קמפיין האריס מבוסס על שקרים והתקשורת משתפת פעולה

בחסות תקשורת מגוייסת האריס מסתירה את עמדותיה האמיתיות, מתכחשת למדיניות שהיא עצמה קידמה ומסרבת להשיב לשאלות רציניות.

קאמלה האריס בנאום במהלך הקמפיין. צילום: Gage Skidmore CC BY-SA 2.0

גברת האריס ומיסטר טראמפ – כך מתנהל עד כה קמפיין הבחירות של סגנית הנשיא הנוכחית ומועמדת הדמוקרטים לנשיאות, קמלה האריס. מצד אחד, האריס מפחידה את האמריקנים כמה נורא יהיה אם טראמפ ינצח ומן הצד השני מאמצת, לפחות רטורית, חלק נכבד מקווי המדיניות שלו – בסתירה מוחלטת להצהרותיה ומעשיה כסגנית נשיא וכסנטורית. האריס, שצפויה רק הלילה (ה') לשבור שתיקה של כ-40 ימים מאז הוכרזה כמועמדת הדמוקרטים עם ראיון ל-CNN (יחד עם סגנה טים וולס שכבר זכה לכינוי ׳הבייביסיטר׳), לא אומרת בקולה ששינתה עמדותיה או חלילה מנמקת את המהפך האידאולוגי שעברה כביכול – אלא נעזרת בצבא מדליפים ומעודדים בתקשורת שיעשו עבורה את העבודה.

אחרי שהעתיקה מטראמפ את ההבטחה להעניק פטור ממסים על טיפים למלצרים ונותני שירותים – הגיעה כעת הפצצה הגדולה: האריס מתכננת להוציא מאות מיליוני דולרים על בניית חומה בגבול בין ארה"ב למקסיקו – חומה אותה כינתה בעבר "רעיון נוראי", "ימי-ביינמית", "בזבוז כספים משווע" "טיפשית" ו"אנטי-אמריקאית", כשטראמפ בנה אותה. הפעם, אפילו חבריה בתקשורת מתקשים להסביר התנהלותה של האריס: "הפליק פלאק של האריס לגבי בניית החומה בגבול", דיווחו ב‘אקסיוס' השמאלי. ב׳אקסיוס׳ מציינים כי ההבטחה של האריס לבנות את החומה בגבול מהווה "דוגמה שלישית לפליק פלאק של האריס מעמדותיה הליברליות בעבר" – אחרי שחזרה בה מההבטחה לבטל את ביטוחי הבריאות הפרטיים ולאסור קידוחים למציאת נפט בלב ים, כחלק מהאג'נדה 'הירוקה' למלחמה במשבר האקלים.

 

שינוי הכיוון החד לא נעלם גם מעיניה של רשת ABC, שהתייחסה לתשדיר הבחירות של האריס בסוגיית הגבול עם מקסיקו. "אם אתה מסתכל בתשדיר, יש שם לפחות 3 תמונות של חומת הגבול – חומת הגבול של טראמפ", אבחן ג'ונתן קרל, מגיש בכיר ב-ABC ואנטי-טראמפ מהבוטים ביותר בתקשורת האמריקנית. קרל תהה: "זו העמדה כעת של הדמוקרטים, שהם תומכים בחומה בגבול?". קרל הפנה את השאלה לברני סנדרס, סנטור מהקיצונים ביותר במפלגה הדמוקרטית, שנותר חסר מילים: "אתה יכול לשאול את הקמפיין של האריס לגבי התשדיר הזה, זו פעם ראשונה שאני רואה אותו", השיב סנדרס. קרל לא הרפה והתייחס להיפוך העמדות של האריס גם בנוגע לביטוחי הבריאות והקידוחים. "אלו באופן מפורש עמדות חדשות שהיא נוקטת בהם, למה  – למה היא עושה זאת?".

לסנדרס לא ממש היתה תשובה – והאמת שגם להאריס אין. אך האריס לא צריכה להשיב – כי קרל מ-ABC עושה זאת בשבילה: "זו כבר לא העמדה שלה כעת, היא אמרה את זה", הגיב קרל לסנטור הרפובליקני טום קוטון שטען כי האריס מצדדת בביטול ביטוחי בריאות פרטיים. קוטון מיד השיב: "היא לא אמרה את זה, היא לא אמרה את זה. אולי עוזר אנונימי שלה אמר את זה בשישי בערב, אבל היא לא אמרה את זה". קרל התעקש כי האריס "עושה מאמצים לנוע למרכז", אך קוטון לא ויתר: "היא לא עושה מאמצים לשנות עמדותיה, אלא להסתיר אותן".

גבולות גמישים

קוטון הביע חשש של רבים, כי האריס לא באמת שינתה עמדותיה, אלא הן 'הותאמו' לקמפיין הבחירות כדי למשוך קולות של מצביעים מתנדנדים ומתונים, ומרגע שתוכרז כמנצחת ולא תזדקק להם עוד, תשוב כנשיאה לכור מחצבתה הקיצוני.

עמדה זו מקבלת אישוש אם בוחנים מקרוב את הדיווח של 'אקסיוס' לגבי 'תכנית האריס' לגבול הדרומי: במקום 18 מיליארד דולר שביקש טראמפ מהקונגרס כדי להשלים את החומה, האריס מתכוונת להקצות לה 650 מיליון דולר בלבד – לעג לרש. תכנית זו מתכתבת עם העמדות של האריס בימיה כסנטורית, אז השמיעה עמדות ניציות ביותר כי "אין דבר כזה 'מהגרים לא-חוקיים'" וטענה כי הסתננות לארה"ב לא צריכה להיות עבירה פלילית. האריס, שהשוותה בין רשות ההגירה האמריקאית לארגון הגזעני והאלים 'קו-קלוקס-קלאן', סנטה באמריקנים שמעזים לברך אחד את השני ב"חג מולד שמח" בזמן שילדים של מהגרים לא-חוקיים לא יכולים ליהנות ממנו.

העמדות הקיצוניות של האריס באו לידי ביטוי בפועל, כשממשל ביידן-האריס הסיג כבר ביום הראשון לכהונתו את מרבית צעדי המדיניות של טראמפ למניעת כניסת מסתננים ובהמשך אף תבע את מדינת טקסס על כך שהעזה להציב גדר משלה כדי לעצור את שטף ההגירה הלא-חוקית. האריס עצמה מונתה על ידי ביידן בחודשים הראשונים של הממשל לפתור את "בעיות היסוד" המובילות לגל ההסתננות – מהלך שנחל כישלון חרוץ עם הכפלת מספר המהגרים הלא-חוקיים בממשל הנוכחי – מ-10 מיליון ל-20 מיליון לפחות. למרות זאת, האריס טענה שהגבול "מאובטח" וכשנשאלה מדוע לא ביקרה בגבול, השיבה: "גם לא ביקרתי באירופה".

כעת, האריס לפתע מציגה עצמה בתשדירי הבחירות כ"קשוחה בגבול" וכמי ש"תתקן" את הגבול אותו הגדירה "מאובטח" ובקושי ביקרה בו ב-44 החודשים בהם שימשה כאזרחית מספר 2 בארה"ב.

מפלגת השקרים והצביעות

לצד חוסר השקיפות לגבי מהלכיה העתידיים, האריס בעיקר מפזרת הבטחות עמומות על "לצעוד קדימה" ולהיות "נשיאה של שמחה" – כפי שהגדיר ביל קלינטון בוועידה הדמוקרטית. עיקר האנרגיה בנאום קבלת המועמדות שלה הפנתה האריס לטראמפ, עליו המטירה מבול של שקרים ודיס-אינפורמציה, כפי שגם הודו כלי תקשורת מהשמאל כמו בי.בי.סי, אן.פי.אר וניו יורק טיימס. האריס טענה שטראמפ יחיל איסור הפלה גורף בכל ארה"ב, ימנע מנשים גישה לאמצעי מניעה, תומך בפלישת רוסיה לאוקראינה, כינה חללי מלחמה "לוזרים ופראיירים", יעלה את נטל המסים על המעמד הבינוני וקשור ל'פרויקט 2025' של מכון מחקר שמרני – כל אלו והאשמות רבות אחרות של האריס כלפי טראמפ התבררו כמטעות במקרה הטוב ושקריות לחלוטין במקרה הרע.

אפרופו חללי מלחמה, בימים אלו מציינים 3 שנים לנסיגה המבישה של ארה"ב מאפגניסטן, במהלכה נהרגו 13 חיילים אמריקנים, ציוד צבאי בשווי מיליארדי דולרים נפל בידי הטליבאן,  בעלי ברית אפגנים ננטשו ע"י ארה"ב והמונים נתלו על המסוקים הממריאים של הצבא האמריקני במחזות קורעי לב. האריס התגאתה לפני הנסיגה כי "היתה האדם האחרון בחדר" כשביידן קיבל את ההחלטה והבהירה כי היא "חשה בנוח איתה". השבוע, האריס לא ראתה לנכון להופיע בטקס הזיכרון הממלכתי עם משפחות הנופלים, כך גם לא ביידן. הנשיא לשעבר היחיד שהופיע בטקס היה טראמפ.

האמינות של האריס נפגעה דרמטית גם לאור אמירותיה החוזרות ונשנות בשנים האחרונות כי ביידן כשיר לשמש כנשיא. רק בפברואר טענה כי התיאור של ביידן כ"איש מבוגר עם זיכרון גרוע" שאפילו לא יכול לעמוד למשפט בשל הדמנציה ממנה הוא סובל, "לא יכול להיות יותר שגוי ומנותק מהעובדות ונובע ממניעים פוליטיים". קודם לכן, טענה האריס כי ביידן "מקדים את כולם בחדר" מבחינת חדות המחשבה שלו, והבהירה: "אני לא משקרת, אלא אומרת את העובדות".

הזיוף והמלאכותיות העוברים כחוט השני בהתנהלותה של האריס תואמים את הרוח השלטת במפלגה הדמוקרטית. הקומיקאי ג'ון סטיוארט היטיב לשים את האצבע על הנקודה כשהגחיך את הצביעות של הוועידה הדמוקרטית: "יש שם מישהו (ברני סנדרס) שתוקף מיליארדים, כשהדובר הבא אחריו הוא מיליארדר מאוד. הם צוחקים על אנשים שהולכים לאוניברסיטת ייל (ג'יי.די. ואנס) – בפני חבורה גדולה של אנשים שהלכו לייל. לדמוקרטים יש אנשים שהעמידו לדין טורפים מיניים ו…" (מציג תמונה של ביל קלינטון שנאם בוועידה).

מישל אובמה, רעייתו של הנשיא לשעבר, הצטרפה גם היא לחגיגת הצביעות כשהטיפה נגד "תאוות בצע" וסיפרה איך משפחתה חינכה אותה "להיזהר מאנשים שיש להם יותר ממה שהם צריכים" – זאת בזמן ששווי משפחת אובמה נאמד ב-70 מיליון דולר, לרבות 5 אחוזות ענק.

לא מדובר רק ברטוריקה: המפלגה הדמוקרטית שממתגת עצמה כ"שומרת הדמוקרטיה" מתנהלת בצורה אנטי-דמוקרטית ומריצה מועמדת לנשיאות ללא הליך פריימריז ומבלי שזכתה ולו לקול בודד מאזרחי ארה"ב.

נוסף על כך, הדמוקרטים הציבו מכשולים בלתי עבירים למי שהעזו לקרוא תיגר על ביידן מתוך המפלגה, בראשם רוברט קנדי ג'וניור, שלאחרונה הביע תמיכתו בטראמפ. קנדי ביקש אמנם להסיר שמו במדינות המתנדנדות, אך המושלים הדמוקרטים במישיגן וויסקונסין מסרבים להסיר את שמו מטפסי ההצבעה ומנגד פועלים להסיר שמות של מועמדי שמאל עצמאיים (קורנל ווסט למשל) כדי שלא יבזבזו קולות להאריס. מהלכים תקדימיים באנטי-דמוקרטיות שלהם.

על כך יש להוסיף כמובן את תאוות הצנזורה, כפי שבאה לידי ביטוי בהודאתו המדהימה של מנכ"ל פייסבוק, מארק צוקרברג, כי ממשל ביידן הנחה אותו לצנזר תכנים ביקורתיים ואף סאטיריים לגבי וירוס הקורונה, כמו גם על סיפור הלפטופ של האנטר ביידן שהכיל ראיות לכאורה לשחיתות חמורה של ג'ו ביידן לפני הבחירות הקודמות.

ערפל קרב

בשבוע שעבר סקרנו כאן את תוכניתה הכלכלית של האריס שגולת הכותרת שלה היתה הגבלת מחירים על מוצרי מזון. התכנית זכתה לביקורות קטלניות מכל רחבי הקשת הפוליטית (והולידה תשדיר בחירות של טראמפ), ונראה כי זו היתה הפעם הראשונה והאחרונה בה האריס פרשה משנה סדורה, פחות או יותר, באחד מהנושאים הקריטיים שעומדים על הפרק. הערפול המכוון של קמפיין האריס בנוגע לעמדותיה בסוגיות קריטיות הצליח לייצר רגע יוצא דופן של אחדות בין תומכי ישראל לתומכי הפלסטינים במפלגה הדמוקרטית – כששני הצדדים סבורים שהאריס מצדדת בהם.

 

האריס לא מסבירה האם אכן שינתה עמדותיה בצורה כה קיצונית, ואם אכן כך – מה הסיבות לכך ומדוע אינה דוחקת כבר כעת בבוס שלה, נשיא ארה"ב ג'ו ביידן, ליישם את המדיניות החדשה לרווחת העם האמריקני. בנוסף, האריס צריכה לתת דין וחשבון לבוחר מדוע עמדותיה החדשות כביכול דומות להפליא, לפחות ברמת הכותרות, לאלו של טראמפ – ומה הדבר אומר עליה אם היא רואה עין בעין עם "הסכנה לדמוקרטיה", כפי שמכנה את טראמפ חדשות לבקרים. ובכלל, מדוע אזרחי ארה"ב צריכים לבחור בחיקוי (האריס), במקום במקור.

חלק נכבד מאנשי התקשורת והאליטה של הדמוקרטים משתפים פעולה עם מערך ההונאה, אך לא כולם. הקומיקאי ביל מאהר התייחס לאחרונה לחרם של האריס על התקשורת האמריקנית: "אני חושב שזה מעליב יותר מזה שטראמפ אומר על התקשורת שהיא 'אויבת העם', שזה די גרוע כשלעצמו", אמר מאהר. "מה שהאריס אומרת בעצם זה 'אני לא צריכה אתכם, אני לא מדברת אתכם, אתם לא רלוונטיים יותר'. לדעתי זה אפילו גרוע יותר מ'אני שונא אתכם'".

במקום להשיב על השאלות הקשות, ורבות אחרות המטרידות את מרבית הציבור האמריקני, הדמוקרטים מסתמכים על הררי המזומנים שזורמים לקמפיין האריס (כחצי מיליארד דולר בחודש האחרון) ומערך התעמולה של התקשורת, תוך שמנסים להעביר את הכדור למגרש האישי-משפטי, כשרק השבוע התבשרנו על כתב אישום נוסף נגד טראמפ. עד עתה, הרדיפה נגד טראמפ דווקא פעלה לטובתו – כי רבים בארה"ב לא מאמינים שמערכת המשפט מחפשת צדק, אלא את הראש הכתום של הנשיא לשעבר, בדומה לנעשה במדינה קטנה לחופי הים התיכון.

עד עתה, הקרב ממשיך להיות צמוד עם יתרון קל להאריס. בחודשיים הקרובים נגלה האם קמפיין 'השמחה, השתיקה והרדיפה' יצליח להחזיק מעמד עד לקו הסיום.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

1 תגובות למאמר

  1. ברור שהכל מבוסס על שקרים לדמוקרטים אין קלף מנצח ביידן זקן וחולה דמנסייה מתקדמת ואריס במילה מנומסת לא מתאימה לתפקיד שהטירוף והמשפטים החוזרים שלה הלא קשורים לשום אירוע
    הדמוקרטים רוצים לגנוב את הבחירות לטראמפ במרמה ושקרים והתקשורת מגוייסת לרשותם וכולל מערכת המשפט בארה"ב האם יצליחו ? אם יצליחו ,תהיה מלחמת אזרחים קשה שלא תסתיים לטובת הדמוקרטים זה ברור