מול אתגרי הביטחון דרושה מדיניות לאומית מקיפה

בסוף שנת 2018 הגשתי לדרג הביטחוני והמדיני את ״דוח בריק״ המבוסס על מעל 1600 ביקורים וסיורים שלי ביחידות צה״ל – בזרועות האוויר, הים והיבשה, ביחידות הקרביות והלוגיסטיות, אלו העוסקות בהדרכה והכשרה, ובתחומי הטכנולוגיה והמודיעין.

במשך עשר השנים בהן כיהנתו כנציב קבילות החיילים (2019-2008) ביקרתי בממוצע בשלוש יחידות בשבוע, בכל יחידה כארבע שעות. מאז קום המדינה לא היה מי שחרש את הצבא לאורך, לרוחב ולעומק כפי שאני חרשתי. לתוך הדוח שילבתי גם ביקורות קשות מאוד של מבקר הצבא, מבקר מערכת הביטחון ומבקר המדינה, המלמדות על אי-מוכנות הצבא למלחמה.

כמו כן שילבתי בדוח עשרות מסמכים מטלטלים של הצבא ומשרד הביטחון המעידים על בעיות קשות בכשירות הצבא למלחמה, ומאות עדויות מצד קצינים בכירים וזוטרים, נגדים וחיילים, שדיברו איתי מדם ליבם בארבע עיניים. בנוסף לכל אלה  שילבתי בדוח מאות תחקירים בנושאים מערכתיים שביצעתי עם אנשיי בנציבות, אשר שיקפו תמונה קשה של אי-מוכנות הצבא למלחמה הבאה.

הדוח הונח על שולחנם של ראשי הממשלה נתניהו ובנט, שרים, חברי ועדת חוץ ובטחון והעומדים בראשה, שרי הביטחון מאז ועד עצם היום הזה, מנכ״לי משרד הביטחון, הרמטכ״לים אייזנקוט וכוכבי ואלופי המטה הכללי. לכולם גם הצגתי אותו באופן אישי. בעקבות הדוח נערכו ישיבות רבות בהשתתפותי בוועדת חוץ וביטחון ובוועדה לביקורת המדינה. היות וממצאי הדוח מעוגנים בכל המצוין לעיל, הרי שאי אפשר היה להפריך אותם והם התקבלו כעובדות . (כלפי חוץ הצבא שידר שהדוח של בריק הוא לא כצעקתה על מנת לשמור על הדימוי החיובי בעיני הציבור , אך בתוך הבית פנימה כולם מבינים היטב את אמיתות ממצאיו).

לדאבוני הרב, על אף ההבנה העמוקה של כל מקבלי ההחלטות בדרג הביטחוני והמדיני, עדיין לא נפל האסימון שהזמן בורח לנו בין הידיים וצריכים לעשות מעשה – להתכנס בדחיפות ולקדם את מוכנות הצבא לקראת המלחמה הרב-זירתית הבאה, שתהיה הנוראה מכל מלחמות ישראל מאז מלחמת העצמאות.

זו תהיה מלחמה בה הזירה המרכזית תהיה העורף הישראלי כפי שלא היה באף מלחמה קודמת מאז מלחמת השחרור. מדי יום ביומו ישוגרו על העורף הישראלי מעל 3000 טילים, רקטות וכטב״מים , ביניהם רבים מדויקים ממרחקים של מאות ק״מ, עם ראשי נפץ של מאות ק״ג, אלה יגרמו ל-150 אתרי הרס מדי יום, במרכזי אוכלוסייה, תחנות חשמל ומים, תשתיות כלכליות ותחבורתיות, בסיסי חיל האוויר והיבשה, מטרות אסטרטגיות ומוסדות שלטון. צה"ל לא בנה לכך מענה.

במקביל, צה"ל יצטרך להילחם מול חמש חזיתות יבשתיות. 10,000 לוחמי חיזבאללה ינסו לעבור את גדר הגבול ולהשתלט על יישובינו לאורך גבול הצפון; הסורים בונים את צבאם מחדש בעזרת הרוסים וגיבוי האיראנים עם מליציות שיעיות המתבססות בגבול הגולן ובידיהן טילים מדויקים וכטב״מים; אינתיפאדה שלישית עם עשרות אלפי לוחמי תנזים שנשק בידם ביהודה ושומרון, החמאס בעזה עם 6000 לוחמים, ומהומות של אלפי קיצוניים בדואיים וערבים עם מאות אלפי כלי נשק בידם – בערים, בכפרים ועל הצירים בעורף הישראלי.

בגלל הקיצוצים הדרסטיים בשנים האחרונות בצבא היבשה, לצה״ל לא נותרו מספיק כוחות בהיקף שיוכל להילחם בחמש הזירות האלה במקביל. הרעיון שעמד מאחורי מהלך נמהר וחסר אחריות זה הוא ״צבא קטן, איכותי וקטלני בחזית הטכנולוגיה״. כך גם פעלו מדינות ברית נאט״ו בחושבן שעם טכנולוגיה לבדה אפשר לנצח מלחמות. הן קיצצו את הצבאות היבשתיים מתחת לקווים האדומים ועומדות היום חסרות מענה מול הדוב הרוסי במלחמה באוקראינה, כפי שיעמוד צה״ל במלחמה הרב-זירתית הבאה. ראינו כיצד הטאליבן באפגניסטן והווייטנאמיים בצפון וייטנאם ניצחו ברוח לחימה וללא טכנולוגיה את המעצמה הגדולה בעולם.

לפני כשנה וחצי החלטתי לעשות מעשה. המלצתי לפרופ' בועז גנור מהמכון למדיניות נגד טרור באוניברסיטת רייכמן להקים חמישה צוותי מומחים שיעסקו בתחומי הליבה של הביטחון הלאומי בהיבט הצבאי. הפרויקט נערך בהובלתי ובחסות האוניברסיטה, ובשיתוף פעולה עם פרופ' גנור אשר תרם לו רבות.

צוותי המומחים כללו קשת רחבה של עוסקים בנושאי ביטחון המדינה, חלקם מהמובילים בתחומם, והם נעזרו בעבודתם גם במומחים חיצוניים. לפני כחודשיים הסתיימה עבודתם והיא סוכמה במסמך בן 80 עמודים בו הוצגו מסקנות והמלצות לקידום צה״ל מול האתגרים הביטחוניים הקשים. המסמך נישלח לכל מקבלי ההחלטות בדרג הביטחוני והמדיני. בחודשים האחרונים פרופ' גנור ואנוכי נפגשנו פנים אל פנים והצגנו את המסמך לראש הממשלה, מספר שרים בקבינט , יו״ר ועדת חוץ וביטחון, ראשי אגפי המועצה לביטחון לאומי , מספר חברי כנסת ולראשי הצבא.

ברצוני לציין שהייתה תמימות דעים והסכמה לרוב המלצותינו במסמך. מה שנותר הוא לקדם את המלצותינו במהרה. ההמלצות העיקריות העולות במסמך הן:

א. תפיסת הביטחון ועיצוב מדיניות הביטחון הלאומית

המלצה:

– להפוך את המועצה לביטחון לאומי לגוף העוסק בתפיסת הביטחון ומדיניות הביטחון הלאומי ומכין ניירות עמדה והמלצות לדרג המחליט.

– קביעת אינטרסים ביטחוניים חיוניים וסדרי עדיפויות. (הגרעין האיראני והאיום הקונבנציונלי של איראן וגרורותיה).

– הגדרת יעדי ביטחון.

– עיצוב המדיניות ובניית הצבא לאור איום הייחוס על ישראל (מהו איום הייחוס ומי קובע אותו?), וליווי התהליכים המתרחשים בדרג המדיני והביטחוני כהכנה אל מול איום הייחוס שנקבע.

– הבאת נושאים מרכזים בתחום הביטחון לדיונים בקבינט

ב. צבא היבשה אל מול איום הייחוס

המלצות:

– הרחבת סדר הכוחות היבשתיים מול לחימה בחמש זירות במקביל ולא באחת כפי שתכננו, וטיפול בכשירות מערך המילואים שאינו כשיר (כפי שעולה בביקורות מבקר מערכת הביטחון לפני שלוש שנים והיום).

– טיפול ביכולת הלוגיסטית אשר אינה עומדת על רגליה ואינה יכולה להבטיח את רצף הלחימה ( הוראת שעה להכשרת נהגים).

– שיקום ההגנה המרחבית.

– הקמת משמר לאומי כסיוע למשטרה בערים המעורבות, בישובים ובצירים.

ג. איום הטילים, רקטות וכטב״מים

המלצות:

– פרויקט לאומי המשלב בתוכו באיזונים הנכונים חיל טילים מבויתים על ידי סנסורים ( הצבא החל לאחרונה בקידום הנושא).

– תותחי לייזר מהאוויר והיבשה (קיימת פריצת דרך ומתקיים תהליך להכנסת תותחי לייזר, יחד עם זאת יש צורך כבר עכשיו להרחיב את פרויקט הלייזר לעוצמות גדולות יותר שיכלו גם להתמודד מול טילים בליסטיים של האויב).

– מערכות המסוגלות לנטרל את יכולת הניווט של המל״טים על ידי פגיעה באמצעי התקשורת שלהם (פותחו בתעשייה האווירית).

– נ.מ נגד כטב"מים

ד.עקרונות המענה בחזית האזרחית (העורף)

המלצות:

– יש להקים במשרד ראש הממשלה אגף ייעודי – המשרד להגנה ומוכנות העורף לחירום, עם מטה מקצועי וסמכויות נרחבות ברמה הלאומית (למשרד יהיו כפופים המשטרה, כיבוי אש, פיקוד העורף בתחומים האזרחיים ורשויות החירום הלאומיות).

– יש להקציב תקציב להכנת הרשויות (ראה פרויקט בועז גנור).

– גיבוש 'חוק העורף' בו יוגדרו באופן ברור האחריות והסמכות להכנת העורף וניהולו במצבי חירום ומשבר (מלחמה, רעידת אדמה, מגיפה).

***בתחום הכפרים והישובים לאורך הגבול הצפוני – התארגנות פנימית בהנחה שלא יבוא מישהו לעזרתם.

-יחידות כוננות עם נשק בכל ישוב. יתקיימו אימונים ותרגילים בשגרה כולל סיוע הדדי מישוב לישוב.

-נשקייה בכל ישוב שתוכל לספק נשק לכל היודע להשתמש בו, ולקיים מספר תרגילים מטווחים במשך שנה לשמירת הכשרות

-גנרטורים מוכנים להפעלה במידה ורשת החשמל תיפגע.

-מצבור מים לחלוקה במידה ורשת המים תפגע.

-מלאי אמצעי רפואה לטיפול בחולים ופצועים.

-מלאי מזון לתקופה מספקת.

-מלאי דלק וגז.

-גיבוי לקשר בין החברים בישוב ותקשורת עם העולם החיצוני.

-מיגון מתאים. במידה ולא קיים מיגון למבנים מומלץ להכשיר את המקלטים לקליטת הילדים הנשים והזקנים עם שמירה לידם.

-חפירת תעלות בקרבת המגורים שאפשר להיכנס לתוכן בהעדר אמצעי מיגון אחרים.

-חלוקת הישוב למספר רובעים (שכונות), כאשר לכל שכונה מפקד המוודא מראש הכנת כל המרכיבים שציינתי וניהולה בזמן מלחמה.

-תרגול הישוב לפחות פעם אחת בשנה על ידי מנהלת שתכין את התרגיל מול ביום אויב.

עקבו אחר ׳מידה׳ גם ברשתות החברתיות: