פרשיית אורנשטיין-נוה: אכיפה בררנית היא שחיתות

מאמר זה מנתח באופן ביקורתי את האכיפה הבררנית הזועקת לשמיים העולה מכתב האישום שהוגש נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו בתיק 2000, בהשוואה לאי נקיטת הליכים בעניין שנסיבותיו חמורות פי כמה וכמה, כעולה מהקלטות השיחות שהתקיימו בין מי שהיה יו"ר לשכת עורכי הדין עו"ד אפי נוה לבין מי שהיה השופט הבכיר, ובהמשך נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב איתן אורנשטיין, שחשף העיתונאי חיים לוינסון בעיתון "הארץ".

על פי הדין בישראל, אין לשופט חסינות מהליך פלילי על מעשה שנעשה בזדון או בכוונת תרמית וגם לא מעבירת שוחד.

ככל שלא תיפתח חקירה פלילית, על היועצת המשפטית לממשלה להורות על חזרה מאישום באישום המכונה תיק 2000 שהוגש נגד ראש הממשלה נתניהו וזאת בשל אכיפה בררנית זועקת לשמיים.

יחסי שוחד בין נשיא בית המשפט המחוזי איתן אורנשטיין ויו"ר לשכת עורכי הדין אפי נוה

לאחרונה נחשפו הקלטות של שיחות שהתקיימו בין מי שהיה יו"ר לשכת עורכי הדין, עו"ד אפי נוה, לבין מי שהיה השופט הבכיר ובהמשך נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב איתן אורנשטיין, בין החודשים מרס לאוגוסט 2016.

בהקלטות אלה יכול המאזין לשמוע בבירור כיצד הנחה יו"ר הלשכה את השופט איתן אורנשטיין להגיש את מועמדותו לכהן כנשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב (במקומה של הנשיאה דבורה ברלינר שהגיעה לגיל 70). בתמורה דרש נוה וגם קיבל הבטחה מאורנשטיין שלאחר מינויו יטפל בשינוי הרכבה של מחלקת הנזיקין בבית המשפט. במיוחד דרש נוה בתמורה למינויו של אורנשטיין כנשיא בית המשפט המחוזי, כי אורנשטיין יעביר את השופטת דליה גנות ממחלקת הנזיקין למחלקה אחרת שאינה מחלקת נזיקין, כגון זו העוסקת בפירוקים. נוה, אשר משרדו עוסק בעיקר בתיקי נזיקין, אמר לאורנשטיין בהקלטות כי הוא סובל מהשופטת גנות שהיא בעיניו "איומה ונוראה", "מבריחה את כולם" וכי, אף כי משרדו נמצא בסמיכות לבית המשפט, הוא נמנע מלהגיש תביעות נזיקיות בבית המשפט המחוזי בתל אביב מחשש שהתביעה תגיע לאולם של השופטת גנות. ברור לכל בר דעת, כי דרישתו של נוה להעביר את השופטת גנות ממחלקת הנזיקין למחלקה אחרת נועדה להיטיב עם נוה ומשרדו באופן אישי. מדובר בטובת הנאה ממשית לנוה על ידי אורנשטיין.

בהמשך, על פי ההקלטות, הופיע אפי נוה בפני ועדת האיתור כדי למנוע את מינויה של השופטת גנות כנשיאה הבאה של בית המשפט המחוזי בתל אביב. כדבריו לאורנשטיין, "איילת [איילת שקד, שרת המשפטים] אמרה לי – 'רצחת את גנות שם'". ואורנשטיין אומר לנוה "הרגת אותה, זה ברור, חיסלת אותה".

מההקלטות מתברר כי בעקבות אי מינויה כנשיאה, הודיעה גנות לנשיאת העליון מרים נאור על כוונתה להתפטר. נאור שיתפה את נוה במידע, ונוה מצידו מיהר לעדכן את כתבת המשפט של "ידיעות אחרונות" טובה צימוקי, כדי שזו תפרסם את הידיעה בעיתון באופן שהפרסום יסנדל את גנות והיא לא תוכל להתחרט.

בהקלטות אורנשטיין שומע על התרגיל, צוחק ומציע לנוה כי "אני פרעתי את חובי אם כך", כלומר בקשתך שגנות לא תהיה במחלקת נזיקין נענתה, אלא שנוה משיב לו מיד – "לא, אני אמצא לך חדש. מה אתה חושב לך, חביבי?"

חשיפת הארץ: ההקלטות המפלילות של מי שהיה נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב, והיום אחד מבכירי הבוררים מטעם בית המשפט – איתן אורנשטיין. מה הוא היה מוכן לתת לאפי נוה, רק שזה ידאג שיתמנה – להעיף שופטים, להזיז תיקים, למנות אחרים, ואפילו טובה קטנה מתיק שניהל בעצמו. תיק אורנשטיין, התחלנו. pic.twitter.com/LVCOgUNnKz

— Chaim Levinson (@chaimlevinson) March 20, 2024

על פי ההקלטות, גם אחרי ההזזה של גנות, טרם הובטח המינוי של אורנשטיין, כי בשמו של השופט ישעיהו שנלר הופעל גם כן לובי פוליטי אגרסיבי, בהם גם הורי ראש המטה של השרה איילת שקד שהיו שכנים של שנלר. על פי ההקלטות, כדי להתגבר על כך, הציע נוה לשקד דיל – אם שקד תסכים למינוי אורנשטיין כנשיא המחוזי נוה יתמוך במינוי דיינים דתיים לאומיים בישיבת הוועדה למינוי דיינים שהיתה אמורה להתכנס במועד סמוך. אם לא תסכים לדיל, הוא יתמוך במינויים הרצויים לחרדים.

על פי החשיפה בתקשורת, נוה מספר לאורנשטיין: "היא [השרה] רוצה לדעתי לבדוק כמה אפשר לסחוט ממני בשבילך [שניהם צוחקים] . . . אני משלם עליך מחירים יותר גבוהים ממה שחשבתי, אתה יודע?" בהמשך, עדכן נוה את אורנשטיין שהציע לשנלר תפקידים אחרים – נציב הביקורת על הפרקליטות או נציב התלונות על שופטים.

אלא שכאן התעורר אצל נוה חשש, שאם שנלר ייצא קרח מכאן ומכאן, הוא עלול להתנקם בו. משום כך, מבקש נוה בהקלטה ששנלר לא ידון בתיקים המוגשים על ידיו ועל ידי שותפיו. אורנשטיין משיב – "אני אדאג לזה". נוה חוזר ומדגיש את הבעייתיות בכך שתיקים של משרדו יתבררו בפני שנלר ואף מביע בפני אורנשטיין את החשש של השותפים שלו במשרדו הפרטי מלברר תיקים אצל שנלר ואורנשטיין חוזר ומדגיש "זה נכון, זה ברור, זה ברור".

לאחר המינוי, סיפק אורנשטיין את התמורה שהבטיח לנוה.

הוא הבטיח לנוה שהשופטת גנות מסיימת את תפקידה. לשאלתו של נוה, ששמע שגנות עוד יושבת במשפט, השיב אורנשטיין כי "לא, לא, היא עד הפגרה והיא מסיימת את הדברים שלה . . . היא מסיימת. יש לה שבתון היא רק מסיימת את מה ששמעה". אורנשטיין מרגיע את נוה שהיא כבר לא מקבלת תיקים חדשים.

נוה לעומת זאת מציין בפני אורנשטיין כי יש לו עוד תיקים אצלה והוא מבקש לקחת אותם ממנה: "יש לי עוד שני תיקים אצלה שהוגשו תצהירים ועוד לא נקבעו להוכחות". אורנשטיין ממהר להרגיע אותו "היא לא תשמע . . . לקחנו את הכל [כלומר, את התיקים שהיו קבועים להוכחות אצל השופטת גנות], לקחו את הכל בלי שום בעיה".

גם לגבי שנלר, כשנוה הביע חשש שיש לו תיקים אצלו והוסיף כי "צריך ליצור איזה מנגנון, בכל זאת, יש לנו תיקים אצלו", השיב אורנשטיין, "אמרתי לך שזה יטופל. מה אתה דואג? אמרתי לך – אני אטפל בזה".

מההקלטות עולה באופן ברור, כי אורנשטיין נותן תמורה ממשית לנוה שיש בה להיטיב עם משרדו הפרטי של נוה בתמורה למינוי לנשיא בית המשפט המחוזי. ההקלטות שנחשפו, ויתכן שלא מדובר בכל ההקלטות, מלמדות על יחסי שוחד בין נוה לאורנשטיין, באופן שאינו משתמע לשתי פנים.

בהקלטות נוספות דן נוה עם אורנשטיין על מינוי שופטים שהוא מעוניין בהם, אירועים שאכן קרו בהתאם לשיחות.

חובה לפתוח בחקירה פלילית – אין לקבל אכיפה בררנית

אם בתיק המכונה תיק 2000 הוגש כתב אישום נגד ראש הממשלה, כאשר אין מחלוקת שראש הממשלה לא קידם את חוק "ישראל היום" ואפילו לא חשב לקדם את החוק, הרי שעל אחת כמה וכמה שחובה לפתוח בחקירה פלילית בעניינם של נוה ואורנשטיין שם אורנשטיין נתן תמורה ממשית לנוה.

מדובר בהשחתה של הרשות השופטת, לכאורה הרשות שמצפים ממנה לפעול בנקיון כפיים, ללא שיקולים פוליטיים, שכן היא זאת החורצת את דינם של אזרחי ישראל.

בעניין נוה ואורנשטיין יש, על פי ההקלטות, עבירת שוחד ברורה. השופט אורנשטיין מונה לכהונת נשיא בית המשפט המחוזי, בדחיפתו ובקידומו של יו"ר הלשכה נוה, בתמורה להבטחה שנתן (ובהמשך אף מימש) לנקוט פעולות שהועילו במישרין לנוה ולמשרדו וחיזקו את מעמדו כיו"ר לשכת עורכי הדין שהוא כל יכול. אלמלא החשיפה של ההקלטות, היו הדברים נותרים בחשאי.

עמית סגל: נשיא המחוזי בדימוס איתן אורנשטיין שכר את שירותיו של פרקליט הצמרת ז׳ק חן. לאור התקופה שחלפה מאז ההקלטות אין מנוס מהמסקנה שכבודו בדימוס מודאג שבקרוב יהפוך לחשוד בקבלת שוחד

— חדשות המוקד (@hamoked_il) April 3, 2024

מרגע שהשחתת מערכת המשפט נגלתה לעין כל, אין הדעת סובלת שהיועצת המשפטית לממשלה, תתעלם מהשחיתות החמורה העולה מההקלטות ולא תפתח בחקירה פלילית.

בחקירה הפלילית יש לפתוח מיד, ואין מקום לבצע בדיקה מקדימה. כמפורט בהנחיה 4.2204 להנחיות היועמ"ש, "הליך של בדיקה מקדימה נעשה במקרים חריגים, על פי השיקולים המפורטים בחלק ב' להנחיה". שיקולים אלה מתמקדים, בראש ובראשונה, ב"היקף התשתית הראייתית ההתחלתית ועוצמתה" (סעיף ב(1)). שיקול שני (סעיף ב(2)) "עניינו בנילונים אשר נוכח תפקידם הציבורי עצם פתיחה בחקירה נגדם מהווה צעד רב משמעות ורב השלכות ביחס למערכת התפקודית עליה הם נמנים". אף אחד מהתנאים המפורטים בחלק ב' להנחיה (אשר התקבלו, כחריגים לעקרון השיוויון בפני החוק, על דעת בית המשפט העליון – בג"ץ 5023/16 רוזנטל נ' היועמ"ש) אינו מתקיים בענייננו. באשר לתנאי הראשון, קיימות ראיות חפציות – הקלטות המדברות בעד עצמן. באשר לתנאי השני, שני המעורבים – נוה ואורנשטיין – אינם כיום נבחרי ציבור, אינם ממלאים תפקיד ציבורי ואינם נמנים עם מערכת תפקודית שהחקירה עלולה לפגוע בה. מנגד, האינטרס הציבורי במיצוי החקירה הוא מובהק.

הדבר צורם במיוחד לאור העובדה שהיועצת המשפטית לממשלה ממשיכה את ניהולו של תיק 2000, שפרט לשיחות בעלמא – אשר גם לשיטת המדינה לא היו מכוונות להוביל לשום דבר, הן מצידו של מוזס והן מצידו של רה"מ נתניהו –, לא דבק בו רבב.

אכיפה בררנית היא שחיתות. הגיעה העת שהיועצת המשפטית תורה על פתיחה בחקירה פלילית בעניינם של נוה ואורנשטיין במקום שיש לחשדות בסיס מוצק – שוחד לשופט שמומש והיו עימו מתת ותמורה, ותתרום לביעור הרע מקרבנו. לחלופין, ככל שלא תינתן הוראה לפתיחה בחקירה על היועצת המשפטית לחזור בה מן האישום בתיק 2000, תיק שכמפורט להלן האישום בו עומד על כרעי תרנגולת.

האישום שהוגש בתיק 2000

על פי הנטען בכתב האישום, הציע בעל השליטה בקבוצת "ידיעות אחרונות" ארנון מוזס שיביא לשינוי ניכר לטובה בקו ובאופן הסיקור של רה"מ נתניהו ובני משפחתו בכלי התקשורת מקבוצת "ידיעות אחרונות", ולשינוי לרעה באופן הסיקור של יריביו הפוליטיים, בתמורה לכך שרה"מ נתניהו ינצל את השפעתו כראש הממשלה כדי לקדם חקיקה שתטיל מגבלות על כלי תקשורת מתחרה, "ישראל היום", ותביא להטבות כלכליות משמעותיות למוזס ולעסקיו.

על פי הנטען, רה"מ "לא סירב להצעת השוחד ולא הפסיק בעטיה את השיחה עם מוזס, והגם שלא התכוון לקדם את הצעת החוק, המשיך לנהל עם הנאשם מוזס שיחה ארוכה ומפורטת על מרכיבי ההצעה והציג בפניו מצג לפיו יש אפשרות של ממש שיעשה שימוש בכוחו השלטוני על מנת לקדם חקיקה המיטיבה עם הנאשם מוזס" (ההדגשה הוספה).

הטענה כנגד רה"מ היא שגם אם לא התכוון לקדם את החוק, ואין מחלוקת שהוא לא התכוון, ועל אף "שלא ביקש או התנה שוחד", היה עליו להפסיק את השיחה עם מוזס מיד ולא להעביר "מסר לפיו הצעות שוחד הן כלי שניתן לעשות בו שימוש לשם קידום אינטרסים הדדיים של נבחרי ציבור בכירים ואנשי עסקים, וכי אין פסול בעסקאות שוחד", כנטען בכתב האישום. אי הפסקת השיחה מיד, ובמקום זאת המשך השיחות עד שיכול היה לפזר את הכנסת ולמנוע בפועל את העברת החוק, הביאה על ראש הממשלה את האישום בהפרת אמונים.

אציין כי הנטען בכתב האישום איננו נכון, מאחר שבפועל מוזס לא הביא לשינוי לטובה בסיקור של רה"מ ומשפחתו וגם לא לסיקור לרעה של יריביו הפוליטיים, בראשם שרת המשפטים ציפי לבני. אדרבה! לבני שקידמה את החוק, קיימה לגביו – על פי עדותה בבית המשפט בתיק 2000 – עשר שיחות עם מוזס, ואף קיבלה ממנו לבקשתה חוות דעת כלכלית, התומכת בהצעת החוק, אותה מסרה לייעוץ המשפטי, נהנתה מסיקור חיובי עד מאוד. כל אלה דברים שנקל היה לפרקליטות לבחון קודם להגשת כתב האישום בתיק 2000. אמת, שכפי שנאמר בכתב האישום, החוק עליו דן ראש הממשלה עם מוזס "היה בעל פוטנציאל השפעה ניכרת על שני העיתונים הנפוצים בישראל ועל מבנה שוק העיתונות בכלל", אלא שהיה ראוי לחקור את עניין המתת והתמורה ביחסים בין מוזס לשרת המשפטים, ולא את ראש הממשלה, אשר כפי שכתוב בכתב האישום, לא התכוון לקדם את החוק ואף פעל בהמשך בהצלחה לסיכולו. מתת ותמורה לא היו ולא נבראו וגם לא משל היו בתיק 2000.

סיכום ומסקנות

בניגוד מוחלט למקרה של ראש הממשלה, במקרה של נוה ואורנשטיין ניתנה תמורה ממשית על ידי אורנשטיין לנוה בתמורה לקידום מינויו של אורנשטיין לנשיא בית המשפט המחוזי.

אם נתינת שוחד של ממש אינה מצדיקה חקירה פלילית, על אחת כמה וכמה שהשיחות בין ראש הממשלה למוזס כאשר לא ניתן דבר בתמורה על ידי ראש הממשלה, כאשר אין מחלוקת שראש הממשלה אפילו לא התכוון ולא חשב לרגע לתת למוזס דבר כלשהו, אינן מצדיקות פתיחה בחקירה פלילית, ובוודאי שלא הגשת כתב אישום.

לפיכך, ככל שלא תיפתח חקירה פלילית כנגד אורנשטיין ונוה על היועצת המשפטית לממשלה להורות על חזרה לאלתר מהאישום בתיק 2000. גם אכיפה בררנית היא שחיתות.

במאמר מוסגר אוסיף כי האחד איננו מוציא את השני. בכל מקרה ראוי לחזור מהאישום בתיק 2000 שכתב האישום בו עומד על כרעי תרנגולת.

גילוי נאות – ביום 27/3/2024 פנתה הח"מ ליועצת המשפטית לממשלה שתורה על פתיחה בחקירה בעניין אורנשטיין – נוה, תוך ציון שעל פי הנחיית היועמ"ש 4.2204 אין מקום לבדיקה מקדימה, ולחלופין שתחזור בה מן האישום בתיק 2000, דבר שראוי לעשותו בכל מקרה. ביום 3/4/2024 נשלחה אליה תגובה מלשכת היועצת המשפטית לממשלה כי הפנייה הועברה לטיפול לשכת פרקליט המדינה, תוך ציון כי אין באמור משום חיווי דעה או נקיטת עמדה באשר לפנייה לגופה.

פרופסור טליה איינהורן היא פרופסור אמריטוס למשפטים, וחברה קבועה באקדמיה הבינלאומית למשפט השוואתי