דיון הנבצרות חשף את רדידות השיח בבג"ץ: כשלים לוגיים, הגדרות מעורפלות והטיה פוליטית שקופה. מתוך 'אידיוטים שימושיים' עם עקיבא ביגמן
עקיבא ביגמן חוזר בפודקאסט 'אידיוטים שימושיים'
עם כל הסיפורים החשובים של השבוע
*** תמכו עכשיו בעקיבא ובאתר 'מידה' ***
***
הדיון בתיקון הנבצרות שנערך בשבוע שעבר בבית המשפט העליון עסק ברובו בשאלת המרכיב הפרסונלי בחוק. על פי טענת העותרים, וככל הנראה גם עמדת רוב השופטים, מדובר בחוק פרסונלי פסול ולפיכך יחולו עליו (לראשונה) כללי "דוקטרינת" התיקון החוקתי שאינו חוקתי.
צפייה בדיון וניתוח הטענות שעלו בו מעלים שאלות רבות על אופן החשיבה הזו של השופטים, העותרים והיועמ"שים למיניהם.
עובדה שאין עליה עוררין היא שהחוק בלשונו כיום אינו עוסק בנבצרות "מהותית" מהסוג שרוצים להטיל על נתניהו בשל ניגוד העניינים שלו והרפורמה המשפטית. החוק אינו מגדיר מהי נבצרות, וקובע רק ש"נבצר מראש הממשלה למלא את תפקידו".
פרשנות פשוטה מראה כי מדובר בחוסר יכולת טכני-פיזי לבצע את התפקיד ולא פגם מהותי-עקרוני בהתנהלותו. כפי שאמרה נשיאת העליון לשעבר ביניש באחת משיחות הזום הסגורות של מובילי המחאה במהלך החורף, "מי שחוקק את החוק לא העלה בחלומותיו השחורים שנבצרות תהיה מהסוג הזה". בלי להבין את משמעות דבריה ביניש מודה בעובדה החשובה: ברור שהמחוקק לא חשב על אפשרות כזו.
גם אם נניח שלשון החוק נתונה לפרשנות ו"פתוחה" במובן הזה, יש כאן עניין חשוב נוסף. כאשר לשון החוק אינה ברורה ומתקיימת מה שמשפטנים מכנים "לקונה", יש שתי דרכים לתקן אותה: הראשונה באמצעות פרשנות נעשית על ידי בתי המשפט. הוא יכול להסיק מחוקים אחרים, מלשון החוק או ממסמכים הנוגעים לחקיקתו מה הייתה כוונת המחוקק, וליישם אותה לגבי הלקונה המדוברת. זו דרכם של המשפטנים.
אולם ישנה דרך נוספת להבהיר אי-בהירות בחוק, קבלו אותה בחצוצרות בבקשה: לחוקק. להבהיר את לשון החוק באמצעות תיקון לחקיקה כך שאי הבהירות תיעלם. זהו הכלי של המחוקקים, חברי הכנסת.
זה בדיוק מה שקרה כאן. במשך שנים לא עלתה "בחלומות השחורים ביותר" אפשרות להמציא נבצרות "מהותנית" שכזו, ועוד להגיש בנושא עתירה לבג"ץ. אולם מהרגע שהאופציה התיאורטית הזו עלתה, תוך ניצול לקונה כביכול בחוק, נוצרה אי-הבנה שמחייבת הבהרה. המשפטנים מיהרו להפעיל את כלי הפרשנות ולדהור לדיונים בעתירה אבל גם לחברי הכנסת מותר לתקן לקונות בדרכם, וכך עשו עם התיקון לחוק, שיבהיר בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים כי נבצרות היא עניין טכני-פיזי ומי שקובע בנושא היא הכנסת ולא בתי המשפט.
השופטים כמובן כועסים. לקחו להם את הצעצועים החוקתיים שלהם, ועוד בזמן שעתירה פתוחה מונחת על שולחנם והם טרם הספיקו לכתוב דיסרטציות על נתניהו. אבל זה המצב.
כעת הנושא מגיע לדיון בדבר חוקיות התיקון החוקתי הזה. כפי שהסברתי לאחרונה, דוקטרינת התיקון החוקתי שאינו חוקתי היא דבר חדש, פרי הגותם של מרבית השופטים היושבים היום בדין. לא מדובר במסורת משפטית ארוכת שנים ומבוססת, אבל זה המשחק והשופטים דנים לפי הכללים הללו. העקרון ה"חוקתי" שעומד על הפרק כעת היא טענה לפיה חוק הנבצרות הוא פרסונלי, בכך שהוא נועד לשרת את צרכיו של נתניהו, ולפיכך הוא מהווה שימוש לרעה בסמכות החקיקה ויש לפסול אותו.
כאן צריך להבהיר דבר עקרוני. יש להבחין בין פרסונליות במוטיבציה של המחוקקים לבין פרסונליות בהגדרות החוק עצמו. המוטיבציה נוגעת לרקע, לנסיבות ולמניעים שיכולים להיות למחוקקים שונים. מחוקק יכול להצביע בעד חוק מכל מיני מוטיבציות לא ענייניות כמו משמעת סיעתית, פופוליזם זול או כל מיני סיבות אחרות, לפעמים גם על גבול החוקיות.
אבל זה שהייתה מוטיבציה פרסונלית לא אומר שהחוק הוא פרסונלי. כדי שחוק יהיה פרסונלי צריך שהוא יהיה פרסונלי בהגדרתו. בהקשר של נתניהו, המשמעות היא שהחוק יחול רק עליו ולא על אף אחד אחר לעולם. למשל שייאמר בחוק כי הוא חל רק על ראש ממשלה ששמו הפרטי מתחיל בב', שם משפחתו בנ' ובנסיבות של כתב אישום בשל קשרים פסולים עם חברת תקשורת גדולה.
תנאים כאלו יחולו רק על נתניהו ולא על אף אחד אחר, ויהפכו את החוק לפרסונלי. זה לא המצב כאן מכיוון שהחוק יחול באופן כללי על כלל ראשי הממשלה. יש לו הצדקות תיאורטיות ועקרוניות כלפי מבנה הממשל הכללי בישראל, וכפי שהוכיחו נציגי הכנסת בדיון, רעיונות דומים עלו בעבר גם ללא נוכחות נתניהו בזירה.
זו אבחנה שגם אסתר חיות מקבלת כעיקרון, אבל נראה שהיא מבלבלת את המושגים. במהלך הדיון הנשיאה הזכירה "ראיה" לכך שהחוק פרסונלי, דברים שאמר ח"כ משה סעדה בדיון בוועדה לקראת ההצבעה הסופית על החוק. מי שחיטט ומצא את הציטוט הוא העותר אליעד שרגא, אבל חיות התלהבה מאוד. כך אמרה:
בא ח"כ משה סעדה בדיון בכנסת, שהיה בישורת האחרונה ב-21 למרץ, לפני שהחוק עבר קריאה שלישית, בשיח מול ח"כ אפרת רייטן, ואמר: 'אפרת, זה פשיטא. בגלל זה חוקקנו. מה את חושבת שתיקנו את זה כי חשבנו שהחוק לא ברור? עשינו את זה בגלל מר נתניהו"
חיות סבורה כי בכך הוכח שהחוק פרסונלי. אולם כפי שהערתי מראש, זה יכול להוכיח רק את המוטיבציה של המחוקקים וזה לא הופך את החוק, שמנוסח באופן כללי והוגן, לפרסונלי בהגדרותיו. בכל מקרה, הכשל של חיות כאן הרבה יותר חמור, כי היא משמיטה את הדבר העיקרי שאמר ח"כ סעדה במהלך ויכוח עם ח"כ רייטן.
בין הצעקות של רייטן, ניתן לשמוע את סעדה מוסיף נקודה חשובה: "במדינה מתוקנת לא היינו צריכים לתקן…כי החוק ברור". הוא מסביר שהתיקון נועד למנוע פרשנות מחודשת של החוק על ידי השופטים, ולהעמיד את החוק על משמעותו המקורית.
אבל בזה לא מסתיימים כשלי חיות. הטענה שאפשר לקחת אמירה אחת מבודדת של חבר כנסת ולצבוע על בסיסה את החקיקה כולה היא בעייתית מאוד. בדיון שהתקיים ממש לפני הבחירות ועסק בהסכם הימי עם לבנון, טען עו"ד יצחק בם כי החלטת ממשלת לפיד לא להביא את ההסכם לאישור הכנסת, כפי שדורש החוק, נבעה משיקולים לא ענייניים בעליל או על פי דבריו של לפיד בתירוץ לפיו "האופוזיציה מופקרת".
הנשיאה חיות היסתה אותו אז ואמרה: "אבל אדוני מייחס את האמירה הזאת של ראש הממשלה ל-23 שרים ולקבינט, שישבו על המדוכה וקיבלו החלטה מושכלת אחרי דיון ארוך".
הנשיאה חיות אמרה היום בדיון שאי אפשר להתעלם מהאמירה של ח"כ משה סעדה שחוק הנבצרות נחקק בגלל נתניהו. אלא שבדיון על בגצ לבנון אמרה הנשיאה חיות דברים הפוכים לגמרי למשמע הטענה שדברים שראש הממשלה לפיד אמר על כך שהאופוזיציה לא אחראית "ולכן לא הבאנו את ההסכם לדיון בכנסת" מלמדים על… pic.twitter.com/cG57KpNPzi
— Michael Dvorin מיכאל דבורין (@michael_dvorin) August 3, 2023
הבנתם? אמירת אגב של חבר כנסת בלהט דיון בוועדה, שגם היא הוצאה מהקשרה, יכולה לשמש כהוכחה למוטיבציות ו"תכלית" של חוק יסוד; אבל אמירה מפורשת של ראש ממשלה כאשר נדרש לנמק את החלטתו שלו, אינה נחשבת כראייה וצריך להשתיק את עורך הדין שמנסה לטעון זאת.
לא רק שהנשיאה חיות מבלבלת בין מוטיבציית המחוקקים לבין הגדרות החוק בשאלת הפרסונליות, אלא שגם התשתית העובדתית עליה היא נסמכת אינה עקבית, מבוססת על סילוף ואינה רצינית בשום צורה. אם זו רמת הטיעון שהיא תאמץ גם בפסק הדין, זה יהיה לא מאוד מפתיע אבל מאכזב מאוד.
הדיון בחוק הנבצרות חשף את כל מה שידענו על הדיונים החוקתיים של שופטי העליון. הם רוויים בכשלים לוגיים, הגדרות מעורפלות בכוונה של מושגים אמורפיים, הטיות פוליטיות שקופות ושיח שהקשר בינו לבין משפט הוא כמו הקשר בין השופטים לדמוקרטיה.
***
*** תמכו עכשיו בעקיבא ובאתר 'מידה' ***
יש עוד נקודה שחשוב להדגיש פה וזה ההבדל בין חוק 'פרסונלי' שבא להגן על מישהוא לחוק פרסונלי שבא לתת רווח למישהוא.
הראשון הוא מקרה בו ישנה פרצה בחוק שפוגעת באנשים והמחוקק פשוט זיהה אותה כבר במקרה הראשון. מטבעם של בני אדם אנו נוטים לתת יותר תשומת לב לאנשים הקרובים אלינו ולכן סביר שזה יקרה לאנשים שקרובים למחוקקים. במקרה כזה לפסול חוק כי הוא פרסונלי פירושו למנוע מאשים הגנה פשוט כי הם הראשונים שנדפקים דבר שלא יתכן לטען שמי שקבע בחוק איסור על חוקים פרסונליים התכוון אליו. זה המקרה בחוק הנבצרות וזה גם היה המקרה בחוק טבריה.
מהצד השני ישנה חקיקה מוטה שנועדה למטרות רווח וסיוע כגון ניסיון של ממשלה להתעלם מהכנסת על מנת להרוויח בבחירות. במקרה כזה, אכן מדובר על שחיתות.
כמה התפלפלות ומשחקי מילים לכותב הפוסט. הכי פשוט. חוקקו חוק לטובת ביבי .אין ברור וכולם מודים כולל הקואליציה.לכן הוא פרסונלי. חוק יסוד אינו יכול להיות פרסונלי נקודהן צודקים השופטים ולכן דוחים אותו לכנסת הבאה.כך לא צריך לפסול את החוק. וכך מטפלים בפרסונאליות . חכמה צרופה
לפני התגובה כדאי שתקרא את המאמר
אבל מה הקושי של הכותב עם תיקון חווקה שאינו חוקתי? הרי גם הוא יסכים שאם הכנסת מאריכה לעצמה את הקדנציה (כמו שעשתה לרבנות הראשית) ועושה זאת באמצעות חוק יסוד כדי שזה ייחשב חלק מהחוקה, חובה על בית המשפט לפסול זאת אפילו אם היו 80 חכים שהצביעו בעד. איפה הקושי?
הקושי הוא שהחרטוט שכתבת לעולם לא יקרה.
ואם כבר דמגוגיה וספינים – מה יקרה אם שופטים יחליטו להאריך לעצמם את כהונתם?
מקור הסמכות הוא העם דרך נתיגיו בכנסת מה שמקנה להם סמכות כמעט מוחלטת.
המגבלה היחידה היא שאין להם סמכות לכרות את הענף עליו הם יושבים כלומר לחוקק חקיקה הסותרת אץ עקרונות הדמוקרטיה(קיום בחירות, תקשורת חופשית, חופש ביטוי ודעה, מחויבות הנציגים לשולחיהם וכדומה).
כנסת המקדמת מהלך כזה כבר אינה דמוקרטית ואינה מייצגת את הציבור ולכן אין לה סמכות.
לכן, הגדרה מדוייקת של חוק הנבצרות היא לגיטימית שהרי היא המחויבות לבוחרים שרוצים ראש ממשלה מסוים.
ואילו דחיית הבחירות באופן לא חד פעמי(תתפלא אבל זה כבר קרה) הרי היא התחמקות ממסירת דין לציבור ועמידה למבחן דעת הבוחרים ולכן היא סותרת את בסיס הדמוקרטיה ומכאן שהיא אינה בסמכות רשויות השלטון.
ימני
כנראה לא קראת מ שכתוב או שדילגת על המאמר. כל מה שאמרת מקבל התייחסות שלא הבנת או יא קראת. תקרא שוב ותעשה שיעורי בית כמו שצריך…
במרכז כל חקיקה, עומד אדם מוגדר, כיוון שרק לאחר שקורה משהו – עולה הצורך להסדירו בחקיקה.
אתה יודע כיצד התעצבה למשל, הגנת ההגנה העצמית, במשפט הפלילי? כמה מקרים היו בעולם, מהם הסקנו שנדרש דבר X או Y? ומה לגבי חוזים? כל חקיקה, בהגדרה, נובעת ממעשה מסוים. חוק השב"כ היה פרסונלי? לכל חוק, בכל העולם, יש אדם שלו קרה משהו וזהו הטריגר.
תתייחס לתוכן החוק או שיש לבטל כל חוק בכל מדינה בעולם, כי כולם "פרסונליים".
לפני התגובה כדאי שתקרא את המאמר
צריך להדיח אותה עם בעיטה בישבן הכי רחוק שניתן ,בעיניי היא מושחטת ומסוכנת לדמוקרטיה
יש לכותב הנכבד טעות. גם מוטיבציה פרסונלית שעומדת ב*תכלית* החוק, כשברור וגילוי לכל שהיא נועדה לשרת אדם אחד, היא פסולה. על אחת כמה וכמה שהיא נעשית תחת כותרת של "חוק יסוד". לפיכך, אין צורך בשימוש בדוקטרינת התיקון חוקתי שאינו-חוקתי (השמור למקרים של פגיעה שיורדת לבסיס השיטה המשטרית, או המאפיינים הגרעיניים של הדמוקרטיה); אלא שניתן להשתמש בדוקטרינת השימוש לרעה בסמכות מכוננת, שכן הסמכות המכוננת אינה מיועדת ל"סתימת חורים" פרסונליים אד-הוק.Short and simple.
בקיצור – חוק יסוד זה חשוב רק מתי שמתאים לשופטים.
נדיה קומנצי הייתה מתגאה בפליק פלאק הזה
תגובתך אינה קצרה ואינה פשוטה.
סעיף 18 ג לחוק יסוד הממשלה היה ברור וקצר. פירשו אותו פרשנות מוטעית ועכשיו הוא תוקן. מה שאתה עשית הוא גיבוב מלים בשפה משפטית כדי להסתיר נטיה ברורה לדיקטטורה של בג"ץ.
1) חוק שנולד בשל בעיה פרסונלית , הוא םרסונלי גם אם הוא יחול על פרסונות אחרות. הטענה הזו מצחיקה. מה רצה הכותב שיכתבו בנימין נתניהו בחוק? הטיעון פשוט מגוחך ברמות.
2) פתרון סכסוך של סימון גבול אינו ויתור על שטח ריבוני . השטח במחלוקת. אין צורך להביא את הפתרון לכנסת בדיוק כפי שנתניהו לא הביא את הפשרה עם קפריסין בעניין המים הכלכליים לכנסת. דרך אגב. העמדה הלבנונית הראשונית היתה הגיונית – המשך הכיוון של הגבול היבשתי. הם ויתרו עליה. עמדה זו במדויק הצגנו אנחנו בעת קביעת הגבול הימי עם המרים בים סוף.
לשון החוק היא: שטח שבו חל הדין הישראלי.
אז כבר אתה משקר מר מיכה. דעתך הפרטית איך לקרוא לזה (סכסוך גבול עזרה כספית לחברי ממשלתך בלבנון) מעניינת רק את לחלול שחוקיות נקבעת לפי עיניו. מסרת לרוצח הלבנוני שטח שעומד בהגדרת החוק – עכשיו, ספר לנו שאם לפיד ישלים תעודת בגרות, נערוך משאל עם בלבנון. עברת על החוק, עובדה.
כל החקיקה בעולם, נולדה מצורך של אדם מוגדר. אם משהו לא היה קורה – לא היה צריך חקיקה שמסדירה זאת וכאשר משהו קורה, תמיד יש אדם שלו זה קורה (הגדרה מילונית).
זו הדרך בה מתפתחת כל חקיקה (פלילית, אזרחית, מנהלית) ובכל העולם.
אז "חקיקה פרסונלית" זה תירוץ כל כך עילג, שאפילו פליטת הפה של החלול על החוקי בעיניו, מתחרה עם תירוץ זה על פרס הטיפשות.
שימו לב איך אסתר חיות מחזיקה את הראש, בארשת חשיבות עצמית כאילו היא סולטן, גם היועמית גלית בהרב התמונה המפורסמת שלה זה כשהיא משעינה את הראש על האגרוף, גם חשיבות עצמית נשפכת,
שתיהן ראויות —- שהושלכה על דורית בייניש
אני מתביישת שיש לנו נשיאת בית משפט כזאת עוד יותר מתבייש ת אהרון ברק. פושעים מטורללים בגלימות.הגיע הזמן שהעם יבחר אותם זה לא מועדון חברים עצם היותו של בית המשפט העליון ככזה הוא עצמו רומס את הדמוקרטיה. בהחלט הגיע הזמן לנקות את בית המשפט מגנגסטרים.
מי ששמע את הגברת חיות ומבין קצת בפסיכולוגיה היא בהתחלה צועקת על העותר הגינגי בכאילו ובסוף זורקת את הפצצה בחיוך של מירמה נשיאה גועלית לא פחות היא רוצה לעשות בדיוק מה שאהוד ברק ואהוד אולמרט שדורשים מרי אזרחי והיא ביחד איתם תהרוס את המדינה בושה למדינת ישראל שיש להם שופטים לא דמוקרטים וששופטים כל הזמן לטובת הצד השמאלי של המפה גועל נפש
ממש כך בגצ הוא האירגון הפשע הכי גדול במדינה הוא מביא חרבון על המדינה..
אשכרה לגמרי "גנגסטרים" בגלימות שחורות…טירלול גמור, שיכרון כח בלבול סמכויות בכוונה לצורך לקיחת כוח של השופטים לעצמם ופגיעה מכוונת ובלתי מרוסנת בעם ובדמוקרטיה שהוא שלטון העם !
פשוט הזויה! עכשיו הכל מתברר.. והשאלה היחידה: האם בחרנו בך גב' חיות? לא!! גם לא בשאר החובות שבבית המשפט העקום הזה. אז חלאס, לכו הביתה!
חיות יושבת וגוזרת גזרות על עם ישראל לכי לבית אבות כבר
אחר כך מתלאים למה רוצים רפורמה שופטים ששופטים לפי אגנדות מסוימות אין צדק בירושלים
בג"צ זה תחפושת של הפשע המאורגן בחסות החוק, בדומה ליאקוזה ביפן..
יצא המרצע מהשק. מתברר שבגצ כלל אינו גוף משפטי. מדובר במפלגת שמאל שפועלת מבית המשפט העליון ומקבלת החלטות מוטות תוך מתן תירוצים משפטיים אבל לא נימוקים רציניים. לכן, לא רק צריך רפורמה. כנראה שלא תהיה בררה אלא לבטל את בגצ. להשאיר את בית המשפט העליון כערכאת ערעור בלבד. ולהקים בית משפט חוקתי שיעסוק רק בשאלות ערכיות של חוקה או חוקי יסוד. לבית המשפט החוקתי ייבחרו אנשים בבחירות כלליות על ידי פוליטיקאים כך שיהיה ייצוג לכל גווני העם. זה הפתרון. ביטול בגצ שהפך מזמן לכלי פוליטי ולא למקום מקצועי.
זה לא רק סעדה. נתניהו עצמו בקולו אמר לאחר העברת התיקון לחוק הנבצרות שעכשיו הוא יכול להכנס לארוע. הוא יצר קשר ישיר בין הדברים. אני מסכים שייתכן שהוא חשב כך מתוך פראנויה. כלומר הוא חשב שחוק הנבצרות הקיים עלול להיות מנוצל כדי להדיח אותו על התערבות ברפורמה המשפטית, למרות שזה לא שימוש סביר בחוק (נניח. אולי ברמת הפרת אמונים יותר מתאים פה). אבל גם זה הופך את החוק ללא חוקתי. כלומר החוק לא היה בא לעולם ללא במוטיבציה האישית מאד והמייידית של נתניהו. יש בחוק מרכיבים מאד ספציפיים. ולכן בגצ נקט בגישה הנכונה. כדי לנקות את התיקון לחוק מהמרכיב הפרסונלי יש להחיל אותו רחוק יותר מהפרסונה.
לפי איזו חוקה בדיוק?
גם ההרחבה של הגדרת הנבצרות על ידי בג״ץ נעשתה בתזמון חשוד ומכאן שלשיטתך היא פרסונלית. מדוע הגדרה זו לא תדחה לממשלה הבאה?
אם "זה לא שימוש סביר בחוק"
(דבריך אודות האפשרות על החלטת העליון למנוע מנבחר ציבור בבחירות דמוקרטיות, למלא את התפקיד הציבורי אליו נבחר), אז מה זה אומר על החונטה שעל מעשה אפשרי שלה אמרת "זה לא שימוש סביר בחוק " אך לפתע אתה עושה פליק-פלאק לאחור ובוטח בהחלטותיה?
בשלב הבא תמליץ על בני סלע לניהול המרכז לנפגעי תקיפה מינית? לפי ההיגיון שלך עד כה, זה מסתדר יופי.
איזה שופטת חיות השם יעזור ויציל.
פוליטיקאית בגלימה שחורה .
אתם לבד כורתים את הענף שאתם יושבים עליו .
יותר לא יהיה כול הכוח בידי בית המשפט.
הרפורמה המשפטית תעבור!
אם רוצים להשאיר את המעמד של חוק יסוד הוא לא יכול להיות 61 בשלוש קריאת כי אז כל ממשלה תחוקק את כל החוקים שלה רק כחוקי יסוד והבלאגן יחגוג, דווקא פסילת חוק יסוד שאינו חוקתי יכול לעודד ממשלת אחדות בה יחליטו שחוק יסוד הוא שני שליש כמו באמריקה
כשהיה נוח לאהרן ברק גם חוק יסוד שעבר עם 30 ח"כים באמצע הלילה הספיק כדי לפסוק חוקים אחרים. עכשיו פתאום צריך לשנות את המעמד?
קומדיה ממש
אני לא השגריר של ברק, שום ברק, אני מנסה לחשוב מה הלאה כי מסתמן שיש מצב שבממשלה הבאה לא יהיה רוב לקואליציה הנוכחית, והייתי שמח שגם הם יהיה מוגבלים גם אם יש להם 61. לכן הדוגמא שלי זה מקומות שצריך 66 אחוז. השיטה של עכשיו לא מוצלחת כי כל רוה 61 יזיז את ישראל מקצה לקצה ואנחנו נטבע חו'ח. למשל לא הייתי רוצה שרוב של 61 יוכל לבטל את הממלכתי דתי ולנגיד כמו בצרפת כל היהודים אותו בצפר או שישלמו בעצמם, זה אכזריות
לירון היקר. השמאלנים משנים את הכללים תוך כדי המשחק וחושבים שהימין יקנה את גלגול העיניים המתחסד שלהם. כאשר שאלו את אהרון ברק לגבי המינויים של המשפחה שלו בתוך מערכת משפט בזמן ישיבתו כנשיא בית המשפט העליון הוא טען שזה מה שהיה נהוג. כלומר היה נהוג לנהוג בשחיתות והאנשים הללו רוצים לקבוע עבור כל השאר אמות מידה מוסריות. אז זהו שלא. נמאס לימין להישפט על ידי חבורת מושחתים שעושים ככל העולה על רוחם ואח״כ מספרים לנו שלקבל סיגרים מחבר זה יותר חמור מלסדר לילדים שלך התמחויות יוקרתיות בשירות המדינה על חשבון מתמחים אחרים ועל חשבון משלם המיסים. הימין יחוקק עכשיו חוקי יסוד הוגנים וברורים שיגבילו את החבורה המושחתת והנאלחת הזאת של שמור לי ואשמור לך, לא תשמור לי ואתפור אותך. אחרי שהחוקים הללו יעברו אפשר יהיה לדבר על שינוי הרוב הדרוש להעביר חוק יסוד. לא עכשיו!
לא צריך שום מעמד. לבגץ אין סמכות לפסול חוקים כי אין חוקה ואתנ לא יכול לכפות עלי איזשהוא ביטוח שנגד כל מיני ארועים שיכולים לקרות .תתן אמון .ואם לא אל תבקש בחזרה אמון. בממשלה הבאה שנהיה באופוזיציה בכל מקרה אין מי שיעזור אתכם כי בגץ בצד שלכם. אם תרצו לבטל את החמד שום דבר לא יעצור אתכם אולי חוץ מהתנגדות אלימה. אני לא סומך על בגץ ולא רוצה שבית משפט יציל אותי ממכם. אני רוצה שתרצו בטובת הציבור וזהו. אחרת אין טעם למדינה. יש אמון בסיסי שבלעדיו אין לקיום חברתי ביחד וזהו.
ברמה האידיאלית אתה צודק.
אלא שאנחנו כבר לא בנקודת פתיחה נייטרלית.
תודות לשורת פסיקות של בג״ץ המצב הנוכחי הוא מוטה מאוד וחצי מהעם מרגישים נפגעים. אם תשנה את החוקים באמצע תיצור מצב בו לאותו חצי לא יהיה תקווה-ומה אז? אותו חצי יהפוך ליותר מתוסכל ואלים ומלחמת אזרחים עלולה להפוך לאופציה הילידה.
אבל-אם השמאל יסכים לתת לימין לאזן את המצב, הימין יסכים בתמורה להעביר את הדרישה שלך. רק שהשמאל בחיים לא יסכים להציע עסקה כזו לימין.
אסתר חיות אומרים דברים לא נכונין,כביכול,בשם אומרם.
די להביט בשפת גופה המשדרת זחיחות ולהזכר בעמדתה הפוליטית,כדי חא חהאמין לה ונייחל שלא נראה אותה עוד על כסאה.
היא הכסא לא הולכים טוב יחד.
די!!!!!!
זהו עוד מאמר כעוס שלא ממש מרים את המחנה. אם נשחרר את הרגשות הסוערים והמוצדקים, הטיעון בן השורות הוא שמקור הסמכות הוא העם דרך נתיגיו בכנסת מה שמקנה לכנסת סמכות מוחלטת. אם אני בודק לעצמי (סובייקטיבי כן?) מי הציבורים הישראלים שעבורם דמוקרטיה הוא ערך עליון אז אני שם שם את לוין ורוטמן, את כל מצביעי השמאל מרכז היהודים, את רוב מצביעי הליכוד, והאינטיליגנציה של הערבים שאינה קומוניסטית.
בצד שבשבילו דמוקרטיה היא כאב בטן אבל יש לנו רוב אז סבבה, יש את רוב החרדים, החרד"לים, חלק גדול ממצביעי ביבי פרסונלית, האיסלמיסטים הערבים, והקומוניסטים הזקנים הפוטיניסטים שרובם ערבים והם מתמעטים במהירות.
מבחינת יחסי כוח, תמיד צד שמאל ייתפס כדמוקרטי יותר, לא יעזור לנו כלום, ואם בגץ יפסול את החוקים, כל מערכות השלטון יצייתו לו. ביגמן הוא גאון, הספר "כיצד הפך נתניהו את ישראל לאימפריה" מומלץ ביותר, הוא גם דמוקרט אמיתי ממה שאני מתרשם, אבל סוג כתיבה כזה מוליד את רמת התגובות שאנחנו רואים פה
,
אז בעיניך תומכי ביבי, חרד״לים וחרדים שתמיד ידעו להפסיד בכבוד(למשל, לא זכורים לי איומי טרור מול ההתנתקות או אפילו גילויי אלימות) רואים את הדמוקרטיה ככאב בטן?!
ואילו מצביעי מרכז-שמאל שדוגלים באנרכיה אלימה ומסוכנת, תמכו בראש ממשלה שמתעלם מדרישות אישורים(80 מנדטים להזזת הגבול, אישור הקבינט למבצע צבאי) ובבג״ץ ואקדמאים שבגלוי מנסים להחליף את הגדרת הדמוקרטיה ולכפות דעת מיעוט על הרוב ושמנסים שוב ושוב לשנות את השיטה ברגע שהם מפסידים(למשל להמציא עכשיו דרישה להסכמה רחבה/ חוקה) הם כן רואים בדמוקרטיה ערך עליון?!
אתה רציני?
בלי קשר לפוליטיקה, מומלץ לקחת קצת זמן ולצפות בדיונים.
פתאום אתה מבין באיזו רמה נמוכה מתקבלות החלטות כאלו, כמה פלפולים על כלום ושום דבר, וכמה אוויר חם יוצא מכל הבלון הזה של בג"ץ. בכל בית קפה טיפוסי תמצאו דיונים אינטליגנטיים יותר
עוד משהו נוסף שאף אחד לא העלה
היועמ"שית כגוף מנהלי אמורה לפעול עפ"י עקרון חוקיות המנהל שאומר שהיא מוסמכת לפעול רק עפ"י הסמכות מפורשות בחוק
מכיוון שהיועמ"ש לא מצוין במפורש כמי שמוסמך להוציא את רה"מ לנבצרות מצביע על כך שאין לה סמכות כלל לעשות כן
בושה ששמו כמוך לשופטת
שופטי בג״ץ שבחרו את עצמם ונטלו סמכויות לעצמם הם מאורגנים בחונטה של אירגון פשע שמטרתו להפיל את השילטון בתמיכה לאירגונים פריווילגים שיתפסו את השילטון
רק בבחירות הבאות נדע מי צדק. בנט הקים ממשלה עם הערבים שמאל, הבחירות אחר כך הוכיחו שלא היה לו רוב בציבור למהלך וביבי ניצח עם 64. הפעם יריב לוין הביא רפורמה בלי שאפילו אמיר אוחנה ידע עליה, ואם נהיה כנים היא בקושי היתה בקמפיין של הליכוד (אני לא ראיתי בכלל). בבחירות הבאות אנחנו נדע אם היתה לה רוב בציבור. חשבון פשוט אותו נדע עוד שלוש שנים.
אסתר חיות תחיחרט בהיסטוריה כהגברת שניסתה להוביל את המדינה להיות רפובליקת בננות… וגם בזה כשלה!