מי שאשם בחוסר היציבות הוא לא אחוז החסימה אלא ההתערבות הבוטה של מערכת המשפט בהליך הדמוקרטי
בימים האחרונים, שב ועולה באוויר כמו מחלת חורף טורדנית, השיח אודות אחוז החסימה. דיו רב כבר בוזבז בניסיון להסביר מדוע העלאת אחוז החסימה (בפרט זו שנעשתה במרץ 2014) היא האשמה במשבר הפוליטי החריף שאליו נקלעה המדינה החל משנת 2018, עם התפטרותו של אביגדור ליברמן מתפקיד שר הביטחון ופרישתו מהממשלה.
אלא שאותם אלו שממהרים להאשים את אחוז החסימה כמעט בכל תחלואה פוליטית בשנים האחרונות, שוכחים די מהר את העובדה כי בבחירות 2015 שהתקיימו לאחר העלאת אחוז החסימה ל3.25%, נבחרה אחת הממשלות היציבות בהיסטוריה של מדינת ישראל, שכיהנה אגב יותר מכל אחת אחרת לפניה: 5 שנים. הם גם שוכחים לציין כי מה שהוביל את מדינת ישראל (שלא לומר הפיל אותה) אל עבר המשבר הפוליטי הקטסטרופלי שבו אנחנו נמצאים, נובע ברובו משני אירועים דרמטיים שעליהם אחראית בכלל מערכת המשפט.
שני האירועים הללו הם ההחלטה השערורייתית של אביחי מנדלבליט לחקור ולאחר מכן להעמיד לדין את ראש הממשלה נתניהו בעודו מכהן, החל משנת 2016. וכמובן פסילת חוק הגיוס ע"י בג"ץ בשנת 2017. האירועים הללו שעליהם אחראים קודם כל ולפני הכול מערכת המשפט והפרקליטות השפיעו באופן דרמטי על המערכת הפוליטית, והובילו לריסוק טוטאלי של כל נורמה פוליטית שהייתה קיימת במדינת ישראל החל מזמן הקמתה.
פסילת חוק הגיוס והצורך בגיבוש חוק חדש היו מהגורמים המרכזיים שהובילו לפרישת ליברמן, ואילו חקירות נתניהו הובילו למחול שדים חסר תקדים שבו יריבים ועמיתים פוליטיים החלו בלחץ הבייס הפולטי לנגח, לשסות ולאחר מכן גם להחרים באופן לא-רציונלי את שותפם זה מכבר, בנימין נתניהו, כשהם חוסמים כל דרך להקים ממשלה יציבה (בין גורמים אלו ניתן למנות את אביגדור ליברמן, משה יעלון, גדעון סער ובני גנץ). היריעה קצרה מלהזכיר את השרשרת של כל האירועים אך המסקנה הברורה היא שמעורבות מערכת המשפט במערכת הפוליטית, מלבד שפגעה בריבונות העם, גרמה לכאוס חסר תקדים במדינת ישראל.
סוגיית אחוז החסימה לא הייתה רלוונטית אז בדיוק כפי שהיא אינה רלוונטית כיום. אכן העלאת אחוז החסימה הובילה לכך שסיעות בנות 2-3 מנדטים לא יכלו להיכנס לכנסת, אך האם באמת נוכל לומר כי סיעות אילו היו מגבירות את היציבות הפוליטית בישראל במקום להפוך בעצמן למכונה סחטנית עבור סקטור מצומצם אפילו יותר? גם אם יש להעלאת אחוז החסימה השפעה נקודתית על הרכב קואליציוני כזה או אחר, בפרט על הרכב המפלגות – הסתכלות על אחוז החסימה בלבד משולה לעצימת עיניים והפניית המבט לשעיר לעזאזל נוח.
מי שמעוניין לפתור את המשבר הפוליטי ולא להמשיך בסבבי סרק של העלאה והורדה של אחוזי חסימה חייב לטפל בבעיה האמיתית ומן השורש. מדינת ישראל זקוקה לרפורמה משפטית, לא מהפכנית במיוחד, אלא כזו אשר מחזירה את הסדר והתרבות הפוליטית למערכת שאיבדה את הצפון וגם את המשילות.
מן הטעמים שהוזכרו לעיל, אני טוען באופן נחרץ כי כחלק מרפורמה כזאת, יש לאסור באופן מוחלט על חקירה והעמדה לדין של ראשי ממשלות ושרים בזמן כהונתם, לאסור או להגביל באופן משמעותי את היכולת של בג"ץ לפסול חוקים, ולהתחיל ליישם את סעיף 7א לחוק יסוד הכנסת על מנת להרחיק את הגורמים תומכי הטרור בפרלמנט, אשר בוודאי שלא מוסיפים לנו יציבות (וממילא יכנסו ביחד או בנפרד לכנסת גם אם אחוז החסימה ירד).
תוספת קטנה אך משמעותית לרפורמה שכזאת תהיה חייבת גם לשלול מנשיא המדינה את שיקול הדעת בהענקת המנדט להרכבת קואליציה. מקרה נפתלי בנט, על 6 המנדטים שלו, הוכיח כי שיקול הדעת הזה, בידיים לא נכונות עלול לגרור גם הוא לחוסר יציבות ולפעולות חסרות שחר ומזיקות כחלק מניסיון נואש למנוע בחירות. נשיא המדינה צריך להיות מחויב לרעיון שרק ראש המפלגה הגדולה ביותר, או זו שאחריה, ראוי ערכית ומעשית לנסות ולהרכיב ממשלה.
השיח אודות אחוז החסימה יכול להיות מאד חשוב, ויש טיעונים רציניים בעד ונגד העלאה או הורדה של אחוז חסימה. למשל הורדת החסם כאשר מנסים לעודד קהלים חדשים להיכנס לפרלמנט או למשל העלאת החסם כדי להרחיק גורמים אזוטריים מהקמת מפלגות סרק. אך דבר אחד בטוח, ללא רפורמה משפטית, כל ניסיון להשיב למערכת הפוליטית יציבות באמצעות "טריקים" של אחוזי חסימה לא יוביל לדבר.
שי רוזנגרטן, הוא יו"ר תנועת אם תרצו, רס"ן במילואים ובעל תואר שני במדיניות ציבורית.
מהלך קטן שיכול לתרום תרומה חשובה ליציבות: לבטל פיצולי מפלגות.
בישראל חברי הכנסת נבחרים במסגרת רשימה, ולא על בסיס אישי. מי שקובע את חלוקת המושבים בכנסת הוא הבוחר בלבד. פרוש הדבר שאין לחבר כנסת רשות לפעול מחוץ למפלגתו. חבר הכנסת הוא שליח ציבור והציבור בחר ברשימה, לא בחבר כנסת ספציפי. לחבר כנסת אין זכות לשנות את המדיניות של בוחריו בניגוד לדעתם. חבר כנסת יכול להתפטר, ובבחירות הבאות להצטרף לכל מפלגה אחרת, אבל במושב הנוכחי אינו רשאי להתפצל וכך לשנות את חלקן היחסי של המפלגות.
אם תבוטל האפשרות לפיצול מפלגות, מפת המפלגות בכנסת תקבע ביום הבחירות בלבד ולא תשתנה עד הבחירות הבאות. ואז יהיה פחות פיתוי לעריקים, פחות מקום לסחטנות במהלך כהונת הכנסת, פחות צורך בתחזוקה שוטפת של הקואליציה והאופוזיציה. שינוי קטן שיתרום הרבה ליציבות.
אחד הכתבות העלובות והמטעות שיש. ראשית בית המשפט אינו מחליט על אחוז החסימה,הוא יכול רק להשיב על עתירות הציבור כנגד העלאה או הורדה.
לך תלמד קצת מתמטיקה- אחוז חסימה נמוך מאפשר יותר גיוון בנציגי העם.
בחירות 2015 בהשוואה לממשלות אחרות בישראל, היא נחשבת יציבה מבחינת משך כהונה, אך פחות יציבה מבחינת תפקוד פנימי ומבנה פוליטי.
היו שינויים תכופים בתפקידי שרים – לדוגמה, שלושה שרי ביטחון וארבעה שרי כלכלה התחלפו, מה שמעיד על חוסר יציבות פנימית.
קיצור היתה ממשלה טובה למי שקיבל ממנה שכר לישראל בטוח לא
תגיד נראה לך שכולם טיפשים ?
בטח העתקת מאיזה אתר טורקי או הונגרי.
לפי ההגיון שלך על בית המשפט היה לאסור את כהונתו הנוכחית של ראש הממשלה מאחר והיה במעמד נאשם בפלילים ועתרו נגדו ובית המשפט ברוב טובו ותמימותו אישר לו בהצהרה כי אין המשפט ישפיע על התפקיד ואין ניגוד עניינים.
אחוז חסימה גבוהה טוב למפלגות גדולות או קואלציות בלבד, אינו מאפשר גיוון ומוריד את היכולת של הכנסת להשפיע על הממשלה יותר דמוקרטי פחות דיקטטורי.
בקיצור כתבת הרבה שטויות
הורדת אחוז החסימה לרמה של שני חברי כנסת הוא צו השעה. זו לא דעה, זו המתמטיקה של היציבות. ככל שיש בקואליציה יותר מפלגות קטנות כך כוחן הפוליטי ישקף את כוחן בציבור. דהיינו, מפלגות קטנות של 2-3 ח"כים לא יהוו לשון מאזניים. אף מפלגה כזו לבדה לא תוכל להפיל ממשלה.
סביר שאני יודע על מה שאני כותב: https://tinyurl.com/2wj49rew
אני יודע מי יעשו פה סדר.
מפרק השעונים מהירקון ומזהה התהליכים שעלה על מדים והתחיל לארגן יחידות מובחרות עם השתייכות מפלגתית וחולצות חומות.
יש לחסל את בג"צ במתכונתו הנוכחית בה השופטים בוחרים את עצמם בעצמם באמצעות ועדה חשאית המתנהלת בלא נהלים כתובים, לפי קריטריונים לא ברורים, באמצעות מסלולים עוקפי ועדה סטטוטורית. יש לבטל את כל השיטה הזו.
את השופטים תבחרנה, כמו בכל העולם הדמוקרטי, אך ורק ממשלות ישראל המתחלפות ורק לאחר שימוע עומק בכנסת, במהלכו תובררנה עמדות המועמדים ויחסם לעם היהודי ולזכותו על ארצו, הקודמת לכל זכות אחרת.
מי שיש לו בעיה עם ההמנון או הדגל לא ישמש שופט במדינה היהודית.
יש לקבוע בחוק שהיועץ המשפטי לממשלה ייבחר אך ורק על ידי הממשלה, כראות עיניה ובהתאמה עם האידיאולוגיה הפוליטית שלה ולא יונחת כפי שקורה היום, כאחד מרשימה שבג"צ קובע.
יש לקבוע בחוק שהיועץ הינו אך ורק יועץ ואינו קובע דבר לגבי מדיניות הממשלה או מינוייה לתפקידים שונים – שכן כך מתבצעת אידיאולוגיה הלכה למעשה.
אהרון ברק הוא שקבע בפסיקה הזויה שעצות היועץ יחייבו את הממשלות ומאז שולט היועץ מטעם בג"צ על המדינה. יש לבטל את הפסיקה – שאינה מעוגנת בחקיקה כלשהי.
אשר לטענה שהפקדת סמכות המינויים במערכת המשפט בידי הכנסת תביא לפוליטיזציה פסולה של ההליך, התשובה היא פשוטה:
אם הכנסת כשירה לשרת כנציגת העם לצורך חקיקת חוקים שבכוחם אף לחייב כנסת עתידית, יהיה זה מופרך ואף מגוחך לטעון שהיא איננה כשירה לאשר את המינויים לאותו גוף אשר יפרש את החוקים שהיא חוקקה.
מנגנון דמוקרטי חדש לבחירת שופטים חיוני לא רק לשימור מעמדו של בית משפט החשוף לביקורת ציבורית גוברת. הוא אף ימלא תפקיד חשוב בחיזוק הדמוקרטיה הישראלית בכללותה.
בין התופעות המסוכנות ביותר העלולות לאיים על משטר דמוקרטי בולטת התפתחותה של תחושה בקרב העם שדעתו אינה נחשבת, שאין לו כל שליטה על מושליו וכי אין טעם אפוא שייטול חלק בענייני ציבור.
השיטה הנוכחית למינוי השופטים בישראל מעודדת בדיוק את התפשטותה של מחלה זו, שכן המסר שלה הוא שאין להותיר בידי נציגיו הנבחרים של העם את ההחלטות החשובות ביותר ושמשום כך הרכב בתי המשפט חייב להיקבע בידי ועדה סגורה.
ממשלת "ימין" ממנה רדיקלים סמולנים חסרי כישורים לרמטכ"ל, נגיד הבנק, פרקליט המדינה.
ממש לא מדובר באליטה כי אם בכנופיה פיאודלית כמו בירדן, מצרים וסוריה.
להעלות את אחוז החסימה ל %100 !