ניר מאיר: הטבח בעוטף תוכנן לליל הסדר ונמנע בנס

ניר מאיר, מזכ"ל התנועה הקיבוצית היוצא, מתארח באולפן 'כור ההיתוך' לשיחת עומק עם שניאור ובר על ה-7 באוקטובר, המכות הקשות שספגו הקיבוצים בגבולות המדינה בדרום ובצפון, היחסים המורכבים עם הממשלה, הביקורת החריפה על מערכת הביטחון, השינויים שחולל בתפקידו, הטענות כלפי הקיבוצים בסוגיית חלוקת המשאבים ועתיד הקיבוצים בישראל.

במהלך השיחה, מתאר ניר את השבר העצום שחוו הקיבוצים בעוטף עזה ביום שמחת תורה. "ידענו שיש תוכנית חמאסית לעבור את הגדר באמצעות מנהרות, להשתלט על הקיבוצים, לרצוח ולחטוף. אבל מי האמין שהם מסוגלים לבצע את זה? מה גם שצוק איתן שיבש את התוכנית הזאת, ובהדרגה שקענו בים של קונספציות.

"סיפרנו לעצמנו סיפורים, התחלנו להאמין בהם והגבנו עליהם כאילו הם נכונים. כמדינה, זו הייתה התנהגות מופקרת. מחדל כמו ביום הכיפורים. התעלה לא היוותה אז מחסום, ובוודאי לא הגדר כעת. ההבדל הוא אחד, שכאן שחטו אזרחים. ספגנו בתנועה הקיבוצית יותר מ־300 נרצחים, ותוסיף על זה את החטופים. שום קהילה פה לא חוותה דבר כזה."

מאיר מתאר את השתלשלות האירועים עד לטבח המזעזע: "חיינו באשליה העצמית הזאת. השיא היה בשנה האחרונה, והשיא של השיא היה כשפיקוד העורף לקח את הנשק מכיתות הכוננות בדרום. בסוף, הקיבוצים שהצליחו להדוף את ההתקפה אלה הכיתות הלא ממושמעות, שהנשק לא חזר לנשקייה. בחלק מהקיבוצים חברי כיתת הכוננות רצו לקחת את הנשק מהנשקייה, אבל המחבלים הציבו מארב בקרבת הנשקייה ופגעו בהם עוד לפני שהצטיידו בנשק. צה"ל היה בעיוורון של צבא קטן וחכם. הקטינו את הכוח כי יש גדר ואלקטרוניקה ורחפנים, סמכו עליהם, והתוצאה לפנינו. תמיד זלזלנו, חשבנו מי הם ומי אנחנו. ב־7 באוקטובר הם הראו לנו מי הם ומי אנחנו".

"התנועה הקיבוצית עומדת בפני אתגר שלא התמודדה איתו מאז ששת הימים – חידוש וחיזוק ההתיישבות, בעוטף עזה ובגבולות האחרים", הוא אומר. "חמאס דפק את חיזבאללה, הוא עשה את התוכנית שלו קודם. אבל מהותית, הצפון נמצא תחת אותו איום בדיוק. נצטרך לחדש את היכולת שלנו להחזיק גבולות. אנחנו נעמוד בזה. אני מצפה שיהיה חוק בכנסת כדוגמת חוק ההתנתקות, שיגדיר את מחויבות המדינה לשיקום החבל הזה. יש מנהלת, יש עשייה, זה עובד, אבל אני רוצה את זה בחוק".

בדבריו מתייחס ניר למצב הקיבוצים בגבולות ואומר כי "ברמה העקרונית, בפינוי צריך לדאוג להכול, מאל"ף ועד ת"ו. כשהמדינה מפנה קיבוץ, היא צריכה לממן את זה. אם מישהו החליט לצאת על דעת עצמו זה דבר אחד, אבל אם אמרו למישהו שהוא צריך להתפנות – זה חייב להיות על חשבון המדינה. עכשיו דברים מתחילים להסתדר, אבל ב־7 באוקטובר שום דבר לא עבד. הצבא לא תפקד, כיתות הכוננות ניסו להתמודד עם מה שהשאירו להן, המשרדים לא עבדו, ולרשויות האזוריות לקח זמן להתארגן".

עקבו אחרי הפודקאסט 'כור ההיתוך' בספוטיפיי ויוטיוב בואו להיות שותפים להצלחה, ועשו מנוי ל"כור ההיתוך", פודקאסט מרתק וייחודי בנוף הישראלי.