אין תפיסת ביטחון, כל רמטכ״ל ממציא את הגלגל מחדש ולא שומר על הרצף של קודמיו ומתבזבזים מיליארדי שקלים על מיזמים שמתחילים ולא מסתיימים. התוצאה היא שצה״ל אינו מוכן למלחמה
טבעת חנק של יותר ממאתיים אלף טילים מתהדקת סביב מדינתנו, מהם אלפי טילים מדויקים, כמו אלה שפגעו במתקני הנפט הסעודי. הטילים והרקטות מוצבים סביב ישראל כטבעת חנק בשליטת האיראנים – החמאס בעזה, החיזבאללה בלבנון והמליציות השיעיות בתימן, בעיראק ובסוריה – ומכוּונים למטרות אסטרטגיות בישראל כגון תחנות חשמל, מִתקני התפלת מים, בסיסי אוויר ויבשה של צה״ל, נמלי התעופה שהם השער לישראל, תשתיות כלכליות, מֶרכזי שלטון ועוד. טילים אלו מכוּונים גם למטרות אזרחיות כמו גוש דן, מפרץ חיפה, באר שבע, ירושלים, פארקי התעשייה ומרכזי אוכלוסייה נוספים ונועדו לפגוע פגיעה אנושה באוכלוסיית ישראל, בכלכלתה ובתשתיותיה.
גלוי וידוע שמערך טילי החץ שלנו, שתפקידו ליירט את טילי האויב, הוא מערך שהמלאים שלו קטנים מאוד ולא יספיקו אלא לימי לחימה בודדים. טילים אלו מיועדים בעיקר להגן על מטרות אסטרטגיות ולא על האוכלוסייה. טיל חץ עולה שלושה מיליון דולרים, ולכן אין למדינה יכולת כלכלית להחזיק מלאים גדולים. הוא הדין לגבי טילי כיפת ברזל, שעלות כל טיל משוגר מתקרבת למאה אלף דולרים.
צבא היבשה בצה״ל – כוח אדם והסָדַ"כּ (סדר הכוחות) בו – צומצם בשנים האחרונות לממדים שאינם מאפשרים עוד לצבא להתמודד עם שתי זירות בו-זמנית, אף שבמלחמה הבאה יעמדו מולו ארבע זירות: חמאס בעזה, חיזבאללה בלבנון, עשרות אלפי לוחמי תנזים חמושים ביהודה ושומרון, ובעוד שנתיים – גם צבא סוריה, שיהיה האיום המרכזי בגבולנו הצפוני.
אחרי הקיצוצים הבלתי אחראיים, שנבעו בין השאר מהיעדר תפיסת ביטחון וראיית הנולד, נותר צבא יבשה קטן, כשחלקו הארי הוא צבא המילואים. רובו של צבא זה אינו כשיר למלחמה בעטיים של היעדר אימונים, אחזקה ירודה של אמצעי הלחימה במחסני החירום, פיטורי אלפי אנשי קבע, קיצור שירות הבנים בתוכנית הרב-שנתית ׳גדעון׳ בימי הרמטכ״ל גדי איזנקוט ואובדן היכולת המקצועית של החיילים והמפקדים, בעיקר במערך המילואים.
העיסוק במַבָּ״ם (המערכה שבין המלחמות), אשר כשלעצמה הינה מערכה חשובה, הסיט את תשומת הלב מהכנת הצבא למלחמה. גם אלפי חימושים ששיגרו מטוסי חיל האוויר על מטרות בסוריה משנת 2017, כפי שהתפרסם לאחרונה בתקשורת, אינם משנים את מצבנו לטובה באופן משמעותי מבחינה אסטרטגית. תקיפות האוויר לא עצרו את המשך המיזם הצבאי של דיוק הטילים שעבר ללבנון ואת המשך ההתבססות האיראנית במדינות שסביבנו.
צה״ל מצא את עצמו מתעסק רוב זמנו במב״ם ומשקיע מעט מדי זמן בהתכוננות למלחמה הבאה. אלפי טילים והפצצות שנורו על מטרות בסוריה עלו לעם ישראל מיליארדים רבים, אולם בסדר עדיפויות קצת שונה, בחלק מהכסף ניתן היה לחזק את מערך ההגנה והמיגון על העורף, החשוף לאלפי טילים, ולחזק את מערכי ההתקפה של היבשה, האוויר, הסֶבֶ"ר (סייבר) והמודיעין, ולהקים חיל טק״ק (טילי קרקע-קרקע).
העורף יהיה הזירה המרכזית במלחמה הבאה. אולם, הדרג המדיני והדרג הביטחוני מתעלמים ממנו התעלמות מוחלטת. שנים רבות לא הוכנס העורף לתוכניות הרב-שנתיות של צה״ל ושל המדינה. מדובר בהזנחה שערורייתית שתעלה לעם ישראל מחיר כבד מאוד באבֵדות, בהרס תשתיות ובכלכלה. בשני דוחות קשים מאוד של מבקר המדינה בשנים 2019 ו-2020 הוא קבע שהעורף אינו מוכן למלחמה בכל ההיבטים: גדודי החילוץ וההצלה של פיקוד העורף אינם כשירים למלחמה, ורוב אוכלוסיית ישראל אינה ממוגנת במיגון אלמנטרי מול אלפי הטילים שישוגרו לעורף כל יום.
בשנת 2019 פורסם מאמר שכתב מפקד פיקוד העורף דאז, האלוף תמיר ידעי, לפיו הישגי צה״ל מול האויב במלחמה הבאה יהיו כאין וכאפס לעומת המכה האנושה שתונחת על העורף מחוסר מוכנותו למלחמה.
מצד אחד, התבשרנו לאחרונה על הסכם השלום בין ישראל לבין איחוד האמירויות, בשורה חשובה ומעודדת. מצד שני, החלטת האו"ם להסיר את אמברגו הנשק מאיראן היא פגיעה קשה בישראל מבחינה ביטחונית, המעמידה את צה״ל באתגרים קשים מאוד, בהווה ובעתיד .
בצה״ל אין תפיסת ביטחון המעוגנת בתורה של ביטחון לאומי, מפני שכל רמטכ״ל מכתיב את מדיניותו. אין אפוא רציפות והמשכיות של כל רמטכ״ל את קודמו, והדבר מביא לידי אובדן של מיליארדי שקלים במיזמים שהופסקו בגלל שינויי כיוון ומדיניות דחופים. הדבר דומה לרכבת הרים ללא נהג, ללא כיוון, ללא מצפן וללא עקיבות בהכנת הצבא למלחמה. להלן אדגים את הדברים במדיניות שנקטו הרמטכ"לים האחרונים.
הרמטכ״ל גבי אשכנזי (2007-2011)
הרמטכ"ל אשכנזי החליט לייצב את צה״ל בגודל המאפשר לצבא היבשה לתקוף בד בבד את החמאס בעזה ואת החיזבאללה בלבנון, כדי להפסיק את אש
הרקטות והטילים על העורף הישראלי מהר ככל האפשר. הנחת היסוד הייתה שזרוע האוויר והחלל לבדה לא תצליח לממש את המשימה. גודל צבא היבשה, מבחינת מספר הטנקים ויחידות החי״ר, נבנה להתמודד עם שתי מליציות טרור קטנות, חמאס בעזה וחיזבאללה בלבנון. התפיסה הייתה שלא יהיו עוד מלחמות גדולות, היות שישראל בשלום עם מצרַים ועם ירדן, והסורים באותה עת לא היו רלוונטיים. ההתייחסות הייתה לאיום הייחוס באותה תקופה, מבלי להביא בחשבון שום שינוי במדינות העימות סביבנו בעתיד.
בעצם, בנו צבא לנקודת הזמן העכשווית בלבד, ואכן מדובר בקונספציה, כי הסורים חזרו לזירה ובתוך שנתיים-שלוש יהיו האיום המרכזי נגדנו. מליציות הטרור הקטנות בעזה ובלבנון הפכו עם השנים לצבאות טרור המצוידים במאות אלפי טילים ורקטות, ובאלפי חיילי קומנדו בעזה ובחיזבאללה בלבנון. גם יהודה ושומרון לא הובאו בחשבון באיום הייחוס בעת בניית הצבא. כדאי שנזכור שבמבצע ׳חומת מגן׳ בשנת 2002 באינתיפאדה השנייה היה צורך לרכז כוחות גדולים מאוד למבצע. כך גם יקרה באינתיפאדה השלישית אם תפרוץ.
צבא בונים לשנים רבות, ולכן צריך להתייחס לשינויים אפשריים במדינות האויב סביבנו. התוצאה לאור השינויים שאכן התרחשו סביבנו היא שבימי הרמטכ״ל, גבי אשכנזי, בנו צבא שאינו יכול לתת מענה לאיומים שכבר היום התגבשו סביבנו. בנוסף, פרשת הרפז גרמה לרעידת אדמה ולבקע גדול במוטיבציה, בערכים ובנורמות שצה״ל מחנך, לאורם שנים, את הדורות הצעירים.
הרמטכ״ל בני גנץ (2011-2015)
הרמטכ״ל בני גנץ החליט לקצץ מאות טנקים ויחידות אחרות מהצבא הקטן שייצב הרמטכ״ל הקודם גבי אשכנזי. לאחר החלטה מוזרה וחסרת אחריות זו, ערך מבקר מערכת הביטחון ביקורת על המשמעויות הנובעות מקיצוץ צבא היבשה במאות טנקים, אגדי ארטילריה וגדודי הנדסה. המבקר כתב דו״ח חמור מאוד ובו הוא קובע שהקיצוץ הדרסטי בסדר הכוחות בצבא היבשה לא יאפשר לצה״ל לתקוף את חמאס בעזה ואת חיזבאללה בלבנון בו-זמנית כדי לעצור את אש הטילים והרקטות מהר ככול האפשר, על-פי התפיסה שגיבש קודמו, גבי אשכנזי. לדברי מבקר מערכת הביטחון, מגבלה זו תביא לידי המשך ירי הטילים והרקטות לעבר העורף הישראלי ותאריך בהרבה את משך הירי לעבר ישראל, דבר שיגרור אבֵדות ונזקים ברכוש ובתשתיות קשות בהרבה.
בימי בני גנץ כרמטכ״ל חזרו הסורים לתמונה בגיבוי האיראנים. הסורים רוכשים נשק חדיש מהרוסים, הכולל טנקים ומטוסים, ואף על-פי כן, כל השינויים החמורים מבחינת ישראל במדינות העימות סביבנו לא שינו את החלטותיו של בני גנץ לקצץ מאות טנקים מהצבא הקטן שגובש בימי גבי אשכנזי, שכבר אז היה נטול מענה לאיומים סביב ישראל.
אנו למדים שאין תפיסת ביטחון, אין ראיית הנולד, אין רציפות והמשכיות בבניית הצבא, וכל רמטכ״ל ממציא את הגלגל מחדש על-פי הבנתו ומשנה את כיוון קודמו.
הרמטכ״ל גדי איזנקוט (2015-2019)
הרמטכ״ל גדי איזנקוט פרסם בתקופתו תכנית רב-שנתית (תָרָ״ש) ׳גדעון׳, ובבסיסה התקבלו החלטות שדרדרו את צה״ל עשרות שנים לאחור. הוא החליט בתר״ש ׳גדעון׳ לקצץ 5,000 אנשי קבע ולקצר את שירות הבנים בארבעה חודשים בפעימה ראשונה ועוד חודשיים בפעימה השנייה, פעימה שנכנסה לתוקפה לאחרונה.
קיצוץ כוח האדם, שבא לאחר קיצוצים שעשו קודמיו, הוא הקש ששבר את גב הגמל. קיצוץ זה הביא למצב של פערים עצומים בין כוח האדם לבין המשימות שיש לבצע ביחידות ליבה קרביות, לוגיסטיות וביחידות אחזקה. עקב כך לא התבצעו תכניות עבודה ולא ניתן היה לתחזק את אמצעי הלחימה במחסני החירום, אמצעים שעלו למשלם המיסים מיליארדים רבים. משום כך לא היו אמצעי הלחימה כשרים למלחמה.
לא זו אף זו, נוצר משבר קשה מאוד במוטיבציה לשרת ביחידה קרבית ולשרת בצבא הקבע. הקצינים הטובים בדרגת סרן ברחו ונגרם משבר קשה מאוד עם הנגדים במחסני החירום, כי הוותיקים פוטרו או עזבו והצעירים לא רצו להיות נגדים. הקיצוצים והבריחה הביאו לידי אובדן היכולת המקצועית שנבנתה בעמל רב במשך עשרות שנים ועברה מדור לדור. האימונים היו ברמה ירודה ללא כוח אדם מקצועי מלווה, חונך ומדריך, וללא כוח אדם הנותן שירות מינימלי לכוחות המתאמנים. אמצעי לחימה חדשים לא הוטמעו באימוני המילואים, ורמת הציוד באימונים הייתה מתחת לכל ביקורת. יחידות לא התאמנו על מִתארי הלחימה שלהם, ולא היו בשטח מטרות לנהל עליהן אש, וזה רק קצה הקרחון.
המערך הלוגיסטי של אלפי משאיות רֵאוֹ ישנות עמדו כאבן שאין לה הופכין תחת כיפת השמיים, ללא כוח אדם שיכול לטפל בהן. הן איבדו את כשירותן להוביל במלחמה תחמושת, דלק, חלפים, ציוד רפואי, מזון ועוד, וכך נפגעה קשות היכולת לרציפות ולהמשכיות של המאמץ המלחמתי. מחמת קיצוצי הסָדַ״כּ, נוצר מצב שגודלו של צבא היבשה לא יאפשר לחימה בכמה גזרות בו-זמנית. אף חמור מזה, יחידות היבשה הנותרות לאחר הקיצוצים, שברובן הן בצבא המילואים, אינן כשירות למלחמה. כך קיבלנו צבא קטן-ממדים מתחת לקווים האדומים, כשהרוב שנותר, אינו כשיר .
הרמטכ״ל אביב כוכבי (2019 – )
עם כניסתו לתפקיד, התחיל הרמטכ״ל כוכבי ליישם את תכניתו הרב-שנתית ׳תנופה׳, ובה מרכיבים חיוניים להעצמת יכולות צה״ל. לאור התפרצות מגפת הקורונה וחוסר ההסכמה בממשלה בנושא התקציב – לא אושר תקציב עד עצם היום הזה. התקציב אמור היה לאפשר לקדם את התכנית בקצב זמן ראוי ולהעמיד את צבא היבשה על רגליו. הרמטכ״ל כוכבי בחר שלא להמתין לתקציב והחליט להשתמש בתקציב הקיים כדי לקדם את תכניתו. נוצר מצב אבסורדי שהקיים נחלש עוד יותר מקיצוץ של מאות טנקים נוספים, מהוצאת הישן מפני החדש, מאי-קיום אימונים מספקים למערך המילואים, מאי הטמעת אמצעי לחימה חדשים ומפגיעה קשה מאוד ביכולת המקצועית של חיילי המילואים בכל המערכים.
בסקר של ממד״ה (מערך מדעי ההתנהגות) התקבלה לאחרונה תוצאה חמורה מאוד לפיה קיים חוסר אמון של הפיקוד של יחידות המילואים בפיקוד הבכיר של צה״ל. זאת בעוד שקצב בניית החדש ורכישת אמצעי לחימה חדשים, ללא תוספות תקציביות משמעותיות, לא יוכל להתקדם כראוי. גם כשיינתן תקציב לתכנית ׳תנופה׳, ייקחו שנים רבות כדי להגיע למסה קריטית ויכולות מקצועיות של צבא היבשה. כך ממשיך צה״ל לאבד את כשירותו באמצעים הקיימים, ואילו החדש רחוק מאוד מלהגיע למסה קריטית.
מדובר בהימור שאסור היה לקחתו, משום שאם תפרוץ מלחמה רב-זירתית בשנים הקרובות, יימצא צה״ל בחוסר כשירות ויכולת מענה מבחינת גודל וכשירות, הן בהתקפה והן בהגנה. אנו נמצאים למעשה במצב של לא להיות בשום מקום. כל זה לא מפריע לדוברוּת צה״ל להוציא מדי פעם כתבות בתקשורת שצבא היבשה בתקופת כוכבי הפך לצבא רב-ממדי בעל יכולות גבוהות מאוד, ועקב כך המלחמה הבאה תיראה אחרת. הם עושים זאת כמובן באמצעות כתבים צבאיים שכל מה שהם יודעים על הצבא זה את מה שהוא מספר על עצמו, באמצעות דוברות צה״ל. המציאות בשטח כמובן שונה לחלוטין. מדובר בלא יותר מחטיבה וחצי סדירה שיכולותיה משופרות, ואי-אפשר לנצח איתה אפילו בגזרה אחת. זאת בעוד רוב צבא היבשה, בעיקר המילואים, ממשיך להידרדר לאחור.
צבא המילואים, שהינו עיקר הכוח היבשתי, לא מתאמן כראוי ולא מטמיע אמצעי לחימה חדשים, כאשר לא מתבצעת אחזקת ציוד ראויה ולא טיפול נאות באמצעי הלחימה בימ"חים (יחידות מחסני חירום). בסך הכול, מצב הכשירות והמוכנות הולך ומחמיר בצבא היבשה, והפער לרעת מוכנות צה״ל למלחמה הולך וגדל.
סוף דבר, המציאות המתסכלת היא שאין תפיסת ביטחון. שרי הקבינט, ועדת החוץ והביטחון והמועצה לביטחון לאומי אינם משפיעים כהוא זה על הנעשה בצה״ל. אין בקרה, אין פיקוח ואין שומר סף בדרג המדיני על מה שמתחולל בצה״ל. ברגע שתקציב הביטחון מאושר בממשלה ובכנסת ומועבר לצה״ל, צה״ל מתנהל כרוחו, כל רמטכ״ל ממציא את הגלגל מחדש, עושה סיבוב פרסה מקודמו, ולא שומר על הרצף וההמשכיות של קודמיו. מתבזבזים מיליארדי שקלים על מיזמים שמתחילים ולא מסתיימים, התרבות הארגונית, ניהולית ומנהיגותית – קלוקלת, והתוצאה העגומה היא שצה״ל אינו מוכן למלחמה. על כך נשלם מחיר כבד מאוד, בנפש, בכלכלה, בתשתיות הלאומיות, במִתקנים אסטרטגיים וברכוש.
האלוף במיל’ יצחק בריק היה נציב קבילות החיילים במשך עשור, וכיהן גם כמפקד גיס ומפקד המכללות הצבאיות
הביקורת הנ"ל התחילה בעמנואל ואלד
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%9C%D7%9C%D7%AA_%D7%94%D7%9B%D7%9C%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D
המשיכה ביעקב חסדאי [בעקבות חברותו בועדת אגרנט]
משם המשיכה באורי מילשטיין
ועוד…
למעשה כשלון מלחמת-לבנון הראשונה היה נעוץ בחוסר הכרתו של שרון בכך שצה"ל חסר מוכנות צבאית בכל מימדיו, הוא ניסה לנצל את ההזדמנות שנתנו לו לעמוד בראש, וישר קפץ.
מאז, הסיפור הוא כשלון מתמשך והתפוררות יסודית וקפיצה בראש של כל חמור בדמות רמטכ"ל או שר בטחון ש"יראה להם מה זה" "אם רק יתנו לו לנצח"…
היכן טמונה הבעיה ?
לפי מילשטיין בכך שצה"ל אינו "צבע מקצועי" אלא "מיליציוני" [תוצאת קיבועו כ"צבע העם"] ואין לו בית ספר אמיתי ללימודים צבאיים נוסח "ווסט פוינט" ממנו בוגריו יתחילו ישירות במסלול קצונה. ולפיכך לא תתכן לו תפיסה צבאית מגובשת ורחבה וכמו כן לא תתכן לו פעולה צבאית מתואמת רב-חילית מוצלחת.
לפי אחרים [בעיקר אלו שיש להם יומרות קידום במערכת הקיימת] הבעיה טמונה בעיקר בכך שלא הם העומדים בראש, ודרוש עומד בראש "גבר" "שיעשה שם סדר".
לפי אחרים [היסטוריונים אמיתיים בעלי ראיה היסטורית עמוקה ורחבה] הבעיה טמונה בכך שהפיקוד כבר אינו צומח בשכבות שיש להן הכי הרבה מה להפסיד מחורבן המדינה [נוסח הקיבוצים ובעלותם הנדל"נית בקום המדינה], אלא רק מה להפסיד בשטחים שמחוץ למדינה=חו"ל [טיולים בילויים ועשיית עסקים], ולכן הם ממוקדים במה שיאפשר להם החוק הבינלאומי בפרשנותו הכי מחמירה.
וכו' וכו' וכו'
מה שמשעשע זה שאתרי ימין "רציניים" מתוודעים לבנאליה הזו יותר מ-40 שנה אחרי שהייתה ידועה לכל משכיל רציני.
השורה וחצי האחרונות בסיפא של המגיב העוקצני "מה חדש?", מוציאות את המרצע מהשק, היינו הכותב אינו מחווה דעה אובייקטיבית על המאמר אלא כל כולו עסוק בקטילת האתר בשל היותו בעל אוריינטציה ימנית. אין ספק אפוא שלו היה מדובר באתר "הארץ" הידוע בנטייתו הקיצונית שמאלה, קטילה מיותרת זו, לא היתה קיימת שם ולראיה- מאמריו של בריק פורסמו בשנתיים האחרונות גם באתר "הארץ". אופס. אז עכשיו אתר הארץ הוא לא רציני וימני לא עלינו (היינו הך לפי ראות עיניו של הפלצן לעיל)
בקיצור, בדיחה. התפיסה האינפנטילית שרק השמאל הוא "משכיל" משולה לחמור גרם הבטוח שהוא מלך העולם כיוון שהוא יודע לאתר כל חציר מצוי.
סקירה היסטורית מעניינת, עם זאת היה יותר ראוי להדגים זאת – למשל, להדגים מה היה קורה אם היינו נכנסים למלחמה עם התפיסת מלחמה של אביב כוכבי, אייזנקוט וכדומה.
כרגע זה נשמע מאוד חד מימדי – כאילו כל הרמטכל"ים הם אויבי ישראל שקיצצו במכוון בכל דבר אפשרי בצה"ל
"למשל, להדגים מה היה קורה אם היינו נכנסים למלחמה עם התפיסת מלחמה של…"
זהו שלתפיסתם כולם, יש להמנע מכניסה למלחמה "בכל מחיר" !
אולי בכדי שלא לבחון את תפיסתם המלחמתית ?
מי יודע…
בינתיים הם מבקשים "תנו לצה"ל"… לָנֶצַח !
הכל בכדי שיוכלו "לתרום למדינה"
עם אחלה משכורות שבעולם ללא כל קשר לאותה "תרומה"…
כי תמיד אפשר למכור להמונים הנבערים "רק תארו לכם אם לא היינו מגינים עליכם"
אחרי זה מגיעים המגלומנים לשוק האזרחי ו"מפעילים קשרים"
אחרי זה הם כבר בעלי רזומה מוכח להנהגת ההמונים הנבערים
אחרי זה הם "דובי לא לא" רק לא זה ורק לא זאת ורק לא כך
ואחרי זה הם במעמד העל של פרשני טלוויזיות ויועצי-על לכל דבר שבנמצא
ככה זה
בִּמְדִינַת הַגַּמָּדִים
רַעַשׁ, מְהוּמָה:
הַצָּבָא לָבוּשׁ מַדִּים
יוֹצֵא לַמִּלְחָמָה.
וּבְרֹאשׁ הַגְּדוּד צוֹעֵד
אֶצְבְּעוֹנִי הַמְּפַקֵּד:
הוּא חָבוּשׁ קוֹבַע פְּלָדָה
וּבְיָדוֹ סִכָּה חַדָּה.
לָה לַ-לַ-לַ…
אַחֲרָיו הַפָּרָשִׁים
רְכוּבִים עַל פַּרְעוֹשִׁים,
מְמַלְּאִים חֲלַל אֲוִיר
בִּשְׁרִיקוֹת וּבְקוֹל שִׁיר.
הַמְּתוֹפֵף מַכֶּה בְּעֹז
עַל חֲצִי קְלִפַּת אֱגוֹז,
וְיָשִׁיר מַה טּוֹב וּמָה:
צֵאת יַחְדָּיו לַמִּלְחָמָה.
לָה לַ-לַ-לַ…
עִם חֲשֵׁכָה עֲפִיפוֹן
טָס מַמָּשׁ כַּאֲוִירוֹן,
וּמֵאִיר לְכָל נַנָּס
אֶת הַדֶּרֶךְ בְּפָנָס.
בִּמְדִינַת הַגַּמָּדִים
תַּם עִם עֶרֶב קוֹל שָׁאוֹן
הַצָּבָא פּוֹשֵׁט מַדִּים
וְכֻלָּם שׁוֹכְבִים לִישֹׁן.
לָה לָה לָה לָה…
https://www.zemereshet.co.il/song.asp?id=749
גם ברמת חיילת הפרט המצב על הפנים.
ההתעסקות הרבה במלחמה שבין המערכות הביאה לידי כך
שיש המון ידע של מלחמה אמיתית שנשכח והצעירים בכלל אין להם מושג.
במקרה הכי גרוע נזרוק על מידבר כלשהו כמה גלילי טכסטיל מדימונה עם הזהרה שהגלילים הבאים יגרמו לכמה ערי בירה בסביבה לזהור בירוק בלילה.
אש כמה נכון ! גרמנו להתעצמות האויב דמוגרפית וברמת הפרט גם בחימוש ! לכן אין ברירה אחרת !
כדאי להעמיד לדין את כול המעורבים בהתמנת הראש בחול כל השנים ! שכל מטרתנו היתה יהודה ושומרון נקייה מאויבים והתעסקנו בסביבנו יותר מידיי !
המציאות העגומה שמתאר בריק היא רק קצה הקרחון חוששני שהמצב גרוע יותר לפיכך יש לקחת את דבריו ברצינות ולצאת מהשאננות נוסח הקונספציה מ1973 ויפה שעה אחת קודם
כתבה מצויינת וגלויה עבור מודעין אויבי המדינה…ללא צורך בריגול…בשום אמצעי…הכל מפורט וגלוי על שולחנם של אגפי המודעין…של איראן, סוריה, חיזבאללה, חמאס, טורקיה וארגוני הטרור לסוגיהם. כולם מוסרים לכם תודה…!
כתבות מסוג זה מכילות מידע כה גלוי וידוע שאם יש גוף מודיעין בעולם שמשתמש בו כמקור המידע שלו, אפשר לסגור אותו כי אין בו שום תועלת.
גופי מודיעין בעולם יודעים דברים עלינו שאני ואתה לעולם לא נדע על צה״ל ומוכנותו, ולא דרך כתבות באינטרנט.
בריק ברוב דבריו צודק וטענותיו נכונות. קיים מזל אחד שמשחק לטובתינו והוא מאזן האימה וההרתעה ההדדית בינינו לגורמי האיום השונים.
אמנם צבא היבשה בכשירות נמוכה ולא יצלח לתמרון קרקעי אפקטיבי אם נידרש לו אבל יש לזכור שיש עוד מרכיב עוצמה משמעותי שיכולותיו גבוהות.
עדיין חיל האוויר הוא גורם סדיר איכותי ועוצמתי שמסוגל, למרות מגבלותיו המסוימות לגרום לאויב נזקים כאלו שירתיעו אותו מלכתחילה מייזום מתקפה כוללת.
הבעיה עדיין שתמיד ייתכן דירדור לא מכוון עקב הסלמה ו'מיס קלקולציה' הדדית דבר שיביא מבלי שאף צד ממש ירצה להתדרדר למלחמה כוללת רב זירתית ואז מצבנו עגום למדי…
אבל אף מטוס לא יצליח להמריא תחת גשם הטילים וכאשר מסלולי ההמראה הרוסים.
צריך לתקן את כל הטעון תיקון !
אבל לצערינו כנראה בג"ץ ושאר החתרנים פועלים לסכל כל מינוי ראוי.
לכן
ממשלת ישראל צריכה להודיע בכתב ובע"פ לכל הסובבים אותה, כי: לבנון לדוגמה –
ממשלת לבנון אחראית לכל אירוע
התגובה לא תהיה מידתית
ישראל לא 'תירדוף' אחרי משגרי הטילים. הם יוכלו לשגרם כמה שירצו, אבל יהיה לזה מחיר.
ישראל תשתמש בפצצות תבערה (פשוטות) תשרוף ותמחק את כל הכפרים השיעיים עד הליטאני
כל שטח שישראל תיכנס אליו, יוכרז שטח ישראלי, שלא יוחזר לעולם
ישראל תמחק את כל התשתיות של לבנון
לבנות תפסיק להתקיים כמדינה.
ראו הוזהרתם.
פעם בשבוע לשלוח להם תזכורת בפקס.
חד משמעית, כי פוסט-לבנון הראשונה לא יכול להיות שוב!
פחות אנשים פחות תפוקה בעבודה ואין כוח אדם כדי לנצח במלחמה
יש רק קריטריון אחד שהוא רלוונטי: האם הצבא בצד השני יותר טוב או יותר גרוע מצה"ל
כל עוד הצבא מנגד פחות טוב מצה"ל, אנחנו לא בסכנה.
בנוסף, בריק לא אומר כלום על ההרתעה. כמה חטיבות שווה העובדה שנסראללה עדיין בבונקר? כל עוד ההרתעה קיימת, הניתוח של בריק חד ממדי ולא מאוזן.
אני מקווה מאוד שהם טועים ואם לא אז אנחנו במצב קשה כי לא באמת יש מאיפה להביא כסף ואי אפשר להוסיף עוד מיסים כי כבר שחטו את האזרחים אז מה הם רוצים שצהל יעשה.
אני תוהה אם המאמר הזה שחושף את נקודות התורפה של צה"ל איננו עבירה על ביטחון המדינה ועלול חס וחלילה לשמש את האויב בבחינת תמריץ להתקפה. היכן האחריות של הכותב כשהוא חושף בציבור מידע שבוודאי יש מרגלים רבים ששמחים מאוד לקבלתו.
התחלתי כסג"מ. מגיע לגדוד, הגדוד ברה ארגון..שנים א"כ מגיע לחטיבה-החטיבה ברה-ארגון…חולפות שנים ואני מגיע לאוגדה. האוגדה ברה-ארגון…בקיצור, כל חיי בצבא הייתי ברה-ארגון…
מה זה ה"רה-ארגון"? מגיע מפקד חדש ורואה שהמצב על הפנים. מה הוא יעשה? ילך לאלוף/לרמטכ"ל ויגיד לו שהמצב על הפנים? בחלומות שלכם. הוא יפצח ברה-ארגון. ואם מישהו שם לב באמצע שמצב היחידה לא משהו, מה הייתה התשובה? אנחנו ברה-ארגון….
אל דאגה. כרמלה מנשה תדאג בשבילכם. יהיו גדודי קאראקאל עם בחורות וגדודים מעורבים, שיתמחו בעיקר בשיוויון מגדרי. יהיה חיל חינוך שילמד ערכים כמו חמלה על האוייב, שיויון בין נשים וגברים, אישור משפטי לפני כל יריה, ואיסור להשתלט על שטחי אויב שיוחזרו לו להכנת המיתקפה הבאה.
כבר ב2004 התחילו קיצוצים של טנקים והוגדות שלמות התחילו להעלם ! כשיריונר.
איפה דוח מבקר המדינה מאז ועד היום ???
אולי נסגור גם אותו כי הוא גם לא יעיל וגם מבלבלמוח.
אישית לוקח מאשכנזי דרך גנץ ומעמיד אותם למשפט צבאי.. שחשבו על עצמם ועל קידומם והיה להם יותר נוח מלהתפטר לקצץ טנקים ולהקטין את הצבא ב40% .
מבחינתי בני גנץ מחוק כמו שברק מחוק.
אין לו יכולת לנהל צבא אלא לקפל צבא. ואין שום סיבה שיצליח לנהל מדינה_-חלש מאוד
ושוב שהאנשים יתנו את הדין.
לא מפתיע שכל זה קורה תחת עינו הפוזלת של ביבי נתניהו.
צודק במאה אחוז.
כאב לחייל קרבי הכשירות המבצעית של צה"ל נמוכה באופן מפחיד.
הכתבה: "אוֹתָהּ הַגְּבֶרֶת בְּשִׁנּוּי אַדֶּרֶת" כמעט כל הכתבה עם הטענות המועלות ע"י האלוף במיל', יצחק בריק, משוחזרות וחוזרות על עצמם,
אותם טיעונים, אותם דוגמאות, אותם מספרים, ואותו הקול הזועק לחלל, ונשאלת השאלה העיקרית, מה מטרתו של האלוף במיל' בריק בשחרור הכתבה לחלל ?
לחדי עין (כמוני) וודאי יש את התחושה שכאן נמצאת הזדמנות נאותה לצלצל בפעמון ולשים את דמותו בקידמת הבמה לקראת הבחירות הבאות על עם ישראל,
בריק "מתחמם" לקראת הצטרפותו לאחת המפלגות או למפלגה חדשה, וזאת גם להכניס תוכן שיווקי למצע הבחירות שיגיע ממש בעוד זמן קצר,
בעניין הממצאים החמורים אשר התגלו ביחידות הצבא אין צורך בשחזור הטענות מספיק וללא מאמץ גדול,לשוטט באינטרנט תחת חיפוש השם: יוסי מורד, סא"ל במיל' המבקר של מטכ"ל/ אט"ל. ולעיין בכל הכתבות המלמדות על חשיפת כלל הנושאים שמעלה כאן ובכל מקום האלוף בריק,
המבקר יוסי מורד, ידוע ומוכר להמון המון מציבור אנשי המילואים בכל יחידות הצבא אשר חשף תקלות גדולות וחמורות בכל הנושאים אשר העלה בריק, בכל השנים האחרונות,
המלצה, לאלוף בריק, פגוש את יוסי מורד לשיחה ובוואי תשמע ממנו עוד המון דברים שטרם ידעת בתחום הכוננות וכשירות ביחידות הצבא,
ואולי…אולי תצליח גם לרתום את יוסי מורד להצטרף למפלגה החדשה שתקים או שתצטרף אליה,
"קול קורה במדבר…"
דאי כבר לסחות קופת המדינה עם נבואות שוות 0. בא נציג של תעשיות ביטחוניות ומספר לציבור אותם אגדות. כדי שחס וחלילה לא ייצמצמו תקציבים. בפועל אין עויב באיזור היום, שמוכן/ מסוגל לצאת למלחמה. להעיף גנרלים מניהול מדינה. אין אימון
אתה שפוי?
ממש דבילי
אני כאזרח קורא דבר כזה ופשוט "נבהל"
"""חוצמיזה""" מה??? השתגעת? להפגין שליטה? ידיעה? למה הפרסום הדבילי הזה???
מה שחשוב יותר בכתבה
זה לציין בפני הציבור
מה תהיה התוצאה של המחדל
ולהבהיר לציבור
את המחיר שנשלם
זה היה צריך להדגיש
לצערי זה לא הובהר מספיק.
המזל היחיד שאין לחמאס וחיזבאללה
שריון להיכנס ולכבוש את המדינה
הפתרון הוא משולב ולטווח ארוך
הכנת תוכנית להפיכת הצבא למקצועי התנדבותי
ואז יוקם בית ספר ללימודי צבא
חיילים יגוייסו בשכר והתנדבות
מגיל 20 עד ארבעים
כל האזרחים ישרתו שירות לאומי ואזרחי
בעמותות.משטרה.שבס.וכדומה.
או ישלמו כופר מס גולגולת סכום שיוחלט.
הצבא יגייס חיילים מתנדבים
למשרות כלליות ומקצועיות לפי יכולתם וצרכיו.
עודפי החיילים המתנדבים יופנו לשבס.משטרה.
הצבא ישפץ את הטנקים הישנים ויוסיף אותם לסדכ.
בנוסף הצבא יעזר בשירות האזרחי בתחומים שונים.
הצבא ירכז את הבסיסים באיזור בו הוא ידרש
בדרום ובצפון ולאורך כבישים ראשיים כך הצבא יהיה זמין מהר ונייד במהירות רבה יותר לזירת הקרב.
על צהל לפתח מערך של רחפני נפץ שינועו בלהקות
וכך יוכלו לשהות באויר מעל שטח האוייב ולתקוף
בכל רגע נתון את המערך ההתקפי של האוייב
צבא שכירים יהיה בגודל אוגדה וחצי שיברחו בשעת אמת
יש רק מדינה אחת סביבנו שצריכה להדאיג אותנו עד מאוד, כל שאר המדינות אינן מהוות שום אתגר לצה״ל.
המדינה הזו היא מצרים.
קצב ההתחמשות המסחרר שלהם, בצירוף פיתוח תשתיות כבישים ולוגיסטיקה חסר תקדים בסיני, בצירוף צבא חדור מטרה, בצירוף שנאתם ההיסטורית לישראל, בצירוף חשבון פתוח ממלחמת יום כיפור… זה עניין של זמן ומקום לבחירתם שבו יתהפכו על ישראל ויתקפו אותה.
אז נצטרך לדאוג. צבא מצרים של היום זה ממש לא אותו צבא של 73.
יצחק בריק מתאר את מצבו של צה"ל באופן מבוסס כפי שהוא, וטוב שהוא עושה זאת, כי דרגתו כאלוף מקנה לדבריו יתר אמינות. השאלה החשובה היא מה הגורמים שהביאו למצב הזה ואיך ניתן לשפר אותו. על כך אעמוד להלן בקצרה:
א. אי הבנה של דוד בן גוריון וחבריו, אנשי העלייה השנייה, שהניחו את התשתית התרבותית לכל לכל מה שהתרחש ביישוב ובמדינה, שלא ניתן להקים מדינה עברית בארץ ישראל בלא מלחמה. לכן, בניגוד לדעת זאב ז'בוטינסקי בנושא זה, הם הקימו את מיליציית "ההגנה" שתפקדה גרוע ושמחבקת את צה"ל עד היום. לכן לא רק שאין לנו צבא מקצועי אלא גם אין אנשי ביטחון מקצועיים בדרג הצבאי ובדרג האזרחי
ב. כל מערכת, לרבות צה"ל, נוטה לא לאתר ולתחקר ליקויים כדי לא לפגוע במעמדם של העומדים בראשנה. התוצאה: לא מתקיימים בצה"ל, במערכת הביטחון בכלל תהליכים חיוניים של הפקת לקחים אלא בנושאים שכל העם "רואה את הקולות" (כמעמד הר סיני) דהיינו ידועים לכל.
ג. מערכת הביטחון, כמו שאר מערכות האדם, נעשתה מורכבת מאוד בגלל ההתפתחות הטכנולוגית, לרמה שקשה מאוד לשלוט בה. מורכבות זאת דורשת מקצועיות רבה יתר מבעבר בכל הצבאות, וחוסר מקצועיותם של מפקדי צה"ל עוד מחמירה את המצב.
ד. המערכת הדמוקרטית המודרנית הגיעה לסוף דרכה ואינה יכולה להתמודד עם המורכבות הנ"ל בכל התחומים: משק, בריאות, חינוך וכו'. כמו במערכת הביטחון גם במערכת הפוליטית יש לשלב יותר יסודות מקצועיים על מנת שתתפקד באופן אופטימלי בכל התחומים וגם בתחום הביטחון הנתון לאחריות.
ה. הפרדיגמות היסודיות המקובלות היום על התנהגות האדם, והנלמדות ומתפתחות באקדמיות הגיעו על פי המונחים שפתחו קרל פופר ותומס קון למבוי סתום ומכאן לסוף דרכן. לכן ההכשרה באקדמיה היום מועילה מאוד בתחום הטכנולוגי אך אינה מועילה ואף מזיקה בתחום החברה והרוח. לעניות דעתי הבסיס היסודי לעצם הוא עקרון השרידות הנמצא ביסוד תורת הביטחון שממנה צריכים להיגזר כל הדיסציפלינות. אך כמו בצה"ל גם באקדמיה יש התנגדות מובנית לפרדיגמות חדשות וביקורתיות המתאימות למציאות הדינמית המשתנה ללא הרף. את המחיר משלמים בני אדם לאורך כל ההיסטוריה ועוד נשלם בעתיד.
לא אמרת כלום. מה עוזר לי בן גוריון והדיסיפלינות באקדמיה ? צריך להקפיא ולאמן כוחות קיימים עם האמצעים הקיימים.
"אשליית המקצוענות" נמוגה זה מכבר
כיום ברור לכל שאין דבר כזה בנמצא מלבד בתחומים הטכניים של מדעים מדויקים
עברנו כבר את ה"סתיו" של שפנגלר
כעת אנו בעיצומו של "החורף" שלו
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%A7%D7%99%D7%A2%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%91#%D7%A9%D7%9C%D7%91%D7%99%D7%9D_%D7%A9%D7%9C_%D7%A6%D7%9E%D7%99%D7%97%D7%94_%D7%95%D7%A9%D7%A7%D7%99%D7%A2%D7%94
חורף : פילוג במבנה החברתי העירוני. חולשה מחשבתית ורעיונית אשר גוררת להחלשות מעמד הדתות המסורתיות. ההתנהגות של הפרטים בחברה מתאפיינת בחומרנות ורכושנות. התועלתנות עומדת ביסוד השיקולים האנושיים. המחשבה המופשטת הטהורה מוחלפת במקצוענות מדעית מוכוונת מטרה והישגיות. המשטר הפוליטי הוא דמוקרטיה הנתונה להשפעת בעלי הממון והמנגנון הבירוקרטי הממשלתי.
…
שפנגלר רואה את השלב האחרון של תרבות דמוקרטית כמאבק על העוצמה השלטונית בין קבוצה מצומצמת של אילי הון. מצב זה לא נתפס בעיניו כשחיתות או ניוון מערכתי אלא כשלב הכרחי בדרך לסופה של תרבות.
על פניו נשמע לא טוב, להזכירכם אנו לא בתקופת יום הכיפורים, האיומים השתנו ולא הטנקים הם שמדאיגים אותנו, לא אלמן ישראל.
ראינו ושמענו את אשכנזי, גנץ, גולן ואחרים
והמסקנה:
פלא שהצבא מסוגל בכלל לתפקד
איך שאל טיבי "איך נצחתם עם חומר כזה ?"
לפי מילשטיין כל נצחונות צה"ל קרו רק אחרי שהפיקוד הבכיר התמוטט במהלך המלחמה והפסיק להפריע לחיילים להלחם.
אני לוחם וותיק בגולני למדו אותנו להיסתער ולחתור למגע וכאשר מגיעים לזמן האמת אתה ניזכר בכל החיילים שעלו למישפט על החלטה בשטח. וכאן מחלחל האי ביטחון האים יגבו אותי האים אני עוד ש"ג האים המפקדים איתי או שאני לבד ….חייל צריך לדעת שיש לו גב שיש לו עוצמה והגנה וצהל מגן עליו וכך תקבל חייל מצויין בלי פחדים עים מוטיבציה ודעה שהוא לא לבד
"צבא סוריה יהווה איום עוד שנתיים"?
אתה רציני? אתה גר המזרח התיכון ב2020 או שאתה כותב מניוזילנד ב1980?
לידיעתך, אין דבר כזה "צבא סוריה" ולמעשה אין סוריה בכלל. בטח לא בצורה שהכרנו לפני 10 שנים. זו טריטוריה שמחולקת בין הטורקים לכורדים למדינה האיסלמית, לצבא נאמני רוסיה ועוד השד יודע כמה גורמים. אסד שולט פחות או יותר על הארמון שלו ו500 מטר מחוצה לו. אז אם זו רמת הבקיאות שלך, הרשה לי להתעלם מכל שאר הגיגך.
דווקא מלחמת לבנון השנייה יצרה שקט בגבול שנמשך עד היום הסיבה הרס תשתיות ומבנים נרחב בלבנון האויב מבין שבמילחמה הבאה ההרס יהיה פי כמה וכמה גדול יותר ולכן הוא מורתע האויב הבין עוד דבר חשוב אחד המחלימה הבאה תהיה קצרה וקטלנית במיוחד
מי שאשם זה כל מי שנמצא בבג"ץ, הם בכוונת זדון, מחלישים את צה"ל ומובילים למותנו.
הם מרצחים ובוגדים שפלים ביותר.
חכה שתיחשף לפרשת הטיוח מצד לשכת הרמטכ"ל והפצ"ר בעניין זיוף מסמכים של סרן בצה"ל כלפי עובדי צה"ל שדיווחו על התנהלותו של הקצין וכעת מוגשת תביעה בעניין !!!
המציאות שמתאר האלוף בריק הינה חמורה, הרת סכנה בצורה קיצונית וקיומית, ומדאיגה מאד. לא ידוע לי על שום דעה של גורם רשמי או אחר שמאשרת או סותרת מציאות זו, ולא ידוע לי על שום תוכנית לשפר את כוחנו הצבאי כדי להתמודד בצורה מוצלחת במלחמה הבאה.
את השאלה על מי מגן צבא ההגנה לישראל בדורנו חובה לשאול נוכח מעשי צבא זה, המוכיחים בשנים האחרונות שהצבא הזה אינו רואה את מטרת קיומו כ"הגנה על ישראל והעם היהודי" אלא יותר כצבא נייטרלי שמשימתו להשתתף בשפיטת ישראל ויהודיה ולהחליט בעצמו וללא רשות חוקית כלשהי, מי צודק בכל שדה קרב מול העם היהודי – היהודים או הערבים ולפעול על פי החלטת הדרג המחליט שלו, שמתואם עם בג"צ וכבר מזמן לא עם דרישות הבטחון של מדינת ישראל.
דבר זה הוא חריגה חמורה מתפקיד הצבא ומייצר תחושה לאומית בקרב הציבור היהודי הלאומי הרחב בישראל, שכל פעולות הדרג הבכיר בצבא ובכל שדרת צמרת מערכות הבטחון של ישראל, אינן נטועות עוד בתחושת צידקת עמנו היהודי וצבאנו היהודי וכי הדרג הזה מייצג בחשיבתו ובמעשיו גורמים עוינים כמו אירגוני הקרן לישראל חדשה במימון זר ואנטישמי כ"שוברים שתיקה" ו"בצלם" ודומיהם – במקום את העם היהודי.
החשיבה המסוכנת לעמנו ולמדינת ישראל היהודית, המתבצרת כנגדנו במערכת הבטחון שלנו, הולכת ונחשפת עוד ועוד ומתגלה כגורם מרכזי בהחמרת המצב הבטחוני שלנו, כתוצאה מאוזלת יד וקשירת ידי חיילינו ופעולות המדינה היהודית אל מול האויב הערבי, בשטחה ומחוצה לו וכל זאת באשמת בג"צ וצמרת הבטחון של ישראל, שהפכו לשני מוסדות המאיישים בדיוק את אותו סוג של אנשים ועמדות פוליטיות, השואפות להחליש את ישראל ולאנוס אותה להתקפל אל מול האויבים הערבים.
לצמרות מוסדותינו הזדחלו גורמים אלה והשתלטו עליהם בעורמה בשלושת העשורים האחרונים ורק עכשיו מתגלה גודל השבר החמור הזה.
האנטישמיות המשתוללת ומתגברת בעולם אינה מיוצרת ע"י אויבינו. ממש לא. היא מיוצרת פה בישראל – ע"י משתתפי אירגוני הקרן הזרה והחתרנית וע"י פושטי מדי מערכת הבטחון שלנו, היושבים אחד אחרי השני ומשתלחים במדינה, בנבחרי הציבור, במטרות העם היהודי, ביהדות, בדת ובכל מה שמבצר את בטחון ישראל ומבטיח לנו עתיד בטוח. תוך השתלחותם הבזויה הם גם מגלים את כל סודותינו וחושפים שיקולים והחלטות סודיות שלנו בפני אויבינו.
והם פושטים את מדי הצבא והבטחון שלנו ויושבים מיד להתראיין אצל הגננת המניפולטיבית, הנמוכה והמרושעת – אילנה דיין – כשעיניהם תלויות בה כעיני עגל של ילדים קטנים והקצף על שיפתותיהם, בעודם משתלחים ומשמיצים את המדינה ואת פעולותיה השונות, חושפים ברבים וללא בושה את מבושיהם לעיני כל ויוצאים קטנים, עלובים, אפסיים, ממש טיפשים, עד שכל אחד בציבור, למראה הזוועה, שואל את עצמו האם באמת אנשים אלה היו ממונים על בטחוננו?! זה הרי לא יאומן.
תופעה מאוסה וחולנית.
ומכאן מובן מדוע בטחוננו הבינלאומי הולך ומתערער לנוכח מעשיהם השפלים המעידים על עליבותם.
שכן ברור לכל מי שעיניו בראשו, חוץ מלהם עצמם כנראה, שכל מילה שלהם ושל אירגוני הקרן לישראל חדשה במימון זר ואנטישמי, משמשת נשק יום הדין לגויי כל העולם, שמצטטים אותה והופכים אותה לחרב מלובנת, אותה הם תוקעים במעי המדינה היהודית ומסובבים ללא הפסקה.
הבוגדים מבפנים מצליחים לייצר אווירה בינלאומית שתוביל להחרבת המדינה, כי הדרך ממעשיהם אל הדה-לגיטימציה של קיומנו כאן קצרה, קצרה מאד.
ישראל כמדינה מתחילה להיות במצב של העם היהודי לפני השואה.
היתה לגיטימציה להגיד על היהודים הכל, להאשים אותם בשקרים ולא לשלם על כך דבר ולבסוף לשחוט אותם ולהרגיש שזה בסדר גמור וזה מעשה צודק, נוכח שיפלות ורשעות היהודים.
כך בדיוק מתפתחת בעולם התחושה הבינלאומית, שמותר להאשים את מדינת ישראל בכל מה שרוצים, כי הרי צמרת הבטחון שלה עצמה מאשימה את המדינה בכל מה שהגויים מצטטים והרי אין יותר צודק מלהתנפל ולהחרים ולהחריב אותה.
המצב של ישראל מסוכן ביותר.
הלגיטימציה שלה אבדה.
הזכות שלה להתגונן אבדה.
אם לא יחוסל בג"צ במתכונתו הנוכחית, ההרסנית והמסוכנת לבטחון המדינה ואם לא יושם רסן לפיות משתחררי מערכת הבטחון שלנו, ואם לא יושם קץ לזרימת המימון הזר, הפושע והאנטישמי מיידית ואם לא תסולק מישראל הקרן לישראל חדשה – הקרן הזרה הזו, העוסקת בחתרנות חמורה ועמוקה ואף מצליחה מעל המשוער בכך – העתיד אבוד.
גדלים כאן דורות של יהודים שונאי ישראל המחונכים על בירכי הקרן הזו ומטרותיה.
גדלים כאן דורות ששמו להם למטרה להחריב את המדינה.
גדלים כאן דורות של שונאי ישראל, שונאי התנ"ך, שונאי הדת, שונאי הצבא, שונאי העם היהודי, שונאי יהדות.
מוסדות המדינה מוצפים באנשים שעוסקים בהחרבת המדינה היהודית.
כל עוד בג"צ משמש מגן לפעילות המחרידה הזו, אי אפשר להתחיל לפעול נגדה ולנקות את האורוות במלוא מובן המילה.
צבא ההגנה לישראל כבר לא מגן על ישראל.
צבא ההגנה לישראל מגן על מטרות הקרן לישראל חדשה ונתון למרות בג"צ מסוכן, המסכן את עתיד המדינה והעם בישראל!!!
בכך יעסוק האשכול.
***
זהו אשכול מספר 2 תחת הכותרת "על מי מגן צבא ההגנה לישראל"
כשפתחתי את האשכול הראשון זה היה מתוך זעזוע עמוק וצרימה חמורה שחשתי כשהתגלו מעשי הצבא בימינו.
זה היה לפני מספר שנים לא קטן.
החשיפות הלכו והתרבו על הנעשה בצבא, במערכת הבטחון, במערכת האכיפה ובבג"צ והיום מתגלה לכולם השבר שנגרם למדינה ולזכות קיומה וללגיטימציה שלה בעולם ממעשי האנשים האלה, שמאיישים את צמרות מוסדות אלה.
מוסדות אלה הפכו לחרב המתהפכת כנגד העם בישראל וכנגד המדינה היהודית, בעודם נהנים ממתרס הגנה שנקרא בג"צ.
לא עזרו מחאות הציבור ומנהיגיו כנגד פסיקות בג"צ מחליאות, שיוצרו ע"י כנופיית בג"צ, שבחרה את עצמה בעצמה ומנהלת את המדינה כאילו אין לנו נבחרי ציבור וממשלה נבחרת, כאילו אין לנו כנסת שתפקידה לחוקק את הנדרש במדינה לצורך הגנתה מהאויב הערבי ומהסתננות פושעת מאפריקה (רק לפושע אפריקני יכולים להיות 5000 דולר לצורך פלישה למדינה לא לו בניגוד לחוק).
כנופיה שהחליטה למנוע מהממשלות בישראל לסלק מפה פולשים אלה מאפריקה, שיש להם מדינות ענקיות משל עצמם וחובתם להילחם שם במה שלא מוצא חן בעיניהם ולא לפלוש למדינות אחרות.
כנופיה ששמה רגל גסה לממשלות שחוקקו חוק הגנת המדינה מפני הסתננות ופשוט ביטלו אותו ברוב חוצפתם ויהירותם שאין לה גבול שלוש פעמים בהפרשי שנים רבות עד לפרסום הפסקים הללו, כדי בכוונה רעה ומרושעת, לאפשר לפולשים להתרבות ולהשתרש פה וללדת עוד ועוד דורות של פולשים, דווקא בישראל הפצפונת, תוך שהם משאירים את המדינה ללא שום אמצעי הגנה מפני התופעה הפושעת הזו, כי כפי הנראה זה רצון בג"צ, שהמדינה תבוטל ותחוסל באופן טבעי כזה, באמצעות הצפתה בפולשים מוסלמים ונוצרים, שיש להם מדינות משל עצמם, כדי שייווצר מצב בו לעם היהודי – שאין לו ארץ אחרת – לא תהיה מדינה.
אלה נראה התקוות האפלות של מעשי בג"צ, שכן אחרת לא ניתן להסביר פסיקות וביטולי חוקים מהסוג שאנחנו חווים כבר עשורים רבים מבלי שלנבחרינו יש יכולת להתגונן ממעשי ההרס והחורבן האלה.
הטענה השיקרית של בג"צ ושל עדר מאמיניו האדוקים, שהמסתננים האלה באים לישראל כדי לקבל פה הגנה מפני סכנות במדינתם מבוססת הרי על השקר הגדול ביותר שיכול להיות.
ישראל היא המדינה המאויימת בתבל.
אף אחד לא בורח מסכנה אל סכנה גדולה יותר.
ישראל היא בסך הכל מכרה זהב לנוכלים האפריקנים האלה ובג"צ, הוא ולא אחר – כשכחלון הצבוע – מגן על אותו בג"צ ומעשיו – אשם בהפקרות המכוונת המיוצרת נגד המדינה היהודית וקיומה.
ישראל זקוקה לנס על מנת להינצל מגורל אפל שכבר אורב לפיתחה.
או להנהגה שתצליח לפרוץ את המצור הפנימי הזה לפני שיהיה מאוחר מדי.
על המחנה הלאומי בישראל להתאחד בבחירות ולאפשר למפלגת הימין הגדולה להיות גדולה באמת ולהילחם בהשמדת המדינה מבפנים!!!
הפיצול הפוליטי הימני הצדקני הוא הגורם לאי היכולת של מחנה הימין לפעול למיגור פעילות הבוגדים והבגידה מבפנים!
****
סימוכין:
יעלון תוקף: "'שוברים שתיקה' – בוגדים".
יעלון: שוברים שתיקה אוספים סודות מבצעיים – זו בגידה.
יעלון תקף את ארגון "שוברים שתיקה": "תופעה בלתי נסבלת".
יעלון: "שוברים שתיקה"- לא בצה"ל.
בדברים שכתב שר הביטחון בעמוד הפייסבוק שלו, הוא טען כי "מדובר בצביעות ובתעמולה שקרית נגד חיילי צה"ל ומדינת ישראל. זהו חלק ממסעות הדה-לגיטימציה נגדנו". הוא הורה לאסור את כניסתם של חברי הארגון לכל פעילות של צה"ל. "שוברים שתיקה", כמו גם ארגונים נוספים כדוגמתו, הם "תופעה מקוממת ובלתי נסבלת".
"מדובר בצביעות ובתעמולה שקרית נגד חיילי צה"ל ומדינת ישראל, וזהו חלק ממסעות הדה-לגיטימציה נגדנו".
"ככל שחלף הזמן התברר שמדובר בארגון הפועל ממניעים זדוניים".
שר הביטחון נגד ארגון השמאל: "הם מפיצים סודות מבצעיים, זה חמור".
המתקפה כנגד ארגון "שוברים שתיקה" נמשכת. שר הביטחון משה (בוגי) יעלון הגדיר את פעילות ארגון השמאל שוברים שתיקה שנחשפה לאחרונה בתקשורת כבגידה.
*
כך תומכת הקרן לישראל החדשה באנטישמיות
https://www.youtube.com/watch?v=-DQPdIjKTko
*******
ד"ר גדי טאוב על הבעיות ביחס בין בג"צ לכנסת והממשלה
https://www.youtube.com/watch?time_continue=3&v=EJP3mho6sqI
*******
לעיון האשכול הראשון
על מי מגן צבא ההגנה לישראל:
https://rotter.net/forum/gil/20135.shtml
לעיון האשכול:
https://rotter.net/forum/gil/27889.shtml
הדברים שכתבת הם מדאיגים ולנוכח מה שקורה ב2023 היום הם ההסבר לזה שמילואמניקים לא מופיעים… אנחנו במשבר שיקבע את גורל המדינה
בארגון לביא מברכים על הקפאת ההתקשרות בין מכון מנדל למכללה לפיקוד טקטי שנחשפה בערוץ 7. "מברכים על שבירת המונופול של המכון בצבא"
ארגון לביא אשר חוקר את תוכניות מכון מנדל בצה"ל, מגיב היום (שישי) לחשיפת ערוץ 7 ולפיה בשיחה אישית בין מרצה ממנדל לקצין צעיר, הפציר בו המרצה לצאת מהארון ולהכריז על עצמו כהומוסקסואל.
"יש להסתכל על אירוע זה לא כאירוע בודד אלא על המגמה והאג'נדה שמנסים להחדיר לתוך צה"ל", אומרים בלביא. "תכניות מכון מנדל בצה"ל מתקיימות למעלה מעשור ללא מכרז, ובשנה האחרונה אף הורחבו התכניות, והמכון החל לשמש כגורם החינוכי הבלעדי של חניכי המכללה לפיקוד טקטי.
"ראשי המכון הצהירו לאחרונה על כך שהם מסייעים לקציני צה"ל בבניית תפיסת עולם, וכי הקצינים בוגרי תכניות המכון עתידים להיות סוכני חינוך עבור צה"ל ועבור החברה בישראל".
בארגון לביא הוסיפו: "מעמדו של מכון מנדל המזוהה עם תפיסות שמאל ולעתים אף תפיסות שמאל קיצוני כאוטוריטה החינוכית עבור קציני צה"ל פסול מכל וכל, ואנו מברכים על שבירת המונופול של מכון מנדל בצה"ל".
אתמול, נזכיר, דיווחנו כי קצין החינוך והנוער הראשי, תת-אלוף צביקה פייראיזן, החליט להקפיא את התוכנית שמפעיל מכון מנדל במכללה לפיקוד טקטי של צה״ל, בעקבות תקרית שנחשפה בערוץ 7.
לפני מספר חודשים, במהלך סיכום מערך חינוכי במכללה לפיקוד טקטי, התקיימו שיחות סיכום ״אחד על אחד״ בין מרצה ממכון מנדל שמוביל את המערך החינוכי לבין הקצינים – חניכי המכללה לפיקוד טקטי.
במהלך שיחה אישית בין המרצה לקצין הצעיר, הציע לו המרצה ״לצאת מהארון״ ולהכריז על עצמו כהומוסקסואל מוצהר. החייל המבוהל הבהיר שאין לו דבר וחצי דבר עם קהילת הלהט״ב והופתע מהצעתו החריגה של המרצה.
בהמשך דיווח הקצין למפקדיו על התקרית המביכה, ובצה"ל הוחלט להקפיא את התוכנית שמפעיל מכון מנדל במכללה לפיקוד טקטי.
המכללה לפיקוד טקטי (המלט"ק), נועדה להכשיר את הקצונה הצעירה בזרוע היבשה לביצוע תפקידי פיקוד במערך הטקטי. התוכנית של מכון מנדל במלט"ק הינה חלק מההכשרה של הקצונה הצעירה.
ממכון מנדל נמסר בתגובה כי "שאלות לגבי התוכנית יש להפנות לחיל החינוך והנוער".
תגובת דובר צה״ל: "המקרה מוכר וטופל ע״י סגל המפקדים. עם קבלת תלונת החניך, הנושא טופל בציר הפיקודי שבסופו התקיימה שיחת יישור הדורים בין המנחה והחניך. כיום, תוכנית מנדל במלט״ק מוגדרת כתוכנית בהרצה, בקרוב תתקבל החלטה באשר להמשכה".
https://www.inn.co.il/News/News.aspx/375143
תגוביות:
1.צה"ל מאמץ את הדוגמה מהצבא האדום של הצמדת קומיסר לכל קצין והפקדת פוליטרוק על חינוך החיילים. רק אחרי שהוורמכט כמעט כבש את מוסקבה, האסימון נפל אצל סטאלין והוא ביטל את השיטה.
גורמים בכירים במערכת הביטחון הבהירו היום (ראשון) לאנשי הדרג המדיני כי לעמדתם, הדרך להתמודד עם מפריחי עפיפוני ובלוני התבערה היא באמצעות תקיפת יעדים של חמאס, ולא על ידי פגיעה במפריחים עצמם.
אתמול פרצו יותר מ-15 שריפות בעוטף עזה בעקבות עפיפונים ובלוני תבערה שהופרחו מהרצועה וגרמו להצתה של יותר מאלף דונם. היום פרצו 17 שריפות בעוטף, ככל הנראה גם כן בעקבות הפרחת העפיפונים.
https://www.haaretz.co.il/news/politics/1.6180144
כרמלה מנשה כתבלבת החצר של החוגים התבוסתניים במטכ"ל מקריאה הודעה שהיא מגורם בכיר בצבא, כלומר או מאלוף או מהרמטכ"ל שאומרים שלירות במחבלי האש זה לא מקצועי ולא מוסרי. בנוסף אומר אותו גורם עלום שהצבא דורש מהדרג המדיני החל מסיום מבצע "צוק איתן" להסדיר את החיים האזרחיים בעזה, לשבור את המצוקה והממשלה לא עושה כלום ולכן לא מוצדק בשום אופן לצאת למבצע צבאי בעזה. לא פחות ולא יותר.
צריך להגדיר את הדברים. הדבר הזה הוא מרי בדרג המדיני המופקד על הצבא. הצבא דורש צעדים מדיניים – להסדיר את המצוקה בעזה ואם לא – אז הצבא לא מוכן לצאת למלחמה. למה – כי אתם לא הסדרתם את המצוקה הכלכלית בעזה. זה מרי לכל דבר ועניין. זה דבר ראשון.
שנית. האמירה השיקרית שלירות במחבלי האש זה בניגוד לערכי צה"ל היא רמיה מובהקת מההתחלה עד הסוף. ערכי צה"ל הם בראש ובראשונה לבצע משימה בכל מחיר. זאת היתה פקודת הקרב לאוגדת הפלדה של טל במלחמת ששת הימים. זאת היתה פקודת הקרב של אריק שרון לאוגשה שלו באותה מלחמה. מאחר וזאת היתה הפקודה שיש להביס את האויב בכל מחיר חוסל הצבא המצרי בסיני תוך יומיים. לעומת זאת, באף אחד משלושת המבצעים בעזה לא היתה פקודה כזאת שבכל מחיר לבצע את המשימה ולכן הם נגמרו לא בנצחון.
לכן, לא מדובר פה בערכי צה"ל אלא מדובר פה בתבוסתנות של המטכ"ל שלא מוכן בשום פנים ואופן להסתכן אפילו בעימות שיצריך כניסה קרקעית לעזה. המטכ"ל התבוסתני שיש לנו לא מוכן לשמוע אפילו על אפשרות כזאת. זה כל הסיפור ותמיד לכל מעשה נבלה רוצים להמציא צידוק מוסרי ומכאן ההיזדקקות לערכי צה"ל. זה לא ערכי צה"ל. אלה ערכים של מה שמייסד הדיקטטורה של בג"צ, אהרון ברק הגדיר ערכים של הציבור המתקדם בישראל. אלה ערכים שלו.
את הערכים האלה עם ישראל מביס ברוב של שניים לאחד בכל מערכות הבחירות מזה 40 שנה.
זו ביקורת מתונה נגד הרמטכ"ל כיוון שהוא ראוי לביקורת הרבה יותר חריפה. לא יכול להיות שיהיה לנו צבא שחייליו ומפקדי השדה שלו מוכנים לצאת לקרב בכל רגע והפיקוד העליון אחוז תבוסתנות. לא יכול להיות דבר כזה.
https://www.inn.co.il/News/News.aspx/378361
צה”ל ממשיך לבצע אימוני תמרון רחבי היקף, אבל אף אחד לא מתכוון לזה ברצינות. מערכת המושגים הפרוגרסיבית הוטמעה עמוק מדי וחזק מדי
מקובל, ובצדק לאפיין את הצבא כגוף גברי, גס ומחוספס, אלים. הכל נכון, אבל ישנם תחומים שהנפש הצבאית עדינה יותר מזו של נערה בת 13, ואחד התחומים המרכזיים הוא “רוח הגייסות”, המורל, ההתלהבות, הנכונות להקרבה.
פגעת בזה, כל הכוח העצום הזה היה כלא היה. הנה שתי דוגמאות היסטוריות מימי מלחמת העולם השניה:
הראשונה היא צבא צ’כוסלובקיה, במשבר מינכן 1938. מקובל לראות בגרמניה ענק ובצ’כוסלובקיה האומללה ננס שהוקרב כקרבן. מבחינה צבאית זה ממש לא נכון. הצבא הצ’כי המגוייס כלל יותר מ-48 אוגדות ולמעלה ממיליון חיילים. הצבא הגרמני יכול היה להעמיד רק 40 אוגדות, והיתה לו בעיה להילחם בשתי חזיתות – צרפת וצ’כיה. לצ’כיה היו מפעלי הנשק של סקודה וקו ביצורים מעולה. ברגע שההנהגה המדינית הצ’כית החלה לסגת בסגנון “אכלו לי שתו לי”, והתנתה את עמידתה בסיוע צרפתי, רוסי או בריטי, כל התלכיד החל להתפורר.
צ’מברליין פתאום נזכר שחבל הסודטים קטן ורחוק, דלאדייה הצרפתי חשש ממרחץ דמים, השלישי במספר בתוך מאה שנה, במזרח צרפת. הסלובקים נזכרו שהם שואפים לעצמאות, הסודטים מרדו. וכשנסוגו בהמשך מחבל הסודטים שהיה קטן ביחס לארץ כולה, התפוררה הלכידות לגמרי. הביצורים עברו לידי הגרמנים, עשרות אחוזים מהתעשייה הצ’כית נמוגו. מדינה, וצבא של מיליון חיילים לא האמינו עוד בעצמם. מיליון חיילים שעמדו למסור את נפשם על המולדת, נכנעו ללא קרב.
דוגמה שניה: צבא צרפת ב-1940. הצבא הצרפתי היה ענק בכל קנה מידה. יותר ממאה אוגדות. עוד עשרות אוגדות לסיוע מהאנגלים, הבלגים וההולנדים. גם קו מז’ינו האימתני, שנבנה ב-1930, נועד לסייע לו. בהיסטוריה שלו היו גם ניצחונות – ברוב מלחמות נפוליאון, וגם ב-1917 מול גרמניה. אבל ההנהגה הקרינה חולשה. מלחמת העולם הראשונה נתפסה כטראומה נוראית, בעיקר בשל 1,240,000 ההרוגים שגבתה. במשברי חבל הסאר (1935) ומינכן (1938) צרפת הפגינה חולשה והססנות. לצבא היה המון זמן להתכונן. מסתיו 39 עד אביב 1940. פחדנותם של ההנהגה והצבא גרמו לכך שהיטלר סיים את כיבוש פולין וארצות סקנדינביה, והתפנה בכל כוחו, ובזמנו הפנוי לצרפת והשאר היסטוריה.
אני נזכר בדוגמאות אלה בכל פעם שאני שומע איזה אלוף פיקוד מתלהם על כך שנחזיר את לבנון לימי הביניים, וננצח בכל עימות עם החיזבאללה.
בצה”ל, מאז 1973, יש שני דפוסי פעולה המושפעים מאד מעמדות של גורמים פוליטיים בשמאל.
בתחום הלוחמה הזעירה – קומנדו, טרור, פשיטות – ובחיל האוויר, פחות מרגישים את ההשפעות האלה. הפעילות נמשכת, “כירורגית”, יותר, מדויקת יותר, מוגבלת יותר.
בתחום הלוחמה הקלאסית – תמרונים, כיבוש, טיהור – השמאל ביצע דלגיטימציה מוחלטת.
מבה”ד 1 ועד פו”מ מתרגלים מבצעים קרקעיים רחבי היקף, אבל אף אחד לא מתכוון לזה ברצינות. הצבא הפנים את מערכת המושגים הפרוגרסיבית: כיבוש זה רע. ניצחון זה רע.
זה לא קרה בבת אחת.
אחרי 1973 הצבא היה עסוק בעיקר בנסיגות ובמינהלות “שלום”. בין 1982 ל-2000 הצבא עדיין כבש, אבל אז נקלע לקרב תודעה מתמשך מול השמאל. במהלכו “נרצח” מנחם בגין, הודח אריק שרון, הומלכו “4 אמהות” ושדרניות רדיו.
לבנון, 2006
התופעה הזדקקה במלחמת לבנון השניה ב-2006.
גם צה”ל וגם הדרג המדיני יצרו שיח עצום ומתלהם, כשערי ישראל מופגזות ללא הרף. הכוחות המתמרנים לא עשו כמעט כלום. היו פשיטות קטנות על מרון א ראס ובינת ג’ביל וכניסות קטנות מאזור רכס רמים. וקצת הליכה צפונה.
חיל האויר הפציץ והפציץ, כמו לרדוף עם פטיש אחרי זבוב. לא בטוח שהזבוב נהרג, בטוח שהדירה הרוסה.
והכל לשמחת הפרוגרסיבים – כי בעולם פסטיבל גינויים ושנאה אינסופי לישראל.
היה במלחמה הזו פיתרון בית ספר פשוט: לכבוש את השטח ולטהרו. בצה”ל של הקרן לישראל חדשה זו כבר לא אופציה.
שבוע לפני המלחמה בוצע תרגיל והמדהים היה שהוא היה על המתאר שבגללו החלה המלחמה. חטיפת חיילים, הפגזות מלבנון, גיוס אוגדות וכו’. בתרגיל הכל התבצע היטב. במלחמה עצמה כולם הסכימו להתלהם, אף אחד ממקבלי ההחלטות ומבעלי הדרגות הבכירות לא הסכים להילחם, לקדם אוגדות, לכבוש. אולמרט ציפה מחלוץ, חלוץ ציפה מאולמרט. אבל כלום.
נסיוני האישי בחזית הזו מעלה כמה קוריוזים: בחזית מסוימת פעלו חטיבות המילואים כרמלי ואלכסנדרוני. היחידות הללו היו היחידות שגמאו קילומטרים. החבר’ה צחקו עליהם: המילואימניקים לא מעודכנים שלא צריך להתקדם.
בחזית המזרחית פעלה אוגדה 162 בפיקוד תא”ל גיא צור. לקראת סוף המלחמה, כשהחלו סוף סוף להכנס לשטח לבנון, בוצע נוהל מסודר וחטיבה מסוימת היתה צריכה להכנס. החטיבה לא נכנסה. למה? ככה. גיא צור, במקום לזעום או לקרוא לסדר, הסביר שזה לא נורא. כי כיבוש מביא רק סיבוכים.
באירוע אחר הצנחנו אספקה בשטח ומסיבות שונות לא דייקנו. החבר’ה למטה פחדו להתקדם אל האספקה.
מהצפון לדרום
במבצעי עזה מתרחש אותו תהליך. הרי גם לשיטת הסכם אוסלו, מרגע שעלה חמאס לשלטון, צה”ל צריך לכבוש את הרצועה, לטהר אותה, ולהחזיר את אנשי הרשות הפלסטינית. אפרים סנה ועמוס ידלין אמרו את זה מעל כל במה. נאדה.
במבצעים השונים היתה איזו כניסה סמלית לעזה, שהתייחסו אליה כמו לפלישה לנורמנדי. אם מישהו העלה אפשרות לכבוש את הרצועה התייחסו אליו כמו אל כהנא.
האויב היה הראשון להבין את מצב הרוח החדש בצה”ל.
הוא מבין שבמילים אנחנו מתלהמים, בהפעלת הכוח אנחנו מפחדים. אין משמעות לכל האוגדות שלנו. רוב הסיכויים שהן לא יתמרנו. צה”ל ללא רוח גייסות. צה”ל מסורס.
אז הוא יורה בלי הכרה. בלי לאיים בכיבוש, אבל כולם יודעים ש”רק הכיבוש יכול”.
זה מה שיקרה גם במבצע הבא בעזה, וגם במבצע הבא בלבנון. מדינת ישראל תשותק, וצה”ל ימתין לחוות דעתם של אהרון ברק, ערוץ 2 וטליה ששון.
עד מתי?
אולי עד שרקטה תפגע בכיתת בית ספר או גן ילדים ו-30 ילדים ייהרגו, כמו בליל הסדר של “מלון פארק” ב 2002. רק אז יצאנו לחומת מגן. ניתן לקוות שבנסיבות כאלה תתרצה הקרן לישראל חדשה, ותתיר ברוב טובה לצה”ל לעשות את מה שהוא צריך לעשות.
https://mida.org.il/2018/03/08/%D7%A8%D7%95%D7%97-%D7%94%D7%92%D7%99%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%AA-%D7%9B%D7%9A-%D7%A9%D7%9B%D7%97-%D7%A6%D7%94%D7%9C-%D7%90%D7%99%D7%9A-%D7%9E%D7%A0%D7%A6%D7%97%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%9E%D7%9C%D7%97/
תגוביות:
1.עצוב אך זה ככל הנראה מה שיקרה גם במלחמה הבאה. מרבית הפיקוד העליון של צה”ל מאוייש בשמאלנים, שמבחינתם ניצחון הוא עמידה במוסר המעוות שלהם ולא חיסול והשמדת האוייב.
את מאות הרוגי לבנון השלישית ניתן למנוע, אם רק יטהרו את הסמול מהמטכ”ל.
2.נכון, מדויק ומחריד.
המדהים בכל הסיפור הזה שקצינים כמו גיא צור המשיכו בצה"ל עד הפנסיה. אותו כנ”ל לגבי קצינים שלא מילאו אחר פקודות כפי שחלוץ ואייזנקוט העידו!
משהו רע מאד עובר על צמרת צה"ל. אני מאמין שבארה"ב הקצינים הללו היו נשפטים לשנים ארוכות מאחורי סורג ובריח. אבל פה הסחבקיות הזולה והליצנות הורסים כל חלקה טובה. ראו ערך פוזננצקי כץ.
3.השמאל אחראי לזה שרמטכ”ל הכלניות הקריב חיילי צה”ל בצוק איתן רק כדי לא לפגוע בטעות באזרחי האויב והוא עוד התגאה בזה, כאילו שזה חלק מערכי צה”ל.
4.כקצין בכיר בצה”ל במגוון רחב מאד של תפקידים ובהרבה מהם בהצטיינות, בוגר לימודי מנהל עסקים למנהלים executives וקריאת המון ספרי צבא של מצביאים גדולים בתאור הקמת צבא, ניהול קרב, עמדת המפקד, פקודות, אסטרטגיה, הונאה, מודיעין ועוד, ביקור בספריות הצבא INSS ופו”ם כולל הקשבה לגאון דר’ אורי מילשטיין יאנוש ואחרים, הדרכת בכירים, מחוזר CIA ומוסד, אני יכול לפסוק בודאות כי מערכות השב”כ והמטכ”ל פועלות יותר כחדר אוכל בקיבוץ מאשר כאוסף מצביאים המנהל ארגון.
5.הצבא עובר תהליך של הטלת מגבלות המעקרות את החיילים מרוח קרב הנדרשת לצורך הכרעה. בימי הפלמ”ח לימדו כל בוגר קורס מכ”ים שהוא המפקד העליון בשטח. היום, כל יוזמה עצמאית נחשבת לעברה ואסור לפעול ללא פקודה מהדרג הממונה. כך מעקרים צבא מיכולותיו והופכים אותו לגוף התלוי בהחלטות “הדרג העליון” שראשו כבר בפוליטיקה והדאגה לשמירת “דף נקי” מנחה בקבלת ההחלטות. ועוד שאלה: האם מישהו לקח בחשבון את האפשרות שבשעת חרום, תושבי ואדי ערה יוציאו את המשאיות ואת כלי הרכב לכבישים וילכו הביתה?
6.כל ניסיון לטעון שצמרת צה”ל אינה נשלטת לחלוטין על ידי אנשים המשתייכים באופן מובהק לשמאל, הנו ניסיון מוזר ולא מחובר למציאות.
7.תיאור מדויק להפליא של הבעיה. צבא גדול, טיפש ופחדן המשקיע את עיקר מרצו בפתרון בעיות הזהות המינית והמגדר. כל עקרונות המלחמה נזנחו ונשכחו, ומדוכאות עד עפר התעוזה והיוזמה של החיילים והמפקדים הזוטרים.
אחת העדויות הבולטות לכך היא דברי ההבל של מפקד זרוע היבשה, האלוף ברק, התולה ניצחון במלחמה הבאה עם חיזבאללה בהריגת נאסראללה. ברור מאליו כי כל מה שנאסראללה יהיה צריך לעשות כדי לנצח בה הוא להסתתר בבונקר עמוק מספיק.
8.את זה ראיתי כבר כשהייתי חייל מילואים צעיר בשנת 93 בעורב חטיבה 5 שהגיע אליה מגדוד 51 של גולני. ראיתי קצינים שמנים ונרפים שבאים עם הלפטופים שלהם, נפוחים מחשיבות. המ”מ שלי היה שמן וחסר כושר לחלוטין ותהיתי בקול רם לגבי כשירותו הפיזית להוביל מחלקה לקרב. לגבי הנחישות שלו לא היה לי ספק. בתחתית של התחתית…המ”פ היה אינטלקטואל בעיני רוחו עם משקפי ג’ון לנון, שלא היה ספק איפה הוא ממוקם על המפה הפוליטית. מאז ועד היום כל מה שחשבתי על צה”ל ועל מפקדיו התגשם בצורה גרועה אף יותר בכל המבצעים הצבאיים עד היום. באתי מחטיבה שמפקדיה כמו ארז גרשטיין ז”ל הפיחו בנו רוח קרב ולאחריהם לא ראיתי עוד מפקדים כאלה בצה”ל. לצערי אין בלבי ספק שצריך לבער את השמאל הצבאי והשמאל האזרחי שמשפיע עליו ובכל אמצעי לפני שאנו פונים כנגד האויב הערבי.
9.צה”ל “לקח צד” שמאלה בויכוח הפנים ישראלי, דבר שבעבר הוא נמנע ממנו בגבורה. צה”ל בז לרבנים. צה”ל בעד פמיניזם רדיקלי. צה”ל שולח את קציניו הבכירים להשתלמויות במכונים כמו מנדל והרטמן, צה”ל פותח שעריו לאידיאולוגיה להט”בית, צה”ל ניטראלי בסכסוכי מתנחלים – ערבים, צה”ל מצר את ההתיישבות היהודית, צה”ל חושב שאנחנו כמו גרמניה בשנות ה- 30 ועוד. צה"ל עובד אצל עמותות וניירות עמדה של הקרן לישראל חדשה, המכון הישראלי לדמוקרטיה, מכון הרטמן, קרן מנדל, התנועה ליהדות מתקדמת וכו’.
10.צבא המעורב במדיניות שמאלנית וסדר יום הומניטרי אינו יכול לנצח במלחמות.נקודה! הגיע הזמן לנקות את כל הפוליטיקאים השמאלנים מהפיקוד הצבאי ולהכניס לוחמים. הגיע הזמן להעמיד לדין את כל האירגונים השמאלנים האנטישמים על בגידה ולשים אותם בכלא.
אם לא, אז נפסיד בכל מלחמה. אם חס וחלילה נופל על בית ספר טיל והורגים לנו את הילדים, צריך לצאת לרחוב ולחסל את הבוגדים ולתלות אותם בכיכר העיר.
קצין בכיר זה מ אל"מ ומעלה.
בויקי רשום שהשתחררת סא"ל.
המוכנות של המטכ"ל להפנים ולפעול בהתאם למצע פוליטי אנטי־ישראלי – שמוסדות או"ם וארגוני זכויות אדם עוינים פוליטית ואידיאולוגית דוגלים בו – היא פגיעה מהותית בביטחון ישראל
החלטת הקבינט להסכים לנצור אש בעזה מתסכלת ומקוממת.
הרי ברור שעם ההחלטה הזאת התפורר המעט שעוד נותר מכוח ההרתעה של ישראל אל מול חמאס, כמו גם מול חיזבאללה.
ההתפטרות המיידית של שר הביטחון אביגדור ליברמן אולי תסייע לישראל ביתנו לעבור את אחוז החסימה בבחירות, אולם היא היתה מעשה בלתי אחראי מבחינה לאומית.
חמאס בצדק מציג את ההתפטרות שלו כעדות לניצחון המזהיר של משטר הטרור השבוע בעזה.
אבל יותר מאשר החלטת הקבינט מתסכלת ומקוממת, היא מהווה תמרור אזהרה.
מה פתאום ישראל נצרה את האש אל מול מתקפה חסרת תקדים של כמעט 500 רקטות בפחות מיממה? מה הסיבה לכך שהקבינט סבר שעדיף לעבור לסדר היום?
ובכן, יש שתי סיבות עיקריות להחלטת הקבינט: ראשית, יכול להיות שראש הממשלה בנימין נתניהו ושריו הם פחדנים ומטומטמים. זאת למעשה הגרסה שליברמן הציג ביום רביעי כשהתפטר. אולי זה נכון. בוודאי הבדיחות שרצות בקבוצות הוואטסאפ מבוססות על ההנחה הזאת. אבל אין עדויות לכך. תגידו מה שתגידו, אבל נתניהו אינו איש כסיל. ואם הוא ושריו מפחדים, אולי יש להם סיבה מהותית לחשוש.
וזה מביא אותנו לסיבה השניה והריאלית יותר לכך שהקבינט החליט לאפשר לחמאס להכריז על ניצחון ביום שלישי: קוראים לה המטכ"ל.
כבר שנים שישראל לא פועלת למגר את שלטון חמאס בעזה, והסיבות לכך ברורות. ישראל איננה מעוניינת לשלם את מחיר הדמים והמחיר הכלכלי שתגבה השתלטות מחודשת על עזה. המחיר גבוה מדי, כי התמורה האסטרטגית של מהלך השתלטות מוגבלת מאוד. אילו כוחות ישראליים ישלטו בעזה? ואם ישראל לא רוצה לשלוט שוב בעזה, גם אין לה עניין להעביר את השלטון לפת"ח. אז מגיעים לברירת המחדל. בהיעדר עניין בהשתלטות מחודשת על עזה, המגמה הישראלית אל מול חמאס נמשלת לכיסוח דשא: בכל פעם שחמאס גדל יותר מדי, מנחיתים עליו מכה כדי לגמד אותו מחדש.
אבל אנחנו רואים כי זה לא קרה הפעם.
ללא ספק, שיגור של כ־500 רקטות בפחות מיממה מצביע על כך שהדשא של חמאס גדל יותר מדי והנה, ויתרנו על כיסוח. לא הרגנו את יחיא סנואר או איסמעיל הנייה; לא הרסנו את חוליות השיגורים; לא חיסלנו את מפעלי ייצור הרקטות; לא פגענו בבסיסי האימונים של חמאס או הג'יהאד האסלאמי.
למה? יש שני הסברים אפשריים לכך. הם אינם סותרים זה את זה ויכולים להתקיים בו־זמנית. כל אחד בנפרד ושניהם יחדיו מצביעים על בעיה חמורה שמצריכה טיפול מיידי. כן, לפני הבחירות.
יש אפשרות אחת סבירה, שפרשנים צבאים וקצינים בכירים בדימוס מצביעים עליה: צה"ל לא פעל בצורה אפקטיבית השבוע, משום שהפרקליטות הצבאית מנעה זאת באמתלה של המשפט הבינלאומי.
מאז עופרת יצוקה אנחנו עדים לתהליך מהיר של משפטיזציה של תורת הלחימה של צה"ל.
יועץ משפטי מוצב בכל גדוד, ותפקידו לאשר מטרות.
על פי הדיווחים שצצים מאז יום שלישי, צה"ל לא פגע בראשי חמאס ובחוליות משגרי רקטות, משום שהפרקליטות הצבאית העוצמתית מנעה זאת בטענה כי מדובר בפשע בינלאומי. אנחנו יודעים כבר ממשפטו של אלאור אזריה כי הרמטכ"ל גדי איזנקוט – שהעלה את הפצ"ר שרון אפק לדרגת אלוף – מעדיף להפליל חיילים קרביים מאשר להחליש את מעמדם של פרקליטים שאינם נושאים בתוצאות של שיקול דעת מקל כלפי אויבי ישראל.
חיילים ששירתו בצוק איתן עדיין מתמודדים עם תיקי מצ"ח שנפתחו נגדם בגין חשד ששיקול דעתם בעת קרב היווה עבירה על החוק הבינלאומי.
יש להבהיר כי מה שמכונה "המשפט הבינלאומי", שמיושם על ידי מפקדי צה"ל באמצעות הייעוץ המשפטי, אינו משפט שמחייב את ישראל או כל מדינה אחרת. אין למשל חוק במשפט הבינלאומי שקובע מהו נזק פרופורציונלי. הכל נתון לשיקול דעת. המשפט הבינלאומי המיושם הלכה למעשה על ידי צה"ל הוא יותר עמדה פוליטית ממשפטית, והיא קובעת שישראל פושעת עד שיוכח אחרת. המוכנות של המטכ"ל להפנים ולפעול בהתאם למצע פוליטי אנטי־ישראלי זה – שמוסדות או"ם וארגוני זכויות אדם עוינים פוליטית ואידיאולוגית דוגלים בו – היא פגיעה מהותית בביטחון ישראל.
לוחמה אסימטרית
יש עוד אפשרות שעולה מהעובדה שפעולת הקומנדו בחאן יונס נחשפה ומהעובדה שאוטובוס החיילים ספג פגיעת טיל ישירה: צה"ל לא בכושר להתמודד עם חמאס, שלא לדבר על חיזבאללה. שני המקרים וגם אי־היכולת של צה"ל להפגין יצירתיות, שלא לדבר על אפקטיביות אל מול האלתורים של חמאס בכל הקשור למתקפות מהגדר בשבעת החודשים אחרונים – מצביעים על אפשרות שאלופי המטכ"ל אינם מסוגלים לפקד בצורה ראויה על הצבא.
הם לא מסוגלים להתמודד עם אויב שיודע לאלתר.
הם מוכנים עם תוכניות לפלישה עם אוגדות והפצצות מהאוויר, אבל הם לא מסוגלים להתמודד עם חוליות שיגור של בלונים וקטיושות.
נכון, קשה לצבא קונבנציונלי להתמודד עם אויב לא קונבנציונלי. אבל אנחנו מתמודדים עם אויבים לא קונבנציונליים כבר 50 שנה. אנחנו מדברים על לוחמה אסימטרית כבר דור שלם. אבל אנחנו לא מתאימים את החשיבה הצבאית למצב שמתקיים מאז שנות ה־90.
התעוזה הוחלפה באמצעי מיגון.
העובדה הפשוטה שהקבינט העדיף למסור ניצחון לחמאס מאשר להילחם נגדו מבשרת רעות בנוגע ליכולת של צה"ל להתמודד מול חיזבאללה – אויב מנוסה וחזק פי עשרה מחמאס.
נחשפה כאן בעיה איומה בכל הקשור לכושר הפיקוד של המטכ"ל, שמצריכה טיפול משמעותי באופן מיידי וזה מביא אותנו לסוגיית מינוי שר הביטחון.
ישנן כעת שלוש חלופות. אחת, שנתניהו יכהן כשר הביטחון. חלופה זאת בעייתית, ולו משום שיש צורך בהול בשר ביטחון במשרה מלאה. נתניהו לא יכול לעשות זאת, הוא כבר עובד מסביב לשעון.
מה עם נפתלי בנט? בנט מכיר היטב את המגרעות של המטכ"ל. הוא פירט אותן לפני שנתיים בנאום מכונן שנשא בוועידה של המכון למחקרי ביטחון לאומי. הוא גם יודע לבצע רפורמות ולעבוד בשיתוף פעולה מהותי ופורה עם גורמים בכירים בעלי השקפה אידיאולוגית הפוכה משלו. הוא הוכיח זאת בשלוש השנים האחרונות במשרד החינוך. אז ברמה המהותית, בנט הוא המועמד האידיאלי לתפקיד שר הביטחון. אבל מצד שני, בשנת בחירות אולי זה יותר מדי לבקש ממנו. אולי לשאת את האתגר הקיומי הזה על הכתפיים כאשר בתור פוליטיקאי הוא זקוק לתוצאות מהירות שיוכל להראות אותן למצביעים בתוך כמה חודשים זה צעד רחוק מדי בשבילו. ומה אם הוא לא יצליח? זה הימור פוליטי לא קטן בשביל המפלגה שלו ובשבילו באופן אישי.
אולי עדיף למנות איש חיצוני שינקה את האורוות במטכ"ל, לרבות ביטול חלק מהמינויים האחרונים למפקדי אוגדות ופיקודים. אולי עדיף למנות איש נטול שאיפות פוליטיות, שיבצע את העבודה המלוכלכת של הוצאת המשפטנים מהגדודים ומהחטיבות ומהאוגדות ויספוג את החצים של התקשורת ושל השמאל בארץ ובעולם.
מה שבטוח הוא שהאויב יושב ממש על הגדרות – בעזה, בסוריה ובלבנון – וצופה בנו וצופה באלופים שלנו.
שעת השין חלפה כאשר הטיל פגע באוטובוס ביום שני.
אם אנחנו לא מוכנים לטפל בהם היום, אז אנחנו צריכים לטפל בעצמנו באופן מיידי. כי מחר יבוא ולא נוכל לנצור את האש.
https://www.maariv.co.il/journalists/Article-670973?utm_source=spotim&utm_medium=spotim_recirculation&spotim_referrer=recirculation
תגוביות:
1.ראשי המטה הכללי של צה"ל מזמן הפסיקו לעסוק בבטחונם של אזרחי ישראל או ברווחתם ובשלומם של חיילי צה"ל. כל מטרתם הוא לשמר את הקליקה ע"י סיסמאות ואג'נדות הזרות לרוב רובם של אזרחי ישראל.
סגן הפרקליט הצבאי לשעבר: "יש תרבות של כסת"ח"
עו"ד אילן כץ, סגן הפרקליט הצבאי לשעבר, מחזק את הטענה לעודף 'משפטיזציה' בצבא ולחשש החיילים מפני הליכים פליליים: "יושב משפטן בחמ"ל ושואלים אותו מה לעשות אם יורים עלינו מבניין של אונר"א".
"אין ספק שיש עודף משפטיזציה בצה"ל ומי שאשם בעודף המשפטיזציה אלה הם המפקדים ולא הפרקליטות הצבאית שבעצם איפשרו את המצב הזה…
פעם היה גיבוי לחיילים.
לטעמי ברגע שיש קרב ובחמ"ל יושב משפטן ושואלים אותו מה לעשות אם יורים עלינו מבנין של אונר"א – האם מותר להפגיז או לא, ואז מתחילים לשחק את המשחקים האלה של חצי לבוש חצי ערום באמצעות מילת הקסם "מידתי", בעיני זה פסול וזה קורה בצה"ל.
גם בדיעבד זה קורה.
אם לדוגמא יש אירוע ונהרגים בו אזרחי אוייב חפים מפשע, אז בצה"ל מתחילים לבדוק את איכות המודיעין שקדם לפעולה. זו הבעיה. הרי לא צריך לבדוק כל דבר, אבל הגישה היום היא בעצם הכסת"ח.
הפרקליטות היא ספק של ייעוץ משפטי, אבל מצער שיש הבדל בין בכירים לזוטרים בכל מה שקשור להגנה משפטית ובעליל רואים שכשמדובר בקצין בכיר, אז פתאום הוא מקבל את כל ההנחות בהליך השיפוטי, אם בכלל, בתואנה שזה אירוע מבצעי מורכב, לעומת המצב כשמדובר בחייל זוטר (אלאור עזריה).
כלומר יש עודף משפטיזציה בצה"ל ויש איפה ואיפה (אפליה וקיפוח) בצה"ל. יש חלוקה בין החיילים הפשוטים שהם הנושאים בנטל ומתמודדים ביום יום לבין המפקדים שלהם.
אני טענתי את זה במשפט עזריה ואני טוען את זה היום.
ואילו במקרים של המפקדים, הסנגוריה הצבאית מממנת, למשל כמו במקרה של בוכריס, שלושה עורכי דין מהשורה הראשונה שייצגו אותו, לעומת המקרה של אלאור עזריה החייל הזוטר – שם מימנה הפרקליטות הצבאית תובעים חיצוניים כדי לתבוע אותו וזה בדיוק מה שממחיש את האיפה והאיפה.
מפקדים עומדים על כך שהמשפטנים יבואו לפני תעסוקה מבצעית ויחדדו את הוראות פתיחה באש.
איפה שיש כשל פיקודי של מפקדים שלא נותנים פקודות ברורות, לשם בדיוק נכנס המשפטן. הרבה פעמים נוח למפקד לבוא ולהגיד לעצמו, יש לי פה עורך דין והוא יכסת"ח אותי וקדימה.
קשה לדעת האם מתו הרבה חיילים בצבא ההגנה לישראל בגלל עודף המשפטיזציה לאורך השנים בגלל נוהל שכן, הקש בגג וכו'. אבל אין ספק שכאשר מונעים פעולה מסויימת שהיתה בארגז הכלים של החייל הלוחם והיום כמו למשל נוהל שכן, שלא עושים אותה, אז אין ספק שאם היו עושים נוהל שכן, אולי היו מצליחים להציל את חיי החייל שלנו.
כדי לשנות את המצב הזה יש להפסיק לדבר בכמה קולות.
למפקדים לדעתי יש שלוש משימות בלבד מול העיניים.
המשימה הראשונה זה לבצע את הפקודה שאתה מקבל, המשימה השניה זה להגן על החיילים שלך באופן פיזי ולעשות הכל במידת האפשר להביא אותם הביתה בשלום אם זה ניתן, והדבר השלישי, הלא פחות חשוב, זה לגבות אותם, בעיקר כאשר יש תקלה מבצעית.
אני טוען שהצבא היה צריך להתייחס באופן שונה לחלוטין לחיילים ביחידות קרביות.
אני טוען שבחקירת מצ"ח של חייל, שקשורה לפעילות מבצעית צריך להיות לו סניגור בתוך החקירה ולא מחוץ לחקירה.
https://www.20il.co.il/%D7%A1%D7%92%D7%9F-%D7%94%D7%A4%D7%A8%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%98-%D7%94%D7%A6%D7%91%D7%90%D7%99-%D7%9C%D7%A9%D7%A2%D7%91%D7%A8-%D7%99%D7%A9-%D7%AA%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%AA-%D7%A9%D7%9C-%D7%9B%D7%A1/
אני חייב כבר להוציא את הדרכון הפורטוגלי הזה
עשיתי צבא שירתתי מבפנים אין פה עתיד לא כלכלי ולא רווחי ולא מדיני
תעשו כמה שיותר כסף ותסעו לשוודיה פינלנד דנמרק
תרכשו השכלה ותברחו
עניין של זמן עד שהארץ תיכבש
אהמ אהמ אני מילואים לא עושה אידיאולוגית תתפוצצו!
ותגובתך צריכה לעורר בך גועל נפש.
מי שבוגד בארצו ובמולדתו – יבגוד גם בעצמו.
אתה אדם ללא שורשים.
בכל מקום אחר תיפגוש המון איסלם וחיסול מבפנים ובעתיד מלחמות בין נוצרים למוסלמים.
פה זה מקומך ופה תפקידך להילחם על מה שאתה דוגל בו.
אל תתטעה לרגע לחשוב שהדשא שם ירוק יותר.
ממש לא.
אלוף בריק לא מתייחס לשאלה אם "צבא מקצועי" הוא הפתרון כמו שרבים אומרים. כלומר צבא שכירים. בנוסף: מניין לאלוף בריק כי "אלפי טילים והפצצות שנורו על מטרות בסוריה עלו לעם ישראל מיליארדים רבים," ? אלוף בריק טוען שבכמה מיליארדים בודדים ניתן לפתור את הבעיות שהוא מציג. לא בטוח שזה נכון , אבל כנראה צריך להוסיף 10 20 מיליארד בשנה לחיזוק הצבא. הבעיה שתקציבי הרווחה והחינוך אוכלים מהתקציב הנדרש לצבא ראוי.
איזה צביעות בתוכן שלכם זה בושה. אתם כ"כ אוהבים להסיר את האחריות מביבי שהפעם נגעתם בנושא הביטחוןוכל כך נזהרתם שלא לגעת ביבי ובשיקלוים שלו שנגעתם רק בקטנה במב"ם. אבל במכלול איך אין
אין פה שום אזכור להחלטות המידיניות שביבי נתניהו לוקח ב13 שנה האחרונות. שלא נדבר אפילו שהיייתה תקופה קצרה שהוא גם היה שר ביטחון. אבל מה אכפת לכם מבחינתכם ביבי הוא עגל מזהב.
טובים במלחמות העבר
דברו על מלט"ים, פצצות חודרות בונקרים, F22 שימכר לצה"ל, צוללת שמאיימת על עורף התוקף (איראן), דברו על המקרה שבו השתקת עזה היא עם כמה פצצות מצרר שלא נדע ברגע של אמת – במלחמה כמו במלחמה.
דברו על סייבר, ודברו על המסוכן מאוד לאוייב – אטום ברגע האמת – השמדה טוטאלית של איראן, סוריה ולבנון.
לכל מטבע יש את הצד השני. לעולם המלחמה הבאה לא תהיה כמו המלחמות שהיו. כך היה וכך יהיה. כלכלת ישראל מאוד חזקה (19 בעולם כיום) וסימנים למלחמה יכולים להענות בהרבה כסף.
אם הטילים יהיה בהם שימוש נגד אזרחיה ותשיות אזרחיות – ישראל לא צריכה להישען על הסתערות של טנקים, אלא על החרבת עורף האוייב ואת זה אנחנו יכולים לעשות.
המלחמה בנגורנו כרבך, הוכרעה על ידי מלטים שעשו שמות בכוחות הארמנים. אלו מלטים ישראליים. אבל אלו החיים בעבר תמיד יובילו למלחמה שהצד השני יתכונן אליהם היטב. תחשבו על הייתרונות היחסיים עליהם שוקדת ישראל לעתיד. בכך ישראל היא מעצמה אזורית.
לפני חודשיים יצאה אזרביג'ן עם נשק ישראלי (לפי מקורות אזרביג'נים) פצצות וטילים מדוייקים עם מצלמות כנגד ארמניה המצוידת בנשק סובייטי לא מדוייק (תותחים ומרגמות שפוגעים בערך).
בניגוד למלחמה הקודמת שבה האזרים הובסו הפעם הם ניצחו באופן מוחץ.
היוטיוב מלא בסרטונים של צילומים ממל"טים של חיילים ורכבים ארמנים נפגעים בשידור חי.
עד כה חשבתי שזה נובע מתהליך של רמטכ"ל אחד,עתה אני מבין שזה תהליך מספר רמטכלים,.
לאור מתעורר השאלה המתבקשת היכן היה ראש הממשלה המהדר בתואר "מר בטחון".
היכן האחריות של מי שמנהל את מדינת ישראל ברציפות במשך 12 שנה??????
מה תשובות ואחריותו לתהליך הגנטי השלילי המתואר בכתבה זו ע"ד כב' האלוף יצחק בריק????
האלוף יצחק בריק צודק, דבריו מבוססים על המציאות ומידע עדכני.
יש בצה"ל בעיות רבות וקשות ומצבנו הבטחוני הולך מדחי אל בכי.
חשוב שהמשימה הראשונה והחשובה של הממשלה הבאה תהיה שיקום צה"ל ומערכת הבטחון.
ללא מילים