ראש מחלקת תו"ל הנדסה לשעבר וההוגה של תכנית שילוב נשים ביהל"ם משיב לטענות
מכיוון שאיני משרת פעיל, אני לא כותב בשם צה״ל. המובא דלהלן על דעתי האישית ומבוסס על מה שאני הובלתי בחיל ההנדסה, עת הוצאנו לפועל את הפיילוט לגיוס לוחמות ביהל״ם. בתפקידי דאז הייתי ראש מחלקת תורת חיל ההנדסה תחת קצין הנדסה ראשי (2021-2023).
במאמר תגובה זה ברצוני טענות שעלו במאמרו של עקיבא ביגמן על שילוב הנשים ביהל"ם.
טענה מס׳ 1: ״ביהל"ם התייחסו לשילוב בנות ביחידה כסוג של משימה צבאית שצריכים לעמוד בה בהתאם לדרישות בג״צ מהצבא.״
עבודת המטה לשילוב נשים לוחמות ביהל״ם קרמה עור וגידים עוד טרם החלטת בג״ץ (שניתנה ב-22/12/22). העבודה התחילה עם כניסתי לתפקיד באוגוסט 21׳. את הרעיון להביא נשים לוחמות ליהל״ם הבאתי לשולחן הדיונים של קצין הנדסה ראשי דאז, תא״ל עידו מזרחי. חלק לא מבוטל מן הרעיון התבסס על ניסיוני כקצין קישור בצבא ארה״ב, שם מקצועות סילוק פצצות (להלן ס״פ) אינם משויכים באופן בלעדי ליחידת עלית הנדסית, פתוחים לגברים ונשים כאחד ואינם מחייבים כשירות קומנדו. הרעיון, כפי שהוצג לקהנ״ר בראשית הדרך, הכשרת נשים לוחמות נועדה לתת מענה לדרישה העצומה הקיימת לתפקודי ס״פ בצה״ל, ובהתבסס על העובדה שחלק גדול מאוד ממשימות הס״פ (כגון טיפול באמל״ח אויב בתחומי הארץ) אינן מחייבות יכולת כשירות פיזית גבוהה אך כן מחייבות איכות כוח אדם ויכולות קוגניטיביות מן המעלה הראשונה. כידוע לכל בר דעת הבקיא בתחום, בצה״ל חסרים לוחמי הנדסה קרבית ובטח שחסרים לוחמי ס״פ.
רעיון זה קיבל את ברכת הדרך והתחלנו עבודת מטה חילית.
כבר מכאן ניתן להבין שהטענה כי ביחידה התייחסו לשילוב נשים כמשימה צבאית מבג״ץ מופרכת מיסודה. עבודת המטה שהובלתי התחילה עוד לפני החלטת בג"ץ בעניין עתירת הלוחמות. מעודי לא פגשתי מסמך שדרש ממני משהו בעקבות פסיקת בג"ץ. איני יודע מהן דרישות בג״ץ שאתה טוען שהתייחסו אליהם ביהל״ם. יהל״ם קיבלו משימה צבאית בשרשרת הפיקוד הבאה: רמטכ״ל–מז״י–קהנ״ר–מפקד יהל״ם. מוביל עבודת המטה היה הח״ם והמשימה בוצעה בהצלחה יתרה. צה״ל השיב לבג״ץ כי הוא פותח את היחידה לגיוס נשים לוחמות כי לנו במפקדת קצין הנדסה ראשי כבר הייתה תוכנית.
עבודות מטה מטבען לוקחות זמן רב, ורצינו להיות מאוד יסודיים בכל התהליך, בדגש על לימוד מטעויות שנעשו בעבר בהקשר שילוב לוחמות, ואכן הדבר ארך זמן רב. למדנו את כלל המסקנות בנושא גיוס נשים לוחמות והכשרתן ואת הלקחים שעלו מפיילוטים קודמים כמו בחיל השריון. העבודה נעשתה בשנת 2022 וכללה את כל תחומי בניין הכוח – כ״א, אמצעי לחימה ותשתיות, הכשרות ואימונים, תו״ל וארגון (תקנים ואמצעים). בדצמבר 22׳ קיבלנו אור ירוק למימוש (ואכן העמ״ט קיבלה רוח גבית לאור קיומה של העתירה לבג״ץ וצה״ל השיב שיש מוכנות לגיוס ליהל״ם, כי ידעו היטב שאנחנו ערוכים לאחר הכנה מעמיקה) ובמרץ 23׳ כבר גייסנו מחזור ראשון של לוחמות. האם בג״ץ נתן לעבודה רוח גבית? כן. האם העבודה הייתה מוכנה עוד לפני הפקודה? גם כן. האם מישהו מבג״ץ הכווין? לא. אנחנו במטה המקצועי קבענו את הסטנדרטים ואת הדרישות.
הלאה.
טענה מס׳ 2: ״המשמעות היא שהצבא מבין היטב שלוחמות המסיימות את מסלול ההכשרה הזה אינן כשירות לביצוע המשימות של הלוחמים, ושמאחורי הקלעים היה ברור לכולם שהן לא יועדו לכך.״
ראשית, אף אחד בשום שלב לא ייעד את הלוחמות להחליף לוחמים. מתחילת הדרך היה ברור בעבודת המטה שהתפקיד הייעודי שונה ולכן נדרשת הכשרה שונה. בפיילוט הגדרנו שמבחינת כשירות מקצועית בתחום הס״פ – הדרישות תהיינה זהות – אחת לאחת. גם ביתר התחומים כמו קליעה, שדאות, ניווט, חוסן נפשי, משך ההכשרה ואיכות הלוחמות – לא התפשרנו. אגב – לא שזה העיקר, ואני לא יודע אם עקיבא מכיר את החיל, אבל מדובר בדרישות גבוהות מאוד והייתי נזהר מלזלזל בהן בחסות ״עשו להן הקלות״. אני מזמין את עקיבא לראות בעצמו ומהמר שיישאר פעור פה נוכח היכולות שהלוחמות האלה מציגות. רק במקום אחד היה לנו ברור שאם רוצים להצליח צריך לשים רף גבוה לנשים הנמוך מן הרף של הגברים. לי, כמפקד לוחם בצבא, וכמי שפיקד על גברים ונשים במעלה הקריירה, לא צריך להסביר שיש הבדלים פיזיולוגיים בין גברים לנשים. אני מכיר את השונות הזאת, לא מתכחש לה ולא מתעלם ממנה. ולאור העובדה שדרשנו תפקיד ייעודי אחר, יכולנו להגדיר גם סף כניסה פיזי שונה. עכשיו, לפני שיקומו כל המזדעקים שלא שירתו בצבא או לא פיקדו בחייהם על צוות ס״פ ויספרו שזאת הנמכת סטנדרטים ויתבלו ב״פרוגרסיביות״ ושאנחנו פוגעים בצבא, אני מציע לקחת נשימה ולהמשיך לקרוא:
כל מי שראה צוות ס״פ או חבלן משטרתי בפעולה בשטחי הארץ יודע היטב שכשירות הגופנית של סחיבת משקלים כבדים לאורך זמן אינה מרכיב חשוב במיוחד. המרכיבים המרכזיים שהופכים לוחם ס״פ למי שהוא הם הידע המקצועי, היכולת לפעול תחת לחץ והחוסן הנפשי הדרוש כדי להתמודד עם סכנת המוות. לשם כך בנינו מסלול הכשרה מאתגר המבוסס על איתור נשים בעלות יכולת קוגניטיבית גבוהה וחוסן נפשי גבוה והעברנו אותן מסלול מפרך של שנה הכשרה. את המיונים בנינו בדומה לבנים, כלומר לוחמת יהל״ם צריכה לסיים את הגיבושים הממיינים כמועמדת לשירות ביטחון (מלש״בית) ולאחר מכן להגיע לראיון ביחידה. בדומה לגברים.
הטענה כאילו ״הסתרנו״ דברים ״מאחורי הקלעים״ פשוט מגוחכת. לא הסתרנו דבר בשום שלב. זאת הייתה התוכנית. כך היא הוצגה בחיל, כך היא הוצגה למפקד זרוע היבשה דאז, אלוף תמיר ידעי, וכך היא גם אושרה אצל הרמטכ״ל.
נטיית הציבור, ובדגש על אלו המקטרגים על המהלך, להכפיף את הדיון כולו לכושר פיזי, משטחת את הדיון ומטעה. צה״ל צריך למצות את כלל האיכויות הקיימות במאגר המתגייסים. מקצועות שמסורתית בוצעו על ידי גברים ויש להם ביקוש הולך וגובר בשדה הקרב (בין אם בפנים הארץ ובין אם בתמרון) נדרשים להיבחן למול הצורך המבצעי ולמול היכולת למצות כוח אדם ביעילות. ודווקא כאן המאמר של מר ביגמן צודק בכותבו: ״כדי שהניסוי יצליח היחידה הביאה בחשבון את המגבלות הפיזיות של הבנות ביחס לבנים ועיצבה עבורן מסלול שירות ייחודי בתפקיד מבצעי ספציפי שאינו דורש אותה רמת כושר פיזי״. בעוד שהכותב מבטא ביקורתיות על כך, אני רואה בדבר חוכמה ומחשבה מחוץ לקופסא.
אז יבואו המקנטרים וישאלו: אז למה ביהל״ם? למה לא להקים יחידה חדשה? התשובה פשוטה. הכשירות המקצועית הזאת היא כשירות של יהל״ם. מלמדים אותה רק בבית הספר של יהל״ם ובניית יחידה חדשה ונפרדת בשביל כשירות מקצועית זהה הייתה איוולת מיותרת ובזבזנית. לכן לוחמות יהל״ם משרתות ביהל״ם, תחת אותה פלגה מקצועית של יתר לוחמי היחידה.
האם הלוחמות כשירות לביצוע המשימות של הלוחמים? כן. את אותן משימות שהיו חלק מתפקיד הלוחמים ורצינו להעביר אליהן. האם בצוק העתים יהיה ניתן להפעיל לוחמת למשימה זהה לגבר? גם כן. כשיש יכולת משתמשים בה. בין אם מדובר בגבר או אישה. ושדה הקרב מזמין את הגמישות הזאת ודורש אותה. והלוחמות האלה פעלו גם בעזה וגם בלבנון במהלך המלחמה.
טענה מס׳ 3: ״אם יש הצדקה להורדת הרף עבור המצאת תפקידים מסוימים, אפשר לשלב בהם בנים ש״אינם כשירים״ מספיק כדי לשרת ביחידה – וכאלה יש בצבא בשפע״. המשפט הזה שגוי מתחילתו ועד סופו. ראשית, התפקיד הנ״ל כפי שעוצב בפיילוט מבוסס על תפקיד קיים וכשירות קיימת ורף דרישות ויכולות קוגניטיביות, נפשיות ואישיותיות גבוה מאוד. כדי להתקבל לתפקיד הזה דרושות איכויות שאינן קיימות ״בשפע״. לכן המיון קפדני כל כך ולא כל אחד או אחת שמתחיל את המסלול מסיים אותו. שנית, את אותם בנים ״שאינם כשירים״ מספיק כדי לשרת ביחידה הצבא צריך במקומות אחרים. אותם מקומות שסגורים לנשים. מעבר לכך, בכך שפתחנו מסלול ייעודי לנשים ביחידת יהל״ם הגדלנו את היחידה ונתנו ליחידה עוד כלים וכוח אדם לבצע את משימותיה. לא הורדנו ולו גבר אחד ממנת הגיוס וממתקני היחידה. ״זה נהנה וזה לא חסר״. אם היינו מנסים להרחיב את היחידה באמצעות גברים נוספים, בהכרח היינו צריכים להביא את אותם גברים מיחידות קצה לוחמות אחרות, דבר שהיה פוגע בסופו של דבר דווקא בגדודים הלוחמים. הטענה ש״כאלה יש בצבא בשפע״ היא פשוט לא נכונה. לצה״ל יש מחסור אדיר בבעלי פרופיל לחימה, ומי שטועה לחשוב שגבר בעל פרופיל 72 עדיף ביהל״ם על פני אישה עם פרופיל 97 (בהנחה וכל יתר נתוני האיכות שלהם זהים) לא מבין איך ממצים נכון כוח אדם חובה בצה״ל. כי אנחנו נעדיף את אותו פרופיל 72 בגדוד שריון ולא במקום אחר.
טענות נוספות ששוות התייחסות. הח״ם סיים את תפקידו בחיל ההנדסה באוגוסט 2023. קצת לאחר שגייסנו את המחזור הראשון שהתחיל כאמור במרץ אותה שנה. מסלול זה התחיל והסתיים בייעוד לוחמות ס״פ. במהלך המלחמה, התפתחו יכולות נוספות ביחידת יהל״ם. יהל״ם הייתה ועודנה קטר מוביל של חדשנות צבאית בצה״ל ומהיחידות הטובות ביותר שיש לנו. אחד המאפיינים הבולטים של היחידה הוא היכולת להטמיע מהר יכולות קצה טכנולוגיות ולבנות פתרונות לבעיות מבצעיות. חלק מפתרונות אלה באו לידי ביטוי בדמות הפעלת אמצעים מיוחדים, לרבות רחפנים, כלומר נוצר צורך חדש ביחידה. אותו צורך אקוטי קיבל מענה בדמות אותן לוחמות שכבר סיימו הכשרה וכעת יכלו להיות מופעלות למשימות מבצעיות. ביחידת יהל״ם, בתיאום עם החיל, החליטו להתאים חימוש למטרה והתאימו שוב את ההכשרה כדי שתענה על הצורך הנ״ל. האם היינו אמורים לקחת לשם לוחמי קומנדו מובחרים ובכך ״לבזבז״ לוחמים שאמורים להיות בקו הראשון? התשובה המתבקשת היא לא.
הניסיון להגיד שמדובר במהלך יחצנ״י ככזה שנובע מלחצים חיצוניים ומשפטיים אינו עומד במבחן העובדות. מעבר לכך, הניסיון להגיד באופן חוזר ותדיר כי כל התכלית היא בשם ״פרוגרסיביות״ מדומיינת (לא שהח״ם סבור שיש בעיה עם קִדמה, אולי לאנשים מיושנים יש בעיה עם זה) מגוחכת ולא ראויה להתייחסות.
הניסיונות החוזרים ונשנים להנמיך את תרומתן של הנשים הלוחמות לצה״ל ראוי בעיניי לגנאי. זהו רצף של מחזור טענות שתרומתן לבטחון ישראל אינו ברור ואינו מקדם דבר מבחינת מיצוי כוח האדם וההון האנושי העומד לרשות הצבא.
המהלך לשילוב נשים לוחמות ביהל״ם הצליח ויתרום רבות לצה״ל ולבטחון מדינת ישראל. זה כבר לא ניסוי, זאת עובדה מוכחת. הלוחמות הללו השתתפו במאות פעילויות מבצעיות בלבנון, ברצועת עזה ובכלל גזרות הלחימה של צה״ל. הלוחמות האלה תורמות משמעותית ליכולות יחידת יהל״ם והן מוכיחות מקצועיות, נחישות ומוטיבציה בלתי נגמרת בשדה הקרב.
ודבר אחרון. הלוחמות שסיימו מסלול לאחרונה, התגייסו במרץ 2025 ועמדו על מגרש המסדרים לפני פחות מחודשיים – קיבלו סיכת יהל״ם. רגילה. כמו של הגברים.
אנחנו צריכים לנצח מלחמה, בשביל זה נדרשים לוחמות ולוחמים שיעמדו ויחזקו את חומות ירושלים, ״מלאכה גדולה אני עושה, ולא אוכל לרדת״ (נחמיה פרק ו׳, ג׳).
תפקיד לוחם יהל"ם זה תפקיד מוגדר היטב, גייסתם נשים לתפקיד חדש שהוא אינו תפקיד זה אלא תפקיד חדש שהדרישות הפיזיות בו שונות, עד כאן הכל טוב.
הבעיה היא שאתם מנסים לרקוד על שתי החתונות ולהמשיך לקרוא גם לתפקיד הזה לוחם יהל"ם, למה? אולי כדי שזה ירגיש לקורא.שמוע ההדיוט שמדובר באותו תפקיד ולהוריד את הלחץ מגבכם מצד אחד וזה יצר רעש מן הצד השני.
אין כל בעיה עם זה שזה תחת יהל"ם, גם ביחידה ששירתתי בה יש שתי פלגות, לאחת אפשר לגייס נשים ולשניה לא, למה? כי מבנה המשימות והעומס שונים, אך אחד לא עושה מזה עניין לא לכאן ולא לכאן, כי זה הגיוני וברור.
אבל ברגע שעשיתם סלט מהגדרת התפקיד ביהל"ם יצרתם מהומה.
ולצערי אתה ממשיך את המהומה בהמנעות מהגדרת הגבול כשאתה כותב – הגדרנו תפקיד חדש אבל אפשר להצריך מתפקיד לתפקיד – זה מבלבל ומותרי רושם שאין צורך בתפקיד החדש.