מגזין האינטרנט 972+ מהווה במה לטובי המוחות הישראלים המבקשים להכפיש את המדינה הציונית בשפה האנגלית. כך מוותרים על השכנוע ועוברים לתעמולה
מגזין האינטרנט 972+ מהווה במה לטובי המוחות הישראלים המבקשים להכפיש את המדינה הציונית ללא הבדל צבע, גזע ומין. הסיבה שמרבית הישראלים לא מכירים את האתר היא העובדה שכותבים אמיצים אלו בוחרים להפיץ את מרכולתם דווקא באנגלית. כך, במקום להיכנס לשיח הציבורי המקומי ולנסות להשפיע על דעת הקהל היושבת בציון, מעדיפים הללו להשתלב בשוק הגלובלי של האנטי-ישראליות הפופולרית
אתר האינטרנט 972+Magazine עלה בימים האחרונים לכותרות בעקבות גילויי השמחה שהביעה בפייסבוק נועה שינדלינגר – שכתבה וצילמה בעבר עבור המגזין – אחרי מותם של טייסי חיל-האוויר סא"ל נועם רון ורס"ן ארז פלקסר ז"ל. גולשים ותחקירנים זריזים באתר רוטר וברשתות החברתיות מיהרו להצביע על מקורות המימון של האתר ועל התמיכה הכספית לה זכה המגזין האינטרנטי מ'הקרן החדשה לישראל', תמיכה שעמדה על 10,000 דולר בשנת 2011 ו-60,000 דולר בשנת 2012.
ברור מדוע הפכו דבריה של שינדלינגר ללהיט ברשתות החברתיות, אלא שתהיה זו טעות להיגרר לעיסוק בשינדלינגר כמייצגת השמאל, מגזין 972+, או הקרן החדשה. שינדלינגר מייצגת בקושי את עצמה, גם זה ביום טוב.
כפי שפרסם כבר בן דרור ימיני, גם מנהל אתר 972+ נועם שיזף הבין שמדובר במקרה חריג, יש שיגידו פסיכוטי, וכבר בינואר השנה הורה להפסיק כל קשר עם שינדלינגר בעקבות גילויי שמחה שהביעה בטוויטר על התאבדותה של חיילת צה"ל. לא צריך להיות תחקירן של 'שוברים שתיקה' או פעיל 'שלום עכשיו' על מנת להבין שאנשי שמאל לגווניהם, קיצוניים יותר או פחות, לא נוהגים לחגוג את מותם של חיילי צה"ל בקריאות קולולולו.
אם כן, שינדלינגר היא עניין שולי. הסיפור האמיתי הוא הפעילות המתמשכת של אתר 972+. האתר כמעט ואינו מוכר בישראל, אך בשנתיים האחרונות הוא הפך למקור אינפורמציה (ודיס-אינפורמציה) חשוב לכל מי שמבקש לחפש או למצוא מידע שלילי על מדינת ישראל, צה"ל, החברה הישראלית והציונות.
לא פחות מעניין מכך הוא הקשר שבין האתר לבין הקרן החדשה, משום שהוא שומט את הקרקע מתחת לטענת ההגנה המרכזית של הקרן למול הביקורת על תמיכתה בארגוני שמאל הקיצוני ובתעשיית הדה-לגיטימציה.
מהו אתר 972+?
972+ הוא מגזין רשת אינטרנטי שהוקם בקיץ 2010 על ידי העיתונאי נועם שיזף, הבלוגרית הישראלית-קנדית ליסה גולדמן וקבוצת בלוגרים ישראלים שכותבים באנגלית. האתר מפרסם באנגלית ופונה בעיקר לקהלי יעד בחו"ל; מכאן גם נובע שמו, קידומת ישראל מחו"ל.
האתר הוא בבעלות משותפת של קבוצת עיתונאים, בלוגרים וצלמים שהחלו לפעול בצורה לא ממוסדת והחל מיולי 2011 נרשמו כעמותה ממוסדת (580546307), תחת השם "תשע שבע שתיים לקידום עיתונאות אזרחית". האתר משמש אכסניה לבלוגרים שונים, ומקבל החלטות בצורה של קולקטיב המונה כעשרים איש, מרביתם ישראלים, חלקם עברו בשנים האחרונות לחו"ל, ושני פלסטינים – אחד ממזרח ירושלים והשני מרמאללה.
מנהל הקבוצה הוא נועם שיזף, והכותבים באתר עושים זאת בהתנדבות. האתר מעסיק עורך במשרה מלאה, מנהל ועורכת נוספת במשרה חלקית. בשנת 2012 התקרב תקציב האתר למאה אלף דולרים.
בין הכותבים באתר ניתן למצוא את סרבן השירות חגי מטר, לארי דרפנר – שפוטר מהג'רוזלם פוסט לאחר שהביע הבנה, ויש שיאמרו הצדקה, לפעולות טרור ואפילו להרג ישראלים – וכן יוסי גורביץ, אחד הכותבים הקיצוניים ביותר בשמאל הישראלי. גורביץ הוא אחד מבעליו ומייסדיו של 972+, והוא גם בעל הבלוג "החברים של ג'ורג'". גורביץ' נוהג להשוות את ישראל למדינת אפרטהייד, סבור שישראל נוקטת מול עזה במדיניות של הרעבה לייט, גורס כי "ישראל לא שונה מספיק מאיראן בכדי שאפשר יהיה לסמוך על כך שהנהגתה תעשה שימוש מושכל בנשק גרעיני", ומאמין שישראל "היתה הצד התוקפן במלחמת 1967" וכן ש"היהדות האורתודוכסית תמיד היתה פרוטו-נאצית".
בעמוד האודות של האתר מוסבר כי כל אחד מהכותבים מנהל את הבלוג שלו בצורה עצמאית וכי עמדותיו של כל כותב מייצגות אותו בלבד, כך גם נותנים חופש ביטוי לכותבים וגם מתחמקים באלגנטיות מאחריות מערכתית לתכנים קיצוניים שמוצאים במה באתר.
תרומות ותורמים
אתר +972 קיבל תרומות מ"הקרן לצדק חברתי", אחת הקרנות המשמשות את "הקרן החדשה לישראל" להעברת תרומות לארגונים בישראל: 10,000 דולר ב-2011, 60,000 דולר ב-2012. התרומות הללו הגיעו מקרן פורד, כאשר "הקרן החדשה לישראל" משמשת רק "צינור" להעברת הכספים. יחד עם זאת, באתר הקרן מצוין כי "ההמלצות למענק של 'הקרן לצדק חברתי' נשקלות ומאושרות בידי הוועד המנהל של 'הקרן החדשה לישראל'". תורמים משמעותיים נוספים לאתר הם קרן היינריך בול (18 אלף דולר בסה"כ בשנים 2011-12), וקרן מוריה (10,000 דולר בשנת 2012).
BDS למתקדמים
גולש סטנדרטי דובר אנגלית לא יידרש למאמץ רב על מנת להבחין באג'נדה המובהקת והחד-צדדית של האתר. כמעט כל כניסה אקראית ל-972+ תגלה את ישראל מוצגת באופן שלילי מובהק, אצל חלק מהכותבים כתמצית הרוע עלי אדמות. כתבה אחר כתבה מוצגת ישראל כמדינה שרומסת את זכויות האדם של תושבי עזה ויו"ש, מתעמרת באזרחיה הערביים והבדואים, ונוקטת אפליה מסוגים שונים על רקע מיני, מגדרי, דתי, לאומי, אתני וכל קטגוריה אחרת שתעלו בדעתכם.
מספר דוגמאות, מייצגות אך לא ממצות, עשויות להבהיר את התמונה.
בתאריך ה-28.4.2012 פרסם הבלוג תרשים אינפוגרפיקה המציג הקבלה בין משטר האפרטהייד בדרום אפריקה והטיהור האתני שם באמצעות בנטוסטנים, לבין מדיניות ישראל בשטחי C בעקבות הסכמי אוסלו. כותרת התרשים: Visualizing Occupation: Ethnic Cleansing – או בעברית: "ממחישים את הכיבוש: טיהור אתני".
בתאריך ה-19.11.2012, בעיצומו של מבצע 'עמוד ענן', התפרסם באתר מאמר של יובל בן עמי, (אחד מחברי הקולקטיב ובנו של עודד בן עמי מהתכנית "שש עם"), לצד הציור 'גרניקה', יצירתו המפורסמת של פיקאסו שמתארת את הפצצת העיר גרניקה על-ידי הנאצים במהלך מלחמת האזרחים בספרד, הפצצה בה נהרגו 1,600 איש. במאמר כתב בן עמי:
ישראל אינה יכולה לדון בשלום. היא הפכה למכונת מלחמה … עשורים של תקשורת משוחדת וחינוך דוגמטי הצליחו להפוך את האזרחים לאספסוף עיוור שתומך תמיד באלימות … לנו הישראלים מגיעה המלחמה הנצחית בה אנו חיים. מגיעה לנו הממשלה הרצחנית שלנו … לנו מגיע כל זה בשל אמירתנו החוזרת ונשנית של "כן" למוות, אבל לפלסטינים, הסובלים מאותן גחמות של ביבי, לא מגיע. הם מושיטים יד לשלום. הן ברמה הפופולרית והן בנאומים הפורמליים.
כניסה לאתר בימים האחרונים מעלה מאמרים שטוענים שישראל מקיימת מדיניות של הפרדה גזעית בתחבורה, שהתחבורה בישראל היא גן עדן ליהודים בלבד, אגדות אורבניות על כך שצה"ל משתתף בפרעות של מתנחלים כנגד פלסטינים, וסתם כאנקדוטה, מאמר של העורך הראשי נועם שיזף שעוקץ את עיתון 'הארץ' על כך שביקר את ה-ניו-יורק טיימס על כתבה פרו-פלסטינית חד-צדדית, עוקף משמאל גם את התקשורת העולמית, מביע תמיכה בכתבת ה-ניו-יורק טיימס המעודדת אינתיפאדה שלישית, ומסביר בכותרת המשנה כי "כתבתו של בן ארנרייך על נבי סלאח היא מאפיין נדיר בתקשורת העולמית שהתרגלה לספר את סיפור הכיבוש דרך העיניים הישראליות". אפיון התקשורת העולמית כפרו-ישראלית מזכיר את הבדיחה על היהודי שנהנה לקרוא את ה-דר שטירמר משום שהיא מעניקה לו תחושת ביטחון בעוצמתם האדירה והשפעתם האינסופית של היהודים.
מוותרים על הדיון הפנימי, עוברים ללחץ חיצוני
אתר 972+ משמיע קול חשוב של כותבים מוכשרים ומבריקים, גם אם קיצוניים, שמתקשים למצוא במה ויכולת ביטוי חופשית בתקשורת הישראלית המיינסטרימית. אלא שהאתר לא באמת מחפש להיות תחליף למיינסטרים הישראלי (קושי שאתר 'מידה' מזדהה איתו), מפני שהוא מפרסם באנגלית, בעיקר לקהל בחו"ל.
ההחלטה לוותר על קורא העברית מהווה ויתור מודע על השמעת קולם ועל נטילת חלק בויכוח הדמוקרטי הישראלי. הוויתור משמעותו ניסיון להשפיע על ישראל דרך קהלי יעד בחו"ל, שיפעילו לחץ על ישראל, וכך יגרמו לשינוי המדיניות שהכותבים באתר אינם אוהבים. יש כאן כפירה בשני עקרונות יסוד של הדמוקרטיה: שכנוע באמצעות דיון וריבונות לאומית.
הפופולריות וההצלחה של אתר מסוג זה מובטחות. אין כמו ישראלים כדי לפגוע במעמדה של ישראל בעולם. מה אמין מאשר ישראלים שתוקפים את ישראל? הבו לגולדסטונים למיניהם מילואימניקים, עו"ד ועיתונאים תל-אביבים, וכל שנשאר להם הוא לצטט. תעשיית השנאה לישראל, הרוחשת פעילות ומשופעת ממון, מקבלת בברכה ומקדמת בשמחה אתר כמו 972+, התורם לה תרומה ייחודית.
קריסת סנגוריית "הנזק ההיקפי" של הקרן החדשה לישראל
בשנים האחרונות נטלתי חלק או הייתי עד למאות דיונים, פאנלים, מאמרים בעיתונות, ועימותים רדיופוניים וטלוויזיוניים, בנושא פעילותם של ארגוני השמאל הקיצוני בישראל. כשהוצגו ההשפעות השליליות של ארגונים הנתמכים על-ידי "הקרן החדשה לישראל" על דימויה של ישראל בעולם, התקבלה לרוב תגובה שאמרה כי אותם ארגונים עוסקים בקידום שלום וזכויות אדם, ואם מעמדה של ישראל נפגע כתוצאה מפעילותם הרי שמדובר בנזק היקפי הנובע ממדיניות ישראל, ולא מכוונת הקרן או ארגוניה לפגוע בדימוי ישראל (בהמשך מופיעה אמירה דומה בתגובתו של נועם שיזף לכתבה).
האם טענת הקרן סבירה? זה עניין של פרשנות המידע הרב על פעילות הקרן. אך אין ספק שהפרשנות לקולא נתקלת בקושי רב לנוכח תמיכת הקרן באתר כמו 972+, שעיקר פעילותו, והתוצאה המרכזית של פרסומיו, היא הצגה שלילית של ישראל כלפי חוץ, בעולם הדובר אנגלית. כאן מדובר בתכלית ראשית, לא בנזק היקפי. כך נחלשת באופן מוחלט טענת הקרן ותומכיה כי מטרתם לתמוך רק בארגוני זכויות אדם בלבד (שחלק מפעילותם תורם בצורה עקיפה להשחרת ישראל) ולא לתמוך בארגונים שתכליתם להציג את ישראל באור שלילי.
גם אם 70 אלף הדולרים שהועברו על-ידי 'הקרן החדשה לישראל' למגזין אינם מכספי הקרן אלא תרומה של קרן פורד, לא ניתן להתעלם מכך שהקרן בחרה לסייע למגזין 972+, בהחלטה שעברה אישור של הוועד המנהל שלה. טיעון הנזק ההיקפי של הקרן סופג כאן מכה אנושה.
תגובת נועם שיזף, מנהל 972+
מטרת האתר היא לספק במה לכותביו, שהם עיתונאים עצמאיים, כותבים וצלמים, ולאפשר להם חירות מוחלטת בהבעת הדעות שלהם, בבחירות הנושאים ותחומי הסיקור, שלא תמיד מתאפשרת בכלי התקשורת. הכותבים בוחרים את התחומים והסיפורים שהם רוצים לסקר, העורכים מציעים נושאים, מסייעים בכתיבה ובהגהה, אחראים למדיה החברתית, וכו'.
קהל היעד הוא כל מי שימצא עניין בחומרים שלנו. כשהקמנו את האתר לא חשבנו איך להשיג קוראים – חשבנו על הדברים שחשוב ומעניין לנו לומר. אנחנו שמחים לשמש פלטפורמה אנגלית לקולות בולטים בשמאל ובקהילת זכויות האדם. היינו שמחים לפרסם גם בעברית, אבל כרגע אין לנו את המשאבים לעורכים נוספים ולפיתוח הכרוך בכך.
כמות הקוראים הגדולה ביותר מצויה בארצות הברית, ישראל במקום השני, בריטניה בשלישי. מהתגובות אנחנו לומדים שיש מספר גדול של קוראים יהודים.
האתר הוקם בהשקעה כספית ניכרת של הכותבים וללא שום תמיכה מגורם חיצוני. לאחר שנה של פעילות הקמנו עמותה שתוכל לספק מסגרת ניהולית לאתר, ובכלל זה גיבוי כספי. כיום האתר מתקיים מקרנות בינלאומיות, מתרומות גולשים ומבאנרים. המקורות הכספיים גלויים לחלוטין ומפורסמים הן באתר עצמו והן באתר רשם העמותות. כדי להגביר את השקיפות, אנחנו מפרסמים תמיכות משמעותיות באתר בזמן אמת, ולא רק במועד הגשת הדוחות המתחייב בחוק. עיקר התקציב מושקע במשכורות המערכת ובתמיכה טכנית. בשנה שעברה הוצאנו גם הרבה על עיצוב מחדש של האתר.
הכותבים ב-972 אינם מסתירים את הדעות שלהם, וטוב שכך. אנחנו מתנגדים לכיבוש ואנחנו מחויבים לזכויות אדם ולדמוקרטיה (כפי שאנחנו מפרשים את המושגים האלו). אנחנו מציגים באור חיובי את הדברים שאנחנו גאים בהם במדינה: מפגיני המחאה החברתית, פנינות תרבות שאנחנו אוהבים, פינות מיוחדות בארץ ועוד. אנחנו גם מותחים ביקורת נוקבת, שיטתית, יומיומית ויסודית, על הפרות זכויות אדם, על הכיבוש ועל גילויי גזענות. מעבר לכך, כל קורא מוזמן לשפוט את התוכן כראות עיניו.
באשר לתחושה שהמדינה מוצגת באור שלילי, אני מאמין שמה שפוגע בשמה הטוב של המדינה היא המדיניות שלה, ובראשה הכיבוש, ולא האנשים שכותבים או מדווחים על הנושא. בלי קשר, אני חושב שביקורת מבית דווקא מחזקת את דמותה הדמוקרטית של המדינה, גם כלפי פנים וגם כלפי חוץ".
תגובת 'הקרן החדשה לישראל' לא התקבלה למרות פניות חוזרות ונשנות.
כרגיל, נטען שהאתר מפיץ שקרים אבל לא הופרכה אף ידיעה ממנו. מה נסגר?
סתם כדוגמה, כש-972+ מגישים לקוראיהם כתבה על כך שישראל נוקטת במדיניות של אפליה גזענית בתחבורה בשל העובדה שישראל מועילה בטובה להפעיל מערך הסעות לפועלים מיו"ש שעובדים בישראל מדובר בסיפור שלכאורה אינו שקרי – אכן האוטובוס הוא לערבים בלבד. אלא שאין לכך שום קשר לאפליה גזענית או לאפרטהייד כפי שנטען באתר. האמת הפשוטה, שמוצגת בצורה מסולפת, היא שישראל נוהגת לפנים משורת הדין כלפי הפועלים הפלסטינים פעמיים – גם מתירה להם לעבוד בשטחה למרות הסיכון שבדבר, וגם מארגנת להם הסעות שיקצרו להם את הליכי הבידוק והמעבר.
לא, אני לא טיפש, ברור שישראל מרוויחה כוח עבודה זול, ואם הייתי מ-972 הייתי עושה כתבה על הנישול הניאו קולוניאליסטי, אבל האמת הפשוטה, שסולפה בכתבה האמורה, היא שאין לזה שום קשר לגזענות אלא להיפך. וזה היה בשלוף, דוגמאות כאלו יש למכביר
אביתר. זה ממש תיאור יפה, אבל שכחת פרט קטן, והוא האיסור על הפועלים הפלסטינים לנסוע בקווי האוטובוס הרגילים מעבר לנקודה מסוימת, ע"מ שיהיו מיועדים ליהודים בלבד. אני בטוח שאתה יודע שכל הסיפור קרה בדיוק בגלל זה שהייתה התנגדות בקרב יהודים לזה שפלסטינים יסעו איתם באותו אוטובוס. אז איך אומרים, תודה ששיחקת. לא במקרה אתר מידה לא הביא את הדוגמא הזאת – או שום דוגמא אחרת.
לשלום בוגוסלבסקי,
אינך מדייק בלשום המעטה, על סף הדמגוגיה הסמולנית במיטבה! ראשית לציטוט מדבריך: "האיסור על הפועלים הפלסטינים לנסוע בקווי האוטובוס הרגילים מעבר לנקודה מסוימת, ע”מ שיהיו מיועדים ליהודים בלבד"
עולה איפה שזוגתי הרוסיה לא יכולה לסוע בקוי האוטובוס הנ"ל ליהודים בלבד? ואורחי הרבים מחו"לגם הם יאלצו למצוא אמצעי תחבורה אחר… ולא היא!
יתר על כן, הרי ההפרדה איננה כזו האוסרת עליך ירום הודו לסוע עם הפועלים הערבים, מכאן שלא רק שהיא איננה גזענית אלא שאם אתה מר נאור לא מוכן לסןע עם בעלי חסותך הרי שטענת הגזענות נופלת ראשית לפתחך.
ומכאן לעיקרו של עניין, גזענות או ראליזם…
בעום רביעי, 5 במרץ 2003 ישבתי בביתי במרכז הכרמל בחיפה עם בת זוגי ד'אז וחברה נוספת. השעה שעת צהריים ולפתע החריד את ביתי רעם פיצוץ. אני חשבתי שמדובר בתותח ימי, אבל זה היה קרוב מידי וחזק מידי… זה היה חזק מידי ובעל אופיין שונה מ"בום על קולי" לאחר דקותיים של תהיה הבנתי שאולי קרה משהו אחר ורצתי למעלה הרחוב… כאשר הגעתי התחילו לזרום למקום כוחות משטרה ומגן דוד אדום… אבל את מיניין ההרוגים בקרב נוסעי \ מתי הפיגוע באוטובוס מס. 37 ברחוב מוריה בחיפה זה לא שינה.
בערב גיליתי כי ביתו של חבר קרוב מאוד בין הקורבנות, גם ביתו של אב הבית של בית הסטודנט בטכניון, וכן 15 קורבנות נוספים.
את הפיגוע ביצע איש שלום ידוע, בעל שם פולני למהדרין: מחמוד עמדאן סלים קוואסמה, מאירגון שלום ידוע לא פחות, אירגון החאמס… הוא היה מדוכא כל כך מעבודתו הקשה בחומר ולבנים בהיותו סטודנט בן 20 בפוליטכניקום שבחברון שהוקם בטימטומה של ישראל אחרי 1967, ביהודה ושומרון – לא תל אביב או צ'כיה.
אז בעבורך ההפרדה של מי שמהווים סיכון ביטחוני ממשי ומוכח היא גזענות, בעבורי היא הגנה על חיי. אתה מוזמן (כאמור מעלה) לסוע באוטובוס עם מחבלים פוטנציאלים. חסוך ממני את השטויות על הסינון של צהל והמנהל האזרחי שהדרג המדיני כופה עליהם להנפיק אשרות עבודה והם עושים מלאכת קודש של צימצום הסיכונים – צימצום איננו בטוחה של 100%.
יום טוב ופיצוץ נעים
" בעמוד האודות של האתר מוסבר כי כל אחד מהכותבים מנהל את הבלוג שלו בצורה עצמאית וכי עמדותיו של כל כותב מייצגות אותו בלבד, כך גם נותנים חופש ביטוי לכותבים וגם מתחמקים באלגנטיות מאחריות מערכתית לתכנים קיצוניים שמוצאים במה באתר."
הפלא ופלא. בעמוד תנאי השימוש של אתר "מידה" כתוב: "התכנים והקישורים באתר מוצעים כשירות לציבור והמפעיל לא יישא באחריות לתכנים באתר"
יתרה מכן. מקדימים וכותבים "אין להתבסס על התוכן בהליך משפטי כלשהו." אני תוהה אם מי שכתב את זה חושב, למשל, שדברי הסתה שעשוים להתפרסם באתר "מידה" לא יוכלו להוות בסיס לתביעה.
יש הבדל בין המקרים. ההגנה שאתה מצטט ב'מידה' משפטית, לא מהותית. לא כתוב ש'מידה' לא אחראית למה שמתפרסם ולא יודעת מה כתוב באתר, אלא שאתה לא יכול להשתמש בזה כדי לתבוע את המפעיל.
אתה מן הסתם לא משפטן.
רוצה להגיב אבל לא יכול. "אם תרצו" בפייסבוק מונעת ממני להשאיר תגובות במשך יותר משנה למרות בקשות חוזרות ונשנות מצדי שיאפשרו לי להגיב לתכנים. ככה מקיימים דיון ענייני? כי לי זה סתם נראה כמו סתימת פיות
לא הבנתי. אתה תוקף את הבלוג שלי בעברית ואז טוען שוויתרתי על הקהל הישראלי? אין לכם מינימום של קוהרנטיות?
יוסי מבוא קצר ללוגיקה (מבוא שאני משוכנע שאתה לא זקוק לו שכן אתה אומן של הטעיות ומניפולציות לוגיות, אבל בכל זאת…).
לא תקפתי את הבלוג שלך בעברית אלא ציטטתי מתוכו על מנת להציג אותך ואת דעותיך כמי שנמנה על אחד ממייסדיו ובעליו של הבלוג 972+.
ובשפה פשוטה יותר: נושא הכתבה איננו הבלוג שלך (הגם שהוא מצוטט כאן) אלא הבלוג 972+ שאתה, מה לעשות, אחד מכותביו, מייסדיו ובעליו. והטענה איננה שאתה לא מפרסם את מאמריך בעברית, אלא ש-972+ בניגוד אליך, לא עושה זאת.
אז הם ישמחו לקבל כותבים עצמיים שקשורים לגופים כמו אם תרצו, נכון?
ושוב, ארז, טענה שהקשר בינה ובין המציאות בעייתי. אם תבדוק את המאמרים שלי ב-972, תגלה שרוב מוחלט שלהם הם תרגום של טקסטים שנכתבו בעברית. אבל אל תתן לעובדות להפריע לך.
יוסי אתה לא לבד בעולם, ואפילו לא בבלוג 972+.
יש עוד עשרות כותבים בבלוג ובמקרה שלהם (לפחות ברובם המכריע) המאמרים לא מתורגמים מעברית אלא כתובים ומתפרסמים באנגלית בלבד.
העובדה שאתה מפרסם את מאמריך גם בעברית וגם באנגלית, בזירות אחרות, לא רלוונטית לטענה שבלוג 972+ ועשרות הכותבים שמפרסמים בו, פונים בעיקר לקהל קוראי האנגלית תוך ויתור על הקהל הישראלי. אם אתה רוצה אתה אישית יכול לרשום לזכותך כוכבית.
ארז, שים לב שאתה משנה טיעון תוך תנועה. הטיעון המקורי שךלך היה גורף ("החלטה לוותר על קורא העברית מהווה ויתור מודע על השמעת קולם ועל נטילת חלק בויכוח הדמוקרטי הישראלי.").פתאוםה הטיעון הגורף נהיה מסויג ("פונים בעיקר לקהל קוראי האנגלית תוך ויתור על הקהל הישראלי"). יש הבדל בין "בעיקר" ובין "ויתור מודע על השמעת קולם." בהתחשב בכך שלא מעט מהכותבים של 972 כותבים גם בעברית – יובל בן עמי, נועם שיזף, דליה שיינדלין במידה מסוימת – ובהתחשב בכך שששפת האם של חלק אחר של הכותבים היא אנגלית, פתאום כל התיאוריה של "ישראלים שמוותרים על הציבור הישראלי" נראית מחוררת כמו פרסום רגיל של "אם תרצו."
את מי זה מעניין אם ההמנעות מקהל קורא עברית היא גורפת או לא. הדיעות שמושמעות ב 972 והתמונה שכל כותביו טורחים לצייר היא תמונת שנאה פתולוגית לכל מה שיהודי וציוני.
יש שיגידו שמדובר באנטישמיות,
הכישרון של הכותבים לא רלוונטי לצערי.
יוסי, שים לב לטיעון. האתר לא פונה לקהל הישראלי ואין בו עברית, וזו ההחלטה המודעת של מפעיליו. זה שיש מספר כותבים באתר שכותבים בנוסף, במקומות אחרים, בעברית, בלי כל קשר לאתר, זה לא רלוונטי לטיעון שלי.
רונן שובל כותב מאמרים בהארץ, זה אומר שאם תרצו היא ארגון שמאל אנטי-ישראלי? אם מישהו מ'מידה' מפרסם מאמרים בסינית על תולעי משי, זה אומר ש'מידה' פונה לקהל מגדלי המשי בסין?
אם תרצה, אני יכול לתרגם את הטיעון שלי לאנגלית. אולי העברית מבלבלת אותך, אחרי שהתרגלת ל-972+.
מעולם לא "ויתרתי" על הקוראים הישראלים. אני כותב בטיים אאוט, במעריב ובכל אתר שמזמין אותי פחות או יותר (לעתים קרובות בלי תשלום). הנושאים הם אותם נושאים, והטיעונים אותם טיעונים. חגי מטר כתב את אותם חומרים של 972 ב"מיי סיי", עד שהאתר נקלע לקשיים. יובל בן עמי מפרסם בעיקר בעברית, ויוסי גורביץ מפרסם רק חלק קטן מהחומר העברי שלו באנגלית. היחידים שכותבים באתר "רק באנגלית", הם מי ששפת האם שלהם היא אנגלית ובה הם התבטאו כל חייהם.
בלי קשר, אנחנו בהחלט מעוניינים להפוך את 972 גם לבמה עברית, אבל זה כרוך במשאבים שאין לנו כרגע. קוראי "מידה" מוזמנים לסייע באמצעות כפתור התרומות בפינה הימנית העליונה של האתר שלנו. שאר הטענות בכתבה הן חלק מהבדלי השקפה ענייניים שיש לנו עם הכתב ועורכיו, וכמובן שדעתם לגיטימית בדיוק כמו שלנו.
לסייע בתרומות לשונאי ישראל ואוייביה מבית?
אין אמצעים לכתיבה בעברית כי האנטישמיות הבינ"ל מממנת את ההסתה האנטי ישראלית,של השמאל הקיצוני,בחו"ל.
להפתעתי אני לא מסכים עם הטענה.
הם יכולים לפרסם באנגלית, בעיקר כי בעברית ישנם אתרים רבים שעוסקים בנושא.
חלקם, כפי שנראה מתגובותיהם, גם כותבים בעברית, ולא ויתרו על השיח הפנימי בישראל.
למה שלא יקימו להם בית כזה לכתיבתם האנגלית?!
אני מתנגד לאתר, לדעותיו, וגם במידה מסויימת לכיבוס הכביסה המלוכלכת בראש חוצות.
ובכל זאת, נראה לי שהטענה שלך קצת חלשה היום.
לא הבנתי עם מה אתה לא מסכים. מי קרא לסגירת האתר? זו בסך הכל כתבה שמציגה אותו מזווית ציונית, ועם הערה חשובה על הקרן החדשה לישראל.
יוסי ונועם, אולי במקום להוכיח שאתם כותבים גם בעברית (מה שלא נשלל כלל במאמר) אולי תסבירו מה המטרה של פרסום המאמרים באתר באנגלית? האם זה לא כדי "להשפיע על ישראל דרך קהלי יעד בחו"ל, שיפעילו לחץ על ישראל, וכך יגרמו לשינוי המדיניות שהכותבים באתר אינם אוהבים" כפי שטוען ארז? ובהנחה שהמטרה שלכם איננה שמירת קשר עם יהודי התפוצות, האם אין כאן טעם לפגם מבחינה דמוקרטית?
רגע, הימין לא פועל בחו"ל וחי על כספים מחו"ל?
שלום בוגוסלבסקי-
האמת היא שלא.
ההבדל הוא שהעמדה הבסיסית בשמאל הינו יצירת לחץ מהעולם כלפי ישראל, בעוד שבימין העמדה היא ביטול הלחץ הזה ולתת לישראל חופש פעולה.
המקסימום שאתה יכול לטעון הוא שבימין פועלים ליצירת לחץ עולמי אבל כלפי הערבים.
לו בימין היו פועלים ליצירת לחץ עולמי על ישראל להפציץ את עזה- אז היית יכול לדבר על פעולות הדדיות.
הסבר למתקשים.
הבעיה אינה בכתיבה בעברית או באנגלית. בסינית או טורקית. הבעיה היא שהקרן החדשה לישראל תומכת באתר שויתר על הקורא הישראלי הממוצע. אין זה משנה שאותם תכנים נכתבים ומפורסמים בעברית בפלטפורמות אחרות, אלא שהקרן החדשה תומכת באתר שקהל היעד המרכזי שלו הוא אינו דוברי העברית וככזה, אינו בא להשפיע על השיח הישראלי הפנימי תוך השתמשות בכלים שהדמוקרטיה הישראלית מאפשרת אלא נסיון של השפעה מבחוץ במימון של הקרן החדשה.
יתרה מכך. נניח שאני מקבל 100K דולר בשנה ומקים אתר אינטרנט שאין בו כותבים כלל המייצרים חומרים ספציפיים לאתר, אלא אוסף כתבה ביקורתית מצד שמאל קיצון מאתר הארץ (תוך הסכמת המחבר והארץ) מתרגם את המאמר לאנגלית ומפרסם, ואוסף כתבה אחרת ממקור אחר, מתרגם ומפרסם.
במסגרת השיח הדמוקרטי, אין שום בעיה אתית ענינית או אחרת עם הפרסום המקורי, כמו גם עם המאמרים המקוריים של מר גורביץ. גם אין בעיה שהאתר שהקמתי מספק שירותי תרגום ומפיץ את החומר בעולם. הבעיה היא העובדה שהקרן החדשה לישראל, באופן אקטיבי, מסייעת לייצור חומר המשמש את אוייבי ומתנגדי ישראל בעולם על אף שהקרן טוענת שהיא אינה עושה כך. הקרן אינה יכולה לטעון כי היא רק מנסה לשנות את השיח הפנים ישראלי, אלא היא מסייעת בהזמנה של לחץ חיצוני.
http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/454/175.html?hp=1&cat=479&loc=12
בוגולובסקי וגורביץ,
אני חושב שהמאמר דעה בלינק הנ"ל די מחזק את הנקודה שארז תדמור מנסה להעביר.
מורן נחמני
אוניברסיטת תל-אביב
סוף סוף מעניין בטוקבקים שלכם 🙂
ראיתי שבעמוד הטלגרם של Gaza now פרסמו כתבה שלהם. הם יכולים להיות גאים, תומכי טבח ה7 באוקטובר האלה