כשהתנין של 'הארץ' בוכה על גלי צה"ל

אחרי עשורים בהם שלט בתחנה ללא עוררין, השמאל פתאום חושש מהשפעה פוליטית על לוח השידורים

צילום: דובר צה"ל

הנדסת תודעה היא תופעה ותיקה בנוף התקשורת הישראלית, אולם האבולוציה המואצת שעובר התחום הזה אינה מפסיקה להפתיע.

אם בתחילה היה מדובר בטקטיקות פשוטות יחסית של דיווח מוטה במסווה של עיתונות אובייקטיבית, הרי שהשבוע שבר עיתון 'דה מרקר' מבית 'הארץ' שיא חדש. הכותרת הראשית אשר סיפרה על "התוכנית של מפקד גל"צ הזמני: רזי ברקאי ויעל דן בחוץ, ברדוגו בפנים", הייתה צאצא מעוות במיוחד של זיווג בין חוסר בושה להנדסת תודעה.

אותה כתבה הופצה ברשתות החברתיות לצד ציטוט המזהיר כי "על הכוונת – כל מי שלא ביביסט", והציגה את החזרתו של יעקב ברדוגו לגלי צה"ל כחלק ממהלך מושחת לכאורה של התערבות השלטון בתכני התחנה. אלא שבמציאות, וממש לא מזמן, ברדוגו עצמו היה מי שהודח ממניעים פוליטיים על ידי שר הביטחון בני גנץ, למרות שהציג נתוני האזנה גבוהים מאשר מרבית עמיתיו הוותיקים למיקרופון.

אך זו הייתה רק ההתחלה. את הדחת המגיש הפופולרי (ודחיקתם של אחרים כמו אמיר איבגי וישי שנרב) הובילה גלית אלטשטיין, ממלאת מקום מפקד גל"צ אשר מונתה על ידי גנץ למרות שלא שירתה בצה"ל בנסיבות מפוקפקות, ואף לא סיפרה את האמת לגבי הסיבה בגינה לא התגייסה.

בזמנו טענה כי בשל "עומס חריג של בנות" במחזור הגיוס שלה החליטו שלטונות הצבא להעניק פטור כללי; אולם כפי שחשף עקיבא ביגמן בערוץ 14, דבר כזה לא קרה מעולם, ובכך התגבר החשד לפיו אלטשטיין השתמטה משירות באמצעות נישואים פיקטיביים.

המינוי של אלטשטיין היה כאמור זמני, אולם כאשר עמדה לסיים את הקדנציה כממלאת מקום הבהיר גנץ  כי הוא מעוניין בהמשך כהונתה. בצירוף מקרים מדהים, היועמ"ש גלי בהרב מיארה ניפקה באופן מיידי חוות דעת ש"אסרה" על גנץ להחליף את אלטשטיין, בנימוק שהמדינה נמצאת בתקופת בחירות ולכן יש להימנע ממינויים רגישים לתפקידים בכירים.

מיד לאחר מכן וסמוך עוד יותר לבחירות, ביקש גנץ למנות את הרצי הלוי לרמטכ"ל, מינוי מעט בכיר ורגיש יותר מזה של מפקד גל"צ. וראו זה פלא – היועמ"ש סיפקה לו חוות דעת לפיה ניתן למנות את הלוי מאחר שקיים בכך כורח ביטחוני. זה לא שצה"ל היה נותר ללא רמטכ"ל עד לאחר הבחירות, אבל גנץ רצה, ובהרב מיארה – מינוי אישי למעשה של חברו לסיעה גדעון סער – התנדבה לטפס עבורו לראש המקפצה.

כל הסיאוב המושחת הזה, שספק אם היה עובר את מבחני האמינות של תסריט לדרמה פוליטית כושלת, הפך ב'הארץ', באבחת כותרת ראשית באתר, לעלילת דם נגד הימין. עולם הפוך, כאילו לא קיימת במשך עשורים שליטה כמעט מוחלטת של השמאל בשיטת חבר מביא חבר ואבא מביא בן, בתחנת רדיו שאמורה להיות משאב ציבורי ויוצאיה עוד מעזים להזהיר מפני "השפעה פוליטית". וזו הרי הסיבה בגינה השופרות זועקים כעת – חס וחלילה שנשמע קול קצת אחר בוקע ממה שהפך להיות הצעצוע הפרטי שלהם.

הטרגדיה היא שבחברה שלנו רבים עדיין מאמינים ל'הארץ' ולדומיו, רואים בהם מקורות סמכותיים שאין צורך לבדוק את אמינותם, ושותים בשקיקה את קוקטייל השקרים ועיוותי המציאות המוגש להם על בסיס יומיומי. גל"צ תחת שלטון השמאל הייתה פשוט עוד תיבת תהודה להנדסת התודעה, ואם יצא דבר אחד טוב מכל הספין האחרון, הרי הם הקולות בשמאל שלפתע קוראים לסגירת התחנה.

***

גילוי נאות: השתתפתי כפאנליסט בתוכניתו של יעקב ברדוגו בערוץ 14, שירדה בינתיים מהאוויר. כמובן שאין בכך כדי לערער את אמיתות העובדות שהובאו כאן.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

6 תגובות למאמר

  1. הליכוד שילם וישלם על החטא של אי סגירת התחנה, איך קראת לזה? "משאב ציבורי" יעני. כאילו קיים בכלל מושג כזה בארצות החופש

    1. לא נראה שהבנת את הכתוב. לא נורא

    2. נראה דווקא שהתחנה מתחילה להתנרמל.
      אולי היה משתלם להשאיר אותה.

    3. איזה יופי, הצלחנו להחזיר את ברדוגו אז התחנה הציבורית הבזבזנית לפתע ראוי שתתקיים ותמשיך להיות ממומנת על חשבון אזרחי ישראל בניגוד לתפיסת העולם החופשית הימנית. ממש כשם שהוועדה האקסלוסיבית הכוללת שופטים למינוי שופטים, ראויה פתאום להתקיים אם יהיה בה רוב ימני. רוב ימני זמני לא יכול להכשיר את עצם התופעה המוזרה והמושחתת

  2. רמת התחמנות והשקר שהביא השמאל עלינו גובלת בסכנה קיומית אמיתית למדינה . סער והפאפי שלו הם דבר אחד אבל אידיוט כמו לפיד ומטומטם כמו גנץ זה כבר יותר מדי. ישראל היא מדינה של קונפליקטים. יש כאן אנשים חכמים שעושים טכנולוגיה ועוד אך מהצד האחר יש כאלה שפשוט תומכים ביותר מדיי כלבים שוטים. איכס. בר להקיא מהמדינה הזו