הוידאו המדובר של משה ברנט ממשיך לעשות גלים וכעת, בראיון מיוחד ל'מידה', "שיח האינטלקטואלים" עולה שלב: "המפא"יניקים אף פעם לא ראו את עצמם כמשרתי העם"
בשבועיים שאחרי עליית הוידאו המדובר של ד"ר משה ברנט לשיח הציבורי, הוכו גלים רבים ונושא האליטות המסוגרות בתוך עצמן צף מחדש והביא לתרעומת רבה משני צידי המתרס הפוליטי-תרבותי. ד"ר ברנט, שעמד בגאון ובתעוזה אל מול מעגל סגור ושבוי בתוך עצמו של קליקה יהירה ומתנשאת התפנה לראיון מיוחד, בו הוא מתאר את אירועי השבועיים האחרונים ואת הלך הרוח בו צמח ובו צמחו הרעיונות האידיאולוגיים עליהם דובר בוידאו.
מה עובר על איש אקדמיה שעומד מול חבריו למילייה החברתי, מול קבוצת ההתייחסות שלך, בצורה כל כך בוטה ומאתגרת ואני מתכוון לשבועיים שעברו מאז פרסום הוידאו? מה קרה מאז?
מה שמפתיע בכל הסיפור הזה זה שאין תגובות מהצד שלי. כל התגובות שקיבלתי, ואני לא יכול לספור את כמות התגובות שקיבלתי, כולן היו חיוביות, 99.9% היו חיוביות. תגובות מהצד שאתה קורא לו "שלי", אין לי, אני לא יודע מה הם חושבים, אם הם חושבים על זה, אם הם בכלל ראו את זה.
זה מפתיע. הנחתי שרוב הצופים בוידאו היו אנשים מהימין, כי היה שם טריגר חזק מאוד עבורם לצפות בזה, אבל הנחתי שצפו בזה כמה אנשי שמאל ובוודאי היה להם משהו לומר לך, אולי ביביסט, אולי כינויים אחרים
אין לי תשובה לדבר הזה, אולי לך יש איזשהו רעיון?
הרעיון שלי הוא שאנחנו הולכים ומתפצלים לשני עמים נפרדים, במובן של שתי קבוצות אזרחיות נפרדות מאוד, גם בתחום צריכת התוכן. אנשי ימין רבים נמנעים כיום, באופן הרבה יותר מודע ביחס למה שהיה פעם, מצריכת תוכן ממה שאנחנו מכנים "ערוצי התעמולה". מה התובנה המרכזית שלך ביחס לאירוע שעברת בשבועיים האחרונים?
תראה, לפי התגובות שקיבלתי, ואמרו לי דברים כמו: "אתה קרן אור של החיים שלי", "אתה משה רבינו", אנשים מדברים כאילו הם נתונים במשטר כיבוש. במישור האישי הייתי מתוסכל מאוד מהאירועים והבנתי את המצוקה. הקדשתי את המפגש ("באים אל הפרופסורים") לאמא של אלכס (המפיק של המפגשים) מפני שידעתי שהיא במצוקה, אבל מה שנפתח כאן זה משהו אחר לגמרי. זה משבר אדיר מה שיש כאן. המשבר הוא אדיר.
לפני מספר ימים שוחחתי עם ח"כ גלית דיסטל-אטבריאן והיא השתמשה במילים דומות כדי לתאר את מה שהיא חווה מפניות של אנשים אליה.
זו התמונה שלי נראית ללא כל ספק, מההודעות שאני קיבלתי ואני מודה שזה הפתיע אותי. ויש דבר נוסף שהפתיע אותי. המילה עדתיות לא נזכרת בהודעות האלה אבל הרוח הזו נמצאת שם, הרוח של השד העדתי. זה הרבה יותר מתוחכם, לא במובן הרע של המילה, אבל אתה יודע שאנשים באים משם, אם כי זה לא מוזכר בהודעות. הרעיון הזה של ישראל הראשונה וישראל השניה, של ד"ר אבישי בן-חיים, אתה רואה את זה חזק מאוד מהדברים האלה, כי אלה אנשים שאין להם מייצג, והם מתייחסים אלי במובן מסוים כמייצג שלהם.
אתה צריך להבין, הצלחתי באיזושהי צורה לקלוע לסנטימנט אדיר, אני מאוד גאה בזה, אבל העומק של התסכול, לא הכרתי. אנשים מדברים כאילו הם נמצאו תחת שלטון כיבוש, שזה בוודאי דבר שלא תארתי לעצמי.
אמרת במהלך המפגש שאתה בעצמך כמעט ונסחפת בצונאמי נגד נתניהו, תסביר בבקשה למה התכוונת
מה שקרה כאן, אומר את זה גדי טאוב, אין תקשורת בישראל, אין עיתונות בישראל. מה שקרה כאן, זה פשוט לא יאומן, מבחינת העוצמות, מבחינת התעמולה. התעללו בנו שנים. התעללו, אני משתמש במילה התעללות. זה עוד דבר שנבע מהציבור הזה, תחושה של abused, מילה טובה יותר מדיכוי, המילה התעללות, אנשים שהתעללו בהם. אלה דברים נוראיים, מה שקרה עם התקשורת, זה נורא.
כאשר התקשורת כל כך מוטה, כל כך הרבה הדלפות, אתה מתחיל להשתכנע, לפעמים אומר, אולי יש בזה משהו. אתה מתחיל קצת להתכופף, להיות זהיר בדעותיך. הייתי בשלהי כתיבת הספר השני שלי: "עניינם של היהודים" וחשבתי לעצמי האם מו"ל שמכיר את דעותיי יהיה מוכן לפרסם את ספרי. זו חרדה שהייתה קיימת אצלי מבלי שאני יודע אם היא אמיתית או לא. עבדתי על הספר האחרון במשך עשר שנים והיה לי חשש אמיתי שבגלל דעותיי הספר לא ייצא לאור. אני אולי הייתי חלק ממה שאפשר לקרוא לו "אנוסים אינטלקטואלים", אני לא היחיד באקדמיה שחשש להשמיע את דעותיו.
באיזה שלב התחלת לפקפק בזה?
מהרגע הראשון ידעתי שזה בלוף, מפני שזה הכל היה מאותו הסוג. הגישה שלי הייתה מהרגע הראשון שיש כאן עלילה.
כאשר אנחנו מסתכלים על ההיסטוריה, אנחנו לעיתים רואים אותה כגדולה יותר ממה שהיא הייתה בפועל. לדוגמא, כאשר אנחנו מסתכלים על משפט דרייפוס, אנחנו רואים אותו כאירוע היסטורי ענק אבל כאשר אתה חי בתוך אירוע היסטורי, אין לנו את הפרספקטיבה לראות אותו.
אני לא בטוח לגבי משפט דרייפוס, ידעו שזה אירוע גדול.
ידעו שזה אירוע גדול אבל לקח לזה שנים להתפתח עד שאמיל זולא כתב את המאמר. (י"ב – עברו 3 שנים בין ינואר 1895 תאריך הרשעתו של אלפרד דרייפוס לבין תחילת פעילותו של אמיל זולא למענו בינואר 1898). העוצמות של התקשורת היו אז שונות לחלוטין
באמת מעניין לבדוק האם העיתונות הצרפתית של אותה תקופה שיקפה את המחלוקת. כאן זו הבעיה. כאשר מתחולל אירוע מהסוג הזה והוא לא משתקף באמצעי התקשורת וזה מה שקרה כאן.
בתור איש אקדמיה אני בטוח שאתה שוקל בזהירות את מילותיך ועדיין אמרת במהלך השיחה, האירוע הזה גדול יותר מפרשת דרייפוס. למה אתה חושב שזה גדול יותר מפרשת דרייפוס?
קודם כל מבחינת האישיות שהופללה כאן. דרייפוס לא היה ראש מדינה, הוא היה קצין. וגם, לא מוכר לי אירוע כזה בהיסטוריה של הדמוקרטיות המערביות. תיקח את האקדמיה הישראלית, מנקודת המבט שממנה אני מדבר, אם ארע אירוע כזה שהופלל ראש מדינה, איך זה יכול להיות שאירוע כזה לא בא לידי ביטוי באקדמיה הישראלית? לפחות המחלוקת, לפחות הספקות, לא באו לידי ביטוי.
איך זה יכול להיות, שאין באקדמיה, "מבצר חופש הביטוי", אפילו אמיל זולא אחד?
מה אני לא אמיל זולא? (בחיוך רחב)
מה שהביא אותך לפרונט זו בעצם הטחת האמת הברוטאלית, בלי לעשות חשבון אפילו למילה אחת. העמידה שלך מולם היא זו שהציתה את האש באירוע הזה והפכה אותו לויראלי. אז במובן הזה, למרות שהגעת עם דעות שונות משלהם מלכתחילה, אתה הדבר הכי קרוב לאמיל זולא, אבל עבורי, אמיל זולא של הדור הזה יהיה מישהו שיגיע מתוכם, עם הדעות שלהם ויאמר: "תקשיבו, אני האמנתי לסיפור במשך שנה שלמה, אני מאמין לבג"ץ, אני מאמין לאהרון ברק, ויצא עם אמירה חדה וברורה. אין דבר כזה. אין דבר כזה. ואני חושב שכאשר אמיל זולא כתב את המאמר שלו ("אני מאשים"), הייתה לו הרבה פחות אינפורמציה ממה שיש כיום.
אתה חושב שהוא חשב קודם שדרייפוס אשם?
אני לא יודע אם הוא חשב בהתחלה שדרייפוס אשם, אבל מה שברור לי שהייתה לו פחות אינפורמציה לשפוט את הדברים ממה שיש כיום. אתה אמרת בעצמך לנוכחים שם, שיש לך מקורות משלך לצרוך מהם את האינפורמציה.
אם יציירו אותי כאמיל זולא, אני לא אגיד לא (בחיוך) אבל זו בדיוק הנקודה, יש ברשת הרבה "אמיל זולא" וצריך לתת ל"אמילים" האלה את הכבוד שלהם ולכן אמרתי גם, אני עברתי את התקופה הזו בזכות הרשת.
זה נכון, אבל מה שהופך אדם ל"אמיל זולא", זה בהתאם למה שיש לו להפסיד, כלומר, זה גם היה במעמד שלך. גם אם בפועל אין לך מה להפסיד אבל אפילו בהיבט של הריספקט מהאנשים היה לך מה להפסיד. האופן שבו הם דיברו איתך, חלק מהם היו בהלם. הייתה שם מישהי שביקשה ממך לחזור פעמיים על דברים שאמרת, זה היה עבורם אוקסימורון, אלה היו פרדוקסים, מילים שלא מתחברות למשפטים.
חלק מהם מכיר אותי, לא כולם היו בהלם. אני לא מגן על התגובות שהיו שם.
שאלה נוספת שלא תהיה הראשון להידרש אליה, וגם לא האחרון, מדוע רוב מוחלט של אנשי אקדמיה מאמצים לעצמם עמדות שמאל?
השאלה למה כוונתך ב"עמדות שמאל". אם אתה מתכוון לגישה הממעיטה או אף פוסלת את חשיבותה של הלאומיות אז ייתכן שאינטלקטואלים, יותר מאחרים, רואים עצמם מודרכים על ידי רעיונות הנאורות, כלומר ערכים של צדק ושוויון אוניברסאליים, זכויות הפרט והמיעוט. הבעיה הגדולה של השיח של היום, ולא רק בישראל, שהרעיונות הללו נתפסים כמנוגדים לרעיון הלאומיות. בקיצור אחד המקורות של הקיטוב הוא בהעדרה של תפיסה לאומית-ליברלית, זה יוצר שני מחנות מקוטבים. תפיסה שמאלית אוניברסאלית לא לאומית ואפילו אנטי-לאומית, אך גם, ויש להכיר בכך, תפיסה ימנית לאומית שתהיה פחות רגישה ולעיתים אף עוינת לזכויות הפרט והמיעוטים. בקיטוב הזה יעדיפו האינטלקטואלים להימצא במחנה השמאל.
אלא שהגישות האוניברסאליות הללו נוטות להמעיט בחשיבותו של ה"עם", וכך בעבר מה שחיבר את השמאל לעם, לא היה רעיון הלאומיות, אלא בעיקר רעיון מלחמת המעמדות והתפיסה שלו שהוא משרת את הפרולטריון (כלומר "העם"). אלא שרעיון מלחמת המעמדות אינו רלוונטי היום: אנו חיים בחברת שפע, והבדלי המעמדות קטנו, הפרולטריון נעלם, ואף הפך לבורגני גם בדעותיו ברובו, וכך, בהעדר תפיסה לאומית, נעלם גם "העם" והשמאל החל להתרכז ברעיונות חדשים כמו רב-תרבותיות וזכויות מיעוט של קבוצת מיעוט מקופחות, מגדר וכדומה. כלומר ה"עם" התפרק לקבוצות בתוכו, וכך גם נחלשו העקרונות הקלאסיים של הדמוקרטיה הרפובליקנית, שאפיינו את השמאל לפחות באירופה בעבר כמו ריבונות העם, או המדינה כמשרתת את העם.
במקרה הישראלי, הסוציאליזם מבית מדרשה של תנועה העבודה, לא היה מלכתחילה סוציאליזם של מלחמת מעמדות, כלומר כזה שבו האליטה תופסת את עצמה כמשרתת את הפרולטריון, את "העם".
האם אתה חושב שמדינת ישראל יכולה להיחשב כמדינה דמוקרטית ליברלית?
אם אתה מתייחס לסיפור של נתניהו ומה שעולה ממנו, אני חושב שאנחנו בבעיה קשה מאוד מבחינת ההגדרה של ישראל כדמוקרטיה. אנחנו מדברים כרגע על דיקטטורה משפטית מבחינת שלילת ההכרה בזכותו של העם לבחור.
הכפירה בדמוקרטיה כשיטת משטר עלתה באופן מפורש במפגש.
הם קוראים לזה "דמוקרטיה מהותית", ביטוי שאהרון ברק עשה בו שימוש פעמים רבות, מאחר והם לא רוצים להודות שהם מתנגדים לדמוקרטיה. בכל פעם שאתה אומר שזו לא דמוקרטיה, אז הם אומרים לך שזו "דמוקרטיה מהותית", שזה שם אחר להגיד שזו לא דמוקרטיה. הם לא רוצים לשלול את הדמוקרטיה במפורש כדי להימנע מעימות אז הם פשוט נותנים לה שם אחר. אם אנחנו מדברים על האירועים סביב נתניהו אז גזר הדין הוא חד-משמעי. מה שקרה כאן בעשרות השנים האחרונות זה מעבר של סמכויות מהפרלמנט לבתי-משפט, ליועצים משפטיים ועוד. אני קושר את זה לאי-ההכרה שלהם בעם קונקרטי.
קח את היהדות של אהרון ברק. לגיטימי שהוא יראה את היהדות כמשהו אוניברסלי, זה לגיטימי לחלוטין. אנחנו לא צריכים להתווכח על השאלה מהי יהדות.
אני חושב שהוויכוח על מהי יהדות הוא ויכוח בספירה קצת גבוהה. אנחנו נמצאים בנקודה שבה הדיון שלנו הוא לא אידיאולוגי. אנחנו נמצאים בחוסר הסכמה בסיסי לגבי שיטת המשטר במדינת ישראל. הדברים שנאמרו במפגש היו זיקוק של דברים שנאמרו כבר הרבה מאוד פעמים על ידי אהרון ברק ואחרים. השמאל לא רואה בשיטה הדמוקרטית המבוססת על הכרעת הרוב והפרדת רשויות, שיטה קבילה.
אתה צודק לחלוטין. מקורו של הוויכוח הזה הוא בהעדר הסכמה על קיומו של עם קונקרטי ועבור מה המדינה מיועדת. אין סיבה להיות מדינה אם אין עם. למה צריך מדינה? רק פשיסט רוצה מדינה ללא מטרה. המדינה כערך בפני עצמו, זו דווקא העמדה של השמאל כיום. למדינה אין ערך בפני עצמה. המדינה היא מכשיר, מכשיר בשביל עם, ועבורם המדינה איננה מכשיר בשביל עם אלא בשביל רעיונות וגם זה רק במקרה הטוב.
אז אתה בעצם רוצה לומר שדווקא התפיסה הזו שהמדינה היא מכשיר בשביל רעיונות היא תפיסה הקרובה יותר לפשיזם מאשר אם זו מדינה בשביל עם?
חד משמעית. זו צורה של פונדמנטליזם. ניקח את הרצל, מה הייתה מטרת המדינה היהודית שהוא רצה להקים? להציל את העם. הרעיון המרכזי של הרצל היה להציל את היהודים הנרדפים. הדברים היו מאוד קונקרטיים. הייתה מצוקה.
תיקח את רעיון האמנה החברתית, על מה הוא נוסד? על דברים מטריאליסטיים, על מצוקה, על מלחמת הכל בכל. הרעיון של הרצל במובן הזה הוא ליברלי. המדינה היהודית של הרצל נוצרה במטרה לפתור את הבעיה הקונקרטית של רדיפת היהודים. הפוסט-הרצליאנים כבר לא ראו את זה כך.
הרצל לא פנה אל האומה היהודית ההיסטורית. כאשר יהודי אנגליה באו להרצל ואמרו לו, אנחנו תומכים בך אבל אנחנו מפחדים שמה שאתה אומר לנו, משמעותו שיטילו ספק בזה שאנחנו בריטים, ענה להם הרצל, אני אומנם רוצה שתעזרו אבל אני בכלל מתכוון ליהודי מזרח אירופה, יהודי המזרח-התיכון. הוא עשה את ההפרדה ביניהם כי יהודי אנגליה לא היו יהודי מצוקה. דבר דומה אירע עם הדוכס מבאדן שאמר לו: "אני תומך בך אבל אני חושש שהיהודים בתחומי יחשבו שאני לא רוצה אותם", אז הרצל ענה לו: "מה פתאום, הם לא ילכו אחרי ובצדק, טוב להם אצלך".
התנועה הפוסט-הרצליאנית ויתרה על רעיון יהודי המצוקה והרעיון המרכזי שלה היה ליצור כאן סוג של ותיקן יהודי או חברת מופת שתקרין החוצה כלפי כל יהודי העולם. וזה לא רק אחד העם, גם בן-גוריון היה כזה, הם כולם היו כאלה. הם היו נגד הגירה המונית. כאשר מדברים על קיפוחם של עדות המזרח, צריך להבין, לפני כן היה את סיפורם של יהודי מזרח-אירופה שהם לא רצו כאן. התנועה הציונית בין שתי מלחמות העולם לא הייתה מעוניינת בהגירה המונית של יהודי מזרח-אירופה. התוצאות של הדבר הזה היו חמורות.
במרכז עמדו רעיונות כמו סוציאליזם, הומניזם, חברת מופת, ארץ ישראל. הרעיון של ארץ ישראל הועמד מעל החיים של היהודים ולכן זו הפכה להיות בעצם תנועה של הגשמת רעיונות, הגשמת חברת המופת. זה לא היה הרעיון של הרצל. זו כבר לא תנועה למען עם ועכשיו נחזור לימינו אלה, הם לא רואים את עצמם כמשרתי עם מפני שאף פעם הם לא ראו את עצמם כמשרתי עם. בספר האחרון שכתבתי "עניינם של היהודים", אני מדבר על כל הדברים האלה.
האליטות האלה, המפא"יניקים, הציונות המעשית, הם אף פעם לא היו רפובליקנים, הם אף פעם לא ראו את עצמם כמשרתי העם, הם תמיד ראו את עצמם כמשרתי רעיונות. עכשיו נגמרו הרעיונות ונשאר להם רק לשנוא את נתניהו. זה הרעיון המאחד כרגע.
האם אתה חושב, שעל רקע מה שקרה עם נתניהו (המשפט) והשסע העצום שנוצר, החברה היהודית עלולה לגלוש למלחמת אזרחים?
אני לא יודע. אני לא רואה את עצמנו עושים את זה אבל אני חושב שהשסע הוא באמת גדול. אומרים שהימין שונא את השמאל והשמאל שונא את הימין, אני לא חושב שזה נכון. אני חושב שזה לא הדדי. העם שלנו משווע לאליטות שיתמכו בו. פנו אליי אנשים שמשוועים לעוד אנשים כמוני. הם מכבדים את ההשכלה, הם מכבדים את התואר שלי. אגב, אני התחלתי לכבד יותר את התואר שלי בעשרת הימים האחרונים (י"ב – הכוונה, מאז פרסום המפגש המדובר). האנשים רוצים שיחבקו אותם באיזושהי צורה.
אחת ההודעות שקיבלתי, מצטטת אימרה של ג'ורג אורוול שאומרת כך: "יש רעיונות שהם כל כך מטופשים שרק אינטלקטואלים יכולים להאמין בהם" ולכן הם אומנם משוועים לחיבוק של האליטות אבל הם לא מוכנים לקבל זבל אינטלקטואלי ואני מעריך את זה מאוד, הם צריכים להיות ביקורתיים.
אני גר בכפר סבא, כמה קילומטרים מאחורי יש לך את מה שקוראים השטחים. כאשר בא אליהם מישהו ורוצה לשים כאן את הגבול במרחק של כמה קילומטרים, הם לא מקבלים את זה. הם דחו אז את הרעיון הזה, ואני רואה בזה צורה של חוכמה. העובדה שהם דחו את הרעיון המרכזי של השמאל, שתי מדינות לשני עמים, בצורה שהוא הונחת עליהם, אני חושב שזה מעיד על חוכמה.
מה לדעתך צריך צריך לעשות היום על מנת להפוך את הקערה על פיה בנושא נתניהו, ואני מאמין שאם הקערה תתהפך שם, זה יצור מומנטום אדיר.
אני חושב שהסיפור של נתניהו יכול לעשות רפורמה באלף מקומות. המצב כרגע הוא כזה, הפרקליטות זרקה ערימה של רפש ובצד השני יושבים אנשים קדושים, כמו כינרת בראשי, פרויקט 315, אבי וייס, אלי ציפורי, כל מיני אנשים שמפרקים את הרפש שהפרקליטות זרקה אבל הפרקליטות היא זו ששולטת בעניינים. דיבר איתי מישהו לגבי המשפט, ואמר לי שהוא אופטימי, שהדברים במשפט מתקדמים בכיוון הנכון. אני אמרתי שלדעתי נתניהו לא יזוכה, ושאלתי אותו מה עם הענישה?
אני הרי טוען שהיה כאן פוטש? מה עם ענישה? הוא ענה לי: "מנדלבליט לא יהיה שופט עליון". וזה בדיוק מה שהצד השני חושבים. כך הם חושבים, "מה מקסימום כבר יקרה?", "מקסימום לא נקודם", "אולי יעשו רפורמה בפרקליטות", אבל אין את האלמנט הזה עבור האנשים בפרקליטות, שבמידה וזה נכון, הם צריכים להיענש. הם צריכים להיענש כמו שמענישים אנשים שביצעו פוטש. אתה לא יכול לבוא ולומר שקרה פוטש ולא לדרוש ענישה.
אחת הדרישות היא לוועדת חקירה, אבל יכול להיות שיש כאן בעיות פרקטיות שאני לא חושב עליהן.
ברור לי שעל מנת שיתרחש משהו פרקטי, התודעה חייבת להיות בהתאם. אם התודעה של נבחרי הציבור בימין לא נמצאת במקום הזה, אז אין סיכוי שהדבר הזה יקרה. והדבר החשוב ביותר כאן הוא הפעולה על התודעה.
אכן מה שמפתיע הוא שהליכוד לא דרש את זה עד היום, להקים ועדת חקירה, זה באמת מפתיע אבל יתכן וצריך להקים גוף חיצוני על-מפלגתי שידרוש ועדת חקירה. על מנת לפעול על התודעה, היא חייבת תיאום של המטרות המוצגות בפניה והמטרה הזו של ועדת חקירה, צריכה להיות מוצגת. אני לא אמרתי שמצאתי תומכים לדבר הזה, אנשים אומרים אי אפשר. זה לא משנה אם כרגע זה נראה בלתי אפשרי, צריך לשים מטרה. והצד השני, הפרקליטות, צריכים לדעת שיש כאן אנשים שחושבים על הדבר הזה.
אנחנו לא רק מדברים איתם במונחים שלהם שנפריך את זה ונפריך את זה. אנחנו מעבר לזה, אנחנו חושבים שהייתה כאן הפיכה, ואם אכן הייתה, אנחנו דורשים את ההענשה של אלה שביצעו את ההפיכה.
האם אתה רוצה לפעול?
התגובות שקיבלתי סוגרות את הסיפור הזה שאני לא אעשה שום דבר. אין חוכמות. אחרי תגובות כאלה, אני מחויב לפעול. כרגע אני חושב שצריך להתרכז בהובלת היוזמה להקמת ועדת חקירה. אתה לא יכול לתת להם לחבוט בך כל הזמן.
לכל המאמרים של יובל בלומברג – לחצו כאן.
עקבו אחר ׳מידה׳ גם ברשתות החברתיות:
ישראל דמוקרטית כשם שאירן דמוקרטית
—————————–
הן בישראל והן באירן יש בחירות, יש פרלמנט, יש ממשלה. בשתי המדינות יש אנשים לבושים בגלימות שחורות שברצותם יקחו את ההגה מידי "הילדים" בממשלה ובכנסת.
הממשלה בעיני היא לא יותר מ"ילדת בת מצווש" בשמלה של גדולות שמצטלמת בכניסה לאולם- בצל עומדים המבוגרים בדמות ממשלת הבגץ ושליחם: היועץ המשפטי לממשלה – שופטי ביהמ"ש בדימוס הם ועדת האיתור ליועץ המשפטי שמבין בזכות מי קיבל את התפקיד ושאיפתו כמובן להפוך לאחד מהמבוגרים ולהתמנות כשופט עליון בעתיד. כששר לא מסוגל שדעתו תיוצג בביהמ"ש אלא עמדת "היועץ". אם נאמין לעדותו של השר לשעבר רמון שמצטט כי היועץ המשפטי אמר לו שאסור לפצל את התפקיד בין תובע ממשלתי ליועץ לממשלה כי כך הוא יאבד את כוחו על השרים דרך רמיזה שאם לא תעשו מה שאני מורה התיקים שמונחים אצלי כנגד כל אחד ואחת מכם יהפכו לכתב אישום (ממליץ להקשיב לשר לשעבר רמון ב- youtube בנידון) – נבין שבישראל כמו באירן יש מהלכים של בחירות וממשלה אבל לא שם נמצא הכח הפוליטי אלא בבהימ"ש העליון – או כפי שהטיבה לתאר המדריכה בבהיהמ"ש העליון כשבקרתי במקום: "ביהמ"ש ממוקם גבוה יותר הן מהכנסת ובנייני הממשלה כי ביהמ"ש העליון – עליון עליהם במדרג השלטוני".
יש עוד משותף בין אירן, אפגניסטאן וישראל, השופטים משתתפים בהליך מנוי מחליפיהם.
שורה תחתונה: מדינת ישראל היא לא מדינה דמוקרטית מזה כ-25 שנים בין אם הדבר טוב או רע. האמון בבית המשפט העליון ושאר בתי המשפט מעידים כי הצבור הרחב להערכתי מבין שהוא לא חי במדינה דמוקרטית גם אם שמה נקרא: "דמוקרטיה מהותית" – מעניין באיזה חוק יש הגדרה למונח זה כשם שהשמוש התכוף ב"זכות חוקתית" – כאשר כולם יודעים שלישראל אין חוקה ובעתיד הכנסת תאשר חוקה – דבר שלא קרה מזה כ- 73 שנים.
כל הרעות החולות במדינה הן תוצאה של שלטון המשפטפטנים.
של ההפיכה המשפטפטנית האלימה, שהפכה ב-30 השנים האחרונות את ישראל לבג”ציסטאן, מדינת כל משפטפטניה, כל שופטיה וכל רועציה המשפטפטיים.
ישראל הפכה מדמוקרטיה למשפטפטוקרטיה – שלטון המשפטפטנים, ע”י המשפטפטנים, למען המשפטפטנים.
המשפטפטוקרטיה הראשונה והיחידה בעולם.
בראש פירמידת הטירוף וההפקרות עומדת כנופיית בג”צ, שהיא המקבילה המקומית (לא רוצה לומר “הישראלית”, כי הכנופיה הזו אינה ישראלית בכלל) למועצת האייאתוללות של איראן – והנה ההסבר, לטובת האהבלים, הפתיים-תמימים והשקרנים (מחקו את המיותר) שעדיין תומכים באייאתוללות האלה –
בג”צ הוא התופעה הכי איראנית בישראל: קבוצת אנשים שלא נבחרים ע”י הציבור, שלא נושאים באחריות לשום דבר ובפני אף אחד ושלא ניתן להעבירם מתפקידיהם במקרה של פאשלות, ושהפכו את עצמם לפוסקים האחרונים והעליונים בכל סוגיה ציבורית, פוליטית וערכית. בדיוק – אבל בדיוק! – כמו מועצת האייאתוללות של איראן.
ועוד לא אמרתי כלום על הגלימות השחורות, שמשותפות לאייאתוללות שלנו ולאייאתוללות של איראן.
אולי בכל זאת יש הבדל אחד, דווקא לטובת האייאתוללות האיראניים:
האייאתוללות של איראן לפחות דואגים לאיראן – מה שממש לא ניתן לומר על האייאתוללות שלנו, שהם סייעני אויב ותומכי טרור.
מי הרשה לחולרות האלה להעניק “זכויות” לפולשים זרים, על חשבון בעלי הבית?
תהליך הפרדות המדינה מהדת ומהציונות חייב להיות מלווה בהקמת בית לאומי חדש ליהדות ,עצמאי ובלתי כפוף לחוקי המדינה. במשך שנים שמשה מדינת ישראל בטובתה או שלא, מעין בית ליהדות.יתכן שהגיע העת לעסקה חדשה -"ניו דיל" בנושא דת ומדינה.תמצית העסקה היא הפרדת הדת מהמדינה תמורת הקמת בית מקדש ריבוני x טריטוריאלי. זהו הכיוון להגיע לאיזון הנכון בין דת למדינה.
נראה שאתה מתבלבל מאוד בין המושגים כמו ריבונות, שחלה בהגדרה על טריטוריה, ואז מחבר את המונח "ריבוני" אל האקסטריטוריאליות. אין ריבונות אלא על טריטוריה של הלאום ששולט בה. כמו כן הביטוי "בית לאומי" במקור (בהצהרת בלפור) התייחס למדינת היהודים הריבונית העתידה לקום בארץ ישראל. בשל התנגדויות כאלה ואחרות מקרב העלית היהודית בבריטניה המונח "מדינה" כפשרה הוחלף בביטוי "הבית הלאומי". אתה גם מתבלבל כשאתה מדבר על "קדושת מדינת ישראל". במקור מדובר בארץ ישראל ש"קדושתה" עבור כל יהודי מסורתי נובעת מהקדושה המצויה בה. לא מדובר ב"מדינה קדושה"… וזה עוד לפני שמושג הקדושה הובהר כל עיקר.
את שאלת מיהו יהודי יקבע הסנהדרין היושב במקדש. לא תהיה לכך שום השלכה על אזרחותו הישראלית של מאן דהו . היחס למדינת ישראל חייב להשתחרר מהתפיסה הרואה בה קדושה עצמית, ליחס זהה לרשות מוניציפלית גדולה ואל חוקיה כחוקי עזר עירוניים. בל נחפש קדושה במה שאיננו קדוש . קדושתה תיגזר מכך שהיא תאפשר ותבטיח את קיומו של המקדש השוכן בתוכה.המשך קיומה של היהדות הלא מגזרית מחייב הקמת בית מקדש ושחרורה של המדינה לדרכה .הדיל החדש צפוי לקבל הסכמה ציבורית מקשת רחבה גם של חלקים מקצה המתרס הישראלי .
אתה נופל באותו כשל כמו המרואיין(ד״ר ברנט):
הוא מציע ועדה על מפלגתית אך לא מסביר איך לבחור את חבריה, איך בכלל למצוא מועמדים אןביקטיבים ונטולי עמדה פוליטית, שלא לדבר על איך להימנע ממשפטנים בועדה.
וגם אתה מציע סנהדרין תוך התעלמות מהמלחמה על צורת השלטון ועל מעמדה של היהדות האורתודוקסית (שהוא גם חלק מהמאבק על משמעות הרוב) שמעלים שאלה קשה על אופן הרכבת הסנהדרין שלך.
(ואני אומר אתזה כדתי לאומי בעצמי).
דיקטטורה בולשביקית שיפוטית קומוניסטית אנטישמית לא מחליפים בקלפי…
רק בהתקוממות עממית ומהפכה אזרחית!
הגיע הזמן שמיליוני יהודים יעלו על בית המשפט וכל המשרדים של אירגוני השמאל(הסוכנים הזרים)!
תומאס ג’פרסון: “כשהממשלה חוששת מהעם, יש חירות. כשהעם חושש מהממשלה, יש עריצות.”
וולטייר: “אם אתה רוצה לדעת מי שולט בך, תסתכל על מי אסור לך לבקר.”
תומאס ג’פרסון: “כאשר עוול הופך לחוק, ההתנגדות הופכת לחובה.”
דעה: ציונות ערבית בהשגחת הבג"צ
ביום בו ברחוב התנין ביישוב רקפת ידורו בכפיפה אחת מוחמד ונמרוד, היישוב יתנדף.
יופי. עכשיו הכל נהדר. בג"ץ מחייב את ועד היישוב 'רקפת' שבגליל להקצות אדמה לזוג אדריכלים ערבים מהגליל.
בני הזוג המיוצגים על-ידי ארגון עדאללה, מרוצים עד הגג: "המקרה שלנו, שנמשך שש שנים מעיד כי כל מנגנוני ועדות הקבלה שקיבלו גושפנקה בחקיקה בכנסת הם שרירותיים, מפלים וחסרי כל הגיון חברתי".
מי שמבקש לדעת מיהו המחריב של הציונות שיקרא את השורות להלן.
אלה דברים שכתבתי לפני כשש שנים בסמוך לצו הביניים שהוציא בג"ץ בעניין ואשר פורסמו בעיתון "מעריב" ביום העשירי בטבת תשס"ח, 19.12.2007:
"לפני כחודש ימים עבר היישוב רקפת שבצפון מטווח משפטי על-ידי הבג"ץ. כמדווח בתקשורת, בית המשפט הורה בצו ביניים לוועד היישוב ברקפת לשריין חלקת אדמה לזוג ערבים מסכנין, לאחר שאלה לא עברו את ועדות הקבלה.
הטיווח כידוע החל בבג"ץ קאעדאן ביישוב קציר, שם הדרך לנישול הציונים החלה.
אמש פורסם בהרחבה ("גדר ההפרדה", ליאת שלזינגר, 'מעריב'] כי 45 משפחות מאום-אל-פאחם מתכוונות להצטרף לפרויקט הרחבת היישוב הקטן מי-עמי המופרד על-ידי כביש מהיישוב הערבי.
החידוש היחיד בסיפור הזה הוא שכותב שורות אלה תומך עד מאוד בצו הביניים ואפילו ממליץ מאוד לכפות על כל היישובים הקהילתיים לקבל ערבים כאוות נפשם, של הערבים כמובן. וכל זה למה?
כפי שידוע, מפלגת העבודה אשר דגלה ביישוב הנגב והגליל, שלטה במדינה על כל מוסדותיה, באופן רשמי עד לשנת 1977.
בשנים מאז 1967 ועד למהפך ההוא, הגליל פרח והתרחב, הנגב הצמיח חציר. כל כך מושלמת היתה התמונה, אלמלא העובדה שבגליל הוקם רק יישוב אחד (!) באחריותה של תנועת הנגב והגליל עד שבאו ה'ליכודניקים' והעזו ליישב גליל ונגב.
תוכנית המצפים ('ייהוד הגליל') עלתה במחשבה ובמעשה על-מנת למנוע השתלטות ערבית בגליל. אריאל שרון יישם אותה באדיקות. המתיישבים הראשונים היו תושבים מריכוזי הערים החפצים בסביבה ירוקה ואיכות חיים. לעומתם, היישוב מי-עמי אינו אלא היאחזות נח"ל משנת 1963 שהתאזרח, בימים בהם הנח"ל לחם וכבש, שמר על צביונו כמושב קטן בהם מכירים איש את רעהו אפילו באפילה.
עכשיו חומדים את אדמתו השכנים השלווים ממול לאור היום.
עו"ד המוביל את מהלכי הכיבוש הנאורים הללו הוא תאופיק ג'אברין, מיודענו מבג"ץ קאעדן. אז וגם היום הוא מנמק את צעדיו במתן חינוך ותרבות הוגנים לילדיהם הצעירים של קאעדאן, כמו ליהודים העשירים.
בינתיים ילדיהם בגרו, הסיבה נעלמה, אך מטרות הכיבוש התרחבו.
נניח לרגע את הציניות בתמיכתי בבג"ץ, הכוונה היא פשוטה: פילוח פשוט של ההצבעות לכנסת ביישובים הנ"ל מראה תמיכה ברורה בשמאל ועוד שמאל, כלומר, תומכי בג"ץ ודרכו באופן עקיף. עכשיו הם נפגעיו בכינון ישיר.
מה שנחשב כיעד של ממשלות ישראל, עד ליום הזה, יישוב הנגב והגליל במקום ההתנחלויות ביו"ש, נהפך לחוכא ואיטלולא על-ידי המימשל האמיתי בישראל, בית-המשפט העליון של מדינת היהודים.
יש להניח על השולחן את אמת האמיתות: הנהגת ערביי ישראל מובילה את הציבור הערבי לעימות ישיר עם 'מיטב בניה' של ישראל, קרי תומכי השמאל במובהק, ובמלחמה על הבית הירוק, כך נוהג השמאל לומר, כמו במלחמה. ביום בו ברחוב התנין ביישוב רקפת ידורו בכפיפה אחת מוחמד ונמרוד, היישוב יתנדף, בשעה בה ייחתם מכרז להקמת 480 בתים במי-עמי ובתוכם 45 ערבים, כובשים נאורים, יארזו נח"לאי מי-עמי גם את האקורדיון. צ'רקסיה כפולה לא תתנגן שם.
לפני שמנגינת הציונות תיפסק, מומלץ לשוב ולקרוא את המלצות הוועדה העליונה של ערביי ישראל – או לחילופין: "וְאִם לֹא תוֹרִישׁוּ אֶת ישְׁבֵי הָאָרֶץ מִפְּנֵיכֶם וְהָיָה אֲשֶׁר תּוֹתִירוּ מֵהֶם לְשִׂכִּים בְּעֵינֵיכֶם וְלִצְנִינִם בְּצִדֵּיכֶם וְצָרֲרוּ אֶתְכֶם עַל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם ישְׁבִים בָּהּ"(במדבר,ל"ג)".
עד כאן הדברים מלפני שש שנים ללא שום תיקון. בהרכב השופטים ישב השופט אליקים רובינשטיין. כידוע, סליחות על-ידי בני אשכנז אין מתחילים בחודש אלול. הם מחכים לשופט המכובד שחתם על כתב פלסתר אנטי-ציוני, שהרי מצמד השופטות הנכבדות בייניש וארבל אין למה לצפות.
http://pnima.co/Articles/Article.aspx/9846
תגוביות:
1.ביטול בג"צ. אין בו כל צורך, לפחות לא ליהודים.
2.בג"צ מעוניין להפוך את ישראל למדינת כל אזרחיה ואז מדינה ערבית בהמשך.
3.כשם שכפה בג"צ עלינו ערבים ברקפת כך כפו עלינו רבין ופרס
את האיסלם הנאצי!
4.המדינה הזו היא בראש ובראשונה יהודית ולאחר מכן דמוקרטית. השופטים חייבים להיות נאמנים לקביעה הזו.
5.הדמוקרטיה היא רק ליהודים. לא יהיה ראש ממשלה ערבי, נשיא ערבי, רמטכ"ל ערבי, וכו'. לא יכולה להיות פה דמוקרטיה לערבים. יש להם את ירדן ובירתם היא עמאן. שם ילכו ויעשו להם דמוקרטיה ערבית כלבבם. פה תהיה דמוקרטיה יהודית עם ראש ממשלה יהודי, נשיא יהודי, רמטכ"ל יהודי ומדינה יהודית!
תוכנית המלגות הנדיבה של הקרן לישראל חדשה ממלאת את שורות הפרקליטות ובתי המשפט בשליחיה הנאמנים.
בין בוגרי התוכנית:
1.הממונה על הבג"צים בפרקליטות
2.המשנה ליועץ המשפטי לממשלה
3.שלושה שופטים בישראל ופרקליט ארגון עדאללה
בשקט בשקט ובמשך 25 שנה הקימה הקרן החדשה לישראל "משפחה" של עשרות משפטנים המחויבים לאג'נדה השמאלנית והפרו-פלסטינית של הקרן.
הקרן מאתרת עורכי דין צעירים בעלי השקפת עולם מתאימה ושולחת אותם על חשבונה ללמוד לתואר שני בארה"ב תמורת התחייבות לעבוד אחר כך למען עמותות הבת של הקרן בישראל.
רבים מהם מאיישים היום עמדות בפרקליטות, באקדמיה וגם על כס המשפט.
לא פעם קורה שגם העו"ד המייצג עותרים נגד המדינה וגם הפרליט המתייצב מולו בשם המדינה, שניהם אחים ל"משפחת הקרן" ושניהם מיישרים קו עם רוח הקרן ולשופטים לא נותר אלא לפסוק אלא עפ"י האג'נדה החדשה לישראל.
אגב, המושג "משפחת הקרן" לא הומצא כאן, אלא בפרסומים החדשים של הקרן שם הם מכונים בחיבה "משפחת הקרן".
***
כך חדרה הקרן החדשה לישראל למערכת המשפט:
http://www.news1.co.il/Archive/003-D-45887-00.html
הורידו את הוידאו מיוטיוב אני רואה
איפה אפשר לראות אותו?
כ"אנוס אינטלקטואלי" בעצמי אני מסכים מאוד עם משה ברנט ומעריץ אותו על האומץ. אני ממש חי בארון במוסד האקדמי שבו אני עובד.
טעות אחת בתפיסתו של ד"ר ברנט היא ביחס האחיד לכל חברי מפא"י. חלק מרכזי מחברי מפאי (הבולטים הם בן גוריון וגולדה) תבעו וביצעו עליה בכל מחיר של כל מי שרוצה ויכול לעלות. סיפורי הסלקציה הנוראיים בעליית יהדות מרוקו היו רק בשנתיים בהם בן גוריון לא היה ראש ממשלה. בנוסף, בן גוריון ראה את עצמו לחלוטין כמשרתו ומנהיגו של עם ועשה הכל למען עם קונקרטי לחלוטין. זה מופיע במאות מהכתבים שלו.
תודה, ברנט!
בפרט תודה על העלאת וקידום דרישת העמדתם לדין של מחוללי ההפיכה (ההפיכה, לא ניסיון ההפיכה!), וענישתם בלא החומרה הנדרשת. זו צריכה להיות האסטרטגיה, ואין לוותר בעניין זה.
עוד מעט נצטרך להקים מחדש את הלח"י,
כשעוד ועוד אנשים יבינו שהמשטרה וצה"ל (ושאר המערכת) נפלו בידי שונאי ישראל שמאלנאצים!
תקשיבו לדיקטטור האמית של מדינת ישראל….לנאצי הראשי שגורם לשואה ה-2 בארץ ישראל….
״שופט העליון אהרון ברק התקשר למנדלבליט: ״לך לעסקת טיעון עם נתניהו״
אתם מבינים שאין במדינה הזאת דמוקרטיה ואין יהדות…הכל בלוף אחד גדול!
הדיקטטורה הנאצית המשפטית שולטת בכם!
פחד ותיעוב במערכת המשפט / עו"ד אביגדור פלדמן
מערכת המשפט לא ידעה שיש עין הצופה על כל מהלכיה זה שנים רבות. מחלון דירתו התבונן פרופ’ דניאל פרידמן בחשדנות, בכל מה שקורה ברחוב המשפטי שלנו ורשם במחברת עבה מה שראה. כעת הוא הוציא ספר, "הארנק והחרב, המהפכה המשפטית ושברה" (הוצאת ידיעות אחרונות), ובאמת לא היה כדבר הזה…
קודם כל צמרת הפרקליטות, ואחריה, במרחק קצר, בית המשפט העליון ואלה שמילאו את שני התפקידים: אהרן ברק, יצחק זמיר, דורית בייניש, מישאל חשין ועדנה ארבל, לה הוא חש בוז בלא גבול. כך, למשל, הפרק העוסק בהתעצמות כוחו של היועץ המשפטי לממשלה קרוי "איך קרה שהיועץ עלה למעלה", על משקל השיר של רביעיית מועדון התיאטרון (נוסח עברי חיים חפר) "איך הפשפש עלה למעלה".
רק מי שהיישיר מבט אל תהומות העלבון וצרות המוח יכול לפענח טוב כל כך את המניעים האישיים, את הצביעות ואת ההתחסדות של מנהיגי המשפט, המסווים יהירות בקלישאות משפטיות על "אמון הציבור" בממשלה, בבית המשפט, או בכל־יכול; ואת קריאות הקרב של השופט ברק על "השלטת שלטון החוק בשלטון" והשלטת שלטון החוק במחוקק", שהפכו את בית המשפט העליון לכל־יכול על רשויות המדינה ובעל מונופול על החוכמה, המתחפשת לסבירות.
ופרידמן מצליף, אוי כמה שהוא מצליף. הוא מצליף כמי שאין לו כבר מה לאבד: למשל, מישאל חשין, שאיים עליו שיגדע את ידו הקמה על בית המשפט העליון…
… פרידמן מזהה תבנית עתיקת יומין, ולפיה בצמרת עולם המשפט פועלת חבורת קושרים, הקוראת לעצמה בשם "חבורת שלטון החוק סוד מוחלט בהחלט". החבורה פועלת לסילוק כל שר משפטים (רמון, נאמן), יועץ משפטי (בר־און), ראש לשכת עורכי הדין (חוטר ישי), המעזים לצאת נגד האקטיוויזם השיפוטי האימפריאלי ואשר לא הגיעו מהמועדון הסגור שהוקם בטקס חשאי בחדר סטודנטים דל באוניברסיטה העברית בתחילת שנות ה–50. טקס שהוקם על ידי ברק, חשין, זמיר ויצחק אנגלרד, שנשבעו בברית דמים, כי רק הם ומי שהם יקבלו למסדר החשאי ימלוך בפרקליטות או בבית המשפט העליון.
בסיפור יש אלמנט… טראגי: גם פרידמן הצעיר היה בחדר הזה… אך סירב לערבב את דמו בדמו של מישאל חשין וללמוד בעל פה את עבודת הדוקטורט של ברק "אחריות שילוחית וטובת המעביד". לכן הודר מן הטקסים החשאיים, שבהם התקבלו למסדר של כנופיית שומרי החוק דמויות נוספות כבייניש וארבל.
ספרו של פרידמן מציג אומץ לב נדיר וכתיבה שיטתית, שמאחוריה איסוף ומחקר מדעיים, שאינם נופלים ממחקריו האחרים, שזכו לכבוד ותהילה בעולם המשפט…
לראשונה בתולדות המשפט בישראל מציב מומחה אקדמי, שאיש לא יחלוק על כישוריו, מראה שחורה, שאינה נרתעת מחשיפת כל פגם ורשעות ויהירות ואטימות לב.
פרידמן אינו שוכח כלום ואינו סולח לכלום, ממעצרו המיותר והמבזה של אשר ידלין עד תום ההליכים, שגרם לו להסכים להסדר טיעון גרוע, עבור בהתאבדותו של אברהם עופר ובמשפט הגרוטסקי של חיים רמון ודרור חוטר ישי, ועד לפתק שכתבה נשיאת בית המשפט השלום עדנה בקנשטיין לשופטת שהרשיעה את חוטר ישי, זיוה הדסי־הרמן: "זיוה'לה באתי לומר לך יישר כוח! עדנה".
לא טפיחת "יישר כוח", נותן פרידמן למערכת המשפט, אלא סנוקרת מכוונת היטב, שכמוה לא ספגה מעולם.
http://www.themarker.com/misc/writers/1.3059
תגוביות:
1.מה לעשות כאשר כל הדברים שמתכנסים להיות "מערכת" הופכים במוקדם או במאוחר לגופים שיש להם בעיקר הפרשות, עד שלא נותר לנו אלא להבדיל בין מערכת שרואים לה את ההפרשות לבין מערכת שמסתירה את ההפרשות שלה.
אחד הפתרונות שעשוי להקל את הלחץ המופעל עליהם מצד אחד ואת הלחץ שהם מפעילים על הציבור מצד שני, הוא להחזיר את מוסד הבוררות למקום הראוי לו. אצל בורר הגון אין "פרשנות החוק" ואין גם פרקליטים שעושים את החוק פלסתר (זיוף, הונאה, רמייה).
2.שיפוט מוטה בגלוי ומחריב חברה.
3.מערכת המשפח היא צרה צרורה. גידול ממאיר אלים וקטלני שחייבים להסיר לחלוטין ולהקים מבראשית. אין שום תקנה למערכת הנוכחית ואין שום תקווה לעתיד המדינה הזו עם המערכת הנוכחית. המשפטפטנים כבר מזמן עברו כל גבול. מדינת כל משפטפטניה.
4.האחריות היא של הכנסת האמורה לחוקק חוקים שאינם מאפשרים פסיקה בלתי ראויה.
5.בג"צ עושה חוכא ואיטלולא מחוקים של הכנסת.
6.בראש המערכת המשפטית עד היום שולטת עריצות שמאלנית קיצונית.
7.הגיע הזמן לשנות את כללי המשפט כדי שהצדק יתגלה מיידית תוך יום יומיים ולא כמו בפרשת ראדה שלא חשוב אם הוא אשם או זכאי ההתנהלות של מערכת המשפט והמשטרה מגעילה, מפחידה, מרוששת את האדם והמשפחה וזו רק דוגמה מפורסמת אחת מיני אלף לסאוב הניכר גם בפרשיות אולמרט המושחת המקבל גיבוי מהמערכת המסואבת. אף אדם בישוב לא מאמין בחפותו ולא תעזור שום פסיקה. זוכרים את פרשת קצב? ויש כאלה אלפים, אלפים.
המערכת המשפטית חייבת להשתנות, להזדכך, להתייעל (די במשפט של שבוע + FMRI) על מנת להציל את הדמוקרטיה. לשנות את השיטה, כדי שהצדק והאמת ייעשו ללא התחשבות בפרנסתם של חברי הגילדה המשפטית הצוחקים כל הדרך אל הבנק…
8.כנראה שהביטוי "אור השמש מחטא" – לא מחטא את המערכת המשפטית. מאז זוכתה הארבלית בבית המשפט העליון, נפקחו עיני. עד אז האמנתי לתומי שאם יש עדיין משפט ללא מורא וללא משוא-פנים, הרי זה בדמוקרטיה העברית הראשונה. השופט ברק פסק שהגברת רימתה בתום-לב והיא החזירה את מאתיים אלף השקלים שניכסה לעצמה בהיותה תובעת, כפיצוי לשינוי מעמדה מן השיפוט המחוזי לכס התובעת. מסתבר שמשרד המשפטים נותן בוננזות נאות לכוהני היכלי הצדק. אלא שההיתר השערורייתי הזה היה מוגבל בתיארוך. זה לא הפריע לארבלית. משנודע הדבר, הוגשה עתירה לבג"צ. כאן צעד כבוד השופט ברק וחמל חמלה אבהית על תלמידתו. העתירה נדחתה.
9.יש ביקורת רבה נגד ברק מצד משפטנים ידועים בחו"ל:
Richard Posner, שופט אמריקני בבית המשפט לערעורים ומרצה בכיר באוניברסיטת שיקגו בבית ספר למשפט, כתב בספרו "The Enlightened Despot" – העריץ הנאור, ביקורת חריפה על אהרן ברק עם פרסום ספרו "שופט בחברה דמוקרטית" באנגלית. הוא טוען שתפיסת הפרדת הרשויות אל ברק היא שלבית המשפט העליון יש סמכות בלתי מוגבלת ולכנסת שהיא נציגת העם, קרי – הריבון, אין יכולת לפטר שופטים. ברק הפך את "השופט לחוק בעצמו" – a judge is a law unto himself.
גם השופט המפורסם Robert Bork שהוא גם פרופסור למשפטים ב-Yale University, ביקר קשות את ברק על כך שהוא רוצה להפוך את הרשות המבצעת והמחוקקת לכפופות לרשות השופטת! הוא תיאר את בית המשפט הגבוה לצדק בישראל כביהמ"ש הגרוע ביותר בעולם המערבי. לדעתו אין טעם שאזרחי ישראל יטרחו להשתתף בבחירות לכנסת ולממשלה כי היועץ המשפטי לממשלה וביהמ"ש יכולים להחליט הכול.
רובי בוזגלו
roby5167@fastmail.fm
לקוח מתוך מאמר "זאת לא דמוקרטיה: יש כאן דיקטטורה שיפוטית" שפירסמתי באוקטובר 2011 באתר המחלקה הראשונה.
10.בית המשפט העליון לא עושה כלל צדק. הפוליטיקה השמאלנית שולטת בכל, לכן הוא הפך לשנוא הציבור. לא דין ולא משפט. רק ואריאציה מביכה על הנושא.
11.מערכת המשפט מבחילה וכנ"ל האנשים שבה. אם דניאל פרידמן צודק, הרי שמערכת המשפט שלנו רקובה עד היסוד ויש לחסלה ללא דיחוי. אם פרידמן מעליל עלילות שווא, חייבים להעמיד אותו לדין על הוצאת לשון הרע.
12.הספר הוא ״ביטוח לרכב מנועי״, לא ״ביטוח רכב למנועי״…
13.שופטים קטנים, בינוניים, מוטים ונשלטים על ידי הפרקליטות.
14.אהרון ברק אדם שאצלו היה רק צד אחד בלבד – הצד שלו.
השגריר לשעבר מזאל:
השמאל הוא זה שהמציא את המושג "ימין קיצוני" כתיקון לתמיכתו במדיניות הנאצים והפשיסטים באירופה של שנות ה-30-40.
השמאל שהיה מקושר עם הנאצים והפשיסטים באיטליה, באנגליה, בבלגיה, בנורווגיה, המציא את הפטנט של "ימין קיצוני".
כל מה שהוא ימין הוא "ימין קיצוני" וכך הוא מרח את כל המערכת הפוליטית וזה התחיל ב- 1945, 46 ו- 47 באירופה, כי חלקים של השמאל האירופי היו בקשר עם הנאצים בזמן המלחמה.
מיטראן (גדול הסוציאליסטים של צרפת) היה פקיד של וישי והוא מאד התגאה בזה.
אז כל הסיפור מתחיל אחרי מלחמת העולם השניה כאשר השמאל מנסה לדחוק מעצמו את כל שיתוף הפעולה עם הנאצים, ומכנה כל מפלגה ימנית "ימין קיצוני". לא כל מפלגה ימנית היא ימין קיצוני.
https://www.youtube.com/watch?time_continue=45&v=-MybzFf2bKs
מאז השארת המדענים הנאצים בחיים ולקיחתם למכוני מחקר אמריקאיים, אמריקה עברה טרנספורמציה מדהימה, קיבלה מזה כוח מטורף שדרדר אותה מוסרית בטרוף ואיתה אגב את האליטה הישראלית והיהודית.
הסרט מטרופוליס של פריץ לאנג הוא המחשה מסוימת נפלאה למה שקורה היום.
אמריקה חייזרית, זומבית ואיתה ישראל ואליטות העולם. גלובליזם, סדר עולמי חדש פשיסטי, שמנצל כוח עצום זה ליצירת אדונים ועבדים.
ארצות הברית היא כולה מכונה אלימה משוכללת ואפלה שהקימה מועדון אליטות אותן היא משתפת באופל הנורא הזה.
גם ישראל משחקת באופל המזוויע הזה.
כולה מדורדרת, אלילית, פגנית.
כל האליטות בארץ מקבלות בוכטות כסף כדי להשלים מעבר לכיוון הרובוטיות האנושית באמצעות שליטה מוחית וניסויים מדעיים.
השופט העליון אהרון ברק צריך להיות תלוי על עמוד חשמל כמו מוסליני!
הוא וכל שאר השפטים צריכים לעמוד לדין על בגידה והפיכה ואז לתלות אותם!
מנדלבליט ואהרון ברק צריכים להיחקר.
צריכים לעמוד לדין על בגידה ומהפכה משפטית..
ובסוף לתלות אותם על עמודי חשמל אחרי קריאת הדין בפומבי.
"המפא"יניקים אף פעם לא ראו את עצמם כמשרתי העם"
1,000,000 ליכודניקים צריכים לעלות על בגץ ולעצור במעצר אזרחי את כל השופטים הבולשביקים האנטישמים (בעיקר את אהרון ברק).
מה ההבדל בין צפון קוריאה, לאיראן, ולישראל??
….כלום ושום דבר!
הליכוד, לדעתי, נרדם בשמירה, כ"כ התבשם הליכוד בעצמת ובאורך שלטונו עד שלא שמו לב שבור נכרה להם אלא רק משנפלו פנימה. צודק מר אמסלם שטוען שהליכוד היה נאיבי והנאיביות באה מהכוח הצטבר בין מנחם בגין ז"ל לבינימין נתניהו. הייתה כאן הפיכה שלטונית ברורה ב"עידוד המערכת המשפטית ובהובלת התקשורת, הפיכה שלטונית שאין לה אח ורע בעולם הדמוקרטי והיא הצליחה משתי סיבות, הראשונה כי הליכוד שיכור הכוח נרדם בשמירה כאמור והשניה כי זו "מדינת היהודים" שרק אצלינו יכולה מזימה כזו להצליח. לבסוף ולמזלם של מתכנני ההפיכה, היה נתניהו. אלמלא נתניהו התרגיל היה נכשל אבל נתניהו, דווקא בגלל הצלחותיו ואישיותו, "עזר" למהפיכה להצליח, פשוט לא יאומן!!
בהחלט צריך וועדת חקירה שתחקור איך עבריין, שקרן כרוני ומסית סדרתי שהביא את המדינה לסף מלחמת אזרחים כיהן כראש ממשלה זמן ארוך כל כך, ושאר הדברים לא שווים התייחסות, כי בלי השמאל לא הייתה לנו מדינה בכלל
"ארץ ישראל היפה" – א"י בזמן שלוט מפא"י.
"ארץ ישראל הישנה והטובה" – ישראל לפני שהמזרחים "הרימו ראש".
"אמיץ" – מנהיג שמאל המבצע מדיניות שמאל אבדנית.
"אנשי רוח" – אמנים מהשמאל.
"אפרטהייד" – יהודים מתגוננים מהבאים להורגם.
"בג"צ" – הדאוס אכס מאכינה (הפתרון האלוהי המפתיע) של השמאל.
"הגדה המערבית" – בל נאמר יהודה ושומרון כדי שההדיוטות לא יזכרו שזאת ארץ אבותינו.
"גזעני" – אחד שאומר לערבים את האמת על עצמם.
"דיכוי" – נסיון לאכוף החוק במגזר הערבי.
"דיקטטורה" – מצב בו הימין בשלטון.
"הסכם אוסלו" – גשר המכביה של המדיניות הישראלית, ה"פל קל" של הדיפלומטיה הישראלית.
"הסתה" – ביקורת שמשמיע ימני על אנשי שמאל.
"הסתה בוטה" – ימני הטוען כי אנשי שמאל מסויימים מעודדים טרור.
"האיחוד האירופאי" – מקורות הנילוס של השמאל.
"ועדת חקירה" – השלב האחרון של כל מבצע צבאי המנוהל ע"י ממשלה ימנית.
"זכות השיבה" – אף מראיין בתקשורת לא ישאל מרואיין ערבי היא מה עמדתו בסוגייה כדי לא לקלקל את הקונספציה שההתנחלויות הן המכשול לשלום.
"חקירה פלילית" – חומר להסרת יריבים פוליטיים.
"חברה צודקת" – מה שיהיה כאן כשהשמאל יגיע לשלטון ולא היה כאן כשהשמאל היה בשלטון.
"חוק עוקף בג"צ" – סימן לכנסת מתמרדת.
"טרור" – ענף יצוא בכלכלה הפלסטינית – סטארטאפ פלשתיני.
"יחסים עם ארה"ב" – עד להגעת טראמפ היחסים היו השוט לנפנף בו נגד הימין, מועמדי השמאל התחרו ביניהם מי יהיה יותר מתואם עם ארה"ב. עליית טראמפ הינה שיברו של החלום.
"הכיבוש" – נראטיב ערבי שיקרי שהתנחל בלבבות השמאל.
"ליברלי" – אדם בעל השקפות שמאליות.
"ליברליזם פרוגרסיבי" – הליברליות אינה עניין של בחירה אלא של כפייה.
"לאומי" – לאומני לייט.
"לאומני" – איש ימין המאמין בחזון הציוני.
"מנהיגות" – תכונה שמפגין רק ראש ממשלה מהשמאל או כזה שחצה את הקווים שמאלה. הנחיות לשימוש: אם המנהיג מתנהג בפזיזות יש להוסיף את המילה "אמיצה", אם הוא היה זריז בגרימת נזקים היסטוריים יש להוסיף את המילה "נחושה".
"מגוון דעות" – מגוון הדעות של מחנה השמאל.
"מעגל דמים" – הם יורים, טובחים ופוגעים ואנחנו מגיבים – גם אם לא נגיב הם ימשיכו לירות. מוצג בשמאל כמעגל, כדי לשמור על "סימטריה מוסרית".
"מפלגות המרכז" – מפלגות השמאל שמיתגו עצמן מחדש.
"מדמנה פוליטית" – מצב המתאר מערכת פוליטית בה יש רוב לימין והמערכת הפוליטית אינה מפיקה את התפוקות להן מצפה השמאל.
"נאור" – בעל השקפות שמאליות.
"הציבור הנאור" – מחנה השמאל.
"נחישות" – ביצוע ויישום מדיניות שמאל תוך גרימה מהירה של נזקים היסטורים – ראה אובמה שהיה נחוש מאוד.
"נרטיב" – אין אמת. הכל סובייקטיבי.
"הנרטיב הערבי" – השקרים והאגדות שהערבים אוהבים לספר על עברם.
"נכבה" – ה"טרגדיה" הערבית. הנחיות לשימוש: אין להזכיר את העובדה כי הערבים איימו בריש גלי לרצוח את כל היישוב היהודי בא"י, וזאת כדי לא להקהות מעוצמת הטרגדיה. כמו כן אין לציין כי רוב הערבים ברחו לנוכח קריאה של מנהיגיהם ולנוכח החשש שלהם כי היהודים יעשו להם בדיוק מה שהם תכננו לעשות ליהודים.
"נישול" – הריסת בתים שנבנו שלא כחוק.
"סרוב פקודה" – מימין – גורר דיון בשאלת אחדות העם והצורך לכבד הכרעות הרוב, חובה לציית לדין מלכות וסיכון ערך צה"ל כצבא העם. משמאל – גורר דיון בגבולות שלטון הרוב על המיעוט והנכונות לשלם את מחיר המצפון.
"סרבן גיוס" – אם חרדי אז מדובר בטפיל חברתי. אם שמאלני אדם מצפוני הנכון לשלם על מימוש השקפת עולמו.
"עוול היסטורי" – סירוב היהודים להיטבח ב-48 ו-67.
"פתרון צודק" – שם קוד למימוש "זכות השיבה".
"פליטות" – אחד מענפי הכלכלה העיקריים ברשות הפלשתינית.
"פרוגרסיבי" – לשון נקייה לפאשיסטיקלי קורקט.
"פירות השלום" – מושג הלקוח מימי אוסלו העליזים שרבין ושר אוצרו בייגה שוחט ניהלו כלכלת בחירות גרעונית ביותר כדי לגרום לציבור לחוש ב"פירות השלום". זה כמעט הסתיים בקריסה נוסח יוון וארגנטינה. נתניהו נאלץ להציל את ישראל מקריסה.
"פלורליזם" – סובלנות למגוון הדעות שאינן סובלניות לאחר, כמו הליברליות, הניאו ליברליות, הפרוגרסיב – ליברליות והאיסלם.
"קרבנות השלום" – חללי אוסלו.
"שלום של אמיצים" – הסכם נטול שיקול דעת עליו חותם מנהיג שמאל.
"שמאל" – אחד מענפי הייצוא של ישראל. אולי כל עמותות וארגוני השמאל מלעיזים, אך מבחינה כלכלית הם מכניסים כסף זר ארצה.
"יהדות התפוצות" – מיעוט של ספק-יהודים עשירים ליברלים, תומכי אובמה, הילרי וסורוס, ג'יי סטריט, שמנסים לכפות דעתם השמאלנית קיצונית על ישראל והתקשורת מציגה את הדעות ההזויות שלהם כ"משבר בין ישראל ליהודי העולם, בגלל ביבי והחרדים".
"שנוי במחלוקת" – כל אדם מפורסם בעל דעות ימניות שאי אפשר להגדיר אותו מיד כמתנחל דתי קיצוני מסוכן, ייכנס לקטגוריה של "שנוי במחלוקת".
עבודה עברית היא גזענות וזמנים אפלים הם כל דבר שימני עושה. כל מה שרציתם לדעת על השמאל ולא היה לכם את מי לשאול
אמיץ – אמן גאוני (ע"ע) המעז לצאת כנגד פוליטיקאי גזעני (ע"ע), שאין לו כל השפעה על הקריירה שלו. האמיץ חוזר בפרהסיה על הקלישאות הנאורות האופנתיות, שמשננים בהתלהבות השכם והערב כל האנשים שיקבעו את גורל הקריירה שלו: שכניו, עמיתיו, מנהליו, מפריסי הפרסים והעיתונאים.
בור – כל מי שלא מצטט את הסיסמאות העבשות שניסחו כמה אינטלקטואלים צרפתים מעורפלים ואומללים לפני ארבעים שנה.
בחירות – לפניהן – שנה של ביטחון עצמי הולך ומסלים בניצחון השמאל; אחריהן – שנה של הטחת עלבונות בימין, במסווה של חשבון נפש (ע"ע).
גאוני – איש השמאל הקיצוני.
גזעני – איש הימין, או אפילו השמאל הציוני הוותיק.
דיכוי – רעל סמוי הזורם בכל מסגרת חיים שיש בה שמחה, סיפוק ומשמעות: משפחה, קהילה, עם. הדיכוי הוא ערמומי מאוד, ואפשר לראותו רק אחרי הכשרה אינטנסיבית בעגה הפוסט־מודרנית. לכן הבורים (ע"ע) לא רואים אותו.
הדרת נשים – כל הפרדה בין נשים לגברים, בפרט במקומות שבהם היא נהוגה מימים ימימה, כמו בצבא ובבית הכנסת; חוץ מאשר בתחומים שבאמת חשובים, כמו כדורגל.
ויכוח לגיטימי – מחלוקת בין זהבה גלאון לדב חנין.
זכויות האדם – כל דבר שמישהו רוצה ויכול להתפרש כקריאת תיגר כנגד מוסדות מסורתיים הופך מיד לזכות.
זכות להורות, זכות לאהבה חופשית, זכות למימוש עצמי, זכות לריבונות לאומית, אלא אם כן זה הלאום שלנו.
זמנים אפלים – כל דבר שימני עושה מזכיר זמנים אפלים, כי גם היטלר אכל ארוחת בוקר. אגב, חשוב מאוד לא להזכיר שמרבית המשטרים האפלים במאה העשרים היו משטרי שמאל.
חופש אקדמי – הזכות המוקנית למרצה להטיף לקהל השבוי של הסטודנטים את דעותיו המשונות כנגד רוב אזרחי ישראל בנושאים שאינם קשורים לשיעור, ובתמורה לקבל משכורת עד אחרית ימיו מכספי האזרחים הללו.
חופש הביטוי – הערך העילאי. אלא אם כן מדובר ברב קרים, או ברב לוינשטיין, או בח"כ סמוטריץ', או באדם דתי שרוצה לארגן ערב שירה לגברים. לסיכום: צריך חופש דיבור מוחלט, כל עוד מדובר בוויכוח לגיטימי (ע"ע).
חלון הזדמנויות היסטורי לשלום – כל רגע נתון. בארבעים וארבע שנות חיי, מעולם לא שמעתי איש שמאל אומר: חלון ההזדמנויות סגור עכשיו, יאללה – תתנחלו.
חשבון נפש – התבצרות בעמדות השמאל הקיצוני, במסווה של הכאה על חטא: "לא הצלחנו לרדת אל העם", "לא מספיק להיות צודקים", "אנחנו אינטלקטואלים מדי".
טיפשות, טירוף, טמטום – מישהו שהעז לחשוב לבד.
ימין קיצוני – ימין.
כבוד האדם – שמאל.
לאומיות – פשיזם, תועבה, אשליה, קהילה מדומיינת.
לאומיות פלסטינית – עובדה היסטורית, הישג נפלא של רוח האדם, בשביל זה שווה להילחם.
מדינת שב"כ – ליבוביץ' חזה זאת ב־67', ובלי ספק היה נביא. הנה, בדרך לעבודה עצרו אותנו אנשי שב"כ במחסום באיילון, וירו בכל אדם שלישי. טוב, זה לא, אבל פעם ראיתי מרחוק שב"כניק.
נאור – כל מצביעי מר"צ הם נאורים. עובדה: הם הצביעו מר"צ.
סובלנות – הנכונות לסבול כל דעה, אפילו הקיצונית והמרגיזה ביותר, כל עוד היא מרגיזה אחרים ולא את הנאור עצמו. אשוח נוצרי – כן, דוכן חב"ד – לא; שוברים שתיקה בבתי ספר – ודאי, רבנים בגני ילדים – על גופתי.
עבודה עברית – גזענות (ע"ע).
פתיחות – וולטר אמר: אני לא מסכים לאף מילה מדבריך, אבל אני מוכן למות למען זכותך לומר אותם. הנאור העכשווי אומר: אני לא מסכים לאף מילה מדבריך, ולכן תשתוק.
צדק חברתי – הכינוי הנאור לחברה שהעיקרון המארגן שלה הוא קנאה: עדיף שכולנו נרוויח פחות, ובלבד שהעשירים לא ירוויחו הרבה יותר ממני.
קפיטליזם חזירי – הכינוי הנאור לחברה שדורשת חמלה לעניים ממני וממך, במקום להפוך אותה למונופול סוציאליסטי של פקידי משרד החמלה הממשלתי.
רצח רבין – דומני שהצעירים כבר מאמינים שביבי ממש לחץ על ההדק.
שלטון החוק – החובה לציית לכל חוק, אלא אם כן הוא ממש לא מוצא חן בעיני הנאורים. חוקים שלהם חייבים לציית: חוק ההתנתקות, חוקי תכנון ובנייה ליהודים ביש"ע. חוקים שלהם לא צריך לציית: איסור פתיחת חנויות בשבת, איסור נישואין מחוץ לרבנות, איסור על עישון סמים, חוקי תכנון ובנייה לערבים.
תגנה! – דרישה פולחנית־טקסית מכל איש ימין, אם מישהו שקצת דומה לו ביצע פשע. אורי אורבך היה נוהג להשיב: גיניתי במשרד.
http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/884/614.html?hp=1&cat=479&loc=10
תגוביות:
1.שנון ובמקום ואם זה לא היה עצוב זה היה מצחיק. מכל מקום, חבל על המאמץ. הנאורים בעיני עצמם לא קוראים אותך ולא סופרים אותך, ואילו הבורים, נחמדים מכדי לעזור לך נגד ההשתקה.
2.גינויי השמאל מופעלים בעיקר נגד הימין ומעט מאוד נגד פשעי חבריהם…
3.מושג חשוב שהושמט ממילון-הנאורים:
הדתה: כינוי כאילו-אקדמי ונייטרלי, בעל ניחוח אנטישמי מובהק, לכל סממן מסורתי ואפילו הבסיסי ביותר. מינוח הפוך אינו קיים משום מה.
4.מושג הפוך ל"הדתה": שלטון השמאל לדורותיו.
5.ומי בעיקר אחראי להתקבעות המושגים הללו כפי שהשמאל מפרש אותם, אם לא אתם, הפובליצסטים הימניים, שבפורומים עם השמאל, אתם עוברים לסדר היום כאשר מושמעים הביטויים הללו? מתי נתתם בשיניים לדובר שמאלני שמחלחל לתודעה של כולנו דמורליזציה בצורת אמירה "כולנו יודעים איך ייראה הפתרון"? מתי מחיתם כאשר מושמע הביטוי השפל "הגדה המערבית"? מתי מחיתם כאשר נשמע הביטוי "כיבוש", כאילו מדובר בעובדה מדעית? מתי נתתם בשיניים
לשמאלני שמדבר על "החוק הבינלאומי" כאשר כולנו יודעים שמדובר במינוח שקרי? האשימו רק את עצמכם.
6. 100 שנים של בולשביזם בצורות שונות שתכליתו: כל מי שחושב בשונה מהם מוקע על עמוד הקלון וכל מי שמונע מהם לשלוט – עובר מסע דמוניזציה.
7.מי שמסכל כל מגמה לאומית יהודית בחקיקה במדינה הזו הם אוסף החלאות מבג"צ.
8."יהדות התפוצות" – מיעוט של ספק-יהודים עשירים, ליברלים, תומכי אובמה, הילרי, סורוס וג'יי סטריט, שמנסים לכפות דעתם השמאלנית קיצונית על ישראל והתקשורת מציגה את הדעות ההזויות שלהם כ"משבר בין ישראל ליהודי העולם, בגלל ביבי והחרדים".
9.עמוס עוז: על גוש אמונים: "כת משיחית, אטומה ואכזרית, כנופיית גנגסטרים חמושים, פושעים נגד האנושות, סדיסטים, פוגרומיסטים ורוצחים שהגיחה… מתוך פינה אפלה של היהדות… מתוך מרתפי התבהמות וסיאוב… על מנת להשליט פולחן דמים צמא ומטורף". ( ידיעות אחרונות, 8.6.89 )
ישעיהו לייבוביץ': "למרצחים מעבר לקו הירוק, שהתנחלו ביהודה ושומרון, יש נשק. לכן אני קורא לכם להחזיק בנשק נגדם".
( הארץ, 27.9.85 )
זאב שטרנהל: "אי אפשר לעצור את הפאשיזם בנימוקים רציונליים. את זה עוצרים רק בכח. וכאשר קיימת נכונות להסתכן במלחמת אזרחים. בשעת הצורך נצטרך להתמודד בכוח עם המתנחלים בעופרה או באלון-מורה. רק מי שיהיה מוכן לעלות על עפרה עם טנקים, יוכל לבלום את הסף הפאשיסטי המאיים להטביע את הדמוקרטיה הישראלית". ( "דבר" 1988)
"אין ספק בדבר לגיטימיות ההתנגדות המזוינת בשטחים עצמם. אילו היתה בפלשתינאים מעט תבונה, הם היו מרכזים את מאבקם נגד ההתנחלויות…כן היו נמנעים מהנחת מטענים בצדו המערבי של הקו הירוק…". ( "הארץ" 2001 )
דוד גרוסמן: "אני מבין את אנשי החמאס. הם מתנגדים לכיבוש, והייתי נוהג כמוהם אילו חייתי תחת כיבוש". (הארץ, 12.3.03)
מאיר שלו: "רק כלי נשק אחד חסר היום בארסנל הנשק של צה"ל, והוא התותח הקדוש" ( ידיעות אחרונות, י"ט בחשון תשס"ג )
"התותח הקדוש" – כך כונה התותח בו השתמשו לרצח 16 יהודים באניה אלטלנה.
יהונתן גפן: "…שלוש שנים, ויצחק עדיין נרצח. הוא עדיין נרצח משום שאלה שהסיתו נגדו בנאומי בחירות כשארון המתים שלו עובר ברקע, בעוד האיש חי ורודף שלום, ומשום כך הם אחראים לפחות מבחינה מוסרית וציבורית להירצחו, לא תאמינו, עדיין מכהנים בממשלת ישראל ומנהיגים אתכם".
( סופשבוע, מעריב, 30.10.98 )
10.חופש עיתונאי זה להוריד את מסכות הצביעות מפרצופי השמאל הישראלי, שממציא את השפה העברית לפי השקפת עולמו החשוך, מתוך תקוה להשתלט על הגיונם של אנשי מחנה השפויים הענק התומך בימין.
ג'וזף הלר הסופר שכתב את מילכוד 22 אמר שאדם צריך בכל רגע להניח שישנם שמאלנים ששואפים לקחת את רכושו, חייו ומדינתו. הרוע השמאלני לעולם לא נח וצמא לאסונות ודם.
השמאלנים יגישו כתב אישום, יחקרו וישפטו את שרה נתניהו, יכניסו אותה לכלא, יפסקו לה מאסר עולם עם עבודת פרך על פתיתים.
יגישו נגדה כתב אישום על זה שהיא מצחצחת שיניים בבוקר, יקראו לזה מעילה בנסיבות מחמירות בענייני בריאות וכתבים עם עיניים נוצצות מהתרגשות יגידו ״ואז, יונית, מתברר שהיא גם קנתה משחה! לא סתם משחה, אלא לפי המקורות שלנו – משחה עם מלבין״!
הם יעשו על זה כותרות שנונות: ״המשחה לא תוכל להלבין את השחיתות של מושחתיהו״.
שופטים חמורי סבר מטעם קרנות השמאל יקריאו את פסק הדין. ומי אשם בזה? נתניהו. כן. זו אשמתו.
אזרחים שטוב להם, אזרחים שיש להם שתי מכוניות, אייפונים לכל המשפחה, מקרר מפוצץ וטלוויזיה 55 אינטש עם מונדיאל ברזולוציה 4K, אנשים שיש להם מה להפסיד, לא יוצאים בזעם לרחובות. גם אלה שעושים הצגות על כמה רע – בעצם טוב להם.
רע להם רק שנתניהו בשלטון והם לא, לפחות באופן רשמי.
נתניהו אשם שהכלכלה פורחת, התמ״ג ברמה מערב אירופית, העולם נפתח בפני ההייטק והתעשיה שלנו והאוצר כבר לא יודע באיזה בלטות לשים את עודפי המט״ח.
כן – נתניהו אשם.
הוא עשה את זה כמעט לבדו, תוך מאבק בלתי פוסק במוחות סוציאל-פופוליסטיים קטנים שניסו להפריע לו כל הזמן.
הצלחתו של נתניהו היא אסונו, אסונה של משפחתו ואסונה של הדמוקרטיה הישראלית.
כי אין מי שיקום נגד חבורת הנחשים שזחלה את דרכה למערכת המשפט, המשטרה והצבא.
ממי אנחנו דורשים לעשות משהו? כמובן, מנתניהו.
אפילו טראמפ, עם סמכויות רחבות בהרבה מאלה של ראש ממשלה בישראל, נלחם כבר שנתיים בדיפ סטייט. אבל אנחנו – אבא, מתי נגיע? אבא, מתי נגיע? – בעוד שעה. – לא רוצה, לא רוצה! רוצה עכשיו, אתה שמאלן! אתה איכס!
שוכב על הגדר בשביל כל המדינה. לבד. נתניהו אחד גדול מול כל השמאל.
הגדרה מן העבר, שתחת השלט ההיסטורי שמשמר את שמו, מתרכזת אסופת אופורטוניסטים או מתחזים.
אין “שמאל ישראלי” מזה למעלה מעשרים שנה.
מה שיש לנו זו הפדרציה האלקטורלית של הערבים, שאינם 'שמאלנים' כלל, שחברו לקבוצה הגדולה של 'שמאל יהודי עולמי – סניף הלבנט'…
המאפיין הברור של השמאל היהודי הוא דיסוננס עצום שניכר בכל פרט ופרט.
הם צאצאים ישירים ויורשים פיזיים של מקדמי וסוכני הגזענות, האפליה והפילוג, אבל מעמידים פני מתקנים.
הם מקושרים ועשירים אך מעמידים פנים עניים ומדוכאים.
גרים בשכונות וביישובים הכי מיוחסים (ולא פעם מוגנים מאחורי 'ועדות קבלה' בעלות פרוטוקול דקדקנות שלא היה מבייש את מנטליות האאוגניקה המחלקת את החברה לאזרחים בעלי תורשה "טובה" ו"נורמטיבית" למול בעלי תורשה "פגומה", אבל מבקשים לקבוע את אורח החיים של מי שחיים בחלקים לא מיוחסים והם בעלי 'תורשה פגומה'…
הם 'ניידים' ותמיד יתגאו בכך שאין להם שורשים המקבעים אותם למקום, אבל כאשר המצלמה פועלת או המקלדת מתקתקת, הם מעמידים פני פטריוטים בני פטריוטים.
אלה הפנים (ולא מהיום) של האליטה המטרופוליטנית היהודית בלונדון, ניו יורק, שיקגו או טורונטו ומזה זמן מה יש לנו מין גולה מקומית של שמאל יהודי דומה.
אז נכון. אין להם סטייל והם משוללי היכולות הרטוריות של איזה ראש עיר יהודי במינסוטה שבכל זאת הלך לאוניברסיטה מובילה בשל כישוריו ולא בזכות קרן ווקסנר. מכל הבחינות האחרות אלה אותם אנשים.
אי הנוחות שהם יגרמו לאדם בעל ערכים תהיה אותה אי נוחות בכל מקום.
בלונדון או בניו יורק מרבית הטונים האנטישמיים שתגלו אצל לא יהודים, מקורם יהיה במגע עם אותה 'אליטה' יהודית מטרופוליטנית.
העובדה שהם מעמידים פני מתקנים לוחמים, בעודם בעצם עוד ג׳פרי אפשטיין, הארווי ווינסטיין או חרא שפל דומה אחר, שתמיד ידבר נגד הדת היהודית, או המחסומים שבהם צה"ל מענה ערביות בהריון.
אבל תמיד כשתגרדו מעבר לכך, תיראו שהבעיה היא עם הצביעות של האליטה היהודית-מטרופוליטנית והעובדה שאלה אנשים שיציתו מהומה כשישנן מצלמות וישאירו אותך לבד כשהן הולכות.
זו הבעיה שמיליוני אנשים מכירים ומיליוני יהודים, שהם ואבותיהם היו והינם אזרחים חרוצים ושקטים – סובלים ממנה.
המצב אליו תומרנה המדינה מזעזע!
המדינה היהודית אין אותה יותר.
כוחות אפלים ואינטרסים זרים השתלטו על כולה.
באמצעות מימון זר, קרנות שונות ומשונות, תקשורת חבלנית, מערכת משפט פוסט ציונית, חוק כבוד האדם שהוסיף להגדרת המדינה את המילה "דמוקרטית" ובעזרתה חיסל ומחסל את המדינה היהודית במהירות האור, בכוח הזרוע, בעבריינות חסרת בושה, בחוצפה שנענית בפחד ובהנמכת קומה.
בעזרת כל המערכות המופקרות, הרקובות ומרקיבות – גנבו וגונבים לנו את מדינת היהודים ומוסדותיה כדי לחסל אותה מבפנים!
חייבים לכבוש מחדש את מדינת ישראל היהודית, כי אין אותה יותר!
המרי הספונטני של חיילי צה"ל בעניין דוד הנחלאוי ואי ההסכמה המסתמנת של חיילים יהודים לגרש מתיישבים יהודים מבתיהם, מעידים שכוס התרעלה שייצר השמאל נגד המדינה מלאה.
בכל חברה יש אליטות עשירות ומשכילות, וכל חברה גם זקוקה לכאלה לשם התפתחותה. אך מה עושים כאשר האליטה מפנה עורף, מתנכרת, ולוחמת בעם במקום למענו? • סיפורן העגום של האליטות הישראליות
תודה לאל, עידן האריסטוקרטיה כבר מזמן מאחורינו. מעמדות האצולה העשירים והמשכילים אינם נהנים עוד מפריביליגיות רשמיות המקנות להם עדיפות על-פני ה"המון", ועקרון שלטון החוק כופף אליו את כלל האזרחים בשווה – עשיר כעני.
אך סילוק הפריביליגיות החוקיות לא ביטל את האריסטוקרטיה ה"טבעית"; בכל אומה תימצא תמיד השכבה העשירה והמשכילה יותר, זו שנהנית מנגישות גבוהה לשפות, לספרות, לתרבות ולעסקים. כך, גם אחרי השוואת האזרחים בפני החוק, תנאי החיים ונסיבותיהם לא הושוו ולא יושוו לעולם. האליטות כאן כדי להישאר.
האם האריסטוקרטיה הטבעית הזו היא קבועה ונוקשה, או שיש בתוכה ניידות? מחד גיסא, ככל שהדמוקרטיה איתנה והכלכלה חופשית יותר, כך הניידוּת המעמדית גוברת ושוויון ההזדמנויות מאפשר למוכשרים להשתלב בפסגה. מאידך גיסא, המסורת והחינוך המשפחתי להשכלה ולשפות, לצד ההון שעובר בירושה, הם גורמים מייצבים שמאטים את התחלופה ומסייעים בידי האליטה "לשכפל" את עצמה.
בכל אופן, לשכבה החברתית העליונה בעלת הכשרון, ההשכלה וההון, יש אחריות רבה לשגשוגה של החברה. ראשית, ההשכלה ויתרונות השפה שעומדים לרשותה מאפשרים לה להיות "סוכנת" בשירות הלאום. היא יכולה לתווך בינו ובין המתרחש בעולם, ולשמש כחלוצה באימוצם של חידושים ותופעות מרחבי תבל – תרבותיים, ספרותיים, מדיניים וכד'. שנית, ההון הרב מאפשר לה טווח התנסויות "ושגעונות" רחב, שעשוי להוליד חידושים שיתפשטו לבסוף גם בהמון. בתחילת דרכה, למשל, היתה המכונית גחמה יקרה של עשירים בלבד (שניקרה עיניים ועוררה איבה), אך הון תועפות שהוציאו הללו על קנייתה העניק חמצן לתעשייה ואיפשר את המשך פיתוחה והנגשתה להמון.
או כפי שהיטיב להתנסח האייק:
המנהיגות של אנשים או קבוצות היכולים לתת גיבוי כספי לאמונותיהם חיונית במיוחד בתחום הפעילות התרבותית, באמניות היפות, בחינוך ובמחקר, בשמירה על יפי הטבע ועל אוצרות ההיסטוריה, ומעל לכל בהפצת רעיונות חדשים בתחומי הפוליטיקה, המוסר והדת … צריך שנציגים של כל ההשקפות והטעמים השונים, יוכלו לתמוך באמצעיהם ובמרצם באידיאלים שהרוב עדיין אינו שותף להם;
יקצר המצע מלנסות לספר כאן את הסיפור הארוך על כל האידאלים הטובים שהוכרו רק לאחר שחלוצים ספורים הקדישו את חייהם ואת הונם למאמץ…;
דוגמה מקומית מפורסמת לדבריו של האייק היא המאבק שהנהיג אליעזר בן-יהודה לתחיית השפה העברית. קומץ מובחר של משכילים ומלומדים ה"משוגעים לדבר", הצליח להחזיר לעם ישראל את השימוש היומיומי בשפה שאבדה.
כך, אליטה אמיתית מודעת היטב ליכולותיה ולמשא האחריות שרובץ על כתפיה. היא איננה מתנכרת אליהם, אלא נוטלת חלק פעיל במפעל הלאומי מתוך צניעות, מעורבות עמוקה ודאגה לשגשוג ורווחת הכלל. ואין זה משנה מהן השקפות חבריה – העיקר הוא "תודעת השירות".
גם זהבה גלאון נגד מאמצי הביטחון של צה"ל
אליטת השמאל מתנכרת לתפקידה
ביום שישי האחרון, נערך כנס העשור לארגון 'שוברים שתיקה'. הארגון, שכמעט בהגדרה עוסק בהכפשת ישראל בעולם, ושדו"ח גולדסטון הידוע לשמצה התבסס בחלקו על עדויות פעיליו, התנאה בכנס בשורה ארוכה של ח"כים, אמנים, אנשי אקדמיה ותקשורת (יוסי שריד, זהבה גלאון, דרור פויר, שאנן סטריט, אבירמה גולן, ניסים קלדרון, א.ב. יהושע, אורית קמיר, יולי תמיר, חיים גנז ועוד ועוד).
ההארד-קור של האליטה השמאלית—שהיא כרגע במקרה גם האליטה הכמעט בלעדית של ישראל באקדמיה, בתקשורת ובכלכלה—הביע אפוא תמיכה והזדהות עם אחד ממפעלי השנאה העצמית והבגידה הגדולים שקמו לעם ישראל; זוהי אולי הדוגמה החיה והמוחשית ביותר, אך בוודאי לא היחידה, לאבדן הדרך ופריקת העול המוסרי של אצולת השמאל.
בגידה בעם זו אמנם מילה חריפה, אך המציאות לא רחוקה מכך. האם מסיבת החשק של הכפשה בזירה הבינלאומית, הטפות מוסר צדקניות והתנשאות בלתי-נסבלת על ה"המון" – הבאים לידי ביטוי מושלם ב'שוברים שתיקה' – הן ממאפייניה של אליטה אמיתית ואצילית?
האם אליטה חדורת שליחות ואחריות, הפועלת מתוך צניעות ותודעה לאומית מפותחת, תבוז למנגנונים הדמוקרטיים של ה"עמך" ותנצל את כישוריה האקדמיים והבינלאומיים כדי לבודד אותו ולהוציא את דיבתו רעה?
חד משמעית לא. אנשים שרואים עצמם חלק מלאום ושחשובה להם הצלחתו ופריחתו, לעולם לא ינהגו כך.
לא בכדי רוחש הרחוב איבה ל"סמולנות"; מפני שהוא חש נבגד בדיוק בגלל מופעים מעוררי קבס שכאלה. מפני שהוא חש שמדובר באליטה שלוחמת בו במקום ללחום למענו. . אך זוהי לא גזרת גורל שאליטות יהיו שנואות. אין שום מניעה שהשדרות הרחבות של הציבור יחושו חיבה ואף הערצה לשכבת העילית, ובלבד שירגישו שהיא בצד שלהם ולא להיפך.
סיפורה העצוב של אליטת השמאל הישראלית, הוא סיפור על אנשים משכילים, מוכשרים ומבוססים היטב, שבחרו להתנכר ולהתנשא, להטיף ולהכפיש, לזלזל ולסרס, במקום לעשות את אשר מוטל עליהם מתוך סולידריות אמיתית ודאגה לאומית כנה.
את האליטה הזו צריך להחליף.
http://mida.org.il/2014/06/09/%d7%94%d7%90%d7%9c%d7%99%d7%98%d7%95%d7%aa-%d7%a9%d7%a1%d7%a8%d7%97%d7%95/
הקרן החדשה ואירגוניה והמימון הזר והסוכנים הזרים והמתכננים והזדים והשונאים והערמומיים והממומנים והערב רב והעמלקים. כולם עסקו בדבר אחד בשקט מחתרתי ומתחת לרדאר: איך מחסלים את עם ישראל ואת היהדות ואת המדינה.
חיסלו לימודי יהדות, חיסלו התעמקות בתנ"ך ולימדו ברפרוף מכוון ובדרך מבטלת קשר אליו ואל ארצנו העתיקה חדשה, רופפו את הקשר בינינו לבין מורשתנו בכל דרך והיום לדור הצעיר אכן אין קשר, דיברו נגד, הפיצו שינאה למדינה ולציונות, לימדו לתעב את הדתיים ואת הדת, לימדו לאהוב את הרוצחים שלנו, לרחם עליהם – האכזריים ולהתאכזר ליהודים.
היינו בדקה התשעים שהתגלה הכל ונחשפה המפלצת הרפורמית והקרן החדשה במימון קרן פורד הנאצי ובמימון אירגוני ביון זרים. בדקה התשעים כשגילינו את המפלצת ג'ורג' סורוס והבן שלו בדמותו, בדקה התשעים גילה לנו סנואדן את עומק החתרנות האמריקנית המתועבת נגד המדינה.
עכשיו התגלו מסמכי הילרי קלינטון שמציגים עדר שונאי ישראל יהודים או פוסט יהודים, כשהם מנחים אותה כיצד לקעקע אותנו ואת זכותנו על ארצנו, תוך, כפי שהם מתארים זאת, החזקת רגלינו קרוב לאש!
עכשיו משהכל ברור וגלוי (לא הכל, יש עוד הרבה צואה באורווה ויש להרים את השמיכה שהניח השמאל על הצואה כדי שלא נראה אותה), יש להקים ועדת חקירה בכנסת למתרחש בכל מוסד ומוסד בארץ.
העיתונות, הרדיו, הטלביזיה, המשפט ובראשו בג"צ, בנק ישראל, הייעוץ המשפטי לממשלה ולכנסת, לנקות הכל. זה התחיל לקרות למגינת ליבם!
זדורוב נשלח משמים כדי להרים את השמיכה המכסה על כל הצואה. כנ"ל גולדסטון והדו"ח נגד ישראל בהנהגת אירגוני רווח כספי על חשבון בטחון ילדינו בצבא וחיינו בארצנו.
הסוף לכל זה חייב להגיע והוא בדרך!
לכל דבר יש סוף כידוע.
בסוף זה ננוחם!
*********
ההתבוללות בישראל מייצרת נזקים חמורים לעתיד המדינה והעם היהודי בארץ
בישראל נוצרת התבוללות מסוכנת ביותר המייצרת אנשים שהם יהודים על פי היהדות ומוסלמים על פי האיסלאם. יהודים על פי היהדות ונוצרים על פי הנצרות.
התהליך דומה לתמנון רב זרועות שיכה בנו בעוד זמן לא רב.
לימודי היהדות, התנ"ך וההיסטוריה היהודית בארץ כמעט נוטרלו לחלוטין בקרב הילדים החילוניים בבתי הספר הממלכתיים על ידי גורמי השמאל, שדאגו לסלקם מתכני הלימוד.
החינוך ליהדות רופף ואף אינו קיים בשל התנכלות מתמשכת של גורמי השמאל בכל המערכות.
נוצר מצב בו הדור הצעיר אינו רואה עוד משמעות עמוקה בשימורו של עם ישראל ומדינתו, כפי שצריך היה שיהיה.
אל הריק הזה חודרים האיסלאם והנצרות מתוך תאוות הכיבוש וחיסול הדת והעם היהודי כעם הומוגני וחזק.
יש לקיים דיון מקיף על הבעיה ההולכת וצוברת תאוצה מחרידה בארץ ולמצוא את הדרך שתשיב את העמקת לימודי היהדות ואת הדרך להנחיל לילדים את חשיבות שימור העם היהודי בארצו.
כל עוד ישראל לא תטפל בשמאל הממומן על ידי ממשלות זרות ובכל האנשים הפועלים נגדה שניתן בהחלט להגדיר את פעילותם כחתרנות מסוכנת המסכנת את בטחון המדינה ובטחון אזרחיה היא תקבל את המכות שמנחיתים עליה כל הפושעים הללו שעוזרים לאובמות למיניהם לייצר קוראלס בו הם דוחפים אותנו כמו שדוחפים פרה לשחיטה.
יש חוק בגידה ולא מיישמים אותו. יש חוקים כמו חוק כבוד האדם (הערבי) וחרותו (של המחבל והמסתנן) שיש לבטלו כליל. יש שיטת בחירת שופטים שמייצרת מצב בלתי אפשרי בו השמאל והשתולים שולטים וקובעים התנהלות המדינה תוך שהם מבטלים את יכולת התגוננותה ולא פועלים לביטול הדבר הזה.
יש קרן לישראל חדשה שעושה כבתוך שלה במדינה, שותלת את אנשיה בכל מוסד ומוסד כולל בכל זרועות צה"ל ומקימה מאות אירגוני חבלה ואירגוני חתרנות במימון קרן אנטישמית שמייסדה היה נאצי והכל ממשיך כאילו כלום! אין ועדת חקירה בכנסת למעשי הקרן הזו ואין שום יציאה לניקוי האורוות הצואות.
אנחנו כבר טובעים בצואה אנטישמית המיוצאת מפה! הכל מיוצא מפה. כל עוד זה יימשך – ההרס יהיה קרוב מתמיד.
מי שלא מתגונן מחוסל!
מי שלא קם להרוג את הבא להורגו – נהרג! ככה זה בעולם.
ישראל הוקמה לזמן קצר כדי להקים פה מדינה צלבנית חדשה על ידי טיפוח והעלאת אלפי נוצרים מאמינים וגם כדי להקים פה מדינה ערבית חדשה לעם ערבי חדש שאנחנו הקמנו ושאותו אנו מציידים בעושר ובידע לצורך פיתוח מדינתו החדשה. אחר כך ניעלם מפה שוב.
"כשהתחלתי את מסעי היה הצחוק בן לווייתי, אך אני מסיים אותו בדמעה; כשהתחלתי את המסע נשאתי בתרמילי את התקווה, אך בקיצו אני בוהה אל פני היאוש.
המפגש בהשקעות העצומות והנסיונות הבלתי פוסקים של האירופאים – שלא לדבר על הגרמנים – המכוונים לערער את אחיזת היהודים בארצם, בישראל, היה התנסות מדכדכת במיוחד.
ממטרי האהבה מצד ערבים, רק משום שאני ארי, גרמני עוררו בי אי נחת רב. קשה ולא נעים היה לי לראות את היהודים ואיך קצרה ידם, אפילו כשיש להם מדינה משלהם.
ההגיון אומר שישראל לא תשרוד.
נצורה בין שינאה מבחוץ ומבפנים, אין מדינה שתוכל לשרוד כך לאורך זמן.
היהודים בנו כאן באורח פלא את אחת המדינות המתוחכמות, הנמרצות והיפות בעולם, אך מה הם עושים כדי לשמור עליה?
הם שונאים את עצמם, הם משקרים לעצמם, הם מלאים פחדים ורבים רצים כדי לקבל דרכון אחר; הם רוצים לחזור לפולין, לאוסטריה ולגרמניה – הארצות שבהן אבות אבותיהם ניצודו ונרצחו…
להתראות חתולי המתוקים. רק לכם מכל היצורים במדינה הזו יש כיוון ברור והגיוני…אתם חתולים יהודיים – הישארו עם אחיכם. תיהנו מהמדינה הזו חתולי רחוב שלי, כל עוד היא קיימת".
ולכן הצעד העיקרי כנגד מחול השדים של השמאל חייב להיות:
יש לחסל את בג"צ במתכונתו הנוכחית. אך ורק ממשלות ישראל תבחרנה את השופטים!
יש לחסל את בג"צ במתכונתו הנוכחית בה השופטים בוחרים את עצמם בעצמם באמצעות ועדה חשאית המתנהלת בלא נהלים כתובים, לפי קריטריונים לא ברורים, באמצעות מסלולים עוקפי ועדה סטטוטורית. יש לבטל את כל השיטה הזו.
את השופטים תבחרנה, כמו בכל העולם הדמוקרטי, אך ורק ממשלות ישראל המתחלפות ורק לאחר שימוע עומק בכנסת, במהלכו תובררנה עמדות המועמדים ויחסם לעם היהודי ולזכותו על ארצו, הקודמת לכל זכות אחרת.
מי שיש לו בעיה עם ההמנון או הדגל לא ישמש שופט במדינה היהודית.
יש לקבוע בחוק שהיועץ המשפטי לממשלה ייבחר אך ורק על ידי הממשלה, כראות עיניה ובהתאמה עם האידיאולוגיה הפוליטית שלה ולא יונחת כפי שקורה היום, כאחד מרשימה שבג"צ קובע.
יש לקבוע בחוק שהיועץ הינו אך ורק יועץ ואינו קובע דבר לגבי מדיניות הממשלה או מינוייה לתפקידים שונים – שכן כך מתבצעת אידיאולוגיה הלכה למעשה.
אהרון ברק הוא שקבע בפסיקה הזויה שעצות היועץ יחייבו את הממשלות ומאז שולט היועץ מטעם בג"צ על המדינה. יש לבטל את הפסיקה – שאינה מעוגנת בחקיקה כלשהי.
אשר לטענה שהפקדת סמכות המינויים במערכת המשפט בידי הכנסת תביא לפוליטיזציה פסולה של ההליך, התשובה היא פשוטה:
אם הכנסת כשירה לשרת כנציגת העם לצורך חקיקת חוקים שבכוחם אף לחייב כנסת עתידית, יהיה זה מופרך ואף מגוחך לטעון שהיא איננה כשירה לאשר את המינויים לאותו גוף אשר יפרש את החוקים שהיא חוקקה.
מנגנון דמוקרטי חדש לבחירת שופטים חיוני לא רק לשימור מעמדו של בית משפט החשוף לביקורת ציבורית גוברת. הוא אף ימלא תפקיד חשוב בחיזוק הדמוקרטיה הישראלית בכללותה.
בין התופעות המסוכנות ביותר העלולות לאיים על משטר דמוקרטי בולטת התפתחותה של תחושה בקרב העם שדעתו אינה נחשבת, שאין לו כל שליטה על מושליו וכי אין טעם אפוא שייטול חלק בענייני ציבור.
השיטה הנוכחית למינוי השופטים בישראל מעודדת בדיוק את התפשטותה של מחלה זו, שכן המסר שלה הוא שאין להותיר בידי נציגיו הנבחרים של העם את ההחלטות החשובות ביותר ושמשום כך הרכב בתי המשפט חייב להיקבע בידי ועדה סגורה.
ממשלת "ימין" ממנה רדיקלים סמולנים חסרי כישורים לרמטכ"ל, נגיד הבנק, פרקליט המדינה.
ממש לא מדובר באליטה כי אם בכנופיה פיאודלית כמו בירדן, מצרים וסוריה.
השמאל היה ממשיך להיות ציוני אלמלא איבד את השלטון בשנת 1977.
יותר מזה: השמאל היה עושה אפילו טרנספר לערבים אם האנשים שם היו חושבים שהדבר יועיל להם מבחינת הישרדות פוליטית.
המחשבה כאילו השמאל "הלך שמאלה" בגלל איזו אידיאולוגיה גדולה שסחפה את אנשיו היא נאיבית.
המטרה היחידה של מה שמכונה "שמאל" היא לחזק את שלטונו – וכל האמצעים כשרים לשם כך כולל זיג-זגים "אידיאולוגיים".
איך כתב ויקטור פולמכט ב"וסטי" בשנת 1999? זה לא "שטחים תמורת שלום" אלא "שטחים תמורת שלטון".
אם כן, המלחמה על התודעה היא זירת העימות המרכזית ושם טמון המפתח לניצחון של אחד משני הצדדים.
ניצחון השמאל יוביל לביסוסה של ״דיקטטורה שקטה״, מסגרת שמקיימת פרוצדורות דמוקרטיות ריקות מתוכן, ובפועל מפרקת את המבנה הלאומי באמצעות עידוד הגירה מאסיבית, תוחמת את חופש הביטוי לגבולות מוגדרים מאוד, שולטת בפוליטיקאים באמצעות התביעה, מעבירה סמכויות לשכבה פקידותית בלתי נבחרת, מאצילה סמכויות וכוח שלטוני רב לנציגי מערכת המשפט מדללת למינימום האפשרי את סמכויות הרשות המבצעת ומחזקת את הרשות המבצעת על חשבון הרשות המחוקקת על מנת לצמצם את יכולתה של האחרונה לחופש פעולה.
ניצחון הימין יוביל לשימור המערכת הפוליטית המתונה שהתקיימה עד לשנות התשעים, עם שני גושים מרכזיים שמייצגים שמאל וימין, וכן הפרדה ברורה בין הרשויות. כלומר, שימור הקיים (שכבר כמעט ולא קיים).
קו השבר בין השמרנים והפרוגרסיבים (או ימין ושמאל, כפי שנהוג לכנותם בישראל) חוצה אומנם את כל המדינות הדמוקרטיות אם כי ישנם מספר מוקדי התנגשות שמהווים את זירת העימות העיקרית שתכריע את גורל המדינות הדמוקרטיות ותשפיע כמובן גם על גורלן של מדינות נוספות רבות ובעיקרן – ארצות הברית, ישראל, מדינות מערב ומזרח אירופה והודו…
ורמים רבים בוחשים בתוך החברה הישראלית במטרה ברורה להשפיע על התודעה ולהטות אותה לכיוון האנטי-לאומי יהודי אבל בו בזמן לכיוון פרו-לאומני ערבי פלסטיני. מטרת העל היא מדינת כל אזרחיה.
כלומר, מדינה שבה הלאום היהודי מאבד את מעמד הבכורה שלו ואינו זוכים לשום העדפה לאומית. בסביבה כזו אין זכות קיום לחוק השבות, עידוד עלייה, המנון יהודי, סימני היכר יהודיים במרחב הציבורי.
אבל בו בזמן, הציבור הערבי-מוסלמי חדור המטרה הדתית לכבוש את מה שהם מחשיבים כשטח אסלאמי, יוכל לפעול בחסות מעמדו המוגן בפוליטיקת הזהויות של השמאל.
פרעות תשפ״א נתנו טעימה קטנה משאיפותיו של הציבור הערבי בתוך ישראל ובו בזמן הבליטו את חוסר היכולת והרצון של מערכות השלטון והמשפט בישראל להכיר באירוע ולהתמודד איתו בזמן אמת.
במצב בו הלאומיות היהודית מפסיקה להיות חלק מזהותה של מדינת ישראל, התהליך יתעצם, הציבור היהודי ידוכא ובתוך זמן קצר מדינת ישראל תעבור לשלב ביניים קצר וצביונה ישתנה מיהודי, למדינה אזרחית נטולת צביון לאומי ובתוך זמן קצר של דור או שניים, תגיע לשלב הסופי של מדינה מתאסלמת.
הציבור היהודי ידוכא ובתוך זמן קצר מדינת ישראל תעבור לשלב ביניים קצר וצביונה ישתנה מיהודי, למדינה אזרחית נטולת צביון לאומי
כמובן שהשמאל איננו מעוניין לחיות במדינה אסלאמית אבל תפיסת המציאות של השמאל לא מאפשרת למנהיגי השמאל לחזות אירוע שחורג מהאופן שבו הם תופסים את צורת התקדמות הדטרמיניסטית של ההיסטוריה.
אינספור גורמים פועלים במטרה להטות את התודעה הציבורית בישראל לכיוון זה. הגורמים העיקריים נחלקים לשניים: גורמים חיצוניים וגורמים פנימיים.
הגורמים החיצוניים הם בעיקר עמותות זרות והרבה מאוד כסף שמגיע מגופים פרטיים, מארגונים בעלי אוריינטציה לשמאל ומממשלות אירופאיות.
הגורמים הפנימיים הם מפלגות פוליטיות, גופי תקשורת, עמותות שרבות מהן ממונות בעזרת כספים זרים מחוץ לישראל, מערכת המשפט, בעיקר בית המשפט העליון, הפרקליטות ולשעברים של מערכת הביטחון.
המתקפה על התודעה הציבורית בישראל מתרחשת במישורים רבים במטרה לקעקע את התשתית האידיאולוגית שעליה יושב המחנה הלאומי שהוא עיקרו ובניינו של הימין בישראל ועל ידי כך, להתגבר על היתרון הדמוגרפי של הימין, להבקיע דרך לשלטון ולקדם את חזון פירוקה של מדינת ישראל מאופייה היהודי. בבסיס השיטה ישנה שטיפת מוח מתמשכת שמייצרת דה-לגיטימציה ו/או הגחכה של נשוא המתקפה עד להחלשתו או חיסולו.
…המטרה היא לייצר דה-לגיטימציה למנהיגים, בעיקר למנהיגים שנראים נחושים יותר לקדם את אידיאולוגיית המחנה השמרני. מרגע שמנהיג מסומן כיעד, כל כלי התקשורת וערוצי המדיה השונים המזוהים עם השמאל, מתחילים במתקפה בלתי פוסקת בכל התוכניות, הערוצים, הפרסומים והתחקירים. במקרים רבים מדובר באינפורמציה מהונדסת שנועדה למטרה אחת בלבד: חיסול פוליטי. המתקפה יכולה להימשך שנים רבות ותלווה באלפי פרסומים שבאופן בלתי נמנע, ישחקו את תדמית מטרת המתקפה אצל אותו ציבור שצורך אינפורמציה מאותם כלי תקשורת.
מתקפת התודעה לא תתמקד רק באישיות הציבורית אלא בכל מי שסביבו במטרה להמאיס עליו ועליהם את החיים הציבוריים או לחילופין, לגרום לו ל ״התיישר״.
כמובן שהדוגמא האולטימטיבית היא בנימין נתניהו שסופג את מתקפת התודעה כלפיו וכלפי משפחתו כבר עשרות שנים. במקרה של נתניהו כל הסביבה הקרובה היא מטרה ״לגיטימית״.
אלה שקורסים תחת הלחץ, מתוגמלים בהתאם בהרפיית הלחץ ובמעבר לתוכנית ״ליטופים״ מפנקת ומתגמלת שבונה מחדש את התדמית המרוסקת. כך היה במקרה של אריק שרון שמיד לאחר ההכרזה על התוכנית של הרס גוש קטיף וטרנספר לעשרת אלפי יהודים, תדמיתו הציבורית קיבלה טרנספורמציה מיידית, מה ״רוצח״ מסברה ושתילה וחשדות כבדים ביותר למעשים פליליים, הוא הפך למנהיג, מדינאי, איש שלום, ובמקביל נמחק כל אזכור שיכול לקשור אותו למעשים פליליים…
האוניברסיטאות ומערכת החינוך ומחלקות מדעי הרוח באוניברסיטאות מזכירות יותר גולאג סובייטי מאשר אקדמיה המאפשרת מרחב אינטלקטואלי תוסס שבו ניתן להחליף רעיונות ללא חשש.
האינדוקטרינציה היא אגרסיבית מאוד והנרטיב הוא אחד בלבד, של המחנה הפרוגרסיבי.
אין כמעט שום אפשרות לשמוע פרשנות אקדמית שאיננה חלק מהמסדר השליט של השמאל.
סטודנט שמתחיל לימודים באחת המחלקות הללו, חייב להיות בעל חוסן נפשי משמעותי מאוד כדי להחזיק מעמד בדעותיו ולא להיכנע לדומיננטיות התוקפנית של השמאל. גם מערכת החינוך הופכת להיות פח האשפה של כל הרעיונות ה״מתקדמים״, עם המסרים על ה ״גזענות בתוך החברה הישראלית״, סיורים והשתחוות במסגדים, הרצאות של ארגונים אנטי-ישראלים, עידוד סרבנות, ועוד מגוון רחב של פעילויות.
https://mida.org.il/2021/06/15/%d7%94%d7%aa%d7%a0%d7%92%d7%a9%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%aa%d7%aa-%d7%a6%d7%99%d7%91%d7%99%d7%9c%d7%99%d7%96%d7%a6%d7%99%d7%95%d7%aa/
השמאל ערוך בקווי היערכות לפי האסכולה הסובייטית. הן סמויות מן העין אך חיות ובועטות בצבא, באקדמיה, במשפט וכמובן בתקשורת ומנוהלות כאמור ע"י פוליטרוקים מסוג חדש.
כיום הפוליטרוקים השמאלנים יושבים ב"מכון הישראלי לדמוקרטיה" ומנסים לקבוע משם את פני צה"ל והפיקוד העליון ואפילו מצליחים כי איש לא עוצר בעדם.
הם קיימו למשל דיון סוער על פקודת היום של אל"מ עפר וינטר ב"צוק איתן" ובעקבותיה הצליחו כנראה לבלום את התקדמותו בצה"ל. הם שולחים את זרועותיהם ואצבעותיהם לתוך מערכת החינוך הצה"לית, לסדרות החינוך וכיו"ב כפי שהקרן לישראל חדשה עושה במערכת המשפט ובקרב המשפטנים.
תמיד היו נסיונות של פוליטרוקים להתערב בצה"ל פוליטית ואידאולוגית אך בן גוריון השכיל וידע לגדוע אותם באיבם. אבל התופעה נמשכה בצורות אחרות בועדות סודיות למיניהן בתוך המפלגות ובתנועות הנוער והיא נמשכת עד היום בצורות מתוחכמות חדשות. אותה גברת בשינוי אדרת.
קים פילבי המרגל הבריטי בדומה לאודי אדיב כ"אידיוט שימושי" נלהב, בגד בארצו לטובת האויב הסובייטי מזכיר לי את שוברי המפרקת וארגון המצלמות. ההגנה והתמיכה שמספקים האלופים עמירם לוין ועמי איילון לשוברי המפרקת נובעת מכך שלוין ואיילון השמוצניקים רואים בפעילי שוברים שתיקה בשר מבשרם, מהמיליה האידאולוגי שלהם.
הכל גירסא דינקותא שמ"וצניקית
אִם יֵשׁ אֶת נַפְשְׁךָ לָדַעַת אֶת הַמַּעְיָן מִמֶּנּוּ שָׁאֲבוּ אלופים את העוז להזדהות עם שוברי צה"ל…
למי שתהה ותוהה איך אפשר שאלופי צה"ל מהוללים מפקדי סיירת מטכ"ל כעמירם לוין ומפקד הקומנדו הימי כעמי אילון יכולים להעלות בדעתם לצאת להגנת ארגון שנוי במחלוקת כמו שוברים שתיקה – צריך להבין שמדובר בגירסא דינקותא שמו"צניקית או שמאלנית כללית שהונחלה להם בנעוריהם בקבוץ ותנועת הנוער.
התגייסות האלופים האלה דווקא להגנת שוברי המפרקת נובעת מצד אחד מהתנשאות אליטיסטית ובוז ל"בבונים" שאינם ראויים למשל לשרת ביחידות "המובחרות", למרות שכיום ברוך השם רוב היחידות הלוחמות בצה"ל הן יחידות עלית.
"שוברים שתיקה" בהרכבו האנושי ומקורותיו התרבותיים הוא בשר מבשרם.
אלופים כלוין ועמי איילון מוצאים זהות רבה נפשית ואידאולוגית עם "שוברים שתיקה" כמו היו אחווה סודית משותפת והם נחלצים עתה לעזרתם בעת צרה, זאת למרות שהם שוללים בהצהרה את המלשינות של פעילי הארגון בחו"ל תוך היתממות או מבלי להבין ולהודות ביושר שזו המהות ועיקר פעילותם להצדקת הכספים הרבים הזורמים אליהם מחו"ל.
מבחינה מסויימת "שוברים שתיקה" הוא מעין קבוצה טיפולית, מין AA (אלכוהולים אנונימיים) המציעה תראפיה קבוצתית לנפגעי "אקיבוש" החשים צורך עז לדסקס ולדבר "על זה" ולפרוק את תיסכולם מהתנהגות שאינה עולה בקנה אחד עם הערכים האוטופוסטיים עליהם התחנכו בתנועת הנוער.
כך בעצם עשו גם אבותיהם בשנות השבעים כשהתכנסו לקומזיצים תראפיים שנקראו "שיח לוחמים" או "יורים ובוכים" אשר השתכללו מאז לגירסאות תוקפניות כמו "שלום עכשיו" ו"בצלם" ובימינו לעשרות ארגונים ועמותות שהציפו את הארץ יחד עם הכספים שזרמו מהקרן המשוקצת.
האידאולוגיה המפ"מניקית שינקו בילדותם בשנות החמישים – בימים שקיבוצים התפלגו על קוצו של יו"ד, על רקע הסגידה לבריה"מ הסובייטית וליוסף סטלין – חדרה לנקבוביות שלהם, כפי שאובמה אינו יכול למרות השכלתו לברוח מ"המדרסה" האסלאמית בה למד כילד באינדונזיה ואל"מ עופר וינטר או האלוף גרשון הכהן לא יכולים לנטוש את תורת אמם שספגו במכינות ובישיבות התורניות.
כמו צעירי הכיפות הסרוגות המתגייסים מתוך תודעה עמוקה יהודית וציונית למיטב יחידות צה"ל ולתפקידי פיקוד וקצונה כך עשו טובי הנוער בקבוצים או בתנועות הנוער של השומר הצעיר והנוער העובד בתורם. אמנם תמיד היו נסיונות של פוליטרוקים להתערב בצה"ל פוליטית ואידאולוגית אך בן גוריון השכיל וידע לגדוע אותם באיבם. אבל התופעה נמשכה בצורות אחרות בועדות סודיות למיניהן בתוך המפלגות ובתנועות הנוער והיא נמשכת עד היום בצורות מתוחכמות חדשות. אותה גברת בשינוי אדרת.
את שנאת החינם שיש במדינה אנחנו רואים בממשלה, במערכת החוק, ובמידה רבה גם בתקשורת שלא מדווחת מספיק על המתחולל במשפט נתניהו
מדענים מנסים לבנות חיישן שיזהה איפה כותבים או מדווחים או משדרים על משפט נתניהו, מאז שההאשמות נגדו נשמעות מגוחכות יותר ויותר כל יום באולם בית המשפט. עוד לא מצאו חיישן שיכול לזהות דיווח כזה מפאת הנדירות שלו בטבע. אומנם יש דיווחים צנועים בהיקפם, אבל באמת צריך לטרוח להגיע אליהם אם אתה ישראלי ממוצע שצורך את התקשורת המרכזית, וקודם לכן לא יכול היית להימלט מעוד ועוד דיווחים על השחיתויות לכאורה של נתניהו.
עכשיו צריך להוכיח אותן, זה כנראה משעמם בעיני התקשורת. אין עניין לציבור מסוים בקריסת האשמות, רק בהאשמות.
אחד מעורכי הדין העוסקים בנושא סיפר שאבא שלו שאל אותו: “מתי מתחיל המשפט”? “אבא, המשפט מתנהל כל יום”, הוא ענה. הפעם זו לא המצאה של דמיון פרוע. זה קרה באמת.
מי שרוצה לדעת יכול להקשיב לכמה גיבורי עיתונות שחברו יחד כדי לשדר את המתרחש במשפט באופן ישיר. נזכיר את שמותיהם כי מגיע להם ועוד איך: כנרת בראשי, אבי וייס, דוד פורר ואלי ציפורי, אשר יושב באולם בית המשפט ומעביר להם בכתב את המתרחש.
הם משדרים באינטרנט את מה שאומרים עדי התביעה, העדים שהביאה הקטגוריה כדי להוכיח שנתניהו אשם בקבלת סיקור אוהד, או בהיענות חריגה, ושוב ושוב מתברר שאין עדי הגנה טובים יותר מאשר עדי התביעה האלה.
מדוע שאר תושבי ישראל לא זכאים לשמוע את הדרמה הזו? היש תסריט מרתק יותר?
מדוע אבי וייס לא נמצא כל ערב באולפני החדשות כדי לחלוק את הידע האדיר שלו בפרשה המשפטית הזו, הן כאיש משטרה לשעבר והן כמומחה לטלקומוניקציה שהיא נושא ההאשמה?
העובדות המרתקות האלה מהמשפט נמצאות במינון מאוד נמוך בחדשות שאתם מקבלים למוח.
הסיבה ברורה לי: זה משחק לידיים של מי שלא מאמין להאשמות נגד נתניהו, ויותר מכך, זה מפריע לשלוותו של מי שרוצה לראות את נתניהו מורשע, ולא מעניין אותו עכשיו איך הוא יורשע.
השאלה אם יש אמת בהאשמות או שהן המצאות איננה השאלה העיקרית או שאלה בכלל בעיני הציבור הזה, שכל מה שמעניין אותו זה רק לא ביבי.
זו מחלה חברתית בעיני. אם מחפשים וירוס – זה הוירוס.
השבוע הוטחה בשפת הסימנים, שהיא שפה ברורה וצלולה, האשמה כלפי ח”כ עמיחי שיקלי. ח”כ שירלי פינטו מימינה טענה שהוא וירוס. טעות. שיקלי לא וירוס – הוא ויראלי. שיקלי לא וירוס – הוא החיסון. מצד שני, ברור שמשהו לא בריא מתחולל בהתבטאויות חברי הכנסת של ימינה. הם נדבקו בווירוס השנאה הלא רציונלית לנתניהו ולבוחריו, זאת אומרת לרוב העם היהודי היושב בציון.
יום לאחר שנתניהו יודיע על פרישתו הסופית, ניתן יהיה לומר קדיש על קואליציית השינוי
בעולם האקדמי בישראל טמון פוטנציאל לבניית גשר אל צעירים יהודים בארה"ב
התסמינים שלהם חמורים אפילו יותר מאשר ניתן היה לצפות. הדבר בא לידי ביטוי השבוע בראיון של חבר כנסת אחר מימינה, ח”כ יום טוב כלפון. הוא התראיין אצל אראל סג”ל במהדורת החדשות של ערוץ 20, והראיון הגיע לסערת רגשות. אחרי שח”כ כלפון האשים את סג”ל שהוא מציג תעמולה והוא שופר, אמר: “הרי אני נולדתי בחוץ לארץ כי העם הזה הוגלה לפני אלפיים שנה. למה? כי נלחמנו בתוכנו. שנאת חינם, וככה חרב בית המקדש”.
והוא אמר עוד: “איבדנו את המדינה הזאת לפני אלפיים שנה בגלל שנאת חינם, ואתם פה הנציגים של אותה שנאת חינם. כנראה שזה עבר בדנ”א, וזה הגיע אליכם”.
ובכן, בסיעה של שישה מנדטים יש אחת שמומחית לווירוסים ואחד שמומחה לדנ”א.
עם זאת, אני רוצה להעיר לח”כ כלפון, שכה רגיש לשנאת חינם, שהוא יושב בממשלה שכולה ועיקרה שנאת חינם. “רק לא ביבי” אלה מילים נרדפות לשנאת חינם.
אתה הרי יודע, ח”כ כלפון, שאתה יושב בממשלה שהמפלגות בה מחרימות את נתניהו חרם מוחלט. חרם זה אפילו יותר מסתם שנאה. נתניהו לא מחרים אותן.
אתה יושב בממשלה שתלויה לחלוטין בחברי כנסת ממפלגות ערביות, לא יהודיות.
אולי, אם אתה כל כך נזהר מלחזור על שגיאות ההיסטוריה, תזכור מה באמת הביא לחורבן: העובדה שאחד האחים היהודים שרבו ביניהם, אריסטובולוס והורקנוס, קרא לרומאים להיכנס לארץ היהודים, ונשען עליהם כדי להשיג יתרון על אחיו שהוא שנא.
את שנאת החינם הזו אנחנו רואים עכשיו בממשלה, במערכת החוק, ובמידה רבה גם בתקשורת שמתעלמת מהסיפורים הכי חשובים במשפט, כי הם לא משרתים את השנאה ועלולים להחליש אותה.
https://www.maariv.co.il/journalists/Article-876589
תגוביות:
1.כתבי החצר של הפרקליטות בערוצים 11 / 12 / 13 / מסתירים את מה שמתרחש במשפט.
זה הפוך מכל ההדלפות במשך 5 שנים של הפרקליטות לכתבי החצר.
2.יישר כוח למאיר עוזיאל. כתבה מהימנה כזאת לא קראנו מזמן מזמן במחוזותינו. תודה לך על שהרחקת אותנו מהרפש והחרא שזורק בן כזבית יומיום על נתניהו, זה שנתיים ברציפות, אף על פי שמר נתניהו מזמן מזמן איננו ראש ממשלה. כך עושי דברה של התקשורת, כמו אמנון אברמוביץ' המנוול, רביב דרוקר ימח שמו וימח זיכרו, והלז שמתקרא "פרשן מדיני", ומבזה את הכיפה שעל ראשו, הלא הוא ברוך קרא. הבעיה, היא לא רק שאני פוחד מהם בגלל שהם מתפרנסים משינאת חינם ועלולים להביא עלינו את הקץ כמו בחורבן בית שני, אלא אני פוחד עוד יותר שאם מר נתניהו ייצא זכאי במשפטו, הם עלולים להתאבד כולם בקפיצה ממגדלי עזריאלי או בתליה עצמית וקבורתם תהיה קבורת חמור.
3.דבר אחד אני לא מבין. איך אנשים אומרים שביבי אשם כשלא הוכח שהוא אשם? יש חזקת חפות! אני לא ראיתי סעיף אחד שהוא אשם בו בצורה חד משמעית. אתם לא חייבים לבחור בו.
אתם לא חייבים לאהוב אותו. אבל אשם כל עוד בית המשפט לא הכריע, הוא לא!
4.הוירוס היחיד בארץ זו השנאה שלכם לביבי. בינתיים הכל נראה פייק ענק! תראו איך התקשורת מחפה על הממשלה הנוכחית. היא מנת הדחף של הממשלה הזו.
5.אני עוקב אחרי משפט נתניהו ובאמת אני נאלץ לחפש איזכורים בנושא ואין. נעלם כלא היה. נעלמו העיתונאים שפמפמו ודיווחו מה שהפרקליטות רצתה שהם יוציאו. אבל עכשיו כשהם מבינים מה קורה במשפט הם ממלאים את פיהם מים…עצוב אבל זאת "העיתונות" כאן בישראל. אם זה לא משרת את האידיאולוגיה שלך זה לא קיים.
6.ח"כ כלפון הוא בסך הכל "שכיר חרב" נורבגי שנכנס לכנסת בכדי להקיא דף מסרים. מכה קטנה בכנף של הדמוקרטיה. נעבור גם את זה.
7.ככל שרואים יותר ויותר את המשפט העם רואה איך תפרו תיק שברובו אפשר היה לתפור גם ללפיד וגם לליברמן. הם עשו אותו הדבר. אבל הם בשמאל.
8.אכן כשניסיון ההפיכה באמצעות המשפט נכשל אז משתיקים את העדויות מההליך המשפטי ופונים מסלול אחר – הצוללות.
9.מאיר עוזיאל צודק לגבי המשפט, אבל לגבי הנזק הוא ממעיט. אלפי אנשים נמנעו להצביע לביבי בגלל המשפט ולכן השלטון הוחלף.
10.ה"משפט" הזה הפך להיות משפטה של התקשורת, הפרקליטות ומנדלשליכט…
11.כל ילד בכיתה ג' יודע שמדובר בפוטש פוליטי של מערכת המשפט המושחתת מכף רגל ועד ראש, כדי לתפור תיק לראש הממשלה הטוב ביותר מאז הקמתה בנימין נתניהו. צריך קצת אינטליגנציה וגם את זה אין לצאצאי הקפואים בפרקליטות.
12.יש הסתרה של המשפט מעיני הציבור ברוב אמצעי התקשורת המרכזיים וזה מוזר מאד. הוא כאילו לא קיים ולא מתקיים.
13.עדויות שקר אחת אחרי השניה מקריסות את התיק. לקרוא אצל moshik kovarsky פרויקט 315.
14.שלוחות אהרון ברק מחזיקות את כל הפוליטיקאים קצר. מערכת משומנת להפליא. בנט הבין את זה, עשה את התרגיל המסריח יום לפני הבחירות כדי לעבור את אחוז החסימה (לא כמו בבחירות הקודמות) וראו זה פלא – הפך נמר חברבורותיו – והפך להיות מנהיג השמאל.
15.כל מילה בסלע. עיתונאי המשפט מן השמאל בכלל לא מגיעים לסקר את המשפט. הם ניזונים ומדבררים את הפרקליטות. למשל יהודית תירוש שמתדרכת את קליגמן, קרא ואחרים ומספרת להם את ההיפך ממה שקורה במשפט באמת.
16.ביבי איש צדיק תמים היה בדורותיו.
17.צודק…עוד הוכחה להפיכה המשפטית.
18.המשפט קרס! עדים שקרנים! בסיס העברה הופרך! אין ראיות! רק ראיות כנגד שרים וח״כים אחרים!
19.נעשה לביבי עוול גדול. מתפלל שיזוכה באופן מוחלט.
20.זה לא משפט…זו תנועה משיחית שרואה ב"משפט נתניהו" את הגאולה, תכלית הקיום… במיוחד כשממשלת המוטציה המפלצתית מתקשה לעשות ולו דבר אחד טוב…כגודל הפדיחה – גודל הדבקות ב"משפט נתניהו".
21.כשמתחילה החקירה הנגדית והכל מתפוצץ להם בפרצוף, שקט מוחלט.
22.יש 2 מחלות קשות בישראל. הקורונה ופסיכוזת רק לא ביבי. מהקורונה אפשר להחלים. לפי התגובות הרבות כאן הפסיכוטים רבים או משוכפלים.
23.הכתבה אובייקטיבית ביותר. התעמולנים: דרוקר, אברמוביץ', דנה ויס, רינה מצליח, גליקמן, קרא ואחרים בשיטה של ג'וזף גבלס משתפים פעולה עם חונטה משפטית-בולשביקית, משטרה ופוליטיקאים המוחזקים בגרון, בהפיכה שלטונית!!!
24.אני לא נביא, אבל כשהתחילה הקורונה אמרתי שזה מהשמים הקדוש ברוך הוא מעניש אותנו על שלא הגנו על נתניהו אפילו בגופנו.
25.הבעיה והפתרון נמצאים אצל תומכי הימין. אם הם ייצאו לרחובות כפי שהשמאל עשה ולימין פוטנציאל להביא פי 3 מפגינים, כי אז הממשלה הזאת תיפול תוך יומיים. כל מה שהימין חייב לעשות זה להפגין נוכחות מסיבית בשטח ולהיות רועש לפחות כמו השמאל וכמובן בלי אלימות. שיפסיק לישון. גנבו פה לימין 4 מערכות בחירות ברצף ובתרגילים מכוערים. זה לא הגיוני ש- 65% מהציבור ימני ואין ממשלה ימנית!!!
26.מדוע השופטים לא מבקשים מהפרקליטות את האישור לפתיחת החקירה? השופטים צריכים לעצור את המשפט עד שהמסמך יוצג כראוי וכמו כן לעצור את המשך הבזבוז הכספי.
27.מאיר עוזיאל כמה שאתה צודק. משפט נתניהו הפך למשפט דרייפוס על סטרואידים. אנחנו זקוקים לעוד ועוד עיתונאים ומשפטנים שיחשפו את האמת הזאת ויאמרו עד כאן. יש לסיים את המשפט המגוחך הזה בזיכוי מוחלט ולהתנצל בפני נתניהו.
28.אמת סופה לנצח.
אהרון ברק שינה את שיטת המישטר בישראל ללא סמכות או רשות מהכנסת. שינוי שיטת המשטר הוסתרה באמצעות הגדרה מטעה שהפילה את כולם בפח. מה פירוש "מהפיכה חוקתית"? אין דבר כזה בדמוקרטיה! מה שבוצע זו הפיכה לא חוקית בדרכי מירמה. עד היום לא טיפלה הכנסת במעשה ההפיכה הלא חוקית, מפחד תפירת תיקים לנבחריה, כפי שמעידה כתבת גל"צ אילאיל שחר, שהם אמרו לה בעצמם.
כאשר איבד השמאל את השלטון בישראל, חשב ברק להעביר את השליטה הפוליטית אל מערכת המשפט ובכך לעקר את שלטון המחנה הלאומי שזכה בבחירות הדמוקרטיות.
לשם כך השתמש בשני חוקי יסוד (חוק כבוד האדם וחרותו וחוק חופש העיסוק) שהועברו בכנסת על ידי דן מרידור שהיה בקשרים עימו ואולי אף לבקשתו.
חוק כבוד האדם וחירותו וחוק חופש העיסוק הם שני חוקים אמורפיים ומחוררים שאיפשרו לשופטים להכניס לתוך החורים כל פסק דין שהיה ברצונם תחת הכותרת: כבוד וחופש.
מיד משהתקבלו חוקים אלה בכנסת הם שימשו קרדום לחפור בו את הקבר לדמוקרטיה הפרלמנטרית של מדינת ישראל היהודית.
כדי לייצר מערך של אנשים שיפעלו לעיקור כוחה של הממשלה תמך אהרון ברק בהצעתו של הרמן שוורץ, יהודי אמריקני, להקים את תוכנית המשפטנים אותה מממנת גם הקרן החדשה NIF.
התוכנית הכשירה משפטנים שהקימו את רשת אירגוני השמאל שפעילותם העיקרית היתה והינה עתירה בלתי פוסקת לבג"צ לצורך עיקור פעולות ומטרות הממשלה וביטול חקיקה לאומית של הכנסת.
"הדמוקרטיה הפרלמנטרית" נכבשה והפכה על פי הגדרת הכובשים ל"דמוקרטיה חוקתית".
הדמוקרטיה החוקתית יוצרה באמצעות פסק דין בנק המזרחי של ברק הנשמע תמים לחלוטין ולא כך הוא.
לישראל אין כלל חוקה, בדיוק כמו שלבריטניה אין ולכן היא לא יכולה להיות דמוקרטיה חוקתית.
חברי הכנסת לא הבינו כלל את שהתרחש מתחת לאפם ומכל מקום היה מאוחר מדי, כיוון שבית המשפט פסק שמעתה כל חקיקה תיבדק על ידי בג"צ ותיפסל אם לא תעמוד באמות המידה של הנאורים אותם הוא מייצג בלעדית. מעתה החל תהליך שכל חוקי הכנסת וכל מעשי הממשלה אולצו לעבור בדיקות "מידתיות" שונות ומשונות.
בכך הושלמה ההשתלטות הלא חוקית על מערכת המשפט והשמאל שאיבד את כוחו בכנסת העתיק את פעילותו הפוליטית לבג"צ ולמערכת המשפט באופן מושלם.
מדינת ישראל הפכה מדמוקרטיה פרלמנטרית בה הפרלמנט קובע את מהלכי המדינה, לדמוקרטיה חוקתית, בה בג"צ ומערכת המשפט קובעים את מהלכי המדינה.
מדובר בדיקטטורה, בה בג"צ ואנשי מערכת המשפט והיועצים המשפטיים הנטועים בכל מקום, הם הקובעים בכל נושא פוליטי בו אמורה לטפל הממשלה, ללא יכולת לפטר או להיפטר מהם כאשר העם אינו מרוצה מתפקודם ומעשיהם.
סימוכין:
1.הכתבת המדינית של גלי צה"ל מספרת על תמיהתם של השרים על המינוי של עו"ד שי ניצן אך חוששים להצביע נגד, "זה עלול לסבך אותנו. אנחנו חוששים מחקירה בענייננו. יזכרו לנו וזה רק יסבך אותנו", אומרים השרים בשיחות הסגורות.
http://www.inn.co.il/News/News.aspx/243878
2.מרידור אמר לפני הטקס: "זהו יום משמעותי עבורי. ברק השפיע על מערכת המשפט ועל החברה הישראלית. אנשים ברמה הזו לא מוצאים כל יום. יש מעטים כאלה בעולם וצריך להתגאות על כך שיש אדם כזה בתוכנו".
http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/479/173.html
3.ארי שביט בראיון עם אהרון ברק:
שביט: יצרת דמוקרטיה חוקתית שהכנסת כלל לא התכוונה אליה!
ארי שביט לאהרון ברק: חשבת שאתה הופך באותו יום לאחד מהאבות-המייסדים של הדמוקרטיה הישראלית?
"בעצם מה שאתה אומר הוא שבית המשפט העליון יצר ב-95' את הדמוקרטיה החוקתית הישראלית על סמך החלטה של הכנסת, שהכנסת לא היתה מודעת לחלוטין למשמעותה".
http://www.mqg.org.il/%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%94%D7%91%D7%99%D7%AA/%D7%90%D7%94%D7%A8%D7%95%D7%9F%D7%91%D7%A8%D7%A7%D7%99%D7%93%D7%99%D7%A2%D7%94%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99%D7%AA/tabid/351/Default.aspx
4.מי אתה דן מרידור?
-בכנסת ה-12 כיהן כשר המשפטים. בין השנים 1988–1990 לקח חלק במאמץ לחקיקת שני חוקי יסוד שנחקקו בשנת 1992.
-בסוף כהונתה של הכנסת ה-14 פרש מרידור מהליכוד ואף הכריז על כוונתו לרוץ לראשות הממשלה נגד בנימין נתניהו, אולם לבסוף חבר ליצחק מרדכי, רוני מילוא ואמנון ליפקין-שחק והיה ממייסדיה של מפלגת המרכז, שמטעמה נבחר לכנסת ה-15. בכנסת ה-15 כיהן כיו"ר ועדת החוץ והביטחון של הכנסת.
-בשנת 2002, לקראת סוף כהונתה של הכנסת ה-15 חזר מרידור לליכוד.
-הוא נתמנה לעמית בכיר במכון הישראלי לדמוקרטיה. (מכון של השמאל- ל).
-מרידור הביע תמיכה בקדימה בבחירות לכנסת ה-17.
-ב-9 בנובמבר 2008 הודיע על חזרתו לליכוד.
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%93%D7%9F_%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A8
5."מרכוס הקים את המכון הישראלי לדמוקרטיה ב- 1991. אולמרט-טורבוביץ-ברק והרפורמה הפוליטית ש- "מרכוס רוצה". אריק כרמון, שהתחזה לפרופסור, הוא נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה".
http://www.news1.co.il/Archive/002-D-18970-00.html
6.פרופ' דיסקין על חקיקת 2 חוקי היסוד על ידי הכנסת: "לדעתי חברי הכנסת נמנעים מלחוקק את החוקים המתאימים שיבטלו את השפעת חוקי היסוד חוק כבוד האדם וחוק חופש העיסוק, כמו גם את כל התוספות שחוקקו בהמשך על ידי חברי הכנסת שלא הבינו כלל לאיזו צרה הם מכניסים את המדינה במעשיהם, שכן החוקים הללו שימשו לחיסול שלטון הממשלות בישראל ולחיסול החופש של הכנסת לחוקק כרצונה וכחוק, בתור מייצגת ונבחרת של הציבור".
7.תוכנית המשפטנים שמניבה את יבולי השמאלנים ששובצו כולם בשקט בשקט במערכת המשפט ב – 30 השנים האחרונות ובמקביל שובצו באירגוני השמאל של הקרן החדשה במימון זר לצורך עתירות לשותפיהם בבג"צ. (בתמיכת אהרון ברק והקרן החדשה).
פרס הרמן שוורץ למשפט וצדק חברתי
הקרן החדשה לישראל מעניקה אחת לשנה פרס בתחום קידום זכויות האדם וצדק חברתי בישראל: "פרס הרמן שוורץ למשפט וצדק חברתי" (מייסד קרן המלגות למשפטנים של הקרן החדשה לישראל). מטרת הפרס היא לעודד עשייה בכלים משפטיים לקידום זכויות האדם והצדק החברתי בישראל.
http://nif.org.il/programs/herman
http://www.law.tau.ac.il/Heb/_Uploads/dbsAttachedFiles/ziv-schwartz-heb.pdf
ועדת חקירה להתנהלות מערכת המשפט והמשטרה – עכשיו
רק ועדת חקירה שתחשוף אך התחילו בלי אישור מהיועץ הכל תפור
קטסטרופה. עם של חסרי חינוך שלא מוכנים לתת לאף אחד לדבר. זו פשוט קטסטרופה איומה. אין מי שיחנך את העם הזה בגלל זה הוא ירד יום אחד לטימיון… קיבינמט, לפי רוחו של יאיר נתניהו, תנו אחד לשני להתבטא. אתם לא יותר חשובים מהפרופסור הזה שרוצה להגיד כמה מילים ואתם לא נותנים לו. ממש חצופים. ממש פרימיטיביים באיצטלה של אינטלקטואלים. אבלמ בכל זאת פרימיטיביים.
משה ברנט, אם הייתה יודע מה פרוש שם המשפחה שלך? אולי הייתה שורף פחות מילים. אבל אתה מדבר בלי הפסקה רק כשמפריעים לך אתה מפסיק אבל להגיד במשך 15 דקות שהיקשבתי לך, לא אמרת כלום. לא יודעת מה בדיוק יש לך בידיים נגד המשפט של ביבי ולמה אתה באמת חושב שזו תפירת תיקים אין לי מושג. אבל אדם שאישתו מנהלת אותו ואת המדינה לא יכול להיות ראש ממשלה ולא יכול לשבת בכנסת. נקודה
דוקטור משה ברנט
אתה איש גדול ,ענק אין לי מילים כמה התרגשות לקרא את אשר אתה אומר באומץ רב
אני מסתובב בחיי היום יום שלי סהרורי כאשר במוחי ובתוך ליבי שוכנות בדיוק המילים
והמשפטים שאתה אומר ובכל יום אני תוהה האם אף אחד לא רואה את זה? האם אף אחד לא מבין את זה?
אולי זה רק אני האדיוט שלא מבין ?
דוקטור משה ברנט, גרמת לי שוב להרגיש טוב עם עצמי ושאני לא אידיוט והכנסת בי חשק להירתם , להילחם,
להפגין , לפרסם ברשתות ( כי ערוצי התעמולה לא יתנו ) ולהפיץ את המסר בעם כמה שיותר ולא להתבייש
אלה בגאווה.
תודה
ניר משולם
יש מאבדת את אופייה ממדינת הלאום היהודי , מדינה יהודת ודמוקרטית והופכת למדינה טוטליטרית וחלק מאזרחיה. כל מה שקשור במסורת או דת מוצא מן המחנה. זאת אפילו לא מדינת כל אזרחיה. מבלי להכנס לימין או שמאל, אשכנזים או ספרדים ואפילו לא ימין או שמאל. רוב העם הוא ימין מדיני ושמאל חברתי ואין כמעט מפלגה שמייצגת קו כזה. בנושא הפוליטי רוב אלה תומכים בהיותה של מדינת הלאום היההודי מיוצגים על ידי מפלגות הימין. ואלה הרואים במדינה מדינת כל אזרחיה מיוצגים ברובם על ידי מפלגות השמאל. לא משנה מי יעמוד בראשות מחנה הימין תמיד הוא יהיה מושא ללעג במקרה הטוב. אני מבקש להזכיר כיצד מחנה השמאל התייחס לז'בוטינסקי, שרון ואף נתניהו בקדנציה הקודמת. טרוריסטים, רוצחים, מושחתים. רק מי שהתיישר זכה ל "אהבה" כמו בגין ושרון. ההתקפות על המועמדים הבאים כבר החלו. יוסי כהן , ישראל כץ וניר ברקת על הכוונת של התקשורת, המשטרה והפרקליטת.