"השמאל עבר פה תהליך של הטפשה"

הקריקטוריסט ואיש הקריאייטיב אור רייכרט הגיע אל הפודקאסט "שומר סף" של גדי טאוב לשיחה על אומנות, פוליטיקה ותודעה ציבורית. רייכרט, שהפך לדמות מוכרת בשיח הציבורי בזכות הקריקטורות והסלוגנים הפרובוקטיביים שלו, מתאר את עצמו כמי שמצליח להרגיז את השמאל – ובמידה מסוימת גם את הימין – אך שואב מכך תחושת שליחות.

"אתה מראה להם איפה הם טועים – והם נכנסים להיסטריה"

רייכרט טוען כי השמאל בישראל מעולם לא פגש התנגדות אומנותית עיקשת מצד הימין. לדבריו, הקריקטורה הפוליטית היא נשק חזק מאין כמותו, משום שהיא מסוגלת לדחוס רבדים של משמעות ומשפטי מחץ לתמונה אחת. בצורה הזאת, מתאר רייכרט, הוא מצליח לערער את תחושת הבלעדיות של השמאל במגרש התרבותי. "ברגע שאתה מראה להם איפה הם טועים – גם באומנות – הם נכנסים להיסטריה".

אחת הדוגמאות הבולטות היא הקריקטורה של רייכרט שבה נשיאת העליון לשעבר אסתר חיות נועצת דגל חמאס בגבו של חייל ישראלי, שצונזרה. רייכרט מתאר כיצד עצם הצנזורה הוכיחה את טענתו: "באותו רגע הקריקטורה הוכיחה את עצמה – יש גבול למי שמותר לבקר".

הקריקטורה של אור רייכרט שצונזרה

כוחו של הקופירייטינג הפוליטי

מעבר לאיור, רייכרט פועל גם כקופירייטר פוליטי. בין הסיסמאות המזוהות איתו נמצאת "אזרח סוג ב'", שהפכה למם וסטיקר נפוץ בתחילת המחאה נגד הרפורמה המשפטית. הוא מסביר כיצד משפטים קצרים, לעיתים נטולי טיעון רציונלי, מצליחים לחלחל לתודעה דווקא מפני שהם עובדים על הרגש. "בסוף הכול סובב סביב כאב – אם זה פוליטיקה או שיווק מיץ תפוזים", הוא מסביר.

לדבריו, השמאל אימץ מודלים של "הדפשה" – פישוט מסרים עד כדי מניפולציה רגשית ושקרית. הימין, לעומת זאת, מתקשה בכך משום שהקהל שלו ביקורתי יותר, ואינו מקבל מסרים לאקוניים ללא בדיקה.

הקרב על התרבות

הדיון גבין רייכרט וטאוב גלש גם אל שאלות רחבות יותר על התרבות בישראל. השניים הצביעו על כך שבעשורים האחרונים התרבות, הספרות והאקדמיה בישראל הושפעו מגישות פוסט־קולוניאליות המעמידות את הפלסטינים כקורבן ואת הציונות כתנועה מדכאת, ורייכרט רואה עצמו כמי שמאתגר את הנרטיב זה באמצעים הומוריסטיים וחדים.

הפודקאסט "שומר סף" של גדי טאוב מספק הבחנות וניתוחי עומק שנעדרים בדרך כלל מן השיח השטחי הרווח בישראל. עקבו אחריו ביוטיוב ובספוטיפיי ותמכו בו כאן.