המלחמה באוקראינה בדרך לסיום

אוקראינה אמרה השבוע כי הסכימה לנהל מו״מ על תוכנית השלום החדשה בת 20 הנקודות של טראמפ. האם יתברר שזוהי רק עוד תקוות שווא? או שזהו סימן לכך שהמלחמה עומדת להסתיים?

מלחמה היא לא מוצר כבקשתך

"מלחמות מתחילות כשאתה רוצה, אבל אינן מסתיימות כשאתה מבקש", כתב ניקולו מקיאוולי. כוונתו הייתה פשוטה: להתחיל מלחמה זה קל, אבל לסיים אותה זה קשה. מרגע שהן יוצאות לדרך, למלחמות יש נטייה להתרחב מעבר לשליטתם של אלה שפתחו בהן. זו הסיבה שמלחמות רבות נמשכות הרבה מעבר למה שמישהו דימיין בתחילה. מלחמת איראן-עיראק נמשכה 8 שנים. מלחמת וייטנאם נמשכה כמעט 20 שנה. אז מה נדרש כדי לסיים מלחמה? רוב המלחמות מסתיימות באחת משתי דרכים: 1. תבוסה צבאית מכרעת – צד אחד מנחית מכה מספיק חזקה כך שהצד השני לא מסוגל להתאושש ממנה. דוגמה טובה לכך היא כניסת ארה״ב למלחמת העולם השנייה שהובילה לתבוסה המוחלטת של גרמניה. 2. קריסה של הרצון הפוליטי – כאשר המלחמה גובה מחיר כה כבד עד שאחד או שני הצדדים מסיקים שאין עוד טעם להמשיך בה. דוגמה טובה היא מלחמת קוריאה. השחיקה של הציבור האמריקאי סייעה לדווייט אייזנהאואר, שקמפיין הבחירות שלו הושתת על סיום המלחמה לנצח בבחירות לנשיאות ב־1952.

המלחמה באוקראינה נמשכת כעת כמעט 4 שנים, כמעט כמו מלחמת העולם הראשונה, תאמינו או לא. שאלת מיליון הדולר היא האם אחד משני התנאים הללו לשלום – תבוסה מכרעת או התשה של הרצון הפוליטי – סוף־סוף מתחיל להתגבש. כשוולדימיר פוטין הורה לפלוש לאוקראינה בפברואר 2022 הוא כמעט בוודאות לא ציפה שהמלחמה תיגרר זמן כה רב. אילו ציפה היה כנראה שולח הרבה יותר מ־150 אלף החיילים שהובילו את מה שהוא כינה "מבצע צבאי מיוחד". קברניטיו של פוטין זלזלו קשות במערך ההגנה האוקראיני. מכת חיסול שרשרת הפיקוד בקייב, צעד מרכזי בתוכנית המלחמה הראשונית של רוסיה, תוכננה בצורה גרועה ובוצעה בצורה גרועה אף יותר. ועם זאת, גם הטעות הזו בחישוב לא יכולה להסביר במלואה מדוע העימות נמשך זמן כה רב. על הנייר, חוסר האיזון בין הצדדים נראה עצום: אוכלוסיית רוסיה גדולה פי ארבע מזו של אוקראינה. חיל השריון שלה נמנה עם החזקים בעולם, היא מצוידת בטנקים מודרניים, מטוסי קרב מתקדמים וכמה ממערכות הארטילריה הקטלניות שיוצרו אי פעם. לפי כל מדד מקובל זה אמור היה להיות נוקאאוט בסיבוב השני. במקום זאת המלחמה הידרדרה למבוי סתום ומוסקבה נאלצה לבצע גיוס אחרי גיוס, רק כדי להמשיך בלחימה. איך אפשר להסביר את המבוי הסתום הזה? ולמה נראה שהמבוי הסתום הזה מגיע סוף־סוף לקצו?

אוקראינה לא הייתה שורדת ללא הסיוע

כבר בפרקים קודמים טענתי שמלחמת אוקראינה היא מלחמת פרוקסי בין ארה״ב לרוסיה. בעקבות ניצחונו של ביידן ב־2020, האווירה בוושינגטון השתנתה לכיוון סגירת חשבונות לא סגורים עם מוסקבה, שאותה הממשל החדש האשים בהתערבות גם בבחירות של 2016 וגם באלה של 2020. עשרה חודשים לפני שרוסיה פלשה לאוקראינה ביידן הטיל שורה רחבה של סנקציות על רוסיה על מה שכינה "פעולותיה הזדוניות". חודשיים לפני הפלישה הרוסית לאוקראינה ביידן אמר לזלנסקי שחברות אוקראינה בנאט״ו היא בידיה. בין אם זו הייתה פרובוקציה מכוונת ובין אם לא, הגיבוי של ביידן לשאיפה של אוקראינה להצטרף לנאט״ו, סוגיה שמוסקבה הבהירה במשך שנים שהיא קו אדום מבחינתה – הותיר לפוטין מעט מאוד ברירות מלבד לקחת את העניינים לידיו. מרגע שהמלחמה החלה, התברר במהירות כי רוסיה לא נלחמת רק באוקראינה, אלא גם בארה״ב ובעצם בכל נאט״ו גם יחד. תקציב הביטחון של רוסיה ב־2021 עמד על 66 מיליארד דולר, בזמן שתקציב הביטחון של אוקראינה עמד על רק 6 מיליארד דולר. אבל ברגע שהמלחמה החלה אוקראינה החלה לקבל מיליארדי דולרים של סיוע צבאי, בנוסף לסיוע הלא־צבאי מארה״ב ומאירופה – כדי לאפשר לה להישאר במערכה. בין ינואר 2022 ליוני 2025 קיבלה אוקראינה 175 מיליארד דולר בסיוע צבאי מהמערב שעזר לה לעמוד בקצב הוצאות הביטחון של רוסיה. אחת הסיבות לכך שהמלחמה נמשכה זמן כה רב היא שהמערב הזרים כמות אדירה של משאבים אל תוך המלחמה כדי לסייע לאוקראינה להביס את רוסיה. וזו מבלי להזכיר את הסנקציות הכלכליות הקשות שהוטלו על רוסיה כדי לפגוע ביכולתה של מוסקבה לתחזק את המאמץ המלחמתי.

סיבה נוספת לכך שהצבא הרוסי התקשה להתגבר על ההתנגדות האוקראינית קשורה להתפתחות המהירה של הטכנולוגיות בשדה הקרב. כשהיא מצוידת במודיעין לווייני מערבי בזמן אמת וביכולות תקיפה מדויקות, אוקראינה הצליחה לנטרל את היתרון האווירי של רוסיה והכטב"מים ניטרלו את יתרון השריון הרוסי. כטב"מי FPV זולים יכולים להשמיד טנקים ע"י פגיעה בנקודות תורפה: מכסי מנוע, פתחים, תאי תחמושת, מקומות שגם בטנקים מודרניים חשופים למדי, ובמקביל כטב"מי סיור חושפים את תנועות הטנקים בזמן אמת ומקשים מאוד על ניסיונות הסוואה. הכסף המערבי והטכנולוגיות החדשות השוו את תנאי הקרב במלחמה הזו והפכו אותה למלחמת התשה.

הבעיה הגדולה של אוקראינה

הבעיה הגדולה ביותר של אוקראינה כרגע היא שהמימון המערבי הולך ואוזל בעוד שרוסיה התאימה את אסטרטגיית הלחימה שלה כדי להתמודד עם המציאות הטכנולוגית החדשה של המלחמה. טראמפ אמר שוב ושוב לפני בחירות 2024 שהוא יכול לעצור את המלחמה באוקראינה בתוך 24 שעות. מעבר לרברבנות שלו מה שהוא באמת התכוון הוא שללא תמיכה אמריקאית המאמץ המלחמתי של אוקראינה יתקשה להחזיק מעמד. לכך כנראה גם טראמפ התכוון כשאמר לזלנסקי בפגישתם בפברואר ש"הקלפים לא בידיו", ולכן גם נזף בו על שאינו מספיק אסיר תודה על התמיכה האמריקאית. תחת טראמפ הקונגרס לא העביר חבילות סיוע חדשות לאוקראינה והיתה גם האטה של ממש באספקת נשק אמריקאי לאוקראינה. תוכניתו של טראמפ לסיום המלחמה מבוססת על שמיטת הקרקע מתחת לרגליה של אוקראינה. עם דלדול התמיכה האמריקאית המתקפה הרוסית ב-2025 היתה מוצלחת הרבה יותר מכל מה שהשיגה בשנים הקודמות. לקח למוסקבה 10 חודשים לפלס את דרכה דרך בחמוט ב־2023 ו־8 חודשים להשתלט על צ'אסוב יאר ב־2024. אבל רק במהלך ששת החודשים האחרונים, כוחות רוסיה לקחו שליטה על רוב פוקרובסק וקופיאנסק, כבשו חלק גדול מסברסק, כיתרו לחלוטין את מירנוגרד ומתקדמים לתוך לימן, כפי שדווח מוקדם יותר השבוע. מה שבעבר דרש מרוסיה כמעט שנה שלמה, כיום לוקח רק כמה חודשים.

אם זלנסקי לא דחה מיד את הוויתורים הטריטוריאליים בהצעת השלום החדשה של טראמפ היה זה מפני שהיכולת של אוקראינה להגן על הטריטוריות הללו כעת מוגבלת מאוד. אם הוא כבר לא יכול לסמוך על ארה״ב לא ברור אם יוכל לסמוך גם על אירופה. ייתכן שכעת הוא מטיל ספק אם אירופה – למרות הצהרות הסולידריות שלה – מוכנה להתגייס ולשאת בנטל שוושינגטון זנחה. אם אירופה לא מסוגלת אפילו להחליט אם להעביר נכסים רוסיים מוקפאים לאוקראינה, די ברור שאירופה לא מוכנה להסתכן בעימות אמיתי עם רוסיה. לזלנסקי אין אפשרויות טובות כרגע. המקסימום שהוא יכול לקוות להשיג כעת הוא האצת החברות באיחוד האירופי, כסף לשיקום אוקראינה, וערבות ביטחונית אמיתית מצד ארה״ב. הוא יצטרך את ההבטחות האלה כדי למכור את הצעת טראמפ לעם האוקראיני.

המנצחת הגדולה תהיה רוסיה

לי נראה כי האירופי ייאלץ להסכים לקבל את אוקראינה בהזדמנות הראשונה ואילו טראמפ מצידו  ייאלץ להעניק לאוקראינה ערבות ביטחונית מפורשת גם אם יתקל בוודאות בהתנגדות מבסיס התמיכה שלו ב־MAGA. אני גם מניח שפוטין ייאלץ לוותר על הטריטוריות שרוסיה מחזיקה במחוזות חארקיב וסומי בתמורה לשאר אזור דונבאס בו עדיין אינו שולט. ההשערה האחרונה שלי היא שפוטין גם ייאלץ להסכים להשתתף במימון כספי השיקום של אוקראינה, אבל טראמפ ידאג להפוך זאת לכדאי עבורו באמצעות הסרת הסנקציות הכלכליות במהירות. הניצים נגד רוסיה בוושינגטון, אלה שעודדו את האוקראינים במלחמה – ללא ספק יתאכזבו. אבל הם ימצאו נחמה בכך שהחזרת רוסיה ל־G8 תעזור למשוך את רוסיה מעט רחוק יותר מסין. אין ספק שכולם – מלבד התעשייה הצבאית בארה"ב, היו במצב טוב יותר אילו המלחמה לא הייתה מתחילה, אבל כולם יהיו במצב גרוע עוד יותר יותר, מלבד הקומפלקס התעשייה הצבאית – אם המלחמה תימשך זמן רב יותר. זו הסיבה שאני אופטימי על כך שהתנאים בשלים לעסקה. בתרחיש המרכזי שלי המלחמה תלך ותדעך מתישהו ברבעון הראשון של השנה הבאה.

ההסכם כמובן יוריד את מחירי הנפט. לא רק שרוסיה תייצא יותר נפט לאחר שהסנקציות יוסרו, אלא שגם פרמיית הסיכון הגיאופוליטי בנפט תרד. בעוד שזה יהיה חיובי ליבואניות הנפט הגדולות כמו יפן ודרום קריאה, הודו וסין יצטרכו לשלם מחיר גבוה יותר עבור הנפט לאחר הסרת הסנקציות. הסכם יוריד את מחירי שמן החמניות, התירס והחיטה. אוקראינה היא יצרנית גדולה של הסחורות האלה, והיצוא שלהן נפגע קשות בעקבות המלחמה. ההסכם צפוי להיות חיובי לאירו ולשווקים האירופיים. אבל זה תלוי בשאלה כמה מהר אירופה תחזור לייבא גז זול יותר מרוסיה מאשר מארה״ב וממקומות אחרים. הסכם יהיה שלילי עבור גז מונזל אמריקאי, אבל מבחינתו של טראמפ זה אולי לא דבר רע, משום שזה יכול לסייע להוריד את מחירי החשמל בארה״ב בדיוק לפני בחירות האמצע בשנה הבאה. בעיניי, המרוויחה הגדולה ביותר מההסכם תהיה רוסיה, שהכלכלה שלה נעשתה מגוונת יותר מאז פרוץ המלחמה. סיום הסנקציות עשוי להשיק כלכלה רוסית חדשה, המבוססת על חדשנות בתעשיות האסטרטגיות שהקרמלין טיפח בזמן בידודן. מטכנולוגיה צבאית מבוססת AI ועד כטב"מים אוטונומיים, מיקרו־אלקטרוניקה ואוטומציה תעשייתית. באופן אירוני, הסנקציות המערביות אילצו את מוסקבה לעבור מודרניזציה בדרכים שהיא התנגדה להן במשך עשורים. רוסיה תצא מהמלחמה לא רק כמנצחת אלא גם כמתחרה חזקה יותר.