איתי ראובני מ-NGO Monitor בעקבות ריבוי הדיווחים על שחיתות בארגוני סיוע הומניטרי: "הם מנסים להצטייר כמוסריים אבל הקיצוניות גוברת על הניהול התקין"
בראשית השבוע שעבר דיווחה התקשורת בשבדיה כי סוכנות הפיתוח הבינלאומית השבדית ('Sida') עצרה את התשלום השנתי שהיא מעבירה לארגון אפריקני המסייע לחקלאים, בשל חשדות לשימוש לרעה שנעשה בכספים. על פי הדיווח, מבדיקה שערכו השבדים עלה כי חלק גדול מ-100 מיליון הדולרים שהועברו לארגון עבר למעשה לשימוש אישי של בכירים בו, שתוארו כמי ש"חיים חיי מותרות ראוותניים".
לפני כחודשיים דיווחה סוכנות הידיעות AFP על דו”ח פנימי של מחלקת האתיקה בסוכנות אונר"א המתאר “האשמות מוצקות ומאומתות” לגבי סדרה של עברות חמורות שנעשו על ידי בכירים בארגון, כולל העומד בראשו, הנציב הכללי פייר קרהנבול. בין השאר דווח על חשדות ב”התנהגות מינית לא נאותה, העדפת מקורבים, נקמה בעובדים, ניצול כוח ואפליה ועברות בלתי הולמות נוספות”, וזאת על מנת “להשיג רווח אישי, לדכא התנגדות לגיטימית בקרב עובדי הארגון ולהשיג מטרות אישיות".
בחודש פברואר השנה, פרסם ארגון 'אמנסטי' דו"ח שהתבסס על ראיונות שנערכו עם 475 מעובדי אמנסטי, שסיפרו בין השאר על “לחץ אדיר בעבודה” ועל חוויות של השפלה מילולית, איומים וזלזול מצד מנהלים בכירים, ותיארו את תרבות העבודה בארגון כבעלת “אווירה רעילה של חוסר אמון וחשאיות".
מקרים אלו מצטרפים לאירועים דומים מהשנים האחרונות כמו למשל הפרסומים על התעמרות בעובדים בארגון 'Transparency international' או החשדות להתעללות והטרדה מינית מצד עובדים בארגונים ‘אוקספם’ ו'Save the Children' וניסיונות הטיוח שלהן. מה המשותף לכל הארגונים האלה? כולם מגדירים את עצמם כארגוני "זכויות אדם" שאמורים לפעול למען הטוב בעולם, וכמעט כולם קשורים בצורה כזו או אחרת לפעילות ישירה או עקיפה בישראל סביב הסכסוך.
ניצול פוליטי
כך למשל, ארגון Sida השבדי משמש כאחד מהצינורות העיקריים להעברת כספים מממשלת שבדיה לארגונים ישראלים ופלסטינים ובין השאר מימנה יוזמות ומחקרים הקוראים להחרים את ישראל. בנוסף העבירה הסוכנות בשנים האחרונות מיליוני דולרים לארגונים כמו EAPPI התומך בזכות השיבה ומאשים את ישראל ב"פשעי מלחמה" או ECFR הקורא להפעיל סנקציות כלכליות על ישראל.
גם ארגון 'אמנסטי' הבינלאומי פעיל מאוד בישראל, בעיקר בנושאים הקשורים לסכסוך הישראלי-ערבי. על פי נתוני NGO Monitor, בארגון נוהגים לגנות את ישראל באופן לא פרופורציונאלי ומתארים באופן לא מהימן את מורכבות הסכסוך תוך התעלמות מהפרות זכויות אדם חמורות אחרות, ובשנים האחרונות שלוחת אמנסטי בישראל הייתה מעורבת במספר קמפיינים שעסקו בעידוד לסרבנות, קריאה לחרם על סחורות ישראליות וגינוי פעילות צה”ל בגבול עזה.
באמנסטי ישראל פעלו גם למען שחרורה של חברה בארגון החזית העממית, וקידמו טענות בדבר “פשעי מלחמה” שביצעה ישראל במבצע ‘צוק איתן’, ולקחו חלק נרחב בהפגנות נגד הוצאת המסתננים מישראל. בדומה, גם ארגון 'אוקספם' הוא אחד הארגונים הפעילים ביותר בתנועת החרם על ישראל (BDS), ובהפצת מידע מוטה וחד צדדי לגבי הסכסוך הישראלי-ערבי.
"במשך עשורים בנתה לעצמה תעשיית זכויות האדם והסיוע ההומניטרי הילה, שבמהרה הפכה לחומת מגן נגד כל ביקורת מבית ומחוץ. כל מי שהעז לבקר את הארגונים הבינלאומיים הגדולים וקרא לרפורמות בסוכנויות האו"ם, נתפס כמשוגע שכל מטרתו היא פגיעה באלה הנזקקים לסיוע", מסביר איתי ראובני, ראש דסק ישראל ממכון NGO Monitor, בשיחה עם 'מידה'.
לדברי ראובני, החסינות שממנה נהנו גופים אלו התבררה במהרה כהרסנית דווקא כלפי זכויות האדם. "אנשי מקצוע הוחלפו בפעילים פוליטיים קיצוניים, פרויקטים לקידום זכויות וסיוע הומרו לקמפיינים תקשורתיים ואוכלוסיות שלמות הודרו מהמיקוד של הארגונים. כל התפיסה של זכויות אדם כערך אוניברסלי התמוססה למעשה אל תוך אינטרסים פוליטיים".
מה אומרים לנו כל מקרי השחיתות בארגונים כמו אונר"א או 'אמנסטי'?
״ריבוי המקרים בדיוק מחזק את הטענה כי בארגונים האלה האידיאולוגיה מנצחת את המוסר ואת הניהול התקין, וכנראה גם את הערכים שהתחייבו לקדם. בסופו של דבר צריך לזכור שארגוני זכויות אדם וסיוע הומניטרי הם ארגונים רגילים והעובדים שם הם בני אדם רגילים. הם לאו דווקא מוסריים יותר או פחות מכל ארגון אחר הפועל למען הכלל. אבל דווקא בגלל היומרה שלהם להצטייר כמוסריים יותר מאחרים, יש צורך לבקר אותם ולהגן על ערכי זכויות האדם מהמשך ניצול פוליטי".
תמהיל מסוכן של שני גורמי מפתח המעודדים את המנטליות המתוארת בכתבה:
א. העדר כפיפות לביקורת. מפלגות/ארגוני שמאל מודרים כדבר שבשגרה מכל 'זרקור' ציבורי כמו עיתונות חוקרת, ביקורת יסודית על ידי הממסד. זו מציאות שחלקה נובע מגורמים אקטיביים (על מי שיחקור ארגונים כאלה יאמר מיד שהוא 'פשיסט' או שזו רדיפה פוליטית), וחלקם פסיביים (מי שאמורים לחקור מזוהים פוליטית עם אותו רעיון ולכן מעדיפים שלא לסייע בעקיפין לצד הפוליטי ההפוך שלכאורה יפיק תועלת מחשיפת הלכלוך).
ב. נוכחות מוגברת של פונקציונרים ואפרצ׳יקים שמקורם בחברות ותרבויות פוליטיות של העולם השלישי. לא רק שאנשים אלו, כמעט ההכללה, זרים לרעיונות ליברליים שאותם ארגונים בתאוריה מבקשים לקדם: מקורם בתרבויות שבהן פוליטיקה היא רק אמצעי לצבירת כוח בטווח מיידי, וסמכות היא רק מקפצה לקידום אישי. אנשים כאלו, יהיו בכירים ככל שיהיו, לא יבחלו בדבר החל מאונס מזכירתם, דרך גניבת מיליונים ועד לשימוש בתשתית הארגון לצורך פעילות פלילית נטו של הברחות סמים, נשים או נשק למטרות כספיות.
בקטן ניתן לראות את התופעה הזו במפלגה היורשת של ר"צ ומפ"ם:
ככל שנעלמה הביקורת והבקרה מבחוץ, וככל שהפכה המפלגה לנשענת למטרות השרדות אלקטוראלית על הצבעה חמולתית של מצביעים ערביים: כך היא הפכה לאחת מהפחות שקופות ונקיות שבמפלגות בישראל… ורק ריחוקה ממוקדי השלטון משאיר אותה כמעוותת בעיקר בתחום הפנימי שלה. במידה ולמר"צ יהיו 2 שרים ותפקידי ביצוע נשמע בתוך השנתיים על שלל חקירות בסגנון 'ישראל ביתנו'… במידה והיה לחוקרים עניין, כמובן.
דווקא לא סביר שנשמע על שחיתות במר״ץ.
אדם מושחת ירצה להיות במפלגה שתאפשר לו להגיע לעמדת כח ולכן תהיה פופולרית מאוד ואפילו פופוליסטית. אדם כזה גם ירצה גמישות ויכולת לומר דברים שאינם מחויבים לקו אידיאולוגי כזה או אחר יותר מדי על מנת להתאים את עצמו לבעלי האינטרסים והכסף.
או בקיצור: הוא יעמוד בראש מפלגת מרכז.
יש סיבה שמעולם לא שמענו על פוליטיקאי שהורשע בשחיתות/עברות מיניות וגם הוגדר כ׳קיצוני׳.
לקיצונות יש לסרונות משלה, אבל יש לה יתרון בכך שהיא מחסנת היטב משחיתות.
(דני). הרשעה אינה, בעיני לפחות, מדד לתפוצת תופעה של שחיתות משום שמראש, בטריטוריות פוליטיות, עצם החקירה מונעת משיקולים פוליטיים. בעשרות קיבוצים התרחשו מעשים מזעזעים של התעללות בילדים במשך שנים רבות ואיש לא הורשעה. מדובר על מעשים שמגמדים את הגרועות שבפרשות 'גננת מתעללת' שזכורטת אי פעם. מי שיתבונן מבחוץ (ולא חסרים כאלה) עשוי לחשוב שבשיאם הקיבוצים היו מופת של גן עדן אנושי ומקום נהדר להיוולד בו.
אני יכול בקלות להזכר ברשימה לא קצרה של אנשים שנחשבו סמן קיצוני אידאולוגי ובו זמנית (או אפילו לפני כן) החזיקו חיים מקבילים עמוק בעולם קרימינלי. גם בישראל, לבטח בחו"ל. כשהם נתפסים זה לרוב על עבירות מוסר, מהן קל להתחמק מבחינת הרשעה בעזרת עורך דין יקר. מבט קל לתוך מר"צ מגלה שהיא בעצם לא מעבר למין קומבינת ג׳ובים ברובה, ושרק בשפיץ של הפירמידה משולבים בה כמה אנשים בעלי רקע אידאולוגי אמיתי. השרדות של מר"צ, מזה כעשור, קשורה אך ורק בקניית בלוקים (שכונות בעצם) של מצביעים במגזר המוסלמי והדרוזי. הדרך להשיג הצבעה כזו היא בשילוב מועמדים שבטיים במקומות גבוהים מספיק במר"צ בכדי לקרב אותם למוקדי השפעה. במובן הזה מר"צ היא שיקוף מקומי של התנהלות המפלגה הדמוקרטית האמריקאית במחוזות בחירה המבוססים רק על מצביעים מקבוצות מיעוטים/שחורים. אפס אידאולוגיה מעבר למה שנשמע כצווחות קיצוניות והרבה נפוטיזם.
דני (תגובה מס' 1) חושב ש"לא סביר שנשמע על שחיתות במר"ץ". ואני מסכים עם הרישא של דבריו: זה באמת לא סביר שנשמע על שחיתות במרצ, וזאת משום שלא סביר כי תקשורת "הזרם המרכזי", שהיא ברובה אוהדת מרצ, תחשוף את האמת על השחיתות הזאת:
https://shkifut.info/2014/12/ישראל-כהן-הצל-הפוליטי-של-זהבה-גלאון-נח-2/
https://www.facebook.com/565977266896952/posts/772418569586153/
https://www.news1.co.il/Archive/001-D-39859-00.html
זה לא צריך להפתיע:
כל תנועות זכויות האדם (למעט ׳ארגון זכויות האדם ביו״ש׳ של אורית סטרוק) הורמו מלכתחילה על מנת לקדם אינטרס פוליטי של קבוצה כזו או אחרת והראיה: כולן לוקחות צד במאבק הפוליטי בו הן מעורבות(ישראלים נגד פלסטנים, נשים מול גברים, לבנים מול שחורים, הקהילה הגאה מול מתנגדיה ועוד) ולא באות על מנת לשמור על הזכויות של כל המעורבים ועל דרכי הפעולה של כל הצדדים.
אף תנועה(למעט זו המוזכרת לעיל) אפילו לא מתיימרת לשמור על אוביקטיביות.
השמאל למד מן הימין?חשבנו שרק ככה אתם תהיו מסוגלים לקבל את השמאל בתור אמינים ובעלי ניסיון.אבל עוד לא הגענו לשוחד,בקשר להפרת אמונים,יש בעיה מסויימת,משום שהשמאל שהוא היחיד שנשאר לשמור על זכויות הפרט להבדיל מזכויות מדינה,אינו מקבל מנדטים יותר מדי מהציבור..אז בשבילכם רבותי,השמאל מנסה לקדם את זכויות האדם,וזו גם הפוליטיקה שלו.
הכתבה בכלל לא עסקה ב"שמאל" מול "ימין" אלא בהתנהגות של ארגונים לא ממשלתיים – בנושא
הזה אין הבדל בין "אמנסטי" לבין "קהילת הארי בצפת"
לקדם זכויות אדם תוך רמיסת זכויות העובדים וכבוד הקולגות שלך זה כמו רב שדורש על צניעות ביום ואונס נשים בלילות. אלו גם אלו צבועים וראוי להוקיע אותם, ולא לטעון "הם שמאלנים כמוני אז אני איתם".
תנועת זכויות האדם מתמקדת בשיווין כערך עליון. ארגונים משיחיים דתיים במהותם שנלחמים בטבע, ובמציאות, באמצעות שליטה בתודעה. כלי השליטה ידועים, התקשורת שתפקידה לפמפם את המסר, ומערכת המשפט שתפקידה להשתיק קולות אחרים. מה שברור, זה, שהמציאות אינה שוויונית בשום מובן וכל ניסיון להשית עליה שיווניות קוצר חורבן. חוסר השוויון במציאות הוא עצום, בלתי ניתן לגישור. גם ההצלחה של הדת החדשה בעיצוב תודעת המערב הוא עצום, כמו הקומוניזם והפשיזם בשעתם, והאסלאם בימנו. להגיד בימים אילו שיש שוני בין גברים ונשים, בין יכולות אינטלקטואליות של עמים, בין הבדלי אלימות תרבותיים, זה מחוץ לתחום המותר והאפשר. את המציאות לא ניתן להאשים. מאשימים את הכיבוש והקולוניאליזם ברצחנות והנחשלות של העולם השלישי ואת השוביניזם ביכולות הקצה של המין הנשי. הפוליטיקה היא פוליטיקה של זהויות. בעולם שוויוני של אמת לא היה בסיס להיווצרותה. בעולם שוויוני הגירה הייתה דו כיונית, הקדמה הייתה פורצת כמים חיים בכל חברה אנושית. פוליטיקת הזהויות משנעת מליונים נחשלים למערב ומעניקה להם מסכה מערבית בדמות אזרחות. אם היו משנעים מליוני מערביים לאפריקה ולמזרח התיכון לא יהיה להם סיכוי לשרוד.אזרחות לא תהפוך סודאנית וערביה לאנגלוסקסית אמריקאית. רוב סודאני, היספני, וערבי, יהפוך את יבשת צפון אמריקה לאפריקה וערב ודרום אמריקה. לזה חותרים בלהט משיחי ״השפויים״.
יהודים וערבים לא מסוגלים ולא מוכרחים לחיות במדינה משותפת .
כיצד למנוע שלטון שמאלני-ערבי בישראל וגם להשתחרר מן הנטל הערבי בארץ ?
הנה הפתרון :
ערבים קיבלו אזרחות (או תושבות) ישראלית בניגוד להחלטת האו"ם משנת 1947 על הפרדת שני עמים בפלשתינה.
ערבים ביצעו את ההלטת האו"ם וגירשו את היהודים מחלק ניכר של ארץ ישראל.
מדינה ערבית , ללא יהודים , מזמן נוסדה ליד ישראל .
מיתוס שמאלני מתפורר .
ערבים אינם זכאים לאזרחות (או תושבות) של מדינה יהודית .
ערבים לא יעזבו לבד כל עוד –
היהודים מספקים כל התנאים לריבוי ושיגשוג לעם זר בתוך ארץ ישראל.
לכן צעד ראשון על מנת להשתחרר מן הנטל הערבי הוא –
לשנות אזרחות אצל 2 מיליון ערבים
בהתאם להחלטת האו"ם משנת 1947 על חלוקת פלסטין לשתי מדינות לאום.
האם יש מפלגה שמסוגלת לשחרר את היהודים מן העול הערבי בארץ ישראל ?
נחוץ ליזום משאל עם בנושא: הפרדת היהודים מן הערבים על בסיס אזרחות .
אזרחות של מדינה יהודית – ליהודים אזרחות של מדינה ערבית (ללא צבא) – לערבים.
המפלגה אשר תארגן משאל עם – תכפיל את נוכחותה בכנסת .
לקראת הבחירות מספיק רק לרמז על כוונה כזו .
עלינו לפעול בהקדם ובנחישות.
המצב הקיים הוא לטובת הערבים, כי יהודים מאכילים את מיליוני אויבים בתוך ארץ ישראל.
ערבים מתרבים ומתחזקים לא רק ביהודה ושומרון אלא גם בגליל, בנגב ובמרכז.
ערבים הפכו לאדונים פה , כי הם בטוחים שיהודים גמישים וחלשים.
זה הזמן לאכזיב את האויבים.
לאחר ש-2 מיליון ערבים יהפכו לאזרחים של מדינה שלהם, ללא צבא ,
הם ישלמו מס הכנסה ומס בריאות ברמאללה ויצביעו בבחירות שם.
בהדרגה כל ערבים יוקלטו ברמאללה, שכם, ג'נין, חברון, יריחו, אבו-דיס, בית-לחם, עזה וכו'.
איימן עודה: "אם 65% מהערבים יצביעו – נחליף את השלטון" רוב יהודי מוצק???? ססמת השמאל הקלסית, שכולה אחיזת עיניים. 61 מנדטים צריך הימין היהודי. 50 מנדטים צריך השמאל היהודי. עם ישראל איבד את יכולת השליטה בגורלו. נקודה. אבן היסוד להקמת המדינה היהודית- שגורל היהודי לא יהיה בידי זר – הושלך לפח. לקח אוסלו נקבר. יהודים נרצחו, שטחים נמסרו על ידי יד זרה. ניצחון מוחץ לתרבות השקר הדמוקרטית. אנחנו מיזמן מדינה דו לאומית. מתה המדינה היהודית. שמישהו יוכיח אחרת. ימין אווילי.בושה לדור שהשליך שנים של זיעה דם והקרבה ליצירת עם חופשי בארצו. ביזוי אנשי העליה השנייה. לא פחות מליקוי מאורות. בעבור מה? טהרנות? פרוגרסיביות שמטביעה את אירופה? בבחירות למדינה היהודית 2019 רצון הרוב היהודי בפרפורי גססה.