מישהו ב"ישראל היום" צריך ללמוד את העובדות
ביום חמישי האחרון, במהדורת החג של 'ישראל היום', תקף פרשן העיתון הבכיר יואב לימור את שגריר ישראל בארה"ב יחיאל לייטר, על שכינה את שדולת ג'יי סטריט "סרטן בקהילה היהודית". כך לימור:
"מצופה היה מלייטר להתמודד עם ביקורת בצורה קצת יותר אינטליגנטית ומכבדת. כן, ג'יי סטריט יכולים לעצבן, אז מה? תתמודד איתם בטיעונים, לא בכינויי גנאי, ובעיקר – ישראל זקוקה גם להם במאבק המורכב שהיא מנהלת נגד הקריסה במעמדה בדעת הקהל בארצות-הברית."
כלומר, באופן הברור ביותר מציג לימור לקוראי העיתון את ג'יי סטריט ככוח שהוא אולי "מעצבן" ב"ביקורת" שלו, אבל בעיקרו חיובי. ולא סתם חיובי, כוח שישראל זקוקה לו שיעמוד לצדה במאבק למניעת קריסתה בדעת הקהל בארה"ב.
אפשר לדון אם המילה סרטן במקומה או שמא מוטב היה לשגריר לבחור מילה אחרת. לא זה העניין.
העניין הוא המניפולציה החמורה שעושים כאן לימור ומערכת 'ישראל היום' על קוראי העיתון. לא לחינם גם נמנע לימור מלציין בהערה שלו לשגריר לייטר, בתגובה לאיזה מהלך של ג'יי סטריט כינה אותה כפי שכינה אותה.
ג'יי סטריט היא שדולה של יהודים אנטי ציונים ואנטי ישראלים המלבים ללא לאות את הפגיעה במעמד ישראל במעגלי ההשפעה שסביבם, קרי השוליים השמאליים של המפלגה הדמוקרטית, ובמסגרת המאמץ הזה קראו להטלת אמברגו נשק על ישראל, בעודה נלחמת על נפשה בשבע חזיתות ומול אויב שנחוש להשמידה כבחלום המוסלמי-נאצי הישן והמוכר. ועל כך יצא עליהם קצפו של לייטר. שהם פועלים לפגוע בישראל, בשעה שהם מציגים עצמם כיהודים הרוצים בטובתה.
ההגדרה העצמית של ג'יי סטריט, כ"ארגון פרו ישראלי, בעד שלום ודמוקרטיה" אינה אלא הסוואה והטעיה לאופיו האמיתי של הארגון. בפועל, ג'יי סטריט, שהוקמה כדי לתת משקל נגדי לשדולת אייפא"ק הפרו ישראלית היעילה, התייצבה תמיד בכל נושא, ועדיין מתייצבת, בצד שנגד ישראל. הנה כמה מהמהלכים הבולטים של הארגון מהשנים האחרונות, נוסף על מהלכה האחרון – כאמור קריאה לארה"ב להטיל על ישראל אמברגו נשק, וישפוט כל אחד בעצמו האם הם פרו ישראליים או עוינים ופוגעים באינטרסים של ישראל.
קודם כל, איראן. עוד ב־2009 התנגדה השדולה ה"פרו ישראלית" להטלת סנקציות על אירן במטרה למנוע ממנה פיתוח נשק גרעיני. אחר כך תמכה בהסכם שעשה אובמה עם איראן ואפשר לה להפוך למעצמה גרעינית באופן חוקי, ביכתה את פרישתו של טראמפ מההסכם ובימינו אנו התנגדה בפומבי למלחמה באיראן.
ומה עם עזה? אף שבעבר הכירה ג'יי סטריט בזכותה של ישראל להגן על עצמה מפני ירי רקטות מרצועת עזה אל עבר ריכוזי אוכלוסייה ישראליים, במבצע "שומר החומות" השתנתה המדיניות וג'יי סטריט התנגדה לזכות של ישראל להגיב לירי עליה, ואף קראה לממשל ארה"ב שלא להעביר לישראל את החימוש הדרוש לה לשיתוק מקורות הירי. במבצע "צוק איתן" סרבה להשתתף בעצרות תמיכה בישראל. אחרי "עופרת יצוקה" סייעה לשופט גולדסטון בעבודתו להעליל על ישראל פשעי מלחמה. גם לאחר שדו"ח גולדסטון התברר כשקרי, וגם לאחר שגולדסטון עצמו הודה בדיעבד שהדו"ח שלו הוא עלילה, סירבה השדולה לתמוך בקריאה לממשל האמריקני להתנער ממצאיו, וסירבה לגנות את משט הטרור לעזה (המרמרה). לאורך מלחמת "חרבות ברזל" שבה השדולה והוציאה הצהרות נגד המשך המלחמה.
השדולה אף התנגדה ליוזמה אירופית לעדכון הגדרת האנטישמיות של הברית הבינלאומית לזיכרון השואה, (IHRA) שתכלול בתוכה גם אנטישמיות במסווה של אנטי ציונות. כלומר רצתה להגן על אנטי ציונות מפני הגדרה (אירופית) כאנטישמיות במסווה. כמו כן, הפוליטיקאים שג'יי סטריט קידמה מתנגדים לסיוע אמריקני לחיזוק 'הסכמי אברהם'.
ולבסוף כאמור, הארגון קרא לאמברגו "חלקי" על ישראל בזמן המלחמה הקשה בתולדותיה.
אם זו השדולה ואלה מעשיה, האמנם מדובר בארגון ש"ישראל זקוקה לו" במאבקה נגד הסחף נגדה בדעת הקהל, כפי שטוען לימור, או שמא בארגון עוין הנושא באחריות מרכזית לאותו סחף בדעת קהל?
האמנם מציג 'ישראל היום' לקוראיו את השדולה הזו באופן הגון ואמיתי?
לא. הוא מטעה את הקוראים ומאמץ פרקטיקות פסולות ומגונות של עיתון 'הארץ' בעניין. כמה חבל.
https://www.youtube.com/watch?v=ckh7XVrw0s8&pp=ygUHZW1wYXRoeQ%3D%3D
Suicidal Empathy,
מונח שתבע הפרופסור הקנדי-לבנוני-יהודי גד סעד שכתב את הספר באותו השם.
https://books.google.nl/books/about/Suicidal_Empathy.html?id=PcOtEQAAQBAJ&source=kp_book_description&redir_esc=y
שווה לקרוא או לפחות לראות את הסרטון.
הוא בעד השמאלנים ונגד האנושות
למה המושג "שלום עם קורבנות", גרוע?
הרי, אם נדמיין לרגע מציאות בתחילת שנות ה-90 של המאה הקודמת, בה כמות משמעותית של שכנינו (נניח בהנהגת אש"ף, אל זה ממש לא חשוב לעניינינו, בהנהגת מי) – באמת החליטה לכתת חרבותם לאתים. במציאות זו, ארגונים קיצוניים כמו דעאש חמאס, בוודאות לא היו מקבלים תפנית כזו ובוודאי מנהלים מלחמת חורמה, בוודאות באמצעות פיגועי טרור כנגד אזרחים – במטרה לעצור את תהליך השלום.
מה שאני מנסה להמחיש, זה שעל פניו, התסריט לעיל נשמע בר קיימא.
נעזוב לרגע את העובדה, שגם בשנות ה-90 של המאה הקודמת, היה ברור שכל הדבר הזה הנו תכסיס. ערפאת אמר זאת במפורש, ביוהנסבורג (ורק כמה רוצחי ישראלים, עבור פרסים מאוסלו, בחרו שלא לשמוע, אבל זו שאלה אחרת). אם באמת נניח, שכמות מספיקה משכנינו, החליטה שהגיע העת לשלום (נניח, אני ודע מה קרה במציאות כאמור …) – התסריט לעיל, הוא זה שהיה קורה.
התסריט לעיל, הוא לכל הפחות, לא "לא מציאותי" במקרה זה (כל שכנינו עושים גיור – זה לא מציאותי. הרצון לחיות בשקט זה לצד זה ולהפסיק לחפש איך לפגוע במדינת ישראל גם במחיר פגיעה עצמית – זה אולי יקרה מתישהו) ואם נניח והיה רצון כנה ואמיתי, הביטוי הזה, גם אם לא מושלם – היה מתאר את המציאות באופן די קולע.
עכשיו, אתם וודאי תוהים, מה זה קשור למאמר?
אני הרי גם לא חולק על העובדה, שלא היית כוונה אמיתית מצד שכנינינו, לכונן עמנו שלום. אז מה אני מנסה להמחיש כאן בדיוק?
אז מה שאני מנסה להמחיש כאן, זה שבעיקר משנות ה-90 של המאה הקודמת – הסמול הישראלי, עבר להשתמש בטריק, בו כל הקומוניסטים השתמשו כבר במהלך 100 שנים לפני זה (יש דוגמאות מוקדמות אף יותר, אך השימוש המאסיבי בכלי להלן, החל חד משמעית, בשנות ה-90 של המאה הקודמת).
אני מדבר כמובן, על גניבת מילים ומשמעותן! מה שנראה לכאורה, כויכוח בלשני ואזוטרי – במציאות, גורר המון-המון נזק ואני אפילו לא אצטרך דוגמאות היסטוריות מהעבר הרחוק לשם כך. רק תחשבו, כמה נזק לדיון הציבורי, גרם הקופירייטר האלמוני, אשם המציא את המינוח – שומרי הסף.
מינוח שקרי, אך לא שקרי עד כדי השקר ברור לכולם (שחור זה לבן) ובעיקר קליט, זהו אמצעי רטורי, אשר חדר לפוליטיקה הישראלית – בעיקר לסמול ובעיקר, החל משנות ה-90. הטריק, אם נעשה נכון, יכול להיות חזק מאוד (ע"ע הפסקה הקודמת או הסיבה, למה הטריק מנוצל ע"י הרוצחים הקומוניסטים, כבר יותר ממאה שנים).
אבל מה הקשר למאמר?
אלמנטרי: אחת התמורות הבלתי נראות (בד"כ) של הממשל הנוכחי בארה"ב, היא לחימה ישירה כנגד הטריק לעיל!
ממשל טראמפ, באופן אקטיבי, מסרב להשתמש במינוחים המומצאים של הסמול ולפעמים, גם עולה להתקפה, באמצעות מתן שימות (לדברים) בעצמו. הקשר למקרה שלנו, הוא פשוט ביותר – ג'יי סטריט הם ארגון פרו ישראלי, בדיוק כמו שרצח ישראלים עבור פרסים מאוסלו, יכול להיות שלום.
100% מ"נימוקי" ג'יי סטריט ושאר ארגוני front-end לטהראן, רוסיה וסין (למען האמת, גם קטאר – אך קטאר באמת מנהלת משחק כפול – דהיינו, יש עם כל הצער שבדבר, גם תוצאות חיוביות ממשחק איתם): זוהי פרופוגנדה, שמטרתה המינימלית ביותר, הינה להחליש את המורל (אם לא מצליחים לפגע יותר מכך).
דהיינו, על מנת (וכאן אנו חוזרים למאמר של "ישראל היום") לנהל דיון כנגד ג'יי סטריט באמצעות נימוקים – צריך שלכל הפחות, מלכתחילה, יהיו להם נימוקים.
ג'יי סטריט בבירור מנצלים את חולשת המשטר הדמוקרטי (כבר אסביר), במטרה בפועל – לפגוע בישראל, בארה"ב ובמערב באופן כללי.
זהו למען האמת, התכסיס הקומוניסטי הידוע. במשך כל שנות מרחץ הדמים בבריה"מ, סטאלין לא הפסיק לבקר "את המערב" על יחסו לאפרו-אמריקאים, מגרעות הקפיטליזם וכדומה.
עכשיו, זה לא שבמהלך חייו של סטאלין, היחס לאפרו-אמריקאים בארה"ב, היה מיטבי או שקפיטליזם חסר מגרעות (לא תיאורטיות: היסטוריה אינה מאפשרת what if, אבל ניתן להניח אישית, שהסיכוי לעליית המפלגה הנאצית לשלטון, היה קטן משמעותית ללא המפולת של שנת 1929 והשפל הגדול שבא בעקבותיו – הכלכלה הקומוניסטית אינה מושלמת, אבל בה אכן לא יתכן מצב, בו המוני אנשים והמשק בכלל, מאבדים את כספם – בגלל השקעה לא יצרנית בבועה/הונאת פּוֹנזי, בגלל תאוות בצע)
אך כאשר אנו יודעים, מה היה ה"שיוויון" בבריה"מ – ברור לגמרי, שכל ה"ביקורת" הזו, היית צביעות לשמה ולשם הריסת המערב ותו לא (בוודאי לא לשם שיוויון, או כל ערך נעשלה אחר שהיא התיימרה לגנוב).
אז שגרירינו בארה"ב, יחיאל לייטר – פשוט הגדיר בצורה מדויקת את מעשיהם ובעיקר את כוונתם, של ג'יי סטריט.
התוצאות המיטביות לחברה, של המשטר הדמוקרטי, הינן במושגים של תורת המשחקים – weakly dominating. עכשיו, אין לנו כאן ממש זמן, להכנס למדרג השליטה (dominance) של אסטרטגיות בתורת המשחקים, אבל מה שרלוונטי ביותר לדיון שלנו (אם כי, אדגיש מראש שזו לא! הגדרה של weak dominance) זה: שיטת המשטר הדמוקרטי, מניבה את התוצאות אשר אנו מייחסים עמה, כאשר (וזה העיקר!) כל השחקנים מקבלים על עצמם את המגבלות של השיטה הדמוקרטית!
הווה אומר ששחקן, אשר פועל משוחרר מהכללים שדמוקרטיה מחילה על חבריה (כגון, אמירת אמת/אמת מלאה, תיקון דעתך אם נימוקיך שגויים, הדדיות וכדומה) – מקבל בבירור יותרון מובהק (!) על פני משתתפים אחרים (ועכשיו, אתם יודעים כיצד – בד"כ אני מאמין, פשוט כעסתם על (לדוגמא) עיתונאי שמשקר).
משמע, דמוקרטיה פגיעה לחתירה מבפנים. עכשיו אתם פשוט יודעים לשים את האצבע, על כיצד בדיוק, חתירה זו פועלת ולא נשארים חסרי מילים, מול הנוכל הסמולני התורן (כאן או בארה"ב), משקר/מספר עלילות ב-CNN וכך הלאה.
לפיכך ובחזרה לג'יי סטריט: תיאורו של מר לייטר מדויק ועעוד עדין!
בהחלט הגיע העת, שלא נניח אוטומטית, שמספיק שהנוכל המוסלני התורן – קורא לעצמו "פרו ישראלי" ( כבר כתבתי כאן, כיצד יש לנהוג לאור כל הנוכלים הסמולנים, שלפתע החליטו שרק הם מחלקים ציונים על דמוקרטיה/כמה קילו ניצחנו או כמה מטר הפסדנו, בלחימה מול איראן/או כמה עוד מבצעים מיוחדים היה צריך או לה היה צריך לעשות – ועכשיו כולכם פשוט חייבים להתחיל להצדיק את הציונים שלכם, לנוכל התורן שהחליט שרק הוא מחלק ציונים) – אזי ברור שלפנינו מינימום אל האמת, אהרון ברק.
התיקון היחיד, שלעניות דעתי, היה צריך מר לייטר לעשות (ולמען האמת, יתכן ואפילו עשה אך לסמוך על התשקורת שלנו לקבל דיווח אובייקטיבי, נייטרלי ומלא … אתם יודעים): זה לומר שחובת ההוכחה, לעמידה בדרישות הדיון הציבורי במשטר דמוקרטי, כמו לדוגמא תיקון לאחר שדעתך שגויה – היא קודם כל, על אנשיי ג'יי סטריט.
ולהביא את העובדות שניתן למצוא למשל, במאמר זה – כהוכחה.
לסיום, חשוב להבין שבמציאות המודרנית, לא חייבים להניח אוטומטית שהאדם מולכם הנו רציונאלי ומעוניין לדוגמא, לנהל את הדיון הציבורי איתכם בצורה של (למשל) שיחה וזאת, באופן לוגי. לא חייבים לחשוד, שכל אחד שאתם פוגשים זהו מינימום, נשיא עברייני הבניה, יצחק עמית – אפשר להניח את הטוב שבאדם, אך לאחר מספר ראיות לשלילה, להסיק שזהו לא המצב ובמקרה זה, חובת ההוכחה עוברת אל האדם השני.
בכל מקרה, כאשר יש לך ראיות – לא צריכה להיות שום בעיה, להסיק שהאדם מולכם, ממש לא מעוניין לנהל דיון ציבורי לוגי ותוך הקדפה על מגבלות המשטר הדמוקרטי (כמו לא רצים לספר ב-cnn, שמדינת ישראל מכינה מצות מילדים נוצרים בעזה, כאשר מטרתך היא להביא בדרך זו להפלת השלטון הנוכחי במדינה) וגם לומר זאת בקול רם.
הראיות כנגד ג'יי סטריט, רשומות במאמר זה. לפיכך, צודק יחיאל לייטר וצודק חנן עמיאור.
פשוט כל דבר מתאים כדיט להפיל את נתניהו
ישראל היום (נחמה דואק, יואב לימור, יוסי ביילין, גב' אהרוני מהקרן החדשה ועוד) הוא עיתון שעבר השחתה.