ערן חרמוני: האמת מאחורי האיום הגרעיני הכי כבד על ישראל

ספרו החדש, המבוסס על מחקר מעמיק, מציג תמונה פנורמית של המאבק הישראלי והאמריקאי מול תוכנית הגרעין האיראנית, תוך שילוב ראיונות עם בכירים משתי המדינות.

מקורות המחקר: סקרנות אינטלקטואלית וחשיבה אסטרטגית

חרמוני סיפר כי התעניינותו בנושא החלה באופן מקרי, כחלק מקורס שבחן את הקשר המיוחד בין ישראל לארצות הברית. הוא בחר להתמקד באיום הגרעיני האיראני כ"מבחן האולטימטיבי" לברית זו, שכן חברות נמדדת בשעת משבר. "האיום הגרעיני הוא איום אסטרטגי מדרגה ראשונה על ביטחונה של ישראל", הדגיש חרמוני, והוסיף כי מטרתו הייתה לבחון כיצד הקשר עם ארה"ב עמד במבחן זה, וכיצד ההתמודדות הישראלית השפיעה על הברית.

הספר מבוסס על ראיונות עם דמויות מפתח, בהן שר ההגנה האמריקאי לשעבר ליאון פנטה, היועץ לביטחון לאומי לשעבר ג'ון בולטון, ראש המל"ל לשעבר יעקב נגל, ואלוף במיל' עמוס גלעד. חרמוני הצליח לרכז מסה חסרת תקדים של מידע, תוך הצגת דעות לעיתים סותרות, כדי לאפשר לציבור לשפוט בעצמו את הדילמות המורכבות.

האיום האיראני: קיומי או אסטרטגי?

אחת השאלות המרכזיות שעלו בשיחה היא האם איראן מהווה כיום סכנה קיומית לישראל, והאם היא מחזיקה בנשק גרעיני. חרמוני הבהיר כי ההערכה הרווחת בקרב שירותי המודיעין הישראליים והאמריקאיים היא שאיראן טרם פיתחה פצצה גרעינית, אך היא נמצאת במרחק של ימים ספורים מהעשרת אורניום ברמה של 90%, שתאפשר ייצור חומר למספר פצצות. עם זאת, תהליך ההנשקה – הפיכת החומר למתקן נפץ גרעיני – עשוי לקחת בין חצי שנה לשנתיים.

חרמוני ציין כי קיימות דעות חלופיות, כמו זו של ד"ר נח שמיר, בכיר לשעבר בקהילת המודיעין, הטוען כי סביר שאיראן כבר חצתה את הסף הגרעיני. "צריך צניעות מודיעינית", אמר חרמוני, והזכיר את הכישלון המודיעיני ב-7 באוקטובר כתזכורת לכך שמה שלא ידוע עלול להפתיע.

הברית עם ארה"ב: שיתוף פעולה ומתחים

המחקר של חרמוני חושף את המורכבות ביחסים בין ישראל לארה"ב בהקשר האיראני. מצד אחד, הוא מתאר שיתופי פעולה ביטחוניים חשאיים "מדהימים"; מצד שני, הוא מצביע על נקודות מתח, כמו נאומו של ראש הממשלה נתניהו בקונגרס נגד הסכם הגרעין (JCPOA) ב-2015, שהוביל לעימות עם ממשל אובמה. חרמוני הדגיש כי נתניהו לקח את האיום האיראני ברצינות כבר משנות ה-90, אך ביקר אותו על כך שבתקופתו התקדמה תוכנית הגרעין האיראנית לנקודה המתקדמת ביותר בהיסטוריה.

הפתעות מודיעיניות ומבצעים מרשימים

לפי חרמוני, למרות היכולות המודיעיניות המרשימות של ישראל באיראן, קהילת המודיעין הופתעה מספר פעמים. ב-2003 התגלה כי איראן התקדמה בייצור אורניום נוזלי, וב-2007 נחשף המתקן התת-קרקעי בפורדו – שני אירועים שהוגדרו כ"טלטלה". גם ארכיון הגרעין שהובא לישראל ב-2018 חשף התקדמות מפתיעה של תוכנית הנשק האיראנית, מה שהוביל, לדעת חרמוני, לחיסולו של מוחסן פריזאדה ב-2020.

לצד זאת, הוא שיבח את המבצעים הישראליים באיראן, כמו חיסול בכירי חמאס וחיזבאללה, אך הזהיר כי היכולת לחסל את תוכנית הגרעין מוגבלת. "איראן למדה לקחים", אמר, והצביע על התפזורת והביצור של מתקניה. לדבריו, תקיפה עשויה לדחות את התוכנית, אך לא לחסל אותה, ותחייב ניהול מערכה ארוכה.

השמאל הישראלי: אתגרים ותקוות

מעבר לנושא האיראני, חרמוני שיתף בתפיסתו כשמאל ציוני, המחויב לביטחון ישראל, לדמוקרטיה ולחברה צודקת. הוא ביקר את הקיטוב הפוליטי בישראל, שפגע במפלגת העבודה והפך אותה לנישה. לדבריו, השמאל נחטף על ידי שוליים רדיקליים, בעוד הימין עשה דה-לגיטימציה למושג "שמאל". עם זאת, הוא רואה פוטנציאל בתנועת העבודה ככוח מאחד, שיכול לדבר לציבור רחב ולהוביל לשינוי.

חרמוני, המופיע בתוכנית "הפטריוטים" בערוץ 14, סיפר כי הוא זוכה לתגובות מגוונות: הימין מעריך את נכונותו לדיאלוג, בעוד בשמאל יש מי שרואים בכך מתן לגיטימציה לשיח ימני. הוא הדגיש כי דיאלוג עם הצד השני הוא הכרחי לדמוקרטיה ולשינוי פוליטי.

לקחי 7 באוקטובר והחזון לעתיד

השיחה נגעה גם בטראומה של 7 באוקטובר, שהעצימה את תפיסתו של חרמוני את האיום האיראני כקיומי. הוא הזהיר כי משטר איראני עם נשק גרעיני, המחויב אידיאולוגית להשמדת ישראל, עלול ליצור שיתוק אסטרטגי. לדבריו, ישראל חייבת לעשות הכל כדי למנוע זאת, גם במחיר סיכונים.

לסיכום, חרמוני הביע תקווה כי מתוך הטראומה הלאומית תצמח אחדות, שתאפשר לישראל להתמודד עם אתגריה. הוא קרא לשיח מכבד, שמכיר במחלוקות אך שם את טובת המדינה במרכז.

"אסור לנו להגיע למקום שבו הקרע הפנימי מסכן את היכולת להתמודד עם האיומים החיצוניים".

פודקאסט 'כור ההיתוך' בספוטיפיי ויוטיוב הפך לקול חשוב ומשמעותי בשיח הציבורי, הודות לתמיכה שלכם. בואו לקחת חלק והיו שותפים בפעילות של שניאור ובר באמצעות הלינק המצורף.