הקרן החדשה עושה ריסטארט לדמוקרטיה

בשנת 2000 הודה נשיא הקרן החדשה לישראל, אליעזר יערי, כי בחישתה של הקרן קידמה את בחירתו של אהוד ברק לראשות הממשלה: "אי אפשר להסתכל על מה שקרה ולא לראות את טביעות האצבעות הברורות והאמיצות של הקרן החדשה לישראל ושל 'שתיל'… היום הוא יום גדול לישראל, הוכחנו ששינוי חברתי יכול להפיל שלטון פוליטי". מיום הקמתה של הקרן בשנת 1979, השתדלו ראשיה להתנהל מתחת לרדאר הציבורי בישראל ולהניע השפעה מצטברת מלמטה. אלא שהכל השתנה עם פרסומו של דו"ח גולדסטון שהתבסס על דיווחים של רבים מהארגונים נתמכי הקרן, ומיתג את הנהלת הקרן עמוק מאוד בשמאל האנטי-ציוני.

פרסום הדו"ח העלה את הקרן לכותרות ומאותו יום היא ניסתה לשוב ולפעול מאחורי הקלעים כפי שהתרגלה, ולמעט גיחה קצרה סביב המחאה החברתית של קיץ 2011 וההזדמנות להפיל שלטון פוליטי דרך "שינוי חברתי", שומרת הקרן בדרך כלל על פרופיל נמוך. עתה בשוך סערת הבחירות, פונים מנהלי הקרן לאפיקי השקעה אקטיביסטים אחרים.

לאחרונה הקימה הקרן ערוץ יו-טיוב חדש ולרגל השקתו ערכה כנס חגיגי בנושא "החזרת הדמוקרטיה וזכויות האדם לסדר היום הציבורי". ההיענות לכנס הייתה עצומה, כנהוג באירועי שמאל-מרכז שכאלה, וכמעט כל השמאל, על עשרות חבריו, הגיע לאירוע שנערך בצורה סמלית ביותר במועדון ברחוב רוטשילד בתל אביב. המעטים שהצליחו להשתחל בינות להמוני הצופים זכו לשמוע הרצאות מפי "מיטב המוחות" (כפי שנכתב בהודעה לתקשורת) ובהם הכוכבים הגדולים של הדמוקרטיה הישראלית: אסמא אגבריה זחאלקה, ד"ר איציק ספורטא, יוסי שריד, עו"ד טליה ששון ואחרים.

השתקה בפריים-טיים

פרופסור אביעד קליינברג מהחוג להיסטוריה כללית באוניברסיטת תל-אביב פתח בביקורת עצמית על כך שהשמאלנים "נזהרים זהירות עצומה מאוי ואבוי, להשמיע קול שלא כולם משמיעים, מה שבא לידי ביטוי אפילו במעמד המוזר שהקרן החדשה רכשה לעצמה. המקום הזה בו אנשים באמת נפגשים ובצורה פלורליסטית מביעים את דעתם על עניינים דיומא הפך פתאום למסוכן, לדבר מפחיד. לא משום שהדעות שמציגה הקרן הן כל-כך מפחידות אלא שעצם היכולת להציע עמדות אחרות היא עניין מפחיד". הדעות שבמרחב הרעיוני המגוון של מרצ-חד"ש-בל"ד, הן כמובן לא הבעיה, אלא ההשתקה שהיא מנת חלקן מעל גבי דפי 'הארץ' וברשתות הטלוויזיה והרדיו.

גם מהאקדמיה לא חסך קליינברג את שבטו:

האינטלקטואלים נעלו את עצמם בחומות שלהם בקמפוסים… אלה השאלות העומדות בפנינו: האם אנשים מוכנים לחשוב מחוץ למקהלה? האם מוכנים לערער על הנחות היסוד שהן הנחות היסוד שתוקעים להם מאז שהם היו קטנים. האם הם מוכנים לשלם את המחיר על הדבר הזה והאם הם מוכנים לחשוב במונחים של תרגום הלכה למעשה?

אכן דברים כדורבנות. באמת הגיע הזמן שחוקרים באקדמיה יתחילו לנקוט עמדה פוליטית, יחתמו על עצומות, יקדמו אידאולוגיה בחדרי ההרצאות ויקראו להחרמת האוניברסיטאות בהן הם עובדים. אולי אז יעזו הללו להוציא סוף-סוף את המילה "כיבוש" מתוך השיח המאוד מצומצם שלהם אל הספירה הציבורית.

עו"ד טליה ששון, חברת מרצ הזכורה לטוב מדו"ח המאחזים חסר-הפניות, ניסתה לדבר על צדק חברתי ועל אי-השיוויון לו זוכה הפריפריה הישראלית. הרחש בקהל העיד כי השומעים לא ממש מבינים מה משמעות המילה פריפריה ועל כן השתמשה ששון בדוגמא עמה יוכל הקהל להזדהות: "אני הייתי בירוחם וחיפשתי בית קפה חצי שעה ולא מצאתי, כי פשוט אין". המבטים החיוורים ולפיתות החנק של כוסות האספרסו שהתפשטו בין יושבי השולחנות במועדון הוכיחו כי המסר עבר.

דיקטטורה לא-מודעת

לדעתו של ד"ר איציק ספורטא ממכון המחקר הסוציאליסטי 'מרכז אדווה', הבעיה עמוקה הרבה יותר:

עברנו אינדוקטרינציה איומה, ונראה שבשנים האחרונות אנחנו מקבלים את הדרך בה המערכת עובדת כדרך היחידה האפשרית… בחלק גדול מחיי הערות שלנו אנחנו חיים בדיקטטורה. יותר ויותר אנשים נמצאים תחת הדיכוי הזה. קודם דיברו על כיבוש ועוד כל מיני דברים שהם ברורים, בכלל לא צריך לדבר עליהם, צריך לפעול. ולפעול זה בכל מיני רמות…

הדברים הנוקבים זכו להנהוני הסכמה ומישהו בקהל נמלא השראה שאל את שכנו לשולחן אם הוא יכול להראות לו איך מקימים אוהל בשדרה שמלאה בהמון לכלוכים של פיקוסים. כי הגיע הזמן לעשות. כנראה שהגשמים הרגישו את זה קודם. הגיע עוד קיץ.

מעל כולם זהרה אסמה זחלאקה, מנהיגת מפלגת דע"ם הערבית שלא עברה את אחוז החסימה, אשר החליטה לחשוף בעצמה את הז'רגון האקדמי בפני כלל הציבור:

אנחנו מגיעים לבחירות 2013 והכיבוש לא עולה על הפרק אלא מדברים על השיוויון בנטל. זה אבסורד אכזרי. כאומרים 'בואו נמשיך כולנו לשתף פעולה בדיכוי עם אחר'. במקום לקחת את יום רצח רבין ולעשות את חשבון הנפש ולצאת מהתהום, מה שעשה פה השמאל הוא לדחוף את החברה עוד יותר למטה… במקום לקחת את הימין ולסיים את הסכסוך הזה וללמד אותו את הלקח הזה שלא רוצחים ראש ממשלה… ולהעיף את ההתנחלויות מהשטחים. הם בחרו להאשים את הערבים…

זו טענה חשובה ביותר. הרי בכל פעם שהשמאל לימד את המתנחלים לקח והעיף התנחלויות לאתרי קראווילות, הדבר הוביל לסיומם של סכסוכים ולהנחלתו של שלום אזורי וצדק בין-גלקטי.

אבל לזחלאקה יש עוד כמה מסרים, חשובים לא פחות:

לדעתי מדינת היהודים הפכה להיות מדינת העשירים. היא מופרטת על ימין ועל שמאל. נוצר בתוך ישראל שסע מעמדי מאוד חזק… המעמד הרחב של העובדים איבד את המדינה ונהיה עני. הם מוצאים פרטנרים בערבים בעל כורחם… יש לנו את דע"ם ואנחנו פונים לשני הציבורים, כי המכנה המשותף הוא גדול. כל עוד הפוליטיקאים משתפים פעולה עם בעלי ההון, הציבור מרגיש כי הוא לא מצליח להשפיע. אם רוצים דמוקרטיה היא לא תהיה בחסות הקפיטליזם החזירי, ולא בחסות הגזענות.

מכיוון שהמוני העובדים שאיבדו את המדינה טרם מצאו פרטנרים בערבים של דע"ם, אין לנו אלא להניח כי מדובר בפועלה האכזרי של האינדוקטרינציה שעובר הציבור. בדיקטטורה כמו בדיקטטורה, הציבור פשוט לא מצליח להשפיע. לא על הרכבי רשימות המפלגות, לא על כוחן של המפלגות בכנסת לא על חלוקת התיקים והקמת הקואליציה ולא על תהליכי חקיקה. תהליכים אלו נשלטים על ידי בעלי ההון, ונעשים הרחק מעיני הציבור מאחורי מסך של אתרי אקטואליה, סטטוסים בפייסבוק ומהדורות חדשות יומיות.

אם לשפוט מהלהט של הדוברים נדמה כי בקרן אכן מזהים שעת כושר לעוד פעולה גדולה "לשינוי חברתי". הידיעות לגבי כניסתן של 'יש עתיד' ו 'הבית היהודי' לממשלה צרה בראשות נתניהו מסמנות כנראה את תחילתה של ממשלה לא יציבה במיוחד שכל זעזוע קטן יכול להפילה. בדיוק מסוג התרחישים ממנו ניזונים ארגוני הקרן החדשה. כנראה שהפסקת הגשמים המוקדמת יחד עם הטמפרטורות הגבוהות לא היו מקריות. עוד קיץ הגיע.