מדינה שפויה אינה זקוקה לבריונים פוליטיים

התנהלותו האלימה של יאיר גולן אמורה לשמש קו פרשת מים עבור השמאל השפוי

צילום מסך מרשתות חברתיות

יאיר גולן מצטייר כאדם בעל אצבע קלה על הדק האלימות. הדבר ניכר בהתנהלותו הכללית, בשפת הגוף, בסגנון הדיבור ולעתים גם בעימותים פיזיים.

כך היה בחודשים האחרונים בהתקלות עם מפגינים המביעים את דעתם או בהתלהטות מול שוטרים המבצעים את עבודתם. גולן עצמו נהג להתפאר בימיו המדממים כקצין בכיר בצבא, אז למשל הורה על פינוי אלים של המוחים נגד הגירוש מעמונה, כולל ההוראה להכות ולפצוע חברי כנסת. "אני גאה בזה שאריה אלדד חטף מכות בעמונה", הסביר.

גם באולפנים ("מי את בכלל?!" לעבר שותפה לפאנל), בוועדות הכנסת ("אפס פשיסט כמוך" לעבר ד"ר קרעי), בנאום משתלח במפכ"ל ("גם איתך נבוא חשבון"), גיבוי לאלימות וסרבנות בקרב השמאל ואפילו בקרבות בוץ מול אחרים בשמאל – גולן מגלה פתיל קצר במיוחד מול כל דעה שונה, ואוצר מילים מסית במיוחד מול יריבים פוליטיים. גם פסק דין של בג"ץ אינו חסין מפני דריסה חסרת מעצורים תחת מגפי הגנרל שהאלימות אצלו היא כבר יותר מתחביב.

אירוע הבריונות האחרון נרשם אמש, כאשר גולן וחברים במפלגתו השתתפו באירוע בקריית שמונה, שם פגשו מספר מקומיים שמחו נגד הגעתם לעיר ובמיוחד נגד עלילות הדם האחרונות (מתוך רבות) מבית גולן. לפי התיעוד שהופץ ברשתות החברתיות, גולן נראה מתקרב בצורה מאיימת לאחד הנוכחים, מניח עליו את ידו והודף אותו לאחור, לפני ששוטרים ואזרחים מושכים את גולן מן המקום מול מבט אדיש מצד ח"כ נעמה לזימי.

יש משהו מעט משעשע בכך שאדם שקורא כבר שנים ל"מרי אזרחי" ורדיפת פוליטיקאים מימין ומירור חייהם בכל מקום, מתפרץ באלימות כזו בשל שביב של מחאה קלה נגדו, אך דפוס ההתנהלות כבר הגיע למסה קריטית ומטרידה.

יש לכך כמובן גם השלכות פוליטיות. גולן, הנמצא נכון להיום ברשימה שישית אליה דילג בתוך חמש שנים בניסיון לשוב לכנסת. לפחות בסקרים עד היום הוא נהנה מתנופה חיובית ולמרות שנכשל ברוב ניסיונות הבחירה הקודמים, התקשורת נהנית לנפח את גולן כאחד מראשי האופוזיציה המובילים, גם מול חולשת לפיד, גנץ ואחרים.

דעותיו של גולן, כמובן, לא השתנו. נראה שהן רק הולכות ומקצינות משכרון הסקרים, יחד עם התנהלותו האישית, והוא עדיין משוכנע בשליחותו לכפות על הרוב בישראל את דעת המיעוט הקיצוני משמאל. הפרובוקציות מצדו רק צפויות להתגבר, יחד עם ההאשמה הקבועה את הימין בכל שערורייה חדשה הנקשרת בשמו שלו, והסירוב הקבוע להתנצל גם על אמירות מסיתות ומזעזעות הפוגעות במעמד ישראל בעולם בזמן מלחמה, מספקות תחמושת לתעמולת האויב ועלולות לסכן חיי ישראלים. את כל זה הוא עושה כל העת בחיוך ציני, כאילו הוא ממש נהנה מאלימות, וזוכה לגיבוי מלהקת המעודדות המביכה של לזימי וקריב.

מבחינה זו, יאיר גולן אמור לשמש כקו פרשת המים של השמאל השפוי: האם ראשי מפלגות כמו יאיר לפיד ונפתלי בנט, שבממשלתם הקודמת גולן שימש כשותף בכיר, בונים פעם נוספת על קואליציה עם אדם הרואה בלוחמי צה"ל "הורגי תינוקות" או מרים ידיים בקלות כזו על אזרחים? עד שלא נשמע מהם ומאחרים במחנה אמירה ברורה בעניין, יש להניח כי הם רואים בגולן ובמפלגתו המהונדסת חלק מרכזי בגוש השמאל כיום ובעתיד.

נותר רק לקוות כי מעלליו האחרונים של גולן ירחיקו ממנו מצביעים הנרתעים מן האלימות וההסתה אותן הוא מייצר על בסיס יומיומי, ויהפכו את האפשרות לברית פוליטית בהשתתפותו לרחוקה יותר. בתחביביו האלימים, יאיר גולן מתעקש להוציא את עצמו מן הקונצנזוס הישראלי, וכל ראש מפלגה אחרת שיבחר ללכת איתו מסתכן במפלה דומה. מדינה שפויה מוקיעה מתוכה בריונים כאלו. מדינה שפויה אינה בוחרת באלימות פוליטית. לא בכלל ובטח לא קרוב להגה השלטון.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

4 תגובות למאמר

  1. קראתי את הכתבה בעיון ובעיקר את הפיסקה העוסקת בקואליציות עתידיות של מחנה רל"ב. ואני מסוקרן מה יש לך לומר על צירוף בן גביר לקואליציית נתניהו ומינויו לשר בטחון פנים?

    1. לא שזה קשור לטור הזה, אבל לדמגוגיה בגרוש שלך יש תשובה קלה – הסירו את חרם השמאל המטופש על הליכוד ובוחריו, ולא יהיה שום צורך בבן גביר. שבת שלום

  2. ואם בנט יבטיח בכל הקדוש והיקר שלא ילך איתו – מה זה משנה?
    הבטחה של בנט – זה אוקסימורון.

  3. השמאל שפוי. זה פשוט שהשגת כוח פוליטי באלימות מאז ומעולם היתה חלק בלתי נפרד מארגז הכלים שלו.