ההזיה של בג"צ גופמן חייבת להיפסק

במציאות ההזויה שאליה נקלענו בשנים האחרונות, לא הופתענו לגלות שגם מינוי האלוף רומן גופמן לראש המוסד הבא יצטרך לעבור דרך דיונים בבג"ץ. כך זכינו לחזות בדיון נוסף שלא אמור בכלל להתקיים, משום שבסמכותו של ראש הממשלה למנות ראש מוסד ומשום שהועדה המייעצת למינויים לתפקידים בכירים אף אישרה את מועמדותו של גופמן.

כך כתבה הועדה ב־12 באפריל: "הועדה החליטה ברוב קולות החברים (פרופ' טליה איינהורן, פרופ' דניאל הרשקוביץ, משה טרי) ובניגוד לדעתו של יו"ר הועדה (הנשיא בדימוס אשר גרוניס) כי לא נמצא פגם כלשהו מבחינת טוהר המידות לגבי מועמדותו של האלוף רומן גופמן לתפקיד ראש המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים". על פני 55 עמודים פרשו חברי הועדה את משנתם הסדורה עד מאוד באשר לאלוף גופמן וטענו למעשה שאין בידיהם "שום ממצא שאמור לפסול אותו מלכהן כראש מוסד".

ברקע נושפת בעורפו של גופמן פרשת אורי אלמקייס, שהפעיל בצעירותו עמודים ברשתות חברתיות שעסקו במדינות ערב וגוייס בימי כהונתו של גופמן כמפקד אוגדה 210 למבצע השפעה כנגד טרור אסלאמי. אלמקייס נעצר בחשד לפרסום ידיעות סודיות וישב כ-40 יום במעצר בתנאים קשים שלאחריהם הוגש נגדו כתב אישום. לאחר כשנה ותשעה חודשים שבמהלכם שהה בתנאים מגבילים ובמעצר זוכה לאחר שהוכיח שלמעשה פעל בשליחות צה"ל. גופמן מצדו טען שאכן אישר לקיים מבצע השפעה אך לא ידע שגוייס קטין וכן לא התיר להעביר לו מידע סודי.

חברי הוועדה כמובן הכירו את פרשיית אלמקייס והיא שיצרה את המחלוקת ביניהם – גרוניס סבר שיש בה בעיה של "טוהר המידות" ולכן התנגד למינוי אולם שלושת האחרים סברו אחרת.

בתושייתה הרבה והצפויה הגישה היועצת המשפטית לממשלה את תגובה מקדימה לעתירות ובה כתבה כי מינוי גופמן לוקה ב"חוסר סבירות קיצוני ובולט" ועל כן יש לבטל אותו. מיארה מצאה לטענתה פגמים מהותיים בהליך המינוי וכן פגיעה בטוהר המידות בהקשר של הפעלת אורי אלמקייס ש"מטילה צל כבד". בדרכה האופיינית סירבה מיארה להגן על המינוי בבג"ץ ושוב נאלצה הממשלה להיעזר בשירותיו של עורך דין פרטי. במקביל, ראש המוסד הנוכחי ברנע שציין במפורש שאינו מכיר את פרטי המקרה, נזכר לפתע לשגר לשופטי בית המשפט העליון מכתב סודי שעליו הסתמכה, בין היתר, היועצת המשפטית לממשלה. במכתבו ציין ברנע את חולשותיו של גופמן כמו חוסר נסיון מודיעיני וחוסר רקע בביצוע מבצעים מיוחדים וציין כי בהקשר של הפעלת אורי אלמקייס נקט גופמן "באופן שמצביע על כך שהוא אינו ראוי לעמוד בראשות המוסד". ברנע סיכם את מכתבו באיום "התנהגות זו עלולה להצביע על סימפטום קבוע של אדם אשר עלול לעשות נזק בתוך ארגון הפועל ללא חוק וללא בקרה, באופן חריג ביותר בעולם המערבי כולו". על פי דיווח של אבישי גרינצייג נתניהו נזף קשות בברנע על מעשיו: "איך אתה פועל מאחורי הגב שלי ומשתף פעולה עם היועמ״שית עם מכתב לבג״ץ, כשאתה יודע שהיא לא מייצגת את הממשלה בעתירה הזו?" ברנע השיב ש"לא היועמ״שית פנתה אליי, אלא אני פניתי אליה". "זו חתירה תחת סמכות", טען נתניהו, "אתה כפוף לראש הממשלה, וזה מינוי שלי ראש הממשלה. יש הבדל בין להופיע בפני הועדה המוסמכת לדון בטוהר המידות של גופמן ובין לנסות לשכנע את השופטים מבלי שהתבקשת לכך ומבלי שיש לך כל סמכות לעשות זאת".

שאלה אחת נותרה פתוחה לגבי המכתב של ראש המוסד היוצא דדי ברנע – מדוע כתב עליו "אלוף רומן גופמן – התייחסות לבקשת בית המשפט העליון בעניינו" אם המסמך הזה כלל לא נכלל ברשימת המסמכים שיועברו לשופטים לעיונם? לכאורה ברנע לא נתבקש בכלל על ידי השופטים לכתוב אותו והם אף סירבו לקבל אותו.

שימו לב ש״מסמך ברנע״ איננו כלול ברשימת המסמכים שיועברו לעיון השופטים.

אולי הגיע הזמן שראש המוסד ברנע ישיב למה הוא שלח מכתב סודי כביכול נגד גופמן, שכותרתו ״לבקשת בית המשפט העליון״ בעוד שלא רק שהשופטים לא ביקשו ממנו כלום, אלא סירבו לקבל את המסמך הזה https://t.co/wgXrNRNDFb pic.twitter.com/paXyhMzfMz

— אבישי גרינצייג (@avishaigrinzaig) May 12, 2026

בדיון ייצג את ראש הממשלה עורך הדין ד"ר הראל ארנון. "סבירות החלטתו של ראש הממשלה נתניהו עדיפה עשרות מונים על פני ה"סבירות" של כל אחד אחר ובית המשפט הנכבד בכלל", השיב ארנון. עוד הוסיף שגופמן "הוא המועמד המוכשר ביותר למשימה" וכי "לא דבק בו רבב ערכי בעשרות שנות שירותו הצבאי". האלוף גופמן בעצמו הגיש את תגובתו באמצעות עורך הדין אוהד שלם: "מדובר בקצין בכיר אשר שירת את מדינת ישראל במשך כשלושה עשורים… במקצועיות ובאומץ יוצאי דופן… מפקד אשר ביום שבעה באוקטובר… לא היסס לרגע, ואף ללא שהיה לו תפקיד או משימה בפיקוד דרום, הגיע לגזרת הלחימה, חתר למגע, לקח פיקוד, נלחם, הסתער, ונפצע פצעים קשים מאש מחבלים. לאחר שיקומו, חזר לתפקד ולשרת את העם והמדינה באופן מלא".

מיארה ביקשה שהדיון בבג"ץ יתקיים בדלתיים סגורות וטענה שמדובר במסמך חסוי בו הציג יו"ר הועדה גרוניס את התנגדותו. אי אפשר שלא להזכיר שמדובר ביועמ"שית שפוטרה למעשה על ידי הממשלה ושמלכתחילה מינויה לתפקיד היה פסול בעיני גרוניס עצמו. להפתעת רבים הודיע ראש הממשלה נתניהו לשופטי בג"ץ ש"כדי לשלול מראית עין של נסיון לקיים דיון משפטי במחשכים, דווקא בסוגיה הציבורית של מינוי ראש המוסד, עשה ראש הממשלה שימוש בסמכותו והתיר לבלמ"ס (להפוך לבלתי מסווג) את חוות דעת המיעוט הסודית של יו"ר הועדה".

כך זכינו כולנו לחזות במשך שעות במעמד הפומבי שבו דנו שופטי בג"ץ בעתירות שהוגשו נגד מינויו של האלוף רומן גופמן לראש המוסד. שתי עתירות הוגשו לבית המשפט, אחת על ידי אורי אלמקייס ושניה על ידי התנועה לטוהר המידות. לאורך הדיון ניכר חוסר סבלנות כלפי כל הפרעה שנשמעה מן הקהל ולעיתים גם כלפי עורכי הדין שייצגו את הצדדים. כבר בתחילת הדיון כאשר עורכת הדין של אלמקייס, אורית חיון, פתחה ואמרה ש"אנחנו לא צד פוליטי" וגרמה לקולות צחוק בקרב הקהל, איימה השופטת ברק ארז להוציא החוצה את הקהל. השופטים גילו רגישות כלפי סיפורו של אלמקייס לאורך הדיון אך ציינו, למשל, ש"גופמן לא היה בקשר ישיר איתו" וכי "ועדת גרוניס לא היתה חייבת להביא את אלמקייס לעדות". לעניין מכתבו של דדי ברנע התייחס השופט שטיין: "מדובר במכתב שלא הוגש לנו בתיק, לא נבחן בועדת גרוניס, כותב המכתב לא חבר בועדה, מה המעמד של זה? למה זה רלוונטי?"

עורכת הדין של אלמקייס טענה שגופמן ידע שמדובר בקטין, השופט שטיין התעקש: "הוסכם שהוא לא ידע". יו"ר התנועה לאיכות השלטון, עו"ד אליעד שרגא, הגדיל לעשות וטען שהמינוי נעשה "שלא כדרך הטבע". שאל השופט שטיין: "עכשיו אדוני קובע את חוקי הטבע?" ומנע יחד עם חבריו לכס השיפוט את הקראת מכתבו של ברנע. "שאלת השאלות היא מדוע האיש הפקיר את הקטין לגורלו במשך שנתיים", הקשה עו"ד שרגא. "זאת לא שאלת השאלות", הקשה בחזרה השופט גרוסקופף, "השאלה היא האם הקצין נהג כך? אתה מייחס לו אחריות פיקודית? זו עדיין לא בעיה של טוהר המידות".

בכנות מרשימה הודה השופט גרוסקופף: "הנושא של מינוי אלוף לראש המוסד הוא לא נושא שנכריע בו. זו החלטה של הגורם הממנה ואנחנו לא נתערב בו". בצהרי היום הסתבר מפי נציג היועצת המשפטית לממשלה בדיון, עו"ד ענר הלמן, שהוא גם מנהל מחלקת הבג"צים בפרקליטות, שהגברת מיארה העבירה חוות דעת ליו"ר הועדה גרוניס באופן אישי ולא דרך מזכירות הועדה. כלומר, שאר חברי הועדה לא נחשפו לחוות הדעת של היועמ"שית. "זה דבר שלא היה מעולם", התפרץ מזכיר הממשלה יוסי פוקס. "בסוף בועדה יש רק אדם אחד מיומן להכריע", טען עו"ד הלמן והתעלם מדעתם של יתר חברי הועדה. "גם אם כשל זו לא שאלה של טוהר מידות, זו שאלה מקצועית", העיר השופט גרוסקופף. הוסיף השופט שטיין: "נניח שהוא פעל בניגוד למצופה מתוך רשלנות רבתי. איפה זה ואיפה טוהר המידות?"

עורכת הדין חיון התעקשה לומר שגופמן שיקר בעדותו והשופט שטיין נזף בה: "אנחנו לא באים ומשחירים את שמו של אלוף בצה"ל, קצין עתיר זכויות שעשה דברים כל כך רבים למען המדינה ללא מסד ראייתי ובלי ראיות". לקראת תום הדיון אמר עו"ד ארנון: "25 שנים חלפו מאז ישבתי בכסא כאן כמתמחה של השופט אהרון ברק. הייתי בעשרות ומאות הופעות כאן. מעולם לא הייתי נרגש ונרעש כמו שאני עכשיו. מפני שהעותרים מבקשים לפסול מינוי חוקי של ראש ממשלה בזמן מלחמה. כל מה שעברנו בארבע השנים האחרונות, רפורמה, מלחמה ועוד – מזוקק למה שקורה כאן כעת".

בסוף הדיון התירה השופטת דפנה ברק ארז לאורי אלמקייס לומר את אשר על לבו, מילים קשות נשמעו מפיו: "המאבק שלי הוא למען בטחון המדינה וסוכני המוסד. אני חוויתי על בשרי שגופמן הפקיר אותי. הוא בחר שלא לקחת אחריות ולא לקטוע את הסיוט המתמשך שעברתי. מה שאני עברתי הוא דבר שאי אפשר להשוות למה שסוכן מוסד יעבור אם יופקר במדינת אויב… מעל סוכני המוסד שיופקרו תהיה עננה של מוות".

שופטי בג"ץ החליטו שיועברו לידיהם החומרים שהונחו בפני הועדה המייעצת למינויים לתפקידים בכירים וכן הפרוטוקולים המלאים של הדיונים שקיימה הועדה. השופטים אף דרשו לקבל תצהיר של ראש חטיבת ההפעלה המבצעית באמ"ן שכיהן בזמן הרלוונטי. על פי דיווח של אבישי גרינצייג האיש מכהן כיום בתפקיד בכיר במוסד,  כלומר, נמצא תחת פיקודו של ראש המוסד שמתנגד למינוי של גופמן אבל עשוי לכהן תחת גופמן אם בג"ץ ידחה את העתירה. מצב מורכב מאוד ללא ספק.

אתמול נחשפה ב-Ynet על ידי הכתב נטעאל בנדל גרסתו של מפקד מחב"ם (מערך בטחון מידע) אל"מ ג', ועל פיה האלוף גופמן לא ידע שאלמקייס היה קטין כאשר גוייס למבצע ההשפעה. "הנער הופעל על ידי גורמים אחרים שאינם קשורים בגופמן או באוגדה", טען ג'. ההכחשה שנשמעה מפי גופמן לגבי הפרשה התבררה כקשורה להדלפת מידע מסווג ולא לעצם ההפעלה של משפיע.

"מי שממנה את ראש המוסד זה רק ראש הממשלה. לא היועצת המשפטית, לא בג״צ – ולא התקשורת", הכריז אמש ראש הממשלה נתניהו בסרטון שפרסם. במציאות הישראלית, כפי שנוכחנו לדעת גם בפרשת מינויו של האלוף זיני לראש השב"כ, הדברים אינם כל כך פשוטים על אף חוקיותם. אי אפשר להתעלם מכאבו של אורי אלמקייס אך צריך לדייק בעובדות – גופמן לא ידע שמדובר בקטין ואף דרש שיועבר מידע שאינו חסוי. אין כל סיבה לפסול את מינויו של האלוף רומן גופמן לראש המוסד הבא משום שכפי שציינו חברי הועדה למינוי בכירים וכפי שציינו שופטי בג"ץ – לא נפל פגם בטוהר המידות.