבה בדיוק של אלה הקוראים לביטול חוק השבות או מתנגדים לחוק הלאום.
לסיכום ניתן לומר כי עד שיפתח את פיו וישמיע את דעותיו העדכניות, הארכיטיפ גנץ מהדהד ומיישם תורות ותפיסות ששייכות בעיקר למעמד החברתי העליון בישראל. אותה אליטה ישנה מאמינה שגם כיום היא זו שמגדירה את הישראליות, או לחילופין בזה לישראליות החדשה. מדובר במארג של עמדות שאין לי דרך לתארו אלא כאיוולת, ולא נותר לכולנו אלא לקוות שהוא שינה את דעותיו מאז.
לחצו כאן למרכז הבחירות של 'מידה' – כל הפרשנויות, הסקרים והחדשות מבחירות 2019
או טיפש מד'גר – יש לומר זאת במבטא הונגרי תוך הדגש על ההברה הראשונה זה מה שהוא 'או טיפש מד'גר'. את המוסריות שלו ראינו וראינו כאשר השאיר את מדחת יוסוף לדממם למוות ולא הציק לו כלום. מתוך עיוות נפשי זה ברור שהטענהש "הדבר החשוב ביותר שרוב צריך לעשות הוא להבטיח את המיעוט”. אותה גישה שלמד מבית המשפט שגם בו רואים את המוסריות כמו הרשעת חפים וגרימת המתנה של עשר שנים ויותר לעירעור.
למצער זה מראה גם על העם שנוהה אחרי ו.
ולזה יש להוסיף את הסרטון בו הוא אומר בגאווה שהוא סיכן את חיי חיילים בגולני כדי להבטיח שאף אזרח פלסטיני לא ייפגע בעזה
בינתיים השתקן הידוע פתח את פיו גם בנוגע לחוק הלאום – ואכן בעקביות, בהתאם לכתוב במאמר – הוא אמר שיפעל לשינוי החוק. "הם ירו לדרוזים בגב ואנחנו נרפא". בנוסף להסתה הבוטה המוסווית במשפט זה, יש כאן אחת מהשתיים: או פופוליזם זול ועליה דמגוגית על הגל שמבטא לדעתו את האופנה האחרונה, או שהוא באמת מאמין בכל דבריו, ואז זה הרבה יותר מסוכן. מה הנושא הבא? אולי מאבק להשארת המסתננים בארץ?
בני גנץ במטרה ובכוונה לקושש קולות מהערבים, מהדרוזים הקיצונים ומהסמול מרשה לעצמו לנקוט בלשון של בגידת המדינה בדרוזים שזאת עלילת דם נגד הציוניות.
בני גנץ, לך לך נבל נבזה ומתועב שהנך משתמש בדבר עלילת דם על הציונות, למי שאף שערה אינה נגרעת מזכויותיו על פי חוק הלאום. דרוזי ככל שיהיה חסיד אומות העולם הוא לעולם לא יכלל בלאום היהודי כי הוא אינו יהודי. וככל שנוגע למיעוט הערבי הרי רובם המכריע שוטמי יהודים ועם ישראל דבר שאינו זקוק לראיות מעבר להצהרותיהם. וחוק הלאום היהודי שומר מגדיר ומקבע את זכויות העם היהודי בארצו.
לא אתה ולא אף עוכר ובוגד בעם היהודי לעולם לא ימנע מהיהודים לקבע את זכויות העם היהודי בארץ ישראל.
ומי שינסה לחבל בכך, כן, הוא בוגד בעם היהודי. ובהיסטריה שלנו לא חסרו בוגדים.
"הם ירו בגב של הדרוזים, אנחנו נרפא", אמר מי שהפקיר את חייו של החייל הדרוזי מדחאת יוסף.
אין פלא שהציוץ הפוליטי הראשון שהוציא גנץ מפיו, היה בסוגיה שמנסה לקרבו לדרוזים חוק הלאום.
עננת מדחת יוסף, הלוחם בן העדה הדרוזית שדימם למוות בקבר יוסף, מרחפת מעל ראשו כמפקד אוגדת איו"ש באותו יום".
מקסימום
אני לא מבין איך מנוולים בוגדניים כאלה מגיעים לעמדות בכירות כמו רמטכ"לות, אחרי הבגידה במדחת והפקרת לוחם מדמם בשטח הוא לא נתן את הדין אלא המשיך לרמטכ"לות ולהפקרת לוחמי גולני כדי לוודא שהם "תוקפים" מבנה ריק והוא עוד מתגאה בזה! (מצורף להלן הסרטון)
https://www.youtube.com/watch?v=LdGlZ4HXzx4&feature=share&fbclid=IwAR0XcFnPJ1GtcKYh_M6MgzjjLdCPYI89qQxU5E0ONGhbwuPsjJEgRW6qh9c
אדרבא. אין המנולים מגיעים לעמדות של רמטכ"לות – אלא מי שאינו בעל חוט שדרה מוסרי-שכלי איתן, הרי בעלותו בסולם הפיקוד, ובהישטפו בזרם ההרצאות מפי רייכמן-ברנדס-הלברטל-אהרון ברק ושאר האנשים בזויי-התבל המחנכים את הקצונה הגבוהה במדינתנו לבושתנו – איננו מחזיק עוד מעמד והוא הופך לשכפול גנטי של הדעות הקיצוניות האנטי-דמוקרטיות הפושטות טלפיהן ואומרות 'ראו דמוקרט אני'.
הבו לנו אנשי שאר רוח גיבורים, הנאמנים לאופי הלאומי שלנו אשר התבטא בעברנו הקולקטיבי בתקופות הבית הראשון והשני, הפועלים ללא לאות להבטיח את ההווה והעתיד שלנו בארץ הזו ולפתח את רוחנו המהותי, רוח העם החי את ארצו, וצועד בעוז לגורלו.
באותה דרך שעופר וינטר לא הגיע לרמטכלות אחי היקר. אחרי כל השנים שהימין בשלטון עדיין עמדות הכוח קרי בית המשפט הצבא והתיקשורת עדיין בידיים של השמאל
תראו את הציטוט המוזר הזה – "בעבור גנץ המציאות היא משחק המורכב אך ורק מפעולות האדם, והוא מתעלם לחלוטין ממערך הכוחות הכולל." כולל מה? מה עוד קיים חוץ מפעולות האדם? האם גנץ צריך להתייחס במדיניות הפוליטית שלו לפעולות של כלבת המחמד שלו? רוחו העבישה של אבא שלו? אולי לפי "מידה" צריך לזכור להיות יהודים טובים ולהתחשב גם בפעולות של הקב"ה? אתם פשוט עיוורים משנאה. העניין הוא שלא ברור למה. גנץ, שממעט באידאולוגיה ונראה נחוש להמשיך את הסטטוס קוו הקיים, הוא שמרן הרבה יותר מנתניהו שמוביל אותנו לפתרון המדינה האחת עם שני סוגים של אזרחים. אולי זו השמרנות שלכם? נראה אתכם מגיבים.
להתיחס לפעולות של הצד היריב, למשל?
למדיניות של המעצמות האיזוריות והעולמיות?
לכלכלה העולמית?
אתה אמיתי עם התגובה הזאת?
אתה משווה את הכלבה של גנץ לתמורות פוליטיות כמו שלטון טראמפ, יחסי ישראל רוסיה ועוד?
היריב, המעצמות והכלכלה – כולם מעשי ידי אדם. מדהים שצריך בכלל לכתוב את זה. אולי אתה חושב שהיריב והמעצמות הן חולדות ולטאות אבל זה בעיקר מעיד עליך. ובאמת יכול להיות שאתר מידה הפך למקדש פגאני של היד הנעלמה ואז באמת יש להתחשב ברוח הכלכלה העולמית בקביעת מדיניות. סך הכל ביקורת לא הוגנת על איש מרכז שיכול להיות שמרן טוב בהרבה מנתניהו.
למגיבים אין תשובה לשאלה אז הם שואלים בחזרה. אתם משקל קל. תביאו את כותב המאמר שיענה מה זה "מערך כוחות כולל שאינו מורכב מפעולות אדם". גם לו בטח אין מושג. סתם משמיץ בחצאי ציטוט מעוותים אדם שאולי אפשר לעבוד איתו על שמירת הסטטוס קוו, כי עם נתניהו אנחנו בדרך לחזון של השמאל הקיצוני: מדינה דו-לאומית.
“ביחסים עם השכנים צריך להגיד פחות על מה לא נוותר, והרבה יותר על מה כן מוכנים לוותר לטובת עתיד טוב יותר”
ביחסים עם השכנים הרצחניים,שהם בעצם מסכנים (רק 22 מדינות),
מוטב ללכת לישון בחוץ, ולוותר על הבית.
מדינה בגבולות אושוויץ היא המטרה,
זאת מפי רמטכ"ל – כמה אצילי, נאור ומפרגן!
כמה פחדן וגלותי!
לשמאלנים יש בעיות שכליות כאלה או אחרות. אחרת היו שמאלנים? לגנץ יש איזה יועץ חכם, כנראה לא שמאלני, אלא סתם רשע. והוא יעץ לו לשתוק, כי יודע שגנץ לא מסוגל להגיד שום דבר, חוץ ממשהו שבלוני ונורא משעמם בסגנון שמאלני פסבדו אינטלקטואלי.
אז כל עוד גנץ שתק, הוא בלט בחוכמה יחסית מלפידניק שהצטיין בשטויות ומגבאיניק.
עכשיו תגמר לו חגיגה.
עכשיו מתברר איזה נס היה לנו ששרדנו את התקופה שהוא היה רמטכל…
כיצד זה פעם אחר פעם הרמטכ"ל, מפקד צבא ההגנה לישראל, מתברר כמתנער ואף שונא את הציונות?
הפופולאריות של גנץ לדעתי נובעת בעיקר מזה שיש לו את המראה הנכון.
מראה מזרח אירופאי רך, ועיניים כחולות.
נשמע אולי פשטני או הזוי, אבל אני ממש משוכנע שזה המצב.
נימוקים:
כמי שנולד בשנות השבעים, אפשר היה לשמוע שוב ושוב את האתוס של המראה המזרח אירופאי בשירים ("וזוג עיניים כחולות שמחכות לו שיחזור", "תכול עיניה כשמיים, מבטה כלהבה").
התמונה של הצנחנים מהכותל נחרטה בזכות יצחק יפעת הבלונדיני.
בנוסף יש את רבין, עמוס עוז, מלכות היופי שהיו בארץ עד לפני כעשרים שנה.
גם בספר של בשביס זינגר "העבד" האישה הגויה אתה הוא מתחתן היא בלונדינית עם עיניים כחולות, וגם בקשר לבנם של הזוג, שהופך לראש ישיבה בירושלים, הסופר מציין שהוא עם עיניים כחולות.
אפילו כשהיהודים האשכנזים ברובם בכלל לא בעלי מראה מזרח אירופאי, הם תמיד נמשכו לזה = ככה אנחנו רוצים להיות.
זה כמובן בניגוד למרוקאי, לחרדי ולכל מי שאינם בקבוצה האיכותית.
כן יש לו עיניים כחולות והוא היה עד לפני לא כך כך מזמן גם בלונדיני עם עיניים כחולות והנה סוד קסמו – זכייתו בסקרים להרבה מנדטים. איך אפשר לקחת ממנו את יתרונו??
אגב, בל נשכח את הסרט "הוא הלך בשדות".
הדמות הראשית, אורי, אותו מגלם בסרט אסי דיין, הוא דמות הצבר המיתולוגי. נער הפוסטר של מיטב הנוער הציוני (ציוני דאז).
את אהובתו מגלמת איריס יוטבת (נכון, בלונדינית עם עיניים בהירות (הסרט בשחור לבן)).
רגע לפני שהוא נהרג בפעולה, התמונה היא של עיניו הבהירות הבוהקות של אורי. זה רגע השיא בסרט (פרט לסצינת האורגזמה המרומזת עם חופן שיבולים בידה הענוגה של הגיבורה).
וזה האתוס הצברי השורשי ביותר.
מעבר להיותו רמטכ"ל, גנץ מייצג את מה שהאשכנזים מחפשים כפנטזיה של מה שהיה ורוצים שיחזור. זה לא ציונות, זה מישהו מיפי הבלורית והתואר (היינו, לא אבי גבאי), ובטח לא נתניהו, שהוא גם יפה בלורית ותואר אבל בגד וחבר לדתיים ולמרוקאים ולכן מוקצה לדיראון עולם.
מטרת מפלגת "חוסן לישראל", כפי שמצוטטת למעלה, היא למעשה צופן שמדבר על זה שאנ"ש יחזרו לשלוט. כבר לא מאמינים בסוציאליזם, בהתיישבות, גם לא בציונות או בדמוקרטיה, רק שיהיה אחד משלנו.
המאמר מחמיץ עוד פרט חשוב- שימו לב איך עפ"י הפרסומים הוא התייחס להסכם הגרעין שממשל אובמה חתם עליו עם איראן:
https://news.walla.co.il/item/2892640
אני זוכר אמירה שלו לפני הרבה שנים שהמתנחלים מהווים סכנה ביטחונית יותר מהערבים. משהו בסגנון
לשיפוטכם
https://www.inn.co.il/News/News.aspx/191693
בקיצור עוד אידיוט שמאלני לא שימושי.
התהייה היחידה שלי היא איך אוויל נחות שכזה הגיע לרמטכ"לות ?…
בושה לצה"ל ובושה לנו…