סקר ומחקר חדשים מלמדים על הסיבה האמיתית לצניחת אמון הציבור בבית המשפט ומצביעים על פתרון אפשרי
לאחר תקופה לא קצרה של מתיחות והרבה מאוד כותרות, נראה כי המגעים להקמת ממשלת הימין עומדים להסתיים בהסכמות. אך איזו מדיניות תנקוט הממשלה, האם תצליח למלא את רצון הציבור שבחר בה ומה הוא בעצם רוצה? שני מחקרים מעניינים שהתפרסמו לאחרונה יכולים לספק קריאת כיוון.
סקר דיירקט פולס שהוזמן על ידי 'המרכז למדיניות הגירה', 'אם תרצו' ו'התנועה למשילות ודמוקרטיה', ועליו דווח לראשונה בערוץ 14, בדק עמדות בנושאים ציבוריים בקרב מצביעי גוש הימין ומתפקדי תנועת הליכוד.
על פי תוצאות הסקר, 64% מהנשאלים (ו-72% ממצביעי ימין) מעוניינים לראות רפורמה כוללת במערכת המשפט, כולל חקיקת חוק יסוד החקיקה ופסקת התגברות, ואפשרות לבית המשפט לפסול חוקים רק ברוב של 12 שופטים. 70% מן הנשאלים (ו-77% ממצביעי הימין) השיבו כי רפורמות כאלו ואחרות הן לדעתם תנאי להקמת ממשלת ימין.
83% מהנשאלים (ו-90% ממצביעי הימין) השיבו בחיוב לשאלה האם יש מקום לשינוי שיטת בחירת השופטים בישראל, ו-73% מהנשאלים (80% ממצביעי הימין) תומכים בחקיקת פסגת התגברות של הכנסת על בג"ץ.
מחקר נוסף עליו דיווח השבוע נטעאל בנדל ב'ישראל היום', נערך על ידי פרופ' יהונתן גבעתי ועו"ד אהרן גרבר מהאוניברסיטה העברית, וערך השוואה בין נתונים אודות אמון הציבור בבית המשפט ובמוסדות אחרים בישראל ובמדינות אחרות בעולם. נתונים אלה מחזקים לדבריהם את טענת השופט לנדוי, לפיה המהפכה החוקתית שהוביל אהרן ברק תפגע באמון בבית המשפט.
לטענת החוקרים, הממצאים אותם ניתחו מצביעים על "ירידה דרמטית לאורך זמן באמון הציבור בבית משפט", בשיעור של כשלושים אחוזים. ירידה זו לדבריהם "התרחשה בעקבות מהפכה חוקתית" ולא נראתה ירידה דומה לה ב"שום בית משפט בעולם ושום מוסד בישראל בתקופה זו".
עוד קובעים גבעתי וברגר כי חוקרי משפט ושופטים רבים בישראל ובעולם "תמימי דעים באשר לחשיבותו של אמון הציבור". כמו כן הם מצביעים על "הקשר שבין אובדן האמון למדיניות המשפטית שנוקטים השופטים", ומזהירים כי השלכות השפל הנוכחי באמון הציבור במערכת המשפט "מאיימות על יכולתה של הרשות השופטת לעשות את עבודתה והן ניכרות לכל מי שבוחן את יחסי הרשויות בישראל".
לסיכום מעלים החוקרים את השאלה כיצד ניתן לשקם את אמון הציבור בבית המשפט. לדבריהם, "רק לאחר שנזהה את שורש הבעיה יהיה אפשר להציע פתרון ולקיים דיון יעיל בדרכים לחיזוק אמון הציבור במערכת המשפט", אך הם מוסיפים כי "אם אכן, כפי שעולה מהנתונים, לנדוי צדק, המפתח לחיזוק האמון טמון במדיניות השיפוטית שינקטו השופטים".
ניתוח זריז של שני המחקרים שהתפרסמו בסמיכות כזו מספק לנו הזדמנות מעניינת לחזות בתהליך חברתי ופוליטי. כפי שהראו חוקרי האוניברסיטה, הנתונים החדשים אותם הציגו לגבי ירידת אמון הציבור מלמדים גם על סיבה גם על תוצאה – אותם שופטים שהסבירו לנו שוב ושוב עד כמה חשוב אמון הציבור במערכת, הם אלו שפגעו בו יותר מכל, ואת התוצאה אפשר לראות בבירור בסקר מצביעי הימין. שם גם טמונה כנראה ההתחלה של פתרון למשבר: אם לאותם שופטים אכן חשוב לדעת עד כמה הציבור מעניק להם אמון, ואם אותו אמון הוא אכן הבסיס לפעילותם, גם הם צריכים לתמוך ברפורמה.
בשביל כך לא צריך מחקר אלא לדעת אחד ועוד אחד…שלום כיתה א..
מספיק דיבורים ויותר מעשים. ברור לכולם כי גוש הימין הלך לבחירות כשזה אחד מהדגלים. מה שלא יעשו היום לא יוכלו אף פעם לעשות.
אז לחוקק מה שצריך ולבצע. הקרקורים של השמאל , התקשורת והחונטה לא מזזים לנו.
יו"ר לשכת עורכי הדין: "חייבים לעצור את הטירוף הזה. צריך לצאת לרחובות"
מקור: https://www.haaretz.co.il/news/law/2022-12-05/ty-article/.premium/00000184-e1e6-d8e0-afd6-ebffa7b10000
כלומר, יו"ר לשכת עורכי הדין, קורא למרד. זאת, היות המפלגה שלו, לא זכתה לרוב פרלמנטרי.
עכשיו, לכל נוכל סמולני הרוצה לספר לי על חשיבות הכסת"ח של מר חימי, היות והוא לכאורה משפטי
(למרות שאין בדבריו בכתבה המקושרת, שום נימוק משפטי – זאת מהסיבה הפשוטה, שבמשטר דמוקרטי, בתי המשפט ועו"ד פועלים בהתאם לחוק אך את החוק, קובעת הרשות המחוקקת ולא שופטים ו/או עו"ד ולכן אין בנמצא שום נימוק, מכל סוג שהוא (וודאי שלא משפטי) לפיו יו"ר לשכת עורכי הדין, "לא מכיר" שזוהי חלוקת התפקידים במשטר דמוקרטי)
אז, לכל נוכל סמולני הרוצה לספר לי על חשיבות הכסת"ח של מר חימי, היות והוא לכאורה משפטי – באיראן ובקוריאה הצפונית, יש בחירות ויש רשות מחוקקת נבחרת. באיראן יש אפילו מפלגות. הרשות הנבחרת של איראן, המג'לס, נבחרת ע"י הציבור האיראני לכהונה בת ארבע שנים. המג'לס אחראי לחקיקת חוקים, לאישור אמנות בינלאומיות, לאישור התקציב ושרי הממשלה – בדיוק תפקידי הרשות הנבחרת/מחוקקת בכל משטר דמוקרטי בעולם.
והמג'לס באמת מבצעים בדיוק תפקידים אלה, אז מדוע המשטר האיראני אינו דמוקרטי? מדוע המשטר הצפון קוריאני אינו דמוקרטי?
התשובה אלמנטרית ביותר – ב-2 המדינות, קיים "מנהיג עליון" אשר הוא הקובע הסופי, האם הרשות הנבחרת פעלה "כחוק" או לא. המנהיג העליון, איננו צמוד לחקיקה מדויקת שמחוקקי הרשות הנבחרת חוקקו (זאת נקודה חשובה מאוד – זו למעשה הנקודה, אשר הופכת משטרים במדינות אלה ללא דמוקרטיים), נימוקיו הם רק מונחים עמומים כגון "סבירות", "הגנה על העם", "שיוויון", "רצון הבוחר" וכדומה. זהו "המנהיג העליון", אשר בפועל מחליט, האם החלטתה של הרשות הנבחרת תצא לפועל, תבוטל או תשונה.
המנהיג העליון אינו נבחר ע"י הבוחרים. המנהיג העליון נבחר על ידי מועצת המומחים, בה חברים 86 מולות. את המועמדים לבחירות למועצת המומחים מאשרת או פוסלת מועצת שומרי החוקה. חצי מתוך תריסר חברי מועצת שומרי החוקה ממונים על ידי המנהיג העליון, היתר נבחרים על ידי המג'לס, מתוך רשימה שמגיש ראש הרשות השופטת, שהוא עצמו ממונה על ידי המנהיג העליון. לפיכך, לגוף היחיד בעל היכולת להדיח את המנהיג העליון נבחרים אך ורק עושי דברו והמנהיג העליון כאמור, איננו צמוד לאף חוק שהמג'לס מחוקקת.
סמכויותיו ותפקידיו של המנהיג העליון נקבעות בפרק 110 בחוקת איראן, ומעניקות לו שליטה על הרשות השופטת (שהוא ממנה את ראשה) ובפועל, הוא הסמכות השיפוטית הגבוהה במדינה. כמו כן, אותה "חוקה" מעניקה לו את הזכות לווטו על כל חקיקה. אין לציבור באיראן – לא ישירות ולא דרך נבחריו – כל יכולת להשפיע לא מועמדים לתפקיד המנהיג העליון ולא על החלטותיו – כמו כן, אין אף מנגנון במשטר האיראני/הצפון קוריאני, המחייב את המנהיג העליון באחריות על מעשיו.
אז מה ההבדל בין עלי ח'אמנאי למשטר שמר חימי אוסר בו על מחוקקים לשנות חוקים כמצוטט (אם החוקים נוגעים לצבעי התמרורים בתקנות התעבורה או לאופן מינוי השופטים, זה לא רלוונטי)?
רק נקודה אחרונה – מדוע מר חימי קורא למרד? בכתבה המקושרת, מר חימי צוטט באומרו כי הלשכה "תקבל החלטות איך לפעול כדי למנוע פגיעה במערכת המשפט". כמו כן, "קרא היום (שני) לשופטים שלא לשתף פעולה עם הניסיון להחליף את האופן שבו נבחר נשיא לבית המשפט העליון, והגדיר את יוזמות החקיקה המתוכננות "שינוי שיטת המשטר בישראל"".
עכשיו, החקיקה המסדירה את הבחירות לרשות הנבחרת הישראלית, אינה מעניקה לא לעו"ד ולא לחסרי תעודת בגרות, קולות עדיפים על פני שאר הציבור בבחירות לכנסת. לפיכך, אם מר חימי מתכוון לנצל את תפקידו ע"מ למנוע מהרשות הנבחרת לבצע את חקיקתה ולא באמצעות שכנוע בוחרים – זה בהגדרה, ניצול לרעה של תפקידו העולה לכדי עבירת המרד (הוא לא פועל לשכנע בוחרים לבחור נציגים אשר בכוונתם חקיקה אחרת, אלא פועל למנועה את ביצועה של חקיקה באמצעות ניצול תפקידו הציבורי בלבד).
תודה למר חימי, אשר השקיע מזמנו בראיון שהעניק לפמפלט של שוקן, בו השקיע את כל מרצו להוכיח, שהמובא במאמר כאן – נכון.
אין צורך במחקר.
תוצאות הבחירות בכמה המועדים האחרונים מראות שרוב העם רוצה שינוי במערכת המשפט.
והיות ובבחירות הדגימה נעשית על קבוצה הרבה יותר גדולה: התוצאות הללו משמעותיות יותר.
המובן מאליו נתמך במחקר מדעי החברה.
מה אמור לפגוע באמון הציבור חוץ מאמינותן של מדיניות השיפוט ושיטת בחירת השופטים?
נשיאי העליון נבחרים ע"י עצם הפז"מ והמועמדים לשיפוט מלוקטים ע"י מטבחון מצומצם.
כמו שאמרו הגששים: שופטים של ה…