כדי להימנע מכישלון נוסף, המחנה הלאומי צריך להשקיע בתשתית אזרחית ורעיונית מתאימה
רבות דובר ועוד ידובר בכישלון ממשלת הימין לקדם וליישם את היוזמה לתיקון מערכת המשפט. למרות שרוב גדול בציבור מסכים כי אכן ישנו צורך דחוף בתיקון, ולמרות שיתכן שחלק מאותם תיקונים עוד יצאו לפועל בעתיד, בין אם כתוצאה מפשרה כלשהי או בין אם במהלכים חד-צדדיים, נכון לעכשיו השורה התחתונה היא שהרפורמה תקועה לאחר שיוזמיה הגיעו למסקנה כי לא ניתן לקדם אותה בעת הזו.
בניתוח מפורט שפרסם באתר זה, עקיבא ביגמן ייחס את הכישלון הנוכחי למחסור בתוכנית פעולה ברורה מצד הממשלה, שהופתעה לכאורה מעוצמת ההתנגדות ולדבריו הובילה ל"קריסה בכל הגזרות עד אנרכיה מוחלטת". לדבריו, בנסיבות הנוכחיות "קשה עד בלתי אפשרי" להוביל מערכה לרפורמה משפטית, אך גם כן היו קיימות הנסיבות המתאימות, "לא ניתן לבצע זאת בלי הכנה רצינית ומקצועית של קמפיין ציבורי ומערכה על דעת הקהל, דבר שלא נעשה בשום צורה".
ביגמן כמובן צודק ברמה הטקטית, אך דבריו נכונים גם במישור האסטרטגי. גם היא נחוצה וגם אם לא נצפתה מראש התנגדות כה עזה, יוזמה מורכבת כמו תיקון מערכת המשפט דורשת הכנה ארוכה גם מבחינה מעשית וגם מבחינה רעיונית. נכון, בקרב הימין האידאולוגי והעמוק קיימת הסכמה רחבה לגבי הצורך בתיקון והיא מדוברת מזה שנים ארוכות, אך מסתבר כי הציבור הרחב לא בקיא בה לפרטיה. זו משימה הדורשת מערכת הסברה ארוכה ושורשית.
אמנם ארגונים שונים בימין פועלים בכיוון מזה זמן, אך כנראה שהתשתית הרעיונית טרם חוזקה דיה. כדי לעשות זאת דרושה קשת פעילות רחבה החל מפעילות שטח, נוכחות תקשורתית, בסיס אקדמי וחינוכי חזק ורשת ארגונים אזרחיים נכונים לפעולה. בכל התחומים האלה, ולמרות שיפור ניכר בשנים האחרונות, יש לשמאל פער לא מבוטל על פני הימין. בזמן שהאחרון התרגל להיות מתוסכל בשלטון, הראשון עבד קשה בשטח; בזמן שהאחרון התרגל להתנהלות משימתית וריכוז מאמץ לטווח קצר, הראשון רגיל לחשוב ולתכנן לטווח ארוך.
וישנו כמובן גם העניין הכספי. רק בשבוע שעבר נחשף כי הקרן החדשה לישראל העבירה מאז ראשית המחאה הנוכחית מענקים בסכום של כשני מיליון שקלים לשורת ארגונים הפועלים לסיכול הרפורמה המשפטית. זאת כמובן בנוסף לתמיכה השנתית השוטפת של הקרן בשלל ארגוני שמאל קיצוני. אלה סכומים שארגוני הימין הצנועים, גם כאשר הם עושים עבודה מצוינת בתקציב ובכוח אדם מצומצם, יכולים רק לחלום עליהם.
אם משילות מתחילה מלמעלה, השורשים שמאפשרים לה לצמוח חייבים להגיע מלמטה. עם כל הכבוד לפוליטיקאים, ללא תמיכה ציבורית משמעותית גם המנהיג המנוסה והחכם ביותר לא יצליח לקדם מהלך אמיתי. זו נבנית כאמור בשנים של עבודה קשה ואיטית ולא ביום אחד. אם הימין באמת חפץ לקדם שינויים משמעותיים בעתיד, ואם למד לקח כלשהו מהכישלון הנוכחי, הרי שעליו להשקיע משאבים ומאמצים בבניית רשת אזרחית מתאימה שתוכל לגבות מהלכים דומים בעתיד.
אז מה עושים? מחזקים תקשורת עצמאית, משקיעים בתרבות לאומית, לומדים הגות מדינית, זורעים כר רעיוני מתאים ורחב, יוצרים קשרים ומגייסים משאבים ובונים יסודות לתנועה ציבורית. את כל אלה הימין הישראלי עושה בשנים האחרונות בצעדים קטנים, אך כדי להדביק את הפער המסורתי מהשמאל הוא חייב להמשיך בכך ביתר שאת. מלחמת הרעיונות היא מלחמת התשה ארוכה ומעייפת, מלאה ניצחונות קטנים והפסדים גדולים בדרך, אבל בשום פנים ואופן אסור להרים בה דגל לבן.
עקבו אחר ׳מידה׳ גם ברשתות החברתיות:
בנוסף, צריך לחשוב על הבחירות הבאות.
ללא קשר למה שיקרה עם הרפורמה נראה שבבחירות הבאות הימין שוב יהיה תלוי במנדטים בודדים משמאל ויש סבירות גבוהה לחזרת המשבר וזה דורש התארגנות מתאימה. הנה כמה רעיונות:
א.הגדרה ברורה בחוק יסוד של מעמד וסמכות ממשלת מעבר.
ב.חוק הפרופורציה שכבר הזכרתי בעבר בתוספת של חוק שיאסור על קואליציה של פחות מ-61 להתבסס על תומכים חיצוניים(ניתן בקלות לנמק את זה) יביאו יתרונות רבים הן לקידום הדמוקרטיה והן לימין.
ג.חוק שיקבע שאם אחרי בחירות אף מועמד לא הצליח להקים קואליציה והולכים לבחירות נוספות אז רק מפלגות שעברו את אלוז החסימה והמליצו על אחד משני המועמדים המובילים יוכלו לרוץ.
משהו לא מסתדר לי בהצעות האלה –
א. יש הגדרה בחוק לגבי סמכויות ממשלת מעבר. זה שבג"ץ מפרש את זה כרצונו זה עניין אחר.
ב. לא ברור עד הסוף, מה זה תומכים חיצוניים? שנבחרו לכנסת? או אולי כאלה שאמרו שלא ישבו עם מישהו לפני הבחירות..?
ג. זה יגרום לכך 'שבסיבוב השני' כדבריך, מי שלא עבר את אחוז החסימה יחזק את מי שהפסיד.
בקיצור , לא מסתדר.
לתכנן תכנית אסטרטגית של עשורים זה טוב ויפה, אבל אני חושש שנגמר לנו הזמן.
נגמר לנו הזמן?
אני נוטה להסכים שיכלנו לחוקק את התיקון הנדרש במערכת המשפט וזה טרם נעשה (ככה זה בחיים, דברים מורכבים מתנהלים שונה מתוכניות שמתכננים) אבל נגמר לנו הזמן? לא הגזמה טיפה גדולה? קצת? נגמר הזמן? באמת?
זה מה שאני לא מסכים והבעתי זאת גם במאמר המקושר של עקיבא ביגמן. לצד הסכמתי לכך שיש מה לשפר בפן האסטרטגי של הדבר,
(מוסכם שהיה צפוי שנוכלי הסמול ירוצו להצית כל אסם, שעה שהם מקוננים משפט שכל אנס אומר "תראי מה גרמת לי לעשות לך" – אם כי, חלק לא מועט בתגובה ל"הפגנות" ה"ספונטניות" של נוכלי הסמול – שימו לב שאני מקפיד *לא* להשתמש במילה שרוצחי הישראלים עבור פרסים מאוסלו מנסים שוב לגנוב לעצמם (למי שעדיין לא מזהה את המילה, היא מתחילה באות ד' והקשר שלה לנוכלי הסמול, זהה לקשר בין מילה נוספת שהם ניסו לגנוב, "שלום" לבין רצחנותם עבור פרסים מאוסלו) – אז, חלק לא מועט בתגובה הנו לחובת מערכת עקיפת החוק ו"מנהיגים" שמודיעים שצאן מרעם הוא "אנשים אחרים" שחוקים לא חלים עליהם (בדיוק הנימוקים שהיטלר השמיע – נכון שהנאצים עברו על חוקים שעליהם הם העמידו לדין אחרים, אך להם מותר כי הם "אנשים אחרים") ולא ל-זכות המנהיגים של המחנה שלנו. אם כבר, אז כל הצביעות שיצאה החוצה, היא הוכחה ניצחת לכשלונן האדיר של מערכות עקיפת החוק וזה לבדו מוכיח את הצורך בתיקונן וזה בהכרח לטובתנו)
אז, לצד הסכמתי לכך שיש מה לשפר בפן האסטרטגי של הדבר, אנחנו רחוקים שנות דור מ-סופים למיניהם. להיפך! זו המטרה של כתב "במחנה" לשעבר – תודעה! הוא, הכשלונר ברק ועוד כמה פיהררים קטנים, מנסים לצייר בראשכם תמונה, כאילו סוף העולם הגיע. זהו המאבק הוכרע, השמש שוקעת ואין מחר.
להיפך!
מדוע ארה"ב הפסידה במלחמת וייטנאם? ליתר דיוק, כיצד? ברור שצבא ארה"ב חזק אינספור מידות יותר, מאשר אסופת לוחמי גרילה מהעולם השלישי. התשובה פשוטה: וייטקונג זיהו שנים רבות לפני מתקפת טט/המצור על סייגון, שהמפתח למלחמה אינו בכמות הכדורים או כלי הנשק שיש בידם, אלא שהמפתח נמצא מעל מרקעי הטלוויזיה האמריקאית! דעת הקהל האמריקאית, היא המפתח! המאבק הוכרע בראש החיילים האמריקאים, חודשים רבים מאוד לפני שנורתה הירייה הראשונה במתקפת טט. הוא הוכרע בתודעה האמריקאית ובכלל לא על אדמת וויטנאם.
אותו הטריק הפוליטרוקים והטמבלוויזיה מנסים לעבוד עלינו – כאילו כמה סחטנים מתועבים, אשר כל יכולתם לנמק את עמדתם מסתכמת ב"תחוקקו כמו שאני אומר לכם, אחרת …" זה המדינה מתמוטטת, כדה"א קורס והיקום מתכנס לסינגולריות. זהו – אין יותר מחר 🙂
אנחנו, הישראלים, מתמודדים עם סחיטה בידי טרוריסטים כבר עשרות שנים. אנחנו יודעים להתמודד עם טרוריסטים סחטנים מבחוץ. לפיכך, נצליח להתמודד גם עם סחטנים מבית!
אזרחי בריה"מ או גרמניה מזרחית בשנת 1985 ראו לנגד עיניהם מדינה בצרות אדירות, מתנדנדת אך עדיין מצליחה למרבה ההפתעה, להחזיק מעמד. רק מכך, שלא נדבר על ההיסטוריה, היו להם כל הסיבות להאמין שמשטרים אלה יתקיימו לנצח. אך כמו שכולנו יודעים היום, תוך שנים מעטות מאוד נפלה בריה"מ (פוטלר עם כל רשעותו, לא מתקרב לאותם שנים) ואזרחי 2 ה"גרמניות" מ-2 הצדדים, פירקו את חומת ברלין במו ידיהם. רק שנה 1 לפני שאירועים אלה התרחשו, היו מאשפזים כל אחד שאומר שבעוד שנה, זה מה שיקרה. למה אני מביא דוגמא זו? ל-מה הדוגמא *בדיוק*? אירועים הסטוריים לפעמים ניתן לראות רק בדיעבד. רק בדיעבד "ברור כשמש" שבריה"מ עמדה להתפרק. מבנים לעומת זאת, היה קל מאוד לשקוע בייאוש להאמין שכך יהיה לנצח.
אל תכנעו למיעוט אלים, שמנסה למכור לכם שמשטר הצללים שלו יתקיים לנצח! שלנצח יחיה כאן הגזע הארי ("אנשים אחרים"), אשר חוקים החלים (ובפועל נאכפים) עליכם/ן, עליהם – לא חלים!
תחושו את הכעס המוצדק כלפי נציגי מערכת "עקיפת החוק" אשר מבצעים חיפוש בהפשטה (!!!!) על נערות שנעצרו בהפגנה על התנתקות – http://fs.knesset.gov.il/18/Committees/18_ptv_571284.docx – וחשבו עכשיו על ה"אנישם האחרים"! תחושו זאת, חרקו שיניים וקראו את פרוטוקול מס' 25 מישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה. עכשיו אתם מרגישים את מה שמבטיח נצחון. גם אם הוא לא יקרא בעוד 5 דקות. וגם לא בעוד שעה.תחשבו על הנערות שקראתם – ככה מנצחים. זאת האמונה בצדקת הדרך האמיתית. זה מה שאתם, כולנו יחד – הולכים לתקן.
ובעיקר, אל תאמינו ואל תתנו לפוליטרוק חסר תעודת בגרות לגרום לכם להרגיש כאילו נגמר לנו הזמן. זה מה שהוא ומפעיליו רוצים – להכנס אליכם לראש ולשתול שם מחשבה שאינה מבוססת במציאות, כאילו "הכל נגמר". הוא רוצה שתתיאשו ולא תחשבו על פרוטוקול מס' 25 מישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה.
אבל תעשו את ההיפך. תחשבו שהדברים השווים בחיים, תמיד מתקבלים במאמץ. שכל פסגה שכבשתם, ארכה שנים רבות של טיפוס מפרך. לקח כמעט 80 שנים לנצח את הרוע הקומוניסטי בבריה"מ ועד היום שבו זה ממש קרה, היה בלתי סביר להאמין שבכלל ניתן. חשבו על הנערות שהופשטו (!!!) כיוון שלא רצו להזדהות, מפרוטוקול מס' 25 מישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה. כן, זו המשטרה שלנו. זה מה שאנחנו הולכים לתקן!
גם אם קשה, גם אם לכולם יש תוכנית, עד שהם מקבלים אגרוף בפרצוף (מייק טייסון). הצדק איתנו ואנחנו ננצח.
תגובה מעולה איש יקר.
עם זאת, לגבי האמריקאים בוייטנאם, אני מבקש להציג שלוש זויות
1) מלחמת וייטנאם הוכרעה עוד הרבה לפני שהאמריקאים נכנסו בכלל לוייטנאם. יותר נכון עוד בתקופה שהצרפתים (נוצרים קתולים) חשבו שיש להם אימפריה עולמית וסירבו להתייחס לדרישת העצמאות של העם הוייטנאמי (בודהיסטים), והעלו שליט בובה קתולי שפעל נגד הבודהיסטים. הם כנראה למדו את הלקח מאז, וכיום הם מנסים לשלוט על מדינה עם דת אחרת (שגם בני הדת הזו ידועים כקנאים לדתם ולמסורתם) באמצעות בובות.
2) האמריקאים גם למדו היטב את השיטה של ניצחון במלחמה דרך התודעה. לכן הם דוחפים לנו בכל הכוח את תודעת השמאל (פרוגרס), הן ע"י אמצעי התקשורת המרכזיים, והן ע"י הנדסת תודעה החל מהילדות.
רק טיפש שולח בימים אלו את ילדיו לבי"ס שנשלט ע"י מפקח ומנהל ומורים שמאלנים (נכתב בלשון זכר לצורך הנוחות בלבד), ורק טיפש צופה בערוצי אל-ג'זירה בשפה העברית.
3) אתה, ועוד רבים וטובים אחרים, שטובת היהודים במדינת ישראל נמצאת בראש מעייניהם, מציינים רבות את עבודת השמאל, ואת שיטותיו, ואת מה שהימין צריך לעשות כדי שהשמאלנים יפסיקו להרוס אותה. הבעיה של הימנים היא שאין מישהו אחד בימין שמוכן "להתאבד" על השמאלנים. הכוונה היא להילחם בשמאלנים בכל דרך ואמצעי, גם באופן שזה יפגע בימין. כמה דוגמאות:
קיבוץ שמאלני תומך באנרכיזם של השמאל – צריך למצוא ערבי שיטען, ללא שום הוכחה, שהקיבוץ יושב על סמ"ר אחד ששיך לסבא רבא של אותו ערבי מלפני 7000 שנים, ולהודיע לדרי הקיבוץ שתוך X ימים הם צריכים לפנות את כל שטח הקיבוץ ולתת אותו לערבי (כמו שנעשה בעמונה ז"ל). אוניברסיטת ת"א תומכת בהתפרעויות נגד הרפורמה – סוגרים ומפנים את האוניברסיטה שיושבת כידוע על אדמה של ערבים (שייך מוניס). ה"נאורים והאליטה" שיושבים בעין הוד תומכים בשמאל – לפנות את התושבים שגרים על חורבות הכפר עין חוד. האנרכיסטים מתפרעים – חקירת יכולת כלכלית לכל אחד מהם, ומאסר על אי דיווח הכנסות, העלמת מסים, גרימת נזק לרכוש הציבורי, וכד'. ראש הממשלה לשעבר מממן את התפרעויות האנרכיסטים – מעצר עד תום ההליכים באשמת קשירת קשר להפיכה שלטונית, המרדה, וכד'. תראה מה עשו לאלוביץ' ומשפחתו רק כדי לפגוע בנתניהו.
כל עוד אין בימין מישהו שיעשה את הנ"ל, השמאל תמיד יפסיד בבחירות וינצח בשליטה.
אגב, אחרי פינוי והרס ישובי ומתקני השמאלנים, אפשר תמיד להודיע שהשטח מופקע ונהפך לשטח ציבורי בשליטת ממשלת ישראל, כי אין שום הוכחת בעלות של ערבים על השטח הזה. על השטח שהתפנה יש להקים ישובים לחרדים (יפתור בעיית צפיפות אוכלוסין אצל החרדים, והשמאלנים לא ירצו להתקרב לשם). זה שהשמאלנים ישתוללו, נו בסדר. ממילא רובם יהיו עסוקים באיפה לגור וממה להתפרנס, ולא שהיה חשוב להם בתקופת גרוש יהודי גוש קטיף לדאוג למגורים ולפרנסה למגורשים.
א.לכן כתבתי ׳ברורה׳.
ב.תומך חיצוני הוא המעמד שהיה לרע״מ בממשלה הקודמת-מנדטים שנספרו לקואליציה בלי להיות חלק מהממשלה.
ג.לא בהכרח. יש מפלגות קטנות בשני הצדדים, קולות של בל״ד ושאר קיצונים עלולים לא להגיע לקלפי בסבב שני. וקולות של ליברמן וגנץ ודומיהם יתחלקו בין המחנות.
והדוגמא האחרונה הכי חשובה-כל המשבר נוצר ממפלגות שלא מוכנות להצטרף לאף צד ולכבד את כל גווניו.
ימני
כשמי שעומד בראש הימין לא מעז לבצע את הפעולה הבסיסית והנצרכת של פיטורי גלנט יש לנו בעיה הרבה יותר בסיסית מאשר 'תשתית אזרחית ורעיונית מתאימה'.
מדוע שלא תנקוב בשם האדם העומד לכאורה בראש הימין ומבצע מדיניות שמאל ושמו בנימין נתניהו. ישנו בלבול בין העמדה לדין של נתניהו שהיא לא יותר מתפירת תיקים לאדם חף מפשע על ידי מערכת מושחתת לבין היותו לכאורה מייצג הימין