כיצד זה שאהרון ברק עדיין מושך בחוטי בית המשפט ומה באשר להמשך דרכו של בנימין נתניהו?
רבות נכתב ונאמר אודות 'עסקת הטיעון' של בנימין נתניהו בתיווכו של אהרן ברק, שפרש לפני כ-16 שנים, ועדיין שולט שליטה מוחלטת במערכת המשפט. ההתערבות וההדלפה מהפרקליטות באה כדי לסנדל את ראש הממשלה לשעבר ולהביא לידיעת כולם שהוא מוכן לעסקת טיעון, ולציירו 'כמי שחושש שיורשע בעבירה חמורה יותר שגם אותה לא ביצע'.
אולם מעל הכול ולפני הכול זו הודאה גלויה של כל הנוגעים בעניין, מברק ועד אחרון ה'חונטאים', כן, התיקים תפורים. הכול הצגה כאילו יש כאן תיקים באלפים, הוספנו ברגע האחרון גם צוללות, אבל נוריד את הארנקים והחריטים, ניישר ונגהץ פה, את הקלון נותיר, והמטרה האחת שעליה אנו מתעקשים: הדחתו של נתניהו מהפוליטיקה, עליה אנחנו לא מוותרים.
בכל מדינה דמוקרטית נורמלית, מתוקנת, המסקנה הראשונה, המתבקשת מאליה, הייתה להעמיד לדין את הקושרים והתופרים. רק במדינת ישראל שבה שום גילוי על התנהגות המערכת המשפטית כבר אינו מפתיע, עוברים על כך לסדר היום ודנים בעיקר בדבר הצדדי, בעסקה עצמה, ולא בחשיפה המשמעותית הרבה יותר, שכיום כבר ברורה וגלויה לעיני כל: ההודאה באשמה על תפירת התיקים כדי לחולל הפיכה שלטונית.
האם נמצא בסל העבירות עונש על 'הדחה מהפוליטיקה'? ממש לא. שהרי זו המצאה ישראלית מבית היוצר של המתפרה ברחוב צלאח א דין שמכלה את ימי העבודה בתפירת תיקים לצורך אג'נדות פוליטיות, בלשונו של ריבלין אלה הם 'כנופיית שלטון החוק'.
יכולתה הבלעדית של מערכת המשפט לתפור תיקים ולקדם אג'נדות פוליטיות, שואבת את כוחה מהמהפכה החוקתית ובלשון מדויקת המהפכה הדיקטטורית שביצע אהרן ברק בשבתו כנשיא בית המשפט העליון, שביטלה למעשה את 'הפרדת הרשויות' והעניקה לרשות השופטת את השליטה המלאה במדינה.
מסע עממי
מסע ההמונים לאיסוף כספים הוא למעשה המחאה הציבורית הגדולה והעוצמתית נגד תפירת התיקים, נגד הרדיפה האכזרית והשפלה, נגד הניסיון הדיקטטורי לשלול מהמוני אזרחים את זכותם לבחור את מנהיגם. פשוט הזדהות וסולידריות עם הכאב, עם המאבק הצודק שלנו למען הדמוקרטיה ונגד הדחת ראש ממשלה באמצעות רדיפה משפטית צבועה.
זעקות האנטי של השמאל נגד פשוטי העם שתורמים מכיסם להגנה המשפטית, ודאגתם מכמירת הלב לגורלם של אותם 'עניים', כה אופיינית לאותו ציבור חסר כל ערכים מינימליים, של צדק, ויושר.
ללא בושה רוצים חברי ה'משפחה' הכוללים לא רק את שופטי בג"ץ, אלא גם את אנשי הפרקליטות (בני דודים למשפחה) להלביש לנתניהו מלבד סילוקו מהחיים הפוליטיים, אות קלון לכול ימי חייו, לסדר בבית המשפט את מה שלא סודר לטעמם בקלפי. כדי לדעת עד כמה הצעה זו היא גרועה, צריך לשמוע את השמאלנים שדוחקים בעסקה, שמבקשים לחוקק את חוק נתניהו, תחילה עסקה עם קלון, ואז 'נברא' חוק פרסונאלי ' שנתניהו לא יוכל יותר לשוב. הם פשוט רוצים לפגוע במורשת המפוארת שלו.
אהוד אולמרט הורשע בארבע עבירות של מרמה והפרת אמונים כאשר נטל מעטפות דולרים, וסיים ללא קלון, וטווי הקנוניה של תיקי התפירה, אותו ממסד משפטי , שהינו גוף פוליטי שפועל רק להשיג את מטרותיו הפוליטיות, יודעים שמבחינה משפטית עובדתית אין דרך להרשיע בתיק 4000 איש ציבור, בשום ממשל דמוקרטי בעולם לא נחקר ראש ממשלה בגלל היענות חריגה לסיקור אוהד. לא זו אף זו, שאתר וואלה היה נגד בנימין נתניהו. ככול שעולים לדוכן העדים עדי התביעה, הם מנפצים את האשמות אחת לאחת.
אהרן ברק 'התוודה' כי הוא מוכן לעסקה מאחר ונתניהו היה מגדולי המגינים על מערכת המשפט הישראלית. כלומר עשה לו מחווה לזכר ימים עברו. ומה אם נתניהו לא היה מגן מערכת המשפט? מה היה אז דינו?
בראש מורם
אבל בנימין נתניהו חייב להמשיך הלאה. נכון ,הימים קשים. בדרך אדם מאבד שבע נשמות, לא אוכל ולא ישן, ואי אפשר לדעת מה תהיה התוצאה בסוף. אם הפרקליטים של נתניהו שוקלים עסקת טיעון, זה אומר שאינם בטוחים מה יפסוק בית המשפט. למשל תיק 1000 שבו יש חשד לקבלת מתנות בתמורה לזה שנסע מירושלים לתל אביב כדי לנסות לעזור באיזה עניין. שופט יכול לומר שהעזרה הוגשה כי קיבל מתנות. שאלה נוספת היא האם יהיה שופט כלשהו מספיק 'אמיץ' להוריד את הקלון לאחר שאהרן ברק פסק עליו? ובכן, קשה להאמין. אלא שלקבל קלון ללא צדק, לאחר שסרקו את בשרו במשך שנים רבות, לאחר ההפיכה המשפטית, אסור בתכלית. המוני תומכיו מביטים עליו, על משפטו והם רוצים שהרוע ינוצח.
לא היה כלום, אז מן הראוי שלא יהיה כלום, ועל הסנגורים לעבוד ימים כלילות ולרסק עד דק את האשמות כולן. לפעול ככול יכולתם להפר את מסע הציד המשפטי המושחת והזדוני, במטרה להחליף שלטון. מי שלא נלחם בזה, שותף לזה.
אסתר שניאורסון-גרי היא פובליציסטית, משוררת, סופרת וד"ר להיסטוריה.
עקבו אחר ׳מידה׳ גם ברשתות החברתיות:
שלום ולא להתראות / דוד ברמן
איש כאן לא יזיל דמעה עם דיקטטור כמו שליט צפון קוריאה ימות, כך לא מגיע לספוד לדיקטטורים מבגץ. אין כאן הבדל בין האישי והציבורי, אלו לא רק "הבדלי דעות". עם יאיר לפיד או ניצן הורוביץ ימותו, אין לי בעיה שיכבדו אותם אז, הם יריבים קשים, אך משחקים במגרש הפוליטי הלגטימי. הקימו מפלגה ומקבלים מנדטים בבחירות
מותה של מירי נאור שהחזיקה בתואר נשיאת בית המשפט העליון, גרם לפרץ של מחול צביעות, שצריך לתת אליה את הדעת. הספדים משמאל, זה מובן, היא הרי הייתה ראש ממשלה בפועל של השמאל, בשבתה על כס הדיקטטורה בבגץ. מירי נאור הייתה פוליטיקאית שמאלנית על מלא. והשמאל מתגמל יופי את חייליו.
הספדים מימין, אפילו מאולצים, אינם מתקבלים על הדעת. שאיילת שקד נשנקה בדמעות בהספד, מגלה בפעם המי יודע כמה שהיא תמיד הייתה פייק ימין, היא כאילו "נלחמה בבגץ" כאשר בפועל הייתה "חברה קרובה שהתכתבה כל שבוע עם חיות".
איפה הפרדת הרשויות? מה זה שופטים מתכתבים לפוליטיקאים, ועוד לשר הממונה ? איפה להב 443 והפשפשים ? תיראו מופתעים. הצטרפותה לממשלת העיוועים הזאת גילה זאת לכולם, שבנט שקד הם הנוכלים הכי בזויים במערכת.
מירי נאור הייתה עוכרת ישראל, דיקטטורית ואכזרית. לא חמלה על אף אחד מהצד היהודי. רק על מסתננים וערבים וטרוריסטים ותומכיהם. את חוק הגיוס היא פסלה שהכניסה את המערכת לסחרור עד היום. פסלה חוקי מסתננים. את תושבי עמונה היא גירשה באכזריות סדיסטית בגין החרגה של 30 סנטימטר בנייה! גם זה ללא הוכחת בעלות פלסטינית.
אישה רעה ומעל הכל דיקטטורית שפלה, שרדתה בעם ללא כל סמכויות אמיתיות רק כי המשטרה מצייתת לדפים שהיא מנפיקה הנושאים כותרת שקרית "פסקי דין". האלימות הלגלית בידיים שלהם, וזו סיבת הקיום היחידה של כנופיה וחונטה זו.
ח"כ בצלאל סמוטריץ העז לומר את האמת ואמר בין השאר, ולדעתי עוד היה עדין איתה, "אזכור את מרים נאור כמי שהתעקשה להרוס את הבתים בעופרה ובעמונה ובנתיב האבות…אזכור אותה כמו שביטלה את השתתפותו של שופט עליון כנציג סגל א. בטקס ממלכתי שהממשלה החליטה על קיומו לציון 50 שנה לשחרור חבלי המולדת ביו"ש. כמי שפסלה את חוק הגיוס והכניסה אותנו לטרללת שנמשכת עד היום. בקיצור, עוד נשיאה אחת בשרשרת נשיאים מאז אהרון ברק שהחריבו מוסד מפואר…"
מאז השמיים נפתחו עליו, מי שיצא נגדו זה האייטולה הראשי, הפוליטיקאי הבכיר, אהרן ברק בעצמו, "המרחם על סמוטריץ על חוסר אנושיות", אני מעדיף את סמוטריץ שמרחם על רחמנים ואכזר לאכזרים, מאהרן ברק שהכל הפוך.
אהרן ברק הפוליטיקאי הבכיר, כפי שהתגלה בתמיכתו בעסקת הטיעון לביבי ( שאגב חלקו גדול בגידול המפלצת הבגצית למימדיה הנוכחים שכעת מתהפכת עליו ) מה היה הנימוק של ברק "ביבי היה מגדולי מגיני מערכת המשפט" במילים אחרות "הוא מאנ"ש, היו לו הדעות הנכונות צריך לתגמל אותו" כי לעולם לא היה שמה שיקול חוקי או לא חוקי, רק משלנו או לא משלנו.
והסיבה שברק כעת תוקף את סמוטריץ הוא גם כי הוא חושב על ההספד שלו ביום שימות, ורוצה לוודא שאיש לא יעז לבקר אותו אז… על תדמה לעצמך מר ברק, אני אהיה גם אז ב"ה, ונכתוב בדיוק מה שאנו חושבים עליך, בעצם כבר נכתב גם פה עכשיו..
במדינה קצת נורמלית אהרן ברק ומירי נאור וכל חברי החונטה, היו מסיימים בכלא. על עושק הדמוקרטיה, על עבריינות קשה וכבידה נגד שלטון החוק האמיתי, על הרס העם היהודי. לא זכינו לראות את הצדק נעשה מול החונטה. ואיזה חבל שהיא מתה לפני זה וזוכה להלוויה מכובדת.
איש כאן לא יזיל דמעה עם דיקטטור כמו שליט צפון קוריאה ימות, כך לא מגיע לספוד לדיקטטורים מבגץ. אין כאן הבדל בין האישי והציבורי, אלו לא רק "הבדלי דעות". די להיות נאיבים. איזה עם בריא מבכה את רודניו ?
עם יאיר לפיד או ניצן הורוביץ ימותו, אין לי בעיה שיכבדו אותם אז, הם יריבים קשים, אך משחקים במגרש הפוליטי הלגיטימי. הקימו מפלגה ומקבלים מנדטים בבחירות.
אבל מי שהייתה דיקטטורית ורדתה בעם ותמיד לכיוון נגד היהדות, איננה ברת פלוגתה לגיטימית, ועצם זה שגם חלקים בימין לא מבינים את זה לעומק ומבקשים "שכשהגופה חמה, זה זמן להיות ממלכתי ולחבק את המשפחה" מראה עד כמה עמוק חדרה לתוכנו תודעת האסקופה הנדרסת תחת בגץ.
כפרפרזה המוכרת עם ישראל יכול לצאת מגלות, אבל הגלות לא יצאה מעם ישראל.
מועתק מפה – https://www.jdn.co.il/articles-and-opin … edArticles
אמת מוחלטת
די לשלטון הרודני של הבג"ץ האייטולי
אוי לגלות בארצנו
גאולה עכשיי
מרים נאור (מירל'ה לדברי הדיקטטור ושודד הים המשפטי אהרון ברק) עשתה נזקים בלתי הפיכים כמו כל שאר עורכי הדין המתקראים שופטים ובחרו את עצמם בעצמם באמצעות ועדת הדילים האפלה שלהם וועדת השתיים העוד יותר אפלה שלהם – ויושבים בבג"צ ומחוקקים לנו באמצעות פסקי דין חלולים ומקוממים הפוגעים במדינה לנצח.
כל כך הרבה נזקים הם עושים כל יום לעם היהודי האומלל ולמדינתו היחידה והקטנה והמותקפת והמאויימת לטובת הערבים שלהם יש עשרות מדינות ענקיות סביבנו – בתואנת שקר ושווא שהערבים הם מסכנים כי הם מיעוט.
חה חה חה. עוד מיעוט כזה ואבדנו. מאות מיליונים שרוצים לכלותנו ויושבים הכסילים ומלהגים שטויות והמצאות שלא יאומנו לרעתנו.
מציפים אותנו באפריקנים ומאלצים אותנו לדאוג להם כאילו אין לנו דאגות משל עצמנו וכאילו אין לכל הפולשים גנבי הגבול האלה מדינה משלהם וכאילו יש מקום במדינה הפיצפונת הזאת לכל מיני עמעמים. עוזרים להקים פה מדינה צלבנית חדשה ומדינה מוסלמית ערבית נוספת כדי שהיהודים יברחו מכאן שוב לגלות המסוכנת עוד יותר.
כל השופטים האלה עם ההשוואות הרמאיות כאילו אנו כיהודים צריכים וחייבים לתת לפולשים אפריקנים ואחרים מדינה חליפית כשיש להם מדינה משלהם ומקומם בה ותפקידם לשנות שם מה שלא מוצא חן בעיניהם ולא לפלוש ולהציף מדינות אחרות לא להם. (הם מתעלמים מהעובדה שליהודים לא היתה מדינה כשהם ביקשו להיות פליטים ולברוח מסכנות – מה שלא קיים כשמדברים על פולשים למיניהם שמצאו פה קייטנה על חשבון היהודים).
כל האפריקנים האלה הם פושעים אפריקנים. (רק לפושע אפריקני יכולים להיות 5000 דולר לצורך פלישה לא חוקית וגניבת גבול למדינה לא לו).
וכל הצביעות של נאור ושותפיה שם בבג"צ כשהם כותבים שיש לתת לפושעים האלה מקלט ולא להוציאם מפה מתבטאת בכך שנאור לא קמה ואמרה את האמת, שהיא, שהפולשים האלה אינם יכולים להיחשב בישראל כמבקשי מקלט בכלל כי מדינתם אינה גובלת בישראל. החוק אומר שפליט הוא אך ורק מי שברח ממדינתו למדינה הגובלת עימה. אך ורק. כל דבר אחר הוא פלישה והסתננות לא חוקית.
הם ברחו למצרים ובה יש מחנות פליטים של האו"ם ושם הם היו פליטים וצריכים להישאר.
אבל נאור ושותפיה הצבועים דיברו על החוק הבינלאומי (עוד שקר גדול) ואז התעלמו ממנו.
איזו זוועה של מערכת משפט.
אנחנו חיים בעולם השקר ובסדום ועמורה.
******************
כך ניצחו הקרן ובג"צ את הממשלה ופתחו את השערים למסתננים
למדינה לא נשאר אמצעי הגנה ולו הפעוט ביותר. מאז גם בוטל החוק למניעת הסתננות. כך מתנהלת המדינה. לקרוא ולא להאמין.
כך ניצחו הקרן ובג"צ את ממשלת ישראל ,ופתחו את שערי ישראל להצפה של מסתננים מכל העולם בלי שלמדינה נישאר אמצעי הגנה ולו הפעוט ביותר.
בג"צ שיתף פעולה עם המניפולציות של אירגוני הקרן והחרים מידי ממשלות ישראל את כל אמצעי ההגנה על המדינה וחשף אותה לחיסול מהיר!
חובת הכנסת לבטל מיד את חוק כבוד האדם וחירותו,ו להשיב את יכולת המשילות לממשלה ולממשלה בלבד. בג"צ יושם במקומו -בית משפט בלבד!
תחוסל ממשלת העל המעוותת את הפרדת הרשויות ומנהלת מדיניות מופרעת שמחסלת את המסד עליו נוסדה מדינת היהודים הקטנה.
מסתבר כי לא רק תופעת ההסתננות גורמת לגדילת האוכלוסייה האפריקאית, אלא גם ריבוי טבעי מהיר. אחות במחלקת היולדות של ברזילי סיפרה השבוע כי לא מעט מסתננות מגיעות לפתחה…קצב הלידות נמצא במגמת עלייה…
ממפעלות "הקרן לישראל חדשה". סיוע מסיבי להצפת ישראל במסתננים. אלה שתומכים בעדאלה, באנרכיסטים, במוסרי המידע (ברובו המכריע שיקרי) לגולדסטון, ממומנים על ידי גוף אנטי ציוני בעליל שפועל נגד מגילת העצמאות ורעיון "בית לאומי ליהודים בארץ ישראל" בצורה אקטיבית, שפועל עם מערכת משומנת של יחצ"נות ,ומקבל גיבוי ציבורי ואחר מפרסונות פוליטיות ומשפטיות.
הנזק שגרמו וכבר מתגלגל הינו בעתיד הקרוב נושא להיסטוריונים שיחקרו את "מדוע קרסה מדינת ישראל כמדינת הלאום היהודי".
הכל באשמת השופטים שמנעו בכל כוחם חקיקה וסילוק הפולשים האלה:
צפו בכתבה של ערוץ 2 עם דני קושמרו. מזעזע מה עושה בג"צ לישראל. מרים נאור ושותפותיה הם שגרמו לכך.
https://www.youtube.com/watch?v=T16AShh4ZcA
"המדינה זולגת מבין האצבעות ולא נראה לי שמישהו עושה משהו", סיפר בתסכול חייל מילואים ותיק שנקלע לזרם המהגרים הבלתי פוסק ממצרים לישראל, שמזכיר אולי כל דבר אחר מאשר התנהלות בגבול בינלאומי. אחרי הליך קליטה קצר הם מועברים באוטובוסים כתל אביבים חדשים, ומספרים: "כל אריתריאה רוצה לבוא לישראל"
ד"ר גיא בכור
לאחר שלא הצליחו להכניס לפה מאות אלפי פלסטינים, בונים עכשיו הגורמים מחוץ ומבפנים, אלו המעוניינים בחיסול המדינה היהודית על הגירת מאות אלפי מוסלמים מאפריקה לתוך ישראל. לא מלחמה על הגירה לישראל לפנינו, אלא מלחמה על המשך הרוב היהודי בישראל.
כאשר פרסמנו בג'יפלאנט כבר בשנת 2007, עם ראשית התופעה, את חלום הבלהות הנשקף לישראל מאפריקה, נדהמו אז רבים. היום, כשהחיזיון הזה כבר התממש (אז הגיעו 400 מהגרים בחודש מאפריקה, כיום כ-4,000 בחודש), אני מבין שגם אני הייתי נאיבי באותו מאמר, ולא ראיתי את עומק התמונה, שכרגע נפרשת לפנינו. אז סברתי שמדובר בעיקר בהגירה לשיפור החיים של אפריקאים, כמו ההגירה ממקסיקו לארצות הברית, אך כיום נראה שהתמונה, אבוי, יחודית למדינת ישראל.
נכון הוא, שמליוני אפריקאים היו רוצים להגר לישראל כדי לשפר את חייהם, אך מתברר שבישראל יש גורמים הרוצים בדרך זו לשנות את המאזן הדמוגרפי של המדינה. זה לא רק שפה העגל רוצה לינוק, אלא שיש כאן גם גורמים הרוצים להניק. לאחר שלא הצליחו להכניס לפה מאות אלפי פלסטינים, בונים עכשיו גורמים אלה על הגירת מאות אלפי מוסלמים מאפריקה לתוך ישראל. לא מלחמה על הגירה לישראל לפנינו, אלא מלחמה על המשך הרוב היהודי בישראל.
שורה של עמותות, ארגוני מתנדבים ואחרים מעודדים את ההגירה האפריקאית הזו לישראל. מכוונים אותה עוד ממדינות המוצא, שומרים עליה, שלא תתקל בקשיים בסיני, ומאפשרים לה בית חם בישראל. הם הוציאו ומוציאים את השמועה באפריקה שישראל היא גן עדן, וכי אפשר להגיע אליה ברגל. לא מהגרי עבודה לפנינו, ולא פליטים, אלא מוסלמים אפריקאים-ברובם, המגיעים לכאן כדי להשתקע, ולא לעזוב עוד לעולם. כאשר אמרנו במאמר המקורי משנת 2007 "מחפשי עבודה" הרושם שנוצר היה שהם יעבדו ויחזרו. לא, הם מתכוונים להישאר בישראל, ארצם החדשה.
המספרים: לפי נתונים רשמיים של מדינת ישראל עומד קצב המהגרים המוסלמים מאפריקה על כאלף איש בשבוע (זה היה מצב בחודש האחרון), כמעט 4,000 איש בחודש, וזו הכפלה של התמונה מלפני כמה חודשים. כיוון שאין מישהו שיודע בדיוק כמה מהגרים כאלה יש כבר בישראל, נעות ההערכות (מגורם מוסמך) בין 80-120 אלף מהגרים אפריקאים הנמצאים בישראל.
דרום תל אביב הפכה לסודאן הקטנה, באילת המהגרים, הגרים בדירות שכורות ובשכונות שלמות, הם כבר כ- 20% מהאוכלוסיה, וכך המצב בשכונות חלשות במרכז הארץ. בכל מקום בצידי הדרכים בארץ צועדים המהגרים החדשים. הם סוקרים את ארצם החדשה, נהנים להביט בעושרה, עושרם.
לכו לראות את המחזות המדהימים באילת, עיר שנכבשה בידי המהגרים, איך נוספים אליהם עוד עשרות ומאות מהגרים חדשים כל לילה. הם מגיעים לאילת, ניגשים על הבוקר לסניף משרד הפנים, שם הם מקבלים אישורי שהייה של מדינת ישראל, ומכאן הם חופשיים להתחיל לעבוד בכל הארץ.
ומהי תוכניתם הנרקמת בחשאי של אותם ארגונים ל"זכויות אדם"? כאשר המספרים יגיעו לרבע מליון או חצי מליון, ואנחנו מתקרבים לכך, יעלו הגורמים האלה מעל פני המים, יפנו לבג"ץ ולמוסדות האו"ם (האו"ם כבר מתערב בכך אצלנו), בדרישה שישראל תעניק למהגרים תושבות ואפילו אזרחות, כמקובל במערב. בכך יזנק אחוז המוסלמים בישראל באופן מיידי ל- 30-35% על כל המשמעויות הדמוגרפיות שיכולות להיות לכך.
בהיותם תושבים, ואחר כך אזרחים, יוכלו האפריקאים להביא לכאן, באופן טבעי, את בני המשפחה שלהם, והמספרים יוכפלו. ומי שלא רצה את היהודים באוגנדה, תבוא אוגנדה לישראל.
בהיותנו מדינה זעירה, התהליכים האלה יקרו מהר מאוד, יותר מהר מאשר באירופה.
בכור: השמאל הקיצוני מעודד הבאת מסתננים לישראל מתוך תוכנית לשינוי המאזן הדמוגרפי.
ד"ר גיא בכור טוען שהמזימה היא להפוך את ישראל למדינה עם אחוז מוסלמים גבוה, ובכך לחסל את הריבונות היהודית.
כאשר המספרים יגיעו לרבע מיליון, יפנו לבג"ץ ולמוסדות האו"ם, בדרישה שישראל תעניק למסתננים אזרחות ישראלית.
הכוונה לשנות את ההרכב הדמוגרפי של ישראל
מהי תוכניתם הנרקמת בחשאי של האירגונים ל"זכויות אדם"?
מאת ד"ר גיא בכור
כאשר פרסמנו בג'יפלאנט כבר בשנת 2007, עם ראשית התופעה, את חלום הבלהות הנשקף לישראל מאפריקה, נדהמו אז רבים.
היום, כשהחיזיון הזה כבר התממש (אז הגיעו 400 מהגרים בחודש מאפריקה, כיום כ-4,000 בחודש), אני מבין שגם אני הייתי נאיבי באותו מאמר, ולא ראיתי את עומק התמונה, שכרגע נפרשת לפנינו.
אז סברתי שמדובר בעיקר בהגירה לשיפור החיים של אפריקאים, כמו ההגירה ממקסיקו לארצות הברית, אך כיום נראה שהתמונה, אבוי, ייחודית למדינת ישראל.
מיליוני אפריקאים היו רוצים להגר לישראל כדי לשפר את חייהם, ומתברר שבישראל יש גורמים הרוצים בדרך זו לשנות את המאזן הדמוגרפי של המדינה.
זה לא רק שפה העגל רוצה לינוק, אלא שיש כאן גם גורמים הרוצים להיניק.
לאחר שלא הצליחו להכניס לפה מאות אלפי פלסטינים, בונים עכשיו גורמים אלה על הגירת מאות אלפי מוסלמים מאפריקה לתוך ישראל.
לא מלחמה על הגירה לישראל לפנינו, אלא מלחמה על המשך הרוב היהודי בישראל.
שורה של עמותות, ארגוני מתנדבים ואחרים, מעודדים את ההגירה האפריקאית הזו לישראל.
הם מכוונים אותה עוד ממדינות המוצא, שומרים עליה שלא תיתקל בקשיים בסיני, ומאפשרים לה בית חם בישראל.
הם הוציאו ומוציאים את השמועה באפריקה, שישראל היא גן עדן, וכי אפשר להגיע אליה ברגל.
לא מהגרי עבודה לפנינו, ולא פליטים, אלא מוסלמים אפריקאים-ברובם, המגיעים לכאן כדי להשתקע, ולא לעזוב עוד לעולם.
כאשר אמרנו במאמר המקורי משנת 2007 "מחפשי עבודה" הרושם שנוצר היה שהם יעבדו ויחזרו. לא. הם מתכוונים להישאר בישראל, ארצם החדשה.
המספרים:
לפי נתונים רישמיים של מדינת ישראל עומד קצב המהגרים המוסלמים מאפריקה על כאלף איש בשבוע (זה היה המצב בחודש האחרון), כמעט 4,000 איש בחודש, וזו הכפלה של התמונה מלפני כמה חודשים. כיוון שאין מישהו שיודע בדיוק כמה מהגרים כאלה יש כבר בישראל, נעות ההערכות (מגורם מוסמך) בין 80-120 אלף מהגרים אפריקאים הנמצאים בישראל.
דרום תל אביב הפכה לסודאן הקטנה, באילת, המהגרים הגרים בדירות שכורות ובשכונות שלמות, הם כבר כ- 20% מהאוכלוסיה, וכזה המצב בשכונות חלשות במרכז הארץ.
בכל מקום בצידי הדרכים בארץ צועדים המהגרים החדשים.
הם סוקרים את ארצם החדשה, נהנים להביט בעושרה, עושרם.
לכו לראות את המחזות המדהימים באילת, עיר שנכבשה בידי המהגרים, איך נוספים אליהם עוד עשרות ומאות מהגרים חדשים כל לילה.
הם מגיעים לאילת, ניגשים על הבוקר לסניף משרד הפנים, שם הם מקבלים אישורי שהייה של מדינת ישראל, ומכאן הם חופשיים להתחיל לעבוד בכל הארץ.
ומהי תוכניתם הנרקמת בחשאי של אותם ארגונים ל"זכויות אדם"?
כאשר המספרים יגיעו לרבע מיליון או חצי מיליון, ואנחנו מתקרבים לכך, יעלו הגורמים האלה מעל פני המים, יפנו לבג"ץ ולמוסדות האו"ם (האו"ם כבר מתערב בכך אצלנו), בדרישה שישראל תעניק למהגרים תושבות ואפילו אזרחות, כמקובל במערב.
בכך יזנק אחוז המוסלמים בישראל באופן מיידי ל- 30-35% על כל המשמעויות הדמוגרפיות שיכולות להיות לכך.
בהיותם תושבים, ואחר כך אזרחים, יוכלו האפריקאים להביא לכאן, באופן טבעי, את בני המשפחה שלהם, והמספרים יוכפלו. ומי שלא רצה את היהודים באוגנדה, תבוא אוגנדה לישראל.
בהיותנו מדינה זעירה, התהליכים האלה יקרו מהר מאוד, יותר מהר מאשר באירופה.
עכשיו אנחנו מבינים שלא המהגרים המוסלמים מאפריקה (כל המהגרים מסודאן מוסלמים, ורוב המהגרים מאריתראה) הם החלשים, אלא הישראלים הקולטים דווקא. לא הם מאויימים, שכן אין אלה פליטי מלחמה, אלא דווקא ישראל היא המאויימת.
ארגונים אלה, שיש להם גישה קלה לתקשורת, אינם מסתירים את רצונם לראות את ישראל מדינת כל אזרחיה ולא עוד מדינה יהודית או ציונית, ומן הבחינה הזו המהגרים המוסלמים מאפריקה נופלים לידיהם כפרי בשל.
אלה הם האחראים הישירים על המכה החדשה שנפלה על ישראל.
הם מכוונים את ההגירה, מארגנים אותה, שומרים עליה מפני הרשויות ומרתיעים את גורמי האכיפה, מפנים את המהגרים לקבלת האישורים והניירות, מעצימים אותם, מלמדים אותם איך לעמוד מול השלטונות, איך לערוך הפגנות, ואף עיתון הוציאו להם, בשפות האפריקאיות, ובמימון האו"ם.
ומיהם סוכני-המשנה לפלישה המוסלמית האדירה הזו?
שורה של גורמים אינטרסנטיים, שעושים כסף מן העבדים החדשים שמגיעים לכאן.
המלונאים, שמעסיקים אותם בפרוטות (במיוחד באילת, ההופכת בשל כך לעיר אפריקאית), ענף הבנייה, שמעסיק אותם לעבודות הנחותות ביותר, נקיון וגננות.
כל אלה מרוויחים על חשבון המהגרים החלשים שמגיעים, ללא הגנה. האם הארגונים האלה "לזכויות אדם" מסכימים עם העבדות החדשה שנוצרת כאן? אני לא מסכים.
חוק מיוחד לענישת מעסיקי מהגרים אינו נאכף כלל, למעשה הפך לאות מתה, והתופעה רק מתגברת. השמועה יצאה כבר באפריקה שפה יש צורך בידיים עובדות, ומאות אלפים בדרך, ממש כך.
הממשלה הרימה ידיים.
הצהרות רמות על הקמת מחנה איסוף בדרום, ואכיפת החוק, לא נאכפות.
גדר שהתחילו בבנייתה היא בבחינת מהתלה. מדובר בגדר נמוכה, שניתן לטפס עליה.
הפיגוע באילת שהתרחש בקיץ, ואשר נדמה היה שיעצור את התופעה, ויכניס סוף סוף את צה"ל לשמירת הגבול, לא שינה בהרבה את המצב, ומאז מספר המהגרים רק זינק. ומשרד הפנים שלנו מחלק אשרות שהייה לכל מהגר בלתי חוקי.
השלטונות המצריים ניסו לבלום את התופעה עד לפני כמה חודשים, כאשר ירו מידי פעם על המהגרים. היום הם כבר לא עושים את זה, ולמה שיעשו? מה אכפת להם שישראל תתאסלם? ההיפך.
גם הבדואים בסיני מאושרים: מתעשרים מן ההגירה וגם מציפים את ישראל. מה רע?
כאשר אני קורא את המצהלות בעולם הערבי על הפלישה המוסלמית הזו לישראל, הבנתי מה מתרחש כאן. המוסלמים מאפריקה יעשו את העבודה לעולם הערבי.
בשביל מה לטרוח ולהילחם בישראל? מרצונה היא עוד תהפוך את עצמה למדינה מוסלמית.
צריכים לזהות יותר ויותר: "התוקפנות הפאסיבית". זהו כלי שעושה שימוש בליברליות של הצד החזק כדי להביך ולבלבל אותו. אותם ארגונים ידברו תמיד על המהגרים כחלשים ואומללים, כאילו מישהו הכריח אותם להגיע לכאן, תוך שהם מציגים את משטרת ההגירה (שדווקא לא עושה הרבה) ואת גופי האכיפה כחזקים וכמרושעים.
מעכשיו עלינו להבין: התוקפנות הפאסיבית היא תוקפנות חמורה יותר מזו האקטיבית, משום שהיא ערמומית, ועושה שימוש לרעה ביתרונות ובחששות שלנו. למשל, מאיימים במרומז שאם ישראל לא תקלוט עוד מהגרים, יביכו אותה בעולם, במסגרת ה"דה-לגיטימציה", כמדינה גזענית, מה אתם יודעים. (המוזיקה: מתוך הסרט "גאנדי", 1982, וזהו הקטע של מצעד המלח. יוצרי המוזיקה: ראווי שנקר וג'ורג' פאנטון). ארץ אהובה, את במתקפה.
הארגונים שותקים עכשיו שתיקה רועמת, כדי לאפשר כניסה של כמה שיותר מהגרים מוסלמים לישראל, ואז יתחילו את המאבק המשפטי לאיזרוחם כאן. בשלב הזה הם עסוקים בהחדרה של מאסות גדולות ככל האפשר, והרתעת הרשויות מלפגוע בהם.
השלב הבא יגיע, ועוד איך.
הצעדים הנדרשים בבהילות הם:
1. הקמת מחנה האיסוף בדרום, עליו כבר התחייבה הממשלה, והעברת אלפי מהגרים לתוכו. למה זה לא קורה? חלוקת האשרות מטעם משרד הפנים צריכה להיפסק.
2. הפסקת עבודת המהגרים בענפי המלונאות, הבנייה והניקיון. יוטלו קנסות כבדים על מלונאים שיעסיקו מהגרים. בכך תרד מייד המוטיבציה להגיע לכאן. רדיפת בצע פוגעת בקיומה של ישראל כמדינה בעלת רוב יהודי.
3. העיר אילת חייבת לשבות, כדי להביא את הנושא למודעות לאומית. לא רבים יודעים מה שמתרחש שם. אין מודעות לתוקפנות הפאסיבית. אם אילת לא תעשה למען עצמה, מי יעשה?
4. המשך בניית הגדר, למרות שאינה אפקטיבית במיוחד. יש להוסיף לה תגבור מיידי של צה"ל, ונכונות לירות על מי שחודר ללא סמכות את גבולות המדינה. לשם כך קיימים גבולות.
5. מדיניות שיטתית ומאורגנת של החזרה. מן המחנה היישר אל המטוסים, תוך מתן סיוע של אלף דולר לכל מהגר החוזר לסודאן, לאריתראה או למדינות האפריקניות מהן בא.
מה שלא נעשָה עם המאמר המקורי, יוכל להיעשות עכשיו. אך מה שלא ייעשה עכשיו לא יוכל להיעשות עוד.
המזימה להפוך את ישראל למדינה עם אחוז מוסלמים גבוה, ובכך לחסל את הריבונות היהודית שכאן, הולכת ומתפתחת.
יתכן ונשכיל לפעול נכון ומהר, ויתכן שנשקע לתהום.
אך לאחר המאמר הזה אף אחד לא יוכל לומר בעוד כשנתיים – שלוש: לא ידעתי!
פוסט כל כך מדוייק
כשאנשים מתחילים לראות את המציאות מעבר לערפול המילים של השמאל – יש תקווה
כל הרוע האנושי ניבט מעיניו המרושעות והיהירות.
ראיתי אותו מרואיין על ידי שרה בק בערוץ 14. כמה שפל בתשובותיו הערמומיות והנכלוליות.
עלח מי הוא חושב שהוא עובד. אני השופט גוזר על עצמי.
בעעע
איש מגעיל.
מי שמו בכלל?
הרס את הדמוקרטיה, את מערכת המשפט, את מדינת ישראל.
כל הכיעור החיצוני שלו מציג את הכיעור הפנימי שלו שהוא עצום. כי כל מה שיש בתוך האדם נראה למתבונן בו מבחוץ.
האירוע היותר מדהים ומגעיל בפרשת נתניהו הוא התערבות מעכרית לטובתו של מי שהמציא את מבחן בוזגלו ויישם אותו על – יצחק רבין.
ברק כל כך זחוח שכלל לא נתן דעתו לכך שהכלל אותו ניסח חל גם עליו.
בלבו סבר שהוא מעל לחוק ובלי להרהר בעט הן בהלל הזקן ("כל דשניא") ובקנט, כי אני הרי המחוקק! אני! הבעיה היא לא רק בברק אלא בכל מעורב בתהליכי השפיטה.
השיטה מרקיבה ומתפוררת מהנגע שפשה בה ללא מתום .
כשיהפכו למיליונים פה.
שופטי בג"צ כל כך רחמנים הצבועים האלה.
מה הם לא עושים בשביל להיות מוזמנים לקוקטיילים באיחוד האירופי שמהלל את מעשיהם הנוראיים!
מאמר מאיר עיניים,כל מילה בסלע…זאת בושה לדמוקרטיה שכך מתנהלים הדברים…אמרו השמאלנים שביבי הוא דיקטטור….הם הדיקטטורים הראשיים,וכל אשר עשו ועושים כי -הקנאה ותאוות השלטון אכלתם.
עצוב וטרגי .
אכן אני מצטרפת לדעת הכותבת,שמן הראוי להמשיך במשפט ,ולהוכיח שאין כלום כי לא היה כלום ,ומקווה שביבי יקבל כוחות מן השמיים וגם מברכת הרבי מלובביץ ,שברך אותו לפני שנים .
יש לזכור שאדם נחשב כפליט במדינה הראשונה אליה הגיע – ולא יותר. לכן, כולם נחשבים פליטים במצרים ולא בישראל וישראל כלל אינה מחויבת להם עפ"י האמנות הבינ"ל.
בנוסף, הגדרת פליט תלויה בכך שעוד יהיה איום עליהם במדינת המקור.
אין כבר סכנה באריתריאה או בדרום סודאן.
יש לחסל את בג"צ במתכונתו הנוכחית בה השופטים בוחרים את עצמם בעצמם באמצעות ועדה חשאית המתנהלת בלא נהלים כתובים, לפי קריטריונים לא ברורים, באמצעות מסלולים עוקפי ועדה סטטוטורית. יש לבטל את כל השיטה הזו.
את השופטים תבחרנה, כמו בכל העולם הדמוקרטי, אך ורק ממשלות ישראל המתחלפות ורק לאחר שימוע עומק בכנסת, במהלכו תובררנה עמדות המועמדים ויחסם לעם היהודי ולזכותו על ארצו, הקודמת לכל זכות אחרת.
מי שיש לו בעיה עם ההמנון או הדגל לא ישמש שופט במדינה היהודית.
יש לקבוע בחוק שהיועץ המשפטי לממשלה ייבחר אך ורק על ידי הממשלה, כראות עיניה ובהתאמה עם האידיאולוגיה הפוליטית שלה ולא יונחת כפי שקורה היום, כאחד מרשימה שבג"צ קובע.
יש לקבוע בחוק שהיועץ הינו אך ורק יועץ ואינו קובע דבר לגבי מדיניות הממשלה או מינוייה לתפקידים שונים – שכן כך מתבצעת אידיאולוגיה הלכה למעשה.
אהרון ברק הוא שקבע בפסיקה הזויה שעצות היועץ יחייבו את הממשלות ומאז שולט היועץ מטעם בג"צ על המדינה. יש לבטל את הפסיקה – שאינה מעוגנת בחקיקה כלשהי.
אשר לטענה שהפקדת סמכות המינויים במערכת המשפט בידי הכנסת תביא לפוליטיזציה פסולה של ההליך, התשובה היא פשוטה:
אם הכנסת כשירה לשרת כנציגת העם לצורך חקיקת חוקים שבכוחם אף לחייב כנסת עתידית, יהיה זה מופרך ואף מגוחך לטעון שהיא איננה כשירה לאשר את המינויים לאותו גוף אשר יפרש את החוקים שהיא חוקקה.
מנגנון דמוקרטי חדש לבחירת שופטים חיוני לא רק לשימור מעמדו של בית משפט החשוף לביקורת ציבורית גוברת. הוא אף ימלא תפקיד חשוב בחיזוק הדמוקרטיה הישראלית בכללותה.
בין התופעות המסוכנות ביותר העלולות לאיים על משטר דמוקרטי בולטת התפתחותה של תחושה בקרב העם שדעתו אינה נחשבת, שאין לו כל שליטה על מושליו וכי אין טעם אפוא שייטול חלק בענייני ציבור.
השיטה הנוכחית למינוי השופטים בישראל מעודדת בדיוק את התפשטותה של מחלה זו, שכן המסר שלה הוא שאין להותיר בידי נציגיו הנבחרים של העם את ההחלטות החשובות ביותר ושמשום כך הרכב בתי המשפט חייב להיקבע בידי ועדה סגורה.
ממשלת "ימין" ממנה רדיקלים סמולנים חסרי כישורים לרמטכ"ל, נגיד הבנק, פרקליט המדינה.
ממש לא מדובר באליטה כי אם בכנופיה פיאודלית כמו בירדן, מצרים וסוריה.
אהרון ברק הביא בסדרה של מהלכים לביסוסן של שתי הלכות שאין להן בסיס בחוק:
האחת היא שהממשלה חייבת לקבל את חוות-דעתו של היועמ”ש; השניה היא שהיועמ”ש רשאי לסרב לייצג את הממשלה בביהמ”ש, אם זו פעלה בניגוד לחוות-דעתו.
לדברי פרופ' פרידמן:
“עלה בידי זמיר וברק להנהיג דין שקשה למצוא לו אח ורע בעולם – דין שערער את השלטון, פגע קשה בשלטון החוק והמיר את שלטון המשפט בשלטון המשפטנים” (עמ’ 166).
הדברים הגיעו לביטוי בוטה בפרשת הדחתם של דרעי ופנחסי. ראש הממשלה רבין התנגד בתוקף להדחה, אבל פרקליטת המדינה בייניש, שייצגה את הממשלה בבג”ץ, טענה טענות הפוכות ממה שרצה לטעון שולחה, ראש הממשלה.
הנשיא ברק קבע שאין כאן בעיה: אמנם דעתו של ראש הממשלה הפוכה מזו שייצגה ביניש, אבל דעתה המשפטית היא זו המוסמכת גם בשמו.
בכך הפך הבג”ץ את מי שאמור לשמש יועץ, לסמכות שבכוחה לדבר בשם ראש הממשלה, נוסף על כוחה לתת לממשלה הוראות.
עליון על היועץ, גם בתחום סמכותו להעמיד לדין, הוא רק הבג”ץ.
בכך נקבע כי היועמ”ש הועלה למרום הפסגה, ורק הכיסא (בית-המשפט העליון) גבוה ממנו…
השאלה, האם היועץ המשפטי לממשלה ימלא את התפקיד שנקבע לו בחוק, כלומר ייעץ לממשלה, או שמא במקום זאת ייהפך למפקדה, אינה נוגעת לא לזכויות אדם ולא לסכסוך קונקרטי כלשהו.
היא נוגעת לדרך בה המדינה מתנהלת ולשאלה מי מנהל אותה.
אפשר כמובן לגרוס שאם ימשלו בה גופים שלא נבחרו בהליך דמוקרטי, ישופר מצבן של זכויות האדם. הניסיון האנושי, מכל מקום, מלמד שההיפך הוא הנכון. (עמ’ 173).
http://mida.org.il/?p=22357
היועץ המשפטי לממשלה אמור לייצג את הממשלה בפני בית המשפט העליון, אבל מה קורה כשהיועץ עצמו חולם להתמנות לשופט?
בתקופה האחרונה מתגבשת רשימת המועמדים לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה, וראוי להאיר נקודה עלומה בתפקיד זה. יועץ משפטי לממשלה הוא תפקיד שבאופן היסטורי מהווה עמדת זינוק מכובדת לקריירה שיפוטית מכובדת, על-פי רוב כהונה בבית המשפט העליון. בין היועצים המשפטיים לממשלה שכיהנו בהמשך בתפקיד שופט בבית המשפט העליון ניתן למנות את חיים כהן, מאיר שמגר, אהרון ברק, יצחק זמיר, אליקים רובינשטיין ומני מזוז.
למעשה, מבין היועצים המשפטיים האחרונים, רק רוני בר-און שבחר בדרך פוליטית, וכיהן כחבר כנסת ובהמשך שימש שר בכיר במספר ממשלות, לא נתמנה לשופט לאחר כהונתו הקצרצרה בתפקיד היועמ"ש – כהונה בת 48 שעות בלבד. ההיסטוריה הזו מלמדת על הדינמיקה במערכת המשפט בכלל, ובבחירת השופטים בפרט. כל בר-דעת מבין שתפקיד בעל חשיבות כה משמעותית כמו היועץ המשפטי לממשלה הוא בסיס איתן לזינוק לקריירה שיפוטית, והתקדימים ההיסטוריים תומכים בעמדה זו.
למי מחוייב היועץ המשפטי?
על רקע העימותים התכופים בשנים האחרונות בין מערכת המשפט לממשלה ולכנסת, ראוי לבחון את המועמדים לתפקיד היועמ"ש גם מתוך נקודת המבט של השיקולים האישיים. השפעתם של השופטים ונשיאות בית המשפט העליון על מינוי שופטים חדשים אינה בגדר סוד, ויועץ משפטי לממשלה שחפץ לעטות את גלימת השיפוט יודע היטב היכן מרוחה החמאה.
בשל כך ניתן לגלות נטייה גוברת והולכת של היועצים המשפטיים לייצג יותר את מערכת המשפט ופחות את הממשלה הנבחרת. בעשרים השנים האחרונות חזינו בסירוב של יועצים משפטיים לייצג את המדינה בפני בג"ץ ואף פסילה של החלטות ממשלה שונות בטענה שקשה "להגן עליהן בפני בג"ץ".
דבר זה מציב את היועץ המשפטי לממשלה בניגוד עניינים משולש: לא רק שהוא משמש הן כתובע הכללי – האמון על העמדה לדין של נבחרי הציבור – והן כעורך דינה של הממשלה, אלא שהוא מצוי גם בניגוד עניינים אישי: כמועמד פוטנציאלי לכס השיפוט, גורלו האישי מופקד בידי מערכת המשפט, מולה הוא אמור לייצג את הממשלה.
על הרבה פחות מזה נוהגים לומר אצלנו שזה פשוט "לא בגיץ".
יועץ לא יכול להיות שופט
העיתונאי יואב יצחק פרסם בעבר מאמר ובו נטען כי מני מזוז מונה לבית המשפט העליון בשל מסמוס כתב אישום נגד בעלה של נשיאת העליון דורית ביניש, בסוג של טובת הנאה מצד האחרונה: "אלא שביניש יודעת להכיר טובה, וכך אירע בעקבות רפיסותו-התנהגותו הטובה בעניינו של בעלה. מזוז סייע בהימנעות מהעמדת עו"ד ביניש לדין, ועתה – משחלפה תקופת צינון של שנה וחצי שבה מחויב היועמ"ש היוצא, ניתן להשיב לו כגמולו, ולהציג את מועמדותו, מטעמה של ביניש, לכהונת שופט בית המשפט העליון".
בין אם יש אמת בהאשמות ובין אם לאו, הדבר מעיד על כך שלא מדובר רק בתיאוריה מופשטת. ניגוד העניינים האישי של היועץ המשפטי לממשלה זועק לשמיים, וחשדות מסוג זה הופכים אלמנטריים.
המסקנה ברורה – יש למנוע את הזיקה בין תפקיד היועמ"ש לבין כהונה בבית המשפט העליון. אם רוצים לצמצם את מרחב השיקולים הלא ענייניים של הייעוץ המשפטי הרי שאין לתת להם משקל בעתידו המקצועי של היועץ.
מכיוון שכהונת היועמ"ש קצובה לחמש שנים, ובחירת שופטים גם היא לא מתקיימת כל שנה, לתקופת הצינון בת שנה וחצי בין כהונה כיועץ משפטי למינוי לבית המשפט העליון אין משמעות אמיתית. פתרון אפשרי לבעיה הוא קביעת הגבלה לגיל מינימום – כך שבתום הכהונה היועץ בדימוס יהיה קרוב מאוד לגיל פרישה ולא יהיה צידוק למנותו לבית המשפט; פתרון אחר יכול להיות העדפה של שופטים בדימוס, או קביעה בחוק כי יועץ משפטי אינו יכול להתמנות לשופט.
כך או כך, אם הממשלה רוצה שהיועץ שלה יהיה מחויב למדיניותה ולא לקריירה העתידית שלו, ראוי לתקן את המצב.
http://mida.org.il/2015/09/26/%d7%99%d7%95%d7%a2%d7%9e%d7%a9-%d7%a2%d7%9d-%d7%a2%d7%aa%d7%99%d7%93-%d7%94%d7%95%d7%90-%d7%99%d7%95%d7%a2%d7%9e%d7%a9-%d7%9e%d7%a1%d7%95%d7%9b%d7%9f/
בית המשפט דחה עתירה לחשוף את פעילות הוועדה הסודית הממיינת מועמדים לשפיטה. זכות הציבור לדעת, עד שזה מגיע לבית המשפט
"ידע הוא כוח". התובנה הזו, המיוחסת לפרנסיס בייקון בן המאה ה-16, חילחלה כנראה היטב לתודעתם של שופטי בית המשפט העליון. הסיפור ההזוי על "ועדת השתיים" שהקימו לעצמן נשיאות בית המשפט העליון, מלמד על הדרך שבה הן ניצלו את כוחן על מנת לאגור ידע, למנוע אותו מנבחרי הציבור ולהשתמש בו כדי לצבור עוד ועוד כוח.
לפני כשבוע וחצי התפרסם פסק דינו של השופט ארנון דראל, שקבע כי אין לפרסם את המסמכים שאספה "ועדת השתיים", אותה ועדה חשאית שיצרו לעצמן נשיאות בית המשפט העליון, כדי לאסוף מידע על מועמדים לשפיטה.
כידוע, הליך מינויים של שופטים במדינת ישראל מוסדר בחוק יסוד 'השפיטה'. במסגרתו הוקמה הוועדה לבחירת שופטים המורכבת מנציגי הרשות המחוקקת (שני חברי כנסת), נציגי הרשות המבצעת (שני שרים), נציגי הרשות השופטת (שלושה שופטי בית המשפט העליון) ושני חברי לשכת עורכי הדין. התנהלות הוועדה ודרכי הבחירה מפורטים גם בחוק בתי המשפט ובכללי השפיטה, ובין השאר נקבע כי כל חבר ועדה יצביע על פי שיקול דעתו, מבלי להתחשב בשיקוליו של הגוף ששלח אותו, מתוך כוונה למנוע "גושים" שיתגבשו מראש בין חברי הועדה.
הוועדה לבחירת שופטים עולה לכותרות בעיקר כשמגיעה העת למנות שופטים חדשים לבית המשפט העליון, אולם למעשה יש לה חשיבות מכריעה דווקא בפעילות השוטפת של מינוי שופטים לבתי המשפט בערכאות הנמוכות יותר.
במהלך כהונתה של הכנסת הנוכחית מונו למעלה מ-200 שופטים בערכאות השונות, המעניקים למערכת את צביונה ומהווים גם עתודת השופטים לבית המשפט העליון. עם כל הכבוד לחשיבותו של בג"ץ, רובם המכריע של פסקי הדין ניתנים בבתי המשפט המחוזי והשלום, המשפיעים על אזרחי ישראל באופן יום-יומי. בנקודה זו, של המאבק על קידומם של השופטים מבית משפט השלום למחוזי, מתחיל סיפורה של המוטציה המכונה "ועדת השתיים".
מי "הבוס" האמיתי
שנת 2007 זימנה עימות חזיתי בין שני כוחות חדשים בזירת הפוליטיקה המשפטית – שר המשפטים החדש והלעומתי דניאל פרידמן, שהגיע מהאקדמיה עם תוכנית ברורה ותפיסת עולם מגובשת לגבי צמצום האקטיביזם השיפוטי, וכנגדו נשיאת בית המשפט העליון הטרייה דורית בייניש, ממשיכת דרכו של הנשיא ברק.
כבר מהרגע הראשון היה ברור ששני הכוחות הללו יתעמתו חזיתית בנושאים רבים, ובהם שאלת מינויים וקידומם של שופטים.
אחד הצעדים שנקטה הנשיאה במטרה לחזק את שליטתה במערכת המשפט ולצמצם את היכולת להצר את צעדיה בוועדה לבחירת שופטים, היה הוראה על הקמתה של "ועדה" המורכבת מאזרחים מתנדבים בפנסיה – השופטת בדימוס דליה דורנר והשופט בדימוס שלום ברנר.
"ועדה" זו, שאיננה רשמית ואין לה כל סמכות על פי חוק, נועדה לאסוף מידע על השופטים המכהנים במערכת בתי המשפט והמעוניינים בקידום.
המתנדבים הללו ראיינו מועמדים, אספו מידע אישי, ביררו אצל קולגות לגבי שופטים שהגישו בקשה לקידום, ובסופו של דבר גיבשו המלצות שהועברו ישירות לנשיאת בית המשפט העליון. החומר שנאסף לא הועבר לשאר חברי הועדה לבחירת שופטים, ונשאר בידי נשיאת העליון בלבד.
באופן הזה חיסלה הנשיאה ביניש שתי ציפורים במכה אחת.
גם הגיעה לישיבות הוועדה לבחירת שופטים כשבידיה מידע אישי רב שאינו גלוי לשאר החברים ושבו יכלה לעשות שימוש לצורך קידום או טרפוד מינויים בהתאם לרצונה. במקביל, ה"ראיונות" שנדרשו השופטים לעבור, תוך חשיפת מידע אישי מחייהם, הבהירו לכלל עובדי מערכת המשפט מי "הבוס" האמיתי במערכת ובידי מי תלוי קידומם.
אם לא די בכך, בשנת 2017 הנחתה הנשיאה נאור את כלל השופטים המעוניינים בקידום שלא להיפגש עם נציגי לשכת עורכי הדין או עם הפוליטיקאים החברים בוועדה לבחירת שופטים, ובכך חסמה למעשה את האפשרות של שאר חברי הוועדה לקבל גישה למידע על השופטים שהם נדרשים לבחור, תוך שהיא הופכת למעשה לגורם היחיד המחזיק בכל המידע על המועמדים.
מתחת לרדאר
במשך כשמונה שנים פעלה ועדת השתיים מתחת לרדאר התקשורתי, כאשר הציבור למעשה איננו מודע כלל לקיומה, עד שנחשפה בשנת 2015 על ידי רויטל חובל ב"הארץ".
במהלך תקופה זו שימשה הועדה ככלי ניהולי של נשיאת בית המשפט העליון שאספה מידע על שופטים, "המליצה" לשופטים אילו קורסים לקחת לצורכי העשרה מקצועית, וניתבה את הבקשות לקידום של שופטים שונים באמצעות "המלצות" לשופטים באיזו שנה להגיש את הבקשה ומתי עדיף למשוך אותה.
בעקבות חשיפת קיומה של ועדת השתיים פנתה 'התנועה למשילות ודמוקרטיה' בבקשת חופש מידע להנהלת בתי המשפט, אשר החזיקה בחומרים שנאספו על ידי ועדת השתיים, על מנת לעיין במידע שנאסף על ידי חברות הועדה ובהמלצות שניתנו על ידן. הנהלת בתי המשפט סירבה למסור את המידע בטענה כי חוק חופש המידע אינו חל על ועדת השתיים מכיוון שמדובר למעשה במתנדבות שאין להן כל תפקיד רשמי, וכן בטענה (המוזרה משהו) שחוק חופש המידע אינו חל על הוועדה לבחירת שופטים, ולכן אינו חל גם על המידע שנאסף על ידי נשיאת בית המשפט העליון שהיא חברת הוועדה.
מי שהחזיק מעמד עד כאן בוודאי שם לב לבעייתיות בטענה הזו של הנהלת בתי המשפט. אזרחיות מתנדבות ללא כל תפקיד רשמי, האוספות מידע שנמסר אך ורק לנשיאת בית המשפט העליון ושאינו גלוי לחברי הועדה לבחירת שופטים – הופכות פתאום לוועדה שמייעצת למעשה לוועדה לבחירת שופטים.
ברור לחלוטין שוועדת השתיים מעולם לא הייתה גוף מייעץ לוועדה לבחירת שופטים, אלא כלי עבודה של נשיאות בית המשפט העליון לצורכי שליטה במערכת המשפט. למעשה, סביר להניח שעד לחשיפת הוועדה בשנת 2015, רוב חברי הועדה לבחירת שופטים לא היו מודעים כלל לקיומה של "ועדת השתיים".
עובדה מטרידה לא פחות שעלתה בתשובת הנהלת בתי המשפט לעתירה, הייתה בנוגע לאופיו של המידע שנאסף על ידי ועדת השתיים.
לפי התשובה נאסף גם מידע פרטי על השופטים, שחשיפתו עלולה לפגוע בפרטיותם. דמיינו לעצמכם את השופט המעוניין בקידום נדרש להתייצב בפני שתי אזרחיות, ללא כל סמכות חוקית או סטנדרטים החלים על עובדי המדינה, ולמסור להן מידע פרטי על חייו. כמובן, הוא יכול גם לסרב למסור את המידע, אולם ברור מה יהיו סיכוייו להתקדם במערכת במקרה כזה.
בסופו של יום הוגשה העתירה לקבלת המידע לבית המשפט המחוזי בירושלים, שנדרש לפסוק נגד העמדה והאינטרס הברור של המערכת בתוכה הוא פועל.
למרבה הצער בחר בית המשפט ליישר קו עם מדיניות ההסתרה של נשיאת בית המשפט העליון, ופסק שעל החומרים שמסרה ועדת השתיים להנהלת בתי המשפט לא חל חוק חופש המידע, והם יישארו נסתרים מעין הציבור.
פסק הדין מתבסס על הנמקה בעייתית כשלעצמה, מכיוון שהוא עומד בניגוד לרציונל שהנחה את בתי המשפט עד כה בכל הנוגע לחופש המידע – ההנחה שמידע שמוחזק על ידי רשות ציבורית הוא רכוש הציבור כברירת מחדל, אלא אם כן ישנן סיבות בחוק למנוע את מסירתו. במקרה הנוכחי יצר בית המשפט מונח חדש, "החזקה מהותית", היינו התעלמות מכך שמי שמחזיקה במידע היא רשות ציבורית הכפופה לחוק חופש המידע, ו"בחינה מהותית ולא טכנית" של המידע ושיוכו לגורמים שאינם כפופים לחוק. כאמור, מדובר על המצאה חדשה ומנוגדת לחלוטין לכל מה שהיה מקובל עד כה בתחום חופש המידע.
נכון להיום נשארה מדינת ישראל עם נשיאת בית משפט עליון האוספת מידע על המועמדים לקידום, מונעת מהם להיפגש עם נבחרי הציבור בוועדה לבחירת שופטים, ולמעשה מחזיקה במונופול על הידע בכל הנוגע לשופטים הממונים לבתי המשפט המחוזיים.
דווקא בית המשפט, שידע להורות על חשיפת שיחות טלפון פרטיות של עיתונאים עם ראש הממשלה בשם "זכות הציבור לדעת" והאינטרס הציבורי בשקיפות, לא מחיל את אותן נורמות על עצמו ומסתיר מעיני הציבור את השיקולים שלפיהם מקודמים שופטים במדינת ישראל.
http://mida.org.il/2017/12/17/%d7%95%d7%a2%d7%93%d7%aa-%d7%94%d7%a9%d7%aa%d7%99%d7%99%d7%9d-%d7%94%d7%a9%d7%95%d7%a4%d7%98%d7%99%d7%9d-%d7%93%d7%95%d7%a8%d7%a9%d7%99%d7%9d-%d7%a9%d7%a7%d7%99%d7%a4%d7%95%d7%aa-%d7%9e%d7%9b%d7%95/
תגוביות:
1.השופטים בודקים את עצמם, ממנים את עצמם, ממליצים על עצמם, מגינים על עצמם, מקדמים את עצמם, שופטים את עצמם. שכחתי משהו? אה, כן וקוברים את כולנו.
2.הרי זו ההלכה, כפי שהורו לנו אותה רבותינו ברק, בייניש ונאור: החוק הוא חובה לאזרחים, אך לא יותר מהמלצה חביבה ובלתי מחייבת לשופטים.
3.כבר נגמרו המילים והדימויים. בג"צה נוסטרה. קיוויתי למשפט והנה משפח. מה יש עוד לומר?
4.בג"צ הוא מקום מושחת ואי של אי צדק ברמה שאין לה אח ורע בשום מקום בעולם המודרני.
5.ועדה חשאית פוסלת קידום שופטים ללא סמכות בחוק / רויטל חובל
שתי שופטות בדימוס, הפועלות מטעם נשיאת בית המשפט העליון, מסננות מועמדים לבתי המשפט המחוזיים לפי קריטריונים לא ידועים. אישורן הוא תנאי הכרחי לדיון בקידום בוועדה למינוי שופטים
https://www.haaretz.co.il/news/law/.premium-1.2709989
יו"ר הכנסת האשים את מערכת המשפט בפגיעה בדמוקרטיה בעקבות ביטול חוק של הכנסת על ידי שופט;
השופט ברק: הביטול מגשים את הדמוקרטיה במלואה;
השר לפיד: דברי ריבלין – קריאת תיגר
יו"ר הכנסת, ראובן ריבלין, האשים היום את בית המשפט העליון ומערכת המשפט בפגיעה בדמוקרטיה ובמוסדות השלטון. זאת, בעקבות ביטול חוק של הכנסת בבית משפט השלום בתל אביב. בנאום שנשא במשכן הנשיא, האשים ריבלין את נשיא בית המשפט העליון, אהרן ברק, שהשתתף באירוע, בהובלת הפיכה.
יו"ר הכנסת התכוון להחלטת שופט בית משפט השלום, הערכאה המשפטית הנמוכה ביותר, לבטל לפני מספר שבועות חוק שחוקקה הכנסת בנושא רואי החשבון.
"נשברו כל הכלים, המהפכה החוקתית שהוכרזה על ידי כבוד נשיא בית המשפט העליון לפני מספר שנים, היתה אולי ללא כוונה, הביאה לכך שבתי המשפט מרוקנים את מוסד הכנסת מתוכנו.
"היכול כך אדם לכלכל את מעשיו בכל תחום, בין פלילי ובין אזרחי, שאיננו יכול להסתמך עוד על אף דבר חקיקה האומר במפורש דברים".
לדברי ריבלין, בית המשפט העליון גורם באופן עקיף לבוז שחשים האזרחים לכנסת.
"מתברר שהבעיה איננה חבר כנסת אלמוני או שר פלוני, הבעיה איננה קרנם של הפוליטיקאים שירד – הבעיה היא הכנסת עצמה. הבעיה היא שבעיני חלקים גדלים והולכים בממסד המשפטי והציבורי הכנסת פשוט מיותרת".
יו"ר הכנסת עקץ בציניות את השופטים וציין "שהרי מה מבין חבר כנסת פשוט, פרימיטיבי כזה, לפעמים מושחת שכזה, בענייני חוקה וחוקתיות. מה מבינים 120 הנודניקים האלה שנבחרו על ידי המון נבער".
יו"ר הכנסת המליץ לגדור את בית המשפט העליון ולקצץ בסמכויותיו. הוא קרא לכנסת "לעשות מעשה בטרם יהיה מאוחר מדי".
נשיא בית המשפט העליון, אהרון ברק, אמר בתגובה לדברי יו"ר הכנסת, כי בית המשפט אינו פוגע בדמוקרטיה כאשר הוא מכריז שחוק שחוקקה הכנסת פוגע בזכות יסוד. לדבריו, ביטול של חוק כזה מגשים את הדמוקרטיה במלואה…
https://news.walla.co.il/item/390763
תגוביות:
1.אהרן ברק מושחת, שקרן ורמאי אנטישמי, זרע עמלק וזרע שהידים. השם יתן לך שואה שניה, השם ישחית וישמיד ויעכור אותך מהעולם הזה.
2.מספרים שנפוליון בקבר זועק מתוך שינה "אני השופט ברק".
3.אוי לו לדור ששופטיו צריכים להישפט. ברק הכריז על מהפכה חוקתית שלא קיבלה אישור העם, לא האסיפה המכוננת, לא הפרלמנט ולא שום גוף ייצוגי הנבחר בבחירות ישירות.
אחד השיאים של הרס החוק כמייצג את האידיאל הקיבוצי של הציבור, היה ביטול הנוהל הקבוע בבתי המשפט מאז קום המדינה של החובה ל"זכות עמידה" של העותרים בפני בג"צ.
זאת היתה החלטה שרירותית של ברק.
בכך הוא יצר מהפכה של ממש לכל דבר וענין, שלא קיבלה אישור ואפילו לא נידונה בשום מוסד דמוקרטי.
בכך נטל בג"צ לעצמו את החוק ואת ניהול המדינה ובכך נוצרו סביב מוסד הבג"צ שורה של ארגונים "פארא בג"ציים". ארגונים כמו "התנועה לאיכות השלטון", "התנועה לזכויות האזרח", "עמותת טבע אדם ודין" וכיוצא באלה ארגונים, שכל קיומם מרחף סביב הבג"צ. גופים לווייניים שמרכז הכובד שלהם הוא הבג"צ, שפועלים בדו-קיום מופלא עם הבג"צ ונותנים בידו את הכלים לנהל את המדינה, כשכל נושא או ויכוח המתעורר בציבור מגיע באמצעות ארגונים אלה, תוך שעות ספורות, להכרעה "עוקפת דמוקרטיה".
כל מדינה דמוקרטית נורמלית היתה נזעקת לעמוד על נפשה שעה שקבוצה מהפכנית נוטלת לידיה את ניהול המדינה שלא באמצעות פתק הבוחר.
בג"צ מעקר ומסרס את מאבק הרעיונות הדמוקרטי, הופך לחסר טעם ותכלית את קיומם של מוסדות פרלמנטריים וגוזל ביד רמה את הריבונית מידיו של ריבון הדמוקרטיה – הציבור.
הלאה המהפכה החוקתית! תחי הדמוקרטיה!
4.ברק רומס באגרסיביות את החופש של הציבור הישראלי!
5.הכנסת היא המחוקקת ואין לבית המשפט זכות וטו.
6.תובס הדיקטטורה של ברק.
7.ביהמ"ש העליון מיצג נאמנה רק את דעות השמאל החילוני.
שפל עמוק: הציבור לא מאמין למערכת המשפט
על פי סקר שנערך באוניברסיטת חיפה, 7% בלבד מהציבור בישראל נותן אמון רב במערכת המשפט, לעומת 30% שכמעט אינם מאמינים בכל מרכיביה מביהמ"ש ועד היועמ"ש (חדשות)
סקר שנערך באוניברסיטת חיפה ונתוניו המלאים יפורסמו בכנס חיפה 2021 למשפט שייערך מחר (חמישי), מלמד שאמון הציבור הישראלי במערכת המשפט נמצא בשפל חמור, הרמה הנמוכה ביותר שלו מאז 2008, אז החלו הנתונים להיאסף במדד מסודר, כך לפי הדיווח של טובה צימוקי ב'ידיעות אחרונות'.
המדד בוחן את תפיסות הציבור בסולם של בין 1 ל־6: 2-1 – אמון נמוך מאוד עד נמוך; 4-3 – אמון בינוני; 6-5 – אמון גבוה עד גבוה מאוד. על פי הנתונים, 30% מהציבור מביעים אמון נמוך מאוד עד נמוך במערכת המשפט בישראל, לעומת 7% בלבד שהביעו בה אמון גבוה עד גבוה מאוד.
מדובר בירידה לעומת המדגם הקודם שנערך בשנת 2019, וירידה משמעותית מרמת האמון הציבורי שמערכת המשפט קיבלה בשנת 2016 אז הציון היה 3.25 מול 2.67 כיום.
52% מהציבור הביעו אמון נמוך מאוד עד נמוך בבית המשפט העליון, רק 25% הביעו בו אמון גבוה או גבוה מאוד. ביועץ המשפטי לממשלה הביעו 61.5% מהציבור רמות אמון נמוכות מאוד עד נמוכות, ורק 6% הביעו בו אמון גבוה או גבוה מאוד.
גם הפרקליטות סופגת ביקורת עזה מהציבור, 62.5% הביעו בה אמון נמוך מאוד עד נמוך, לעומת 5% בלבד שהביעו בה אמון גבוה או גבוה מאוד.
https://www.kikar.co.il/404564.html
מערכת משפט שמקבלת רק 7% מאמון הציבור איבדה את ערכה ואת הלגיטימיות שלה לשפוט. יש לשנות את שיטת השיפוט "לחבר מושבעים" כמו כמעט בכל העולם. יש לעשות רפורמה יסודית במערכות רקובות אלה. ויש להחזיר לעם מיד את הכוח שנלקח ממנו בעורמה ובנוכלות.
בית המשפט העליון של ישראל זו בדיחה רעה מאד. חבורת אייתולות ששמו עצמם מעל החוק והכנסת ובלא סמכות לכך הם הקובעים במדינה.
שופט אמריקאי בכיר: אהרן ברק – מעין שודד-ים משפטי
הפרופ' ריצ'רד פוזנר, כיום שופט בית משפט הפדרלי לערעורים פירסם ביקורת על ספרו של ברק ואמר כי הוא "שובר את השיא העולמי בהיבריס שיפוטי"
רק בישראל, למיטב ידיעתי, שופטים מקבלים את סמכותם לביקורת שיפוטית מופשטת בעצמם, בלא הסמכה חוקתית או חקיקתית מפורשת. אפשר להיזכר בנפוליאון שלקח את כתר המלכות מידיו של האפיפיור והניח אותו על ראשו בעצמו".
http://www.haaretz.co.il/misc/1.1559062
פוזנר: "ברק איננו מנסה להגן על גישתו השיפוטית באמצעים משפטיים מסורתיים. הוא לוקח כמובן מאליו שלשופטים יש סמכות טבועה לגבור על חוקים.
גישה כזאת יכולה להיות מתוארת כתופסת שלטון בכוח.
מערכת משפט הרואה עצמה חופשיה לגבור על החלטות של גורמים הנבחרים באופן דמוקרטי, מטשטשת את הדמוקרטיה…
"ברק גם קבע כלל שאין לו אח ורע בחוק האמריקאי, שלא המחוקק אלא רק שופטים אחרים יכולים להעביר שופט מתפקידו;
ושכל החלטת ממשלה הנחשבת 'בלתי סבירה' היא גם מטבעה בלתי חוקית; שביהמ"ש יכול לאסור על הממשלה למנות אדם לתפקיד כלשהו, אם עבר על החוק וגם אם קבל חנינה, או אם קיים חשד שעבר עבירה אתית;
והוא גם יכול להורות על פיטורי שר בממשלה אם הוגש נגדו כתב אישום;
ובשם 'כבוד האדם' יכול ביהמ"ש לפעול להפחתת העוני ולמען מחוסרי הדיור;
ושביהמ"ש יכול להחליט אם לשחרר טרוריסטים במסגרת הסדר פוליטי;
ושבכוחו לבטל פקודות צבאיות ולהורות לממשלה להזיז את גדר ההפרדה שאמורה למנוע מטרוריסטים מתאבדים לחדור לשטחי ישראל…
רק בישראל מעניקים השופטים לעצמם את הסמכות הזו, לבקורת שיפוטית מופשטת, מכוח עצמם, בלא הסמכה חוקתית או חקיקתית מפורשת, מפי הרשות המחוקקת.
זה מזכיר את נפוליאון שלקח את כתר המלכות מידיו של האפיפיור והניח אותו על ראשו בעצמו"…
ביהמ"ש הוא אם כן זה שמחוקק את החוקים בישראל, כשהוא משתמש בחוקים עצמם כדפי טיוטא ראשונית שאותם הוא חופשי לשכתב כרצונו".
בלשון פחות נקיה מהתבטאויותיו של פוזנר, נאמר במאמר שלו שברק פשוט ציפצף על החוק הכתוב ולש אותו כרצונו, באורח אנטי דמוקרטי מובהק, אולי דיקטטורי.
יכולים נבחרי העם לחוקק מה שיחוקקו, אבל ברק יהפוך את חקיקתם על פיה ויחליט על דעת עצמו, כאילו היה נפוליון מס' 2, בשביל אזרחי ישראל ומחוקקיה, מה באמת טוב להם.
פוזנר טוען גם שספרו של ברק רצוף שגיאות…
*אדם גולד*
ואחרון לכנס החירום.
חוץ מהחנפנות והאופורטוניזם, הרצון לקדם הכרעות לטובת הלקוחות, אי אפשר שלא להגיד כמה מילים על אוסף הקומבינות הקשרים, הנפוטיזם וגילוי העריות של הדוברים והמשתתפים הבולטים שנשקפים מן התמונות של כנס החירום עם שופטי העליון – מארג סבוך שלא היה מבייש חצר ביזנטית רקובה במיוחד.
אין לי זמן או כח לתיאור, וממילא צריך ספר עב כרס לתיאור ממצה שכזה, אז לצורך ההמחשה נסקור *בקצרה* את הקשרים והקומבינות של הדוברים הבולטים בכנס עם ציר: ברון-חיות-פוגלמן, ציר של שלושה שופטים מהשמאל הפרוגרסיבי העמוק שבמידה רבה מהווים כיום את הציר החזק והמשפיע בעליון.
אז מאיפה נתחיל?
מהמגדלור המוסרי דורי קלגסבלד, שהוא השותף המיתולוגי של דנציגר וחבר אישי ומשפחתי של פוגלמן והנשיאה חיות וכמובן מקושר לנשיאה בדימוס נאור שבנה מיכאל התמחה ועבד אצלו שנים ארוכות?
מברק טל, החבר הטוב של חיות (שהוקלט בלייב מתחנף לאפי נווה בניסיון לקבל מינוי בעליון)?
מנגה רובינשטיין החברה הקרובה של ברון ובעלה?
או שמא מעו"ד רלי לשם, החבר הקרוב של הנשיאה חיות וברון עוד מתקופת האוניברסיטה, שכפי שחשף קלמן ליבסקינד, גם תרם כספים למוסד המשפחתי של ברון (יחד עם משרד מיתר עצמו) ובכל זאת מופיע בפניה בבית המשפט?
או אולי דווקא בבעז בן צור, חברו של פוגלמן, שלגמרי במקרה בתו הועסקה כעוזרת משפטית אצל פוגלמן?
או גיורא ארדניסט החבר הקרוב של הנשיאה חיות, שלגמרי במקרה בתו טל התמחתה אצל חיות?
וכן הלאה ועוד ועוד שותפים ועורכי דין 'אמיצים' שקשורים באינספור קשרים וקומבינות של אליטה שבזה לציבור ולכל מה שהוא והיא לא, ושמסתבר שאפילו לא מתביישת להשתין מהמקפצה.
(אבל תם זמננו, נמשיך בהזדמנות).
ביטול זכות העמידה, ביטול עיקרון אי השפיטות, עיקרון הסבירות וה"סמכות" לפסול חוקים, הם לדעת עו"ד שפטל יסודות הדיקטטורה של בג"צ.
תנועת "אם תרצו" מפרסמת היום (חמישי) סרטון נוסף בסדרת סרטוני "על סדר היום" של התנועה, בו מפרט עו"ד יורם שפטל את מה שהוא מכנה "ארבעת היסודות של דיקטטורת בג"צ".
היסודות אותם מציין עו"ד שפטל הם ביטול זכות העמידה, ביטול עיקרון אי השפיטות, עיקרון הסבירות וה"סמכות" שנטל לעצמו בית המשפט לפסול חוקים.
"ארבעת היסודות הללו יצרו את בג"צ כשליט עליון בלעדי במדינה, והשלטון הזה לא בא כדי להשליט את שלטון החוק אלא את שלטון בג"צ המנוגד לשלטון החוק וכך בג"צ קובע בכל דבר ועניין, קטן כגדול", ציין שפטל.
כדוגמה לשלטון המוחלט של בג"צ ציין שפטל את ההחלטה, בניגוד לעמדת שר האוצר, להטיל מס על מכירת טבק בתפזורת.
דוגמה נוספת, "בעניין הרבה יותר רציני", כהגדרת שפטל, היא ההחלטה שאילצה את ראש הממשלה בנימין נתניהו להיפטר מכמה מהתיקים שבהם החזיק.
כפתרון מציע שפטל לחוקק חוק יסוד שיקרא "חוק יסוד הפרדת הרשויות:
"סמכויות בתי המשפט במשפט הציבורי", אשר יאיין את ארבעת יסודות הדיקטטורה של בג"צ באמצעות חקיקה ישירה וברורה, "כך ישראל תחזור להיות דמוקרטיה".
https://www.inn.co.il/News/News.aspx/423793
תגוביות:
1.פשוט והגיוני. היות ובג"צ לא ייסוג ללא קרב יש להוסיף סנקציות לאותו חוק יסוד השפיטה. שופט שיפסוק בניגוד לחוק, או שיבטל חוק, או שיקרא לביטול חוק, או שיערער על מעשה שלטוני בעילת חוסר סבירות, או שינסה לדון בעיניינים פוליטיים ייראה כמי שהתפטר לאלתר מתפקידו כשופט ויאבד את זכויות הפנסיה שצבר. במקרים קיצוניים תיבדק האפשרות להעמידו לדין בגין המרדה. מי ישפוט את השופטים? הריבון, העם, באמצעות נציגיו בכנסת.
2.אם בג"צ יסרב להחזיר את סמכויותיו – הוא מזמין עליו הפיכה אזרחית.
יו"ר מפלגת הציונות הדתית בצלאל סמוטריץ' משיב לפרקליט המדינה לשעבר שתוקף אותו בכלי התקשורת בעקבות הביקורת שמתח על החלטת בג"ץ.
ו"ר מפלגת הציונות הדתית בצלאל סמוטריץ' תוקף הבוקר (שני) את פרקליט המדינה לשעבר שי ניצן שתקף אותו בכלי התקשורת על רקע הביקורת על בית המשפט העליון.
"מדובר באוויל משריש חסר הבנה לחלוטין במשפטים. מדקלם שטויות שסטודנט למשפטים שהיה מדקלם היה מודח מהקורס. לא יאמן שהאיש אשכרה היה פרקליט מדינה. מצד שני, אם יאיר גולן היה סגן רמטכ"ל הכל כנראה אפשרי".
מוקדם יותר תקף שי ניצן את סמוטריץ' בגלי צה"ל ובכאן חדשות "אי אפשר להבין ולקבל את הביקורת האלימה והמזעזעת של גורמים פוליטיים על בג"ץ. כאשר יו"ר הכנסת ויו"ר מפלגת הציונות הדתית קוראים באופן פומבי לא לקיים את החלטת בג"ץ – זה צעד חמור ביותר", אמר.
בג"ץ קבע בהרכב מורחב כי התיקון לחוק יסוד, שאפשר הגדלה של התקציב ההמשכי ב-11 מיליארד שקלים לאחר שבאוגוסט האחרון נדחה המועד האחרון להעברת תקציב בכנסת, הינו "שימוש לרעה בסמכות הכנסת".
השופטים אמנם לא ביטלו את החוק, אך הוציאו "התראת בטלות" שמזהירה מפני חקיקה דומה בעתיד. "בתוך המשבר הפוליטי חסר התקדים שישראל נמצאת בו, נראה שחוקי היסוד ותקציב המדינה הפכו לכלי משחק".
https://www.inn.co.il/news/493467
תגוביות:
1.שי ניצן, יאיר גולן, מעניין כיצד המדינה הובילה אותם לתפקידיהם הרמים. בושה לממנים ולממונים שהיו אז בצומת נתינת התפקיד.
2.יהי רצון שיתקיים בשי ניצן סוף הפסוק: ואקוב נוהו פתאום, למרות שיצא לפנסיה וד"ל.
3.פני הדור כפני הכלב ואנשי אמת תמו. אחד המיוחדים שנותרו לפליטה הם סמוטריץ' ובן גביר.
4.רשב"ם: אויל משריש – אויל מצליח שיש לו שורש וענף. ואקוב – קללתי נוהו ומעונו, אשר יבא פתאום שברו ועת פקודתו (ע"פ יר' ח , יב).
כל הרעות החולות במדינה הן תוצאה של שלטון המשפטפטנים.
של ההפיכה המשפטפטנית האלימה, שהפכה ב-30 השנים האחרונות את ישראל לבג”ציסטאן, מדינת כל משפטפטניה, כל שופטיה וכל רועציה המשפטפטיים.
ישראל הפכה מדמוקרטיה למשפטפטוקרטיה – שלטון המשפטפטנים, ע”י המשפטפטנים, למען המשפטפטנים.
המשפטפטוקרטיה הראשונה והיחידה בעולם.
בראש פירמידת הטירוף וההפקרות עומדת כנופיית בג”צ, שהיא המקבילה המקומית (לא רוצה לומר “הישראלית”, כי הכנופיה הזו אינה ישראלית בכלל) למועצת האייאתוללות של איראן – והנה ההסבר, לטובת האהבלים, הפתיים-תמימים והשקרנים (מחקו את המיותר) שעדיין תומכים באייאתוללות האלה –
בג”צ הוא התופעה הכי איראנית בישראל: קבוצת אנשים שלא נבחרים ע”י הציבור, שלא נושאים באחריות לשום דבר ובפני אף אחד ושלא ניתן להעבירם מתפקידיהם במקרה של פאשלות, ושהפכו את עצמם לפוסקים האחרונים והעליונים בכל סוגיה ציבורית, פוליטית וערכית. בדיוק – אבל בדיוק! – כמו מועצת האייאתוללות של איראן.
ועוד לא אמרתי כלום על הגלימות השחורות, שמשותפות לאייאתוללות שלנו ולאייאתוללות של איראן.
אולי בכל זאת יש הבדל אחד, דווקא לטובת האייאתוללות האיראניים:
האייאתוללות של איראן לפחות דואגים לאיראן – מה שממש לא ניתן לומר על האייאתוללות שלנו, שהם סייעני אויב ותומכי טרור.
מי הרשה לחולרות האלה להעניק “זכויות” לפולשים זרים, על חשבון בעלי הבית?
רפורמה יסודית נדרשת כדי לבער את השחיתות, הסיאוב, ניגוד העניינים וחוסר היושרה המשווע.
מסתבר שהאקטיביזם השיפוטי עורר תגובת נגד.
אולי לא היה צריך להיות כל כך יהיר בשעתו?
וגם – הנפוטיזם, הקליקאות, ברק חוגג שם ע"ע אשתו השופטת.
המהלך של השופט ברק להציל את הפרקליטות – נכשל!
מוותרים לרות דוד.
לא חוקרים את לפיד בעניין מילצן.
היום דווח שהנדל נותן הטבות של מיליארדים לחברות תקשורת ולא חוקרים והכל מהמקפצה.
משפטי דרייפוס.
במילים אחרות, כאשר היועץ המשפטי לממשלה מספר בקולו שפרקליט המדינה אוחז בגרונו – אלה אינם דברים שניתן להסבירם כדברים חסרי משקל שנאמרו בעידנא דריתחא.
הדברים הללו מתארים בנסיבות העניין מצב שבו גורלו האישי תלוי ברצונו של שי ניצן, וכל עוד זהו מצב העניינים…
בייניש קבעה בפסק דין חדש: שלא יבוטל פסק הדין של פרוקצ'ה מתחילת השנה, שקבע שכל פיליפינית שבאה הנה לעבוד בסיעוד והתחשק לה להיכנס להריון – יש לה "זכות חוקתית להורות" שמחייבת את המדינה לאפשר לה להישאר פה עם הבטן העגולה, ולאחר מכן עם התינוק, ושיילך לעזאזל הזקן הסיעודי ששכר את הפיליפינית כדי שתטפל בו ולא בתינוק.
בייניש ופרוקצ'ה טוענות שאם הפיליפינית תוחזר לארצה, תיפגע "זכותה החוקתית להורות". כאילו שרק כאן היא יכולה להרות וללדת ולגדל ילד.
כל פיליפינית פראיירית שעדיין לא נכנסה להריון – תמהר עכשיו להיכנס להריון, ושר הפנים יהיה מחוייב להשאיר אותה כאן עם התינוק – כאילו שהחוק לא קובע ששר הפנים רשאי לא להאריך ורשאי גם לבטל אשרות של עובדים זרים. אשכרה חסינות מוחלטת מפני "גירוש".
בעוד 5 שנים חלאות השמאל מהסוג של "קו לעובד" יגידו שהילד הוא כבר בן 5 ש"נולד פה" ו"התערה בישראל" וש"גירושו" לפיליפינים הוא "הגליה תרבותית" ופשע נורא. כמובן שעם הילד הזה יישארו פה לתמיד האמא והאבא והאחים שיוולדו לו, והוועדה ל"חריגים הומניטריים" תתבקש לאשר גם לסבתות ולדודים להגיע הנה, כי הרי זה פוגע ב"זכותו החוקתית לחיי משפחה" של הילד, אם לא נותנים לסבתא לגור לידו כאן בישראל.
מה השמאל הארור לא יעשה כדי להציף את המדינה בלא יהודים… אין גבול לטירוף וליצירתיות השטנית שלהם!
האם שר הפנים יקבל את רוע הגזירה, או שיהיה לו מספיק שכל להתעקש על עיגון ברור של "נוהל עובדת זרה בהריון" בחוק?
האם לשר הפנים ולממשלת ה"ימין" יהיה מספיק שכל להעיף את בתי המשפח הארורים מכל עיסוק בענייני התאזרחות, "פליטים", קבלת מעמד תושב בישראל, כניסה לישראל ושהייה בישראל של מי שאינם אזרחי ישראל או תושבי המדינה?! מתי ה"ימין" יקלוט כבר שבאמצעות ההתערבות הבלתי פוסקת של בתי המשפח (עם אלפי עתירות של גדודי חיילי הקרן לישראל חדשה) בעניינים האלה, השמאל מציף אותנו במאות אלפי זרים?
https://www.youtube.com/watch?v=QBMxmS9Bh1U
תל אביב הפכה בשנת 2010 לעיר ובה יהודים – סודאנים – אריתראים
עשרות אלפי מסתננים מאפריקה התיישבו בתוך ישראל
telaviv10122010ewmv.wmv
מסתננים בתל אביב 2010 חלק שלישי
http://www.youtube.com/watch?v=FJ7Q8NXXf2k&feature=related
3.מסתננים בתל אביב 2010 חלק רביעי
http://www.youtube.com/watch?v=_k0UbTw5EXM&feature=related
4.מסתננים בתל אביב
http://www.youtube.com/watch?v=8zbIZ7kQdQs&feature=related
השתוללות ההסתננות והשמאל במדינת היהודים – האשמה כולה של בג"צ בראשות ברק – בייניש נאור ושות'
הם מכרו את זכויות האדם שלנו, היהודים, לגויים נוצרים ומוסלמים מכל קצוות הגלובוס, על מנת לחסל את יהודיות המדינה.
אין דבר כזה זכויות אדם!
לכל עם יש זכויות אדם מסוג אחר על פי העדפותיו הלאומיות! בייניש ברק הקימו דוכן בשוק – שם הם מוכרים "זכויות אדם של יהודים" לכל גנב!
ההרס כולו מעשי ידי הדיקטטור – כהגדרת פרופ' פוזנר – אהרון ברק -משיח השקר של השמאל.
אנו לא חיים בעולם בו זכויות אדם זה מטבע עובר לסוחר. רק במוחם של ברק – בייניש ועוד דמויי פרוקצ'ות, זכויותינו הפכו למטבע עובר לסוחר במכירה פומבית!
הם מכרו את זכויות האדם שלנו היהודים, לגויים מסתננים הפולשים בניגוד לחוק, נוצרים ומוסלמים מכל קצוות הגלובוס, על מנת לחסל את יהודיות המדינה.
הם עשו זאת בשל מושגי המוסר הנוצרי שלהם, שכן מוסר מערבי על פיו הם מתיישרים הוא לאמיתו של דבר מוסר נוצרי של נותני הלחי השניה, וזה לא המוסר שלנו, היהודים!
זכויות אדם זה דבר שכל עם משיג לעצמו ובארצו בלבד! זה לא מושג גלובלי כלשהו שנכון לכל עת ומקום, ואי אפשר להעבירן בטאבו לזרים זדים גנבי מדינות וזכויות של אחרים! רק בעולם המושגים של ברקים ביינישות מרים נאורות ופרוקצ'ות זאת חבילת מתנה המוענקת לשודדים.
בכל מדינה יש זכויות אדם אחרות לאזרחים בסל המתקרא זכויות אדם, וזאת בהתאם לדרישות הלאום המתגורר בה.
זכויות אדם זו לא נוסחה מתימטית כפי שהזקנה שפרשה והמשיח ניצול השואה שלה, מנסים למכור לנו מזה 30 שנה.
בישראל תתקיים מהפיכת נגד בנושא זכויות אדם בה יובהר שזכויות האדם של היהודים גוברות על כל זכות זר וזד גנב ופושע מסתנן וחודר שלא כחוק לתוכה!
אין מנוס ממהפיכת נגד כדרישת פרופ' פרידמן!
ואת המהפיכה הזו דורש רוב מוחץ של אזרחי ישראל היהודים, שזו מדינתם הם, ועל הצורך בה הצביעו רבים וטובים מאד כמו פרופ' פוזנר, פרופ' מאוטנר, פרופ' רות גביזון, ד"ר שגב, פרופ' אבי דיסקין, פרופ' רקובר, עו"ד יריב לוין, עו"ד יורם שפטל, פרופ' נאמן, עו"ד דוד רותם, ד"ר מיכאל בן ארי, פרופ' פלאוט, ד"ר חיים משגב, עו"ד יואב יצחק, ועד רבים רבים וחכמים הרבה יותר מכוהני דת השיוויון שהשתלטו בכוחנות על המדינה הזאת ועל מערכת המשפט שלה! (כפי שמסביר פרופ' מאוטנר היטב).
אלה מעשי השמאל בישראל – השמאל שהוא בסך הכל בסופו של יום מיעוט מבוטל ממומן בכסף זר ועויין, העוסק בחיסול ובגניבת זכויות האדם של היהודים. כפי שהגדיר אותם אחד משרינו מדובר במיעוט ויראלי שמתוקף זה מסוכנותו!
הנה מה שעושה המיעוט הויראלי עכשיו:
ועכשיו ארגוני הסיוע למסתננים מלמדים אותם עברית…
http://www.youtube.com/watch?v=deZqscIUUJQ&feature=player_embedded
בג"צ והמחבלים התיקשורתיים מהשמאל מקבעים מניפולציה: מהגרי עבודה ופליטים.
לא מהגרי עבודה ולא פליטים יש בישראל. פליטים יכולים להיות בישראל רק מי שנולדו במצרים, ירדן, או סוריה. כל היתר הם מסתננים. הם היו פליטים רק במצרים! ישראל אינה מדינת הגירה ואין בה ולו מהגר עבודה אחד ויחיד. הם כולם מוזמנים ל- 5 שנים שהות מוגבלת כעובדים זרים, והביתה! לשים מיד קץ לשקרים של השמאל!
מדינת ישראל מזמינה לארץ לתקופה מוגבלת של 5 שנים עובדים זרים, והמחבלים התקשורתיים מכנים אותם מהגרי עבודה.
המדינה לא פתוחה להגירת זרים ואינה מזמינה אותם או מאפשרת להם להגר אליה.
אין בארץ אפילו מהגר עבודה אחד.
הם כולם עובדים זרים שחייבים לעוף הביתה בתום תקופת העבודה הזרה בישראל!
אבל המחבלים התקשורתיים מעוותים ומשקרים על מנת ליצור מצג שקר כאילו הם בעלי יכולת להגר לכאן.
כנ"ל המסתננים הבאים באופן לא חוקי לעבוד כאן והמחבלים התקשורתיים והשמאלנים המעוניינים לחבל במדינה היהודית מכנים אותם פליטים.
אפילו הכמה שהם אולי פליטים באמת אינם יכולים להיקרא פליטים בישראל כי אנו לא גובלים במדינתם.
הם היו בגדר פליטים רק במצרים!
המחבלים התקשורתיים והמחבלים במדינה עשו יד אחת להפצת שקרים וקיבועם במוחו של עם ישראל.
יש למגר ממוחנו את השקרים האלה.
על כולנו לנקות את התודעה הלאומית שלנו מהזיהום השמאלני המשתמש במניפולציות תודעתיות מלוכלכות!
אחי, אתה עוד שם? תבוא לישראל. גן עדן פה! ארץ הפראיירים!
יש פה כל מיני ארגונים שדואגים לנו.
ישנים באכסניות (בסודן היו קוראים לזה סוויטה חמישה כוכבים).
זוכים לכבוד.
איפה הרעב של סודן? איפה המלחמות? פה שותים וודקה וכל לילה צחוקים ושתייה.
ואף אחד לא מעיז לריב איתנו.
שמע אחי, יש פה חבר'ה קצת מעצבנים, לבנבנים עם משקפיים עגולים שכל היום רק רוצים לעזור לנו ורק מתדרכים אותנו איך להיראות מסכנים ואיך לדבר לתקשורת. מה הם רוצים החנונים האלה? אני כל היום מסתובב עם חיוך מאוזן לאוזן והם מציקים לי – תגיד שרע לך!, תגיד שיום יבוא ותחזור לסודן.
איך אני אוכל לשקר שאני רוצה לחזור לסודן בלי להיקרע מצחוק? טוב, למה שאני אתנגד לעזרה של הפראיירים האלה.
בסודן לימדו אותנו את המשפט נותנים תיקח, צובטים תברח! במצרים כיבו עלינו סיגריות, הצליפו בנו.
ופה אצל היהודים מקסימום עושים לנו פרצוף עקום. התקרית הכי גרועה היתה שאיזה זקנה צעקה "תחזרו לאפריקה" אז עשיתי לה פרצוף מפחיד והיא ישר ברחה. איזה צחוק!!!
אמרו לי שיש כמה מרירי נפש שכותבים… טוקבקים…או משהו כזה נגדנו. לא מאמין. נראה לי שאוהבים אותנו פה או לפחות מפחדים מאיתנו. מה זה משנה? העיקר שאני קינג פה.
לא תאמין אחי, אתמול שוטר אחד התחצף אלי, ביקש תעודות… משהו… אז דפקתי לו שני אגרופים והוא ברח. מי היה מאמין?
במצרים הוא היה ישר יורה בי.
חולי נפש היהודים הליברלים האלה. ארץ הפראיירים. והכי כיף, אתה יכול פה בישראל לעשות הכול!
בסודן פעם התחלתי עם מישהי אז כל השבט שלה רדף אחרי עם מצ'טות ובנס יצאתי חי. במצרים רק הסתכלתי על מישהי וכמעט עברתי לינץ'. פה בישראל אני צובט לבחורות בתחת והן בורחות הביתה מהר. אני רק שורק למישהי, כולם בורחים. איזה צחוק.
אתמול פירקתי איזה לבנבנה יפה אחת, פעילת זכויות עב"ם…אדם… משהו, לא זוכר.
בלבלה לי במוח על איך אני בטח סובל בארץ ומגיע לי פיצוי. אמרתי לה: "כן, כן, אני מאד סובל, תתפשטי כבר לפני שאני אונס אותך בכוח". זה דווקא חירמן אותה. לא הייתי צריך להפעיל אגרופים ואלימות כמו בסודן.
אחי, הגעתי לגן עדן. למה מגיע לי כל הטוב הזה? היהודים האלה יודעים רק לפנק… לפנק… (מזכיר לי איזה פרסומת שראיתי בטלביזיה באכסניה). בקיצר, תזדרזו להגיע לארץ. חבל על כל דקה באפריקה. בואו אל הארץ המובטחת!!!
אהרן ברק שהמליך עצמו לקיסר שתל פיונים בכול המקומות בעלי ההשפעה.במשפט בכלכלה בצבא במשטרה כולם בעלי אג'נדה שמאלנית קיצונית, אנטי יהודית,אנטי לאומית.
בעצם הרס את המדינה.אנו הבובות הולכים כאילו לבחור אבל זה רק בנדמה לי. הוא משחק עם הבובות שהציב ומנהל המדינה.
פוליטיזציה של משפט
פרופ' מנחם מאוטנר, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל אביב
http://www.youtube.com/watch?v=MaGOlzc8ydM
החל מדקה 16:26
להלן התמלול המלא:
קבוצת מלכי הגבעה של השמאל הפסידה הרבה מאד כוח בפוליטיקה וסובלת הפסדים פוליטיים גדולים מאד ומה שהיא עושה בעצם, היא העתיקה את הפעילות הפוליטית שלה במידה רבה מאד מהפוליטיקה של הבחירות, שהיא הפוליטיקה של הכנסת, למקום אחר – לבית המשפט העליון – והפכה אותו למוסד שממנו היא מנהלת פוליטיקה.
בראש העותרים לבג"צ חברי הכנסת של מר"צ והעבודה והעתירות שלהם תמיד על נושאים פוליטיים.
בג"צ הפך למוסד פוליטי.
זה חלק מתהליך.
בית המשפט העליון פה לא לבד. הקבוצה הזו העבירה את הכוח שלה לא רק מהפוליטיקה של הבחירות, מהכנסת, לבית המשפט העליון, היא העבירה אותו גם אל היועץ המשפטי לממשלה, גם אל אגף התקציבים של האוצר, גם אל מבקר המדינה, גם אל בנק ישראל.
כל הקבוצות האלה זה קבוצות לא נבחרות של פקידים שמופעלים על ידי הקבוצה הזאת כדי לנטרל את המערכת הפוליטית שפועלת למגינת ליבה של הקבוצה הזאת שאיבדה בכנסת הרבה מאד כוח.
זה ההסבר הראשון.
ההסבר השני הוא עליית תפיסה ניאו ליברלית במדינת ישראל.
ניאו ליברלים עויינים את הפוליטיקה של הבחירות והם עוינים בתי נבחרים והם אוהבים מקומות של פקידות ביורוקרטית משכילה שדומה להם. הם לא אוהבים את הפוליטיקה של הבחירות כי שם יש אנשים לא משכילים כמוהם, לא אנינים כמוהם ולא צרכנים של סגנונות חיים כמוהם, אלא כל מיני אנשים שהם יותר נמוכים במידרגים האלה מהם.
ולכן הם לא אוהבים את הפוליטיקה, ורוצים לתת הרבה יותר כוח לאנשים שדומים להם, המשכילים האנינים וכו'. נכון שהפוליטיקה בישראל עברה בשנים האחרונות בעיות חריפות של ירידה ברמה שלה וגם חוסר יציבות, אבל היא סובלת מבעיות חריפות ברמה שלה בגלל ההגיון הניאו ליברלי שהשתלט עליה והוא פריימריס במקום הועדות המסדרות.
ולכן הקבוצה הניאו ליברלית בישראל פועלת במהלך כפול.
מצד אחד שיקוץ וביזוי הפוליטיקה, שהיא הגורמת להורדת הרמה שלה בגלל הניאו ליברליזם בו היא דוגלת והיא כל הזמן משקצת ומנאצת את הפוליטיקה ומצד שני, היא מאדירה את כל הגופים הלא ליברליים ושוב זו אותה קבוצה. את בית המשפט העליון והיועץ המשפטי לממשלה ואגף התקציבים ומבקר המדינה ואנשי בנק ישראל.
בית המשפט העליון קרוב תרבותית לקבוצה הזאת ונשמת אפו זה הגנה על הזכויות הליברליות.
הגנה על הזכויות הליברליות מה פירושה?
"זכות ליברלית" זה כמו אי מוגן בחומה.
יש לי את חופש הביטוי וחופש ההתאגדות ואת חופש התנועה, זה הכל כמו איים כאלה שמוגנים מפני חדירה של גורמים עוינים שיכולים לפגוע בי. זאת אומרת זאת הלוגיקה העמוקה של בית משפט ליברלי – לוגיקה של "איים מבוצרים".
כמטאפורה ניתן לומר שאותה קבוצה חברתית המתגדרת ביומיום בקהילות מבוצרות היא גם זו שמתגדרת בבית המשפט העליון ובמשפט ליברלי שנשמת אפו זה זכויות שהן כמו איים מגודרים.
לדעתי מלחמת התרבות, הצפיפות על הגבעה הפוליטית ועלייתה הנרחבת מאד של אידיאולוגיה ניאו ליברלית גורמים להבין שבעצם הועבר כאן הרבה מאד כוח לבית המשפט העליון.
הדמוקרטיה הישראלית נמצאית במשבר חמור לא רק בגלל מה שקורה במערכת הפוליטית שלה. היא נמצאית במשבר לא פחות חמור בגלל מה שקורה בבית המשפט העליון שלה.
אחרי 30 שנה של כיוון כזה מצידו של בית המשפט, בית המשפט מוצא את עצמו כרגע במצב של אובדן לגיטימציה כפול.
הוא איבד באופן כמעט מוחלט את הלגיטימציה אצל הקבוצות התרבותיות שלא מזדהות איתו ובראש ובראשונה הציונות הדתית והוא איבד הרבה מאד מהלגיטימציה שלו אצל הקבוצות שהכי מזדהות איתו, זה הקבוצות שקראתי להן ההגמונים הליברלים לשעבר, החילונים המשכילים המערביים. אין לי זמן לנתח למה קרה אובדן הלגיטימציה הכפול הזה אבל מה שאני רוצה לומר שלא רק במערכת הפוליטית יש לנו משבר.
יש לנו משבר לא פחות חמור כרגע עם בית המשפט העליון שהוא מוסד מדינה חשוב מאין כמותו. כדאי שנפתח חשיבה חדשה לגמרי לגבי איך הוא צריך לפעול ב- 30 השנים הבאות.
התפרקות תיקי נתניהו חיסלה את אמון הציבור בפרקליטות ובמערכת המשפט ורפורמה עמוקה שתסיג לאחור את המהפכה השיפוטית של אהרן ברק אינה אלא שאלה של זמן!
מרים נאור שמאלנית עוכרת ישראל.
על 12 ס"מ הרסה את כל דרך האבות.האמינה לערבי שהאדמה שלו,ללא הוכחות כלשהן.
ואם היתה מורה למשפחות בדרך האבות לשלם על כמה הסנטימטרים?
היא היתה רעה אכזרית כיתר השופטים בעליון.
ולחשוב שהיתה כלה של אסתר רזיאל נאור אחותו של דוד רזיאל מפקד האצל.
ההסטוריה של הליכוד מלאה בהוכחות שאפשר להיות איש אצ״ל משכמו/שכמה ומעלה-זה עדיין לא מבטיח שהילדים יביאו גאווה רבה.
צריך בחקיקה למנות את בן גביר לנשיא העליון
וכל השמאל יסכים להפרדת רשויות ולהגבלת כוחו של העליון.
יפה מאוד !!