הפילנתרופ שהפך לטוראי בחטיבה החרדית

איש העסקים מוטי זוננפלד על הגיוס לצה"ל, על דעת הקהל החרדית, על הטעות של הממשלה והקשר לחבייר מיליי

מוטי זוננפלד באולפן "כור ההיתוך עם שניאור ובר. "נתניהו לא יוצא לעם ואומר בגילוי לב: אחים חרדים, אנחנו צריכים אתכם".

הוא נולד בברזיל, עשה הון בעסקים, בגיל שבו רוב האנשים חושבים על פרישה – ר' מוטי זוננפלד עלה על מדים, עבר את שרשרת החיול בבקו"ם והתגייס כחייל פשוט לחטיבת החרדית החדשה, "חטיבת החשמונאים". בראיון גלוי לב לשניאור ובר בפודקאסט 'כור ההיתוך', הוא מספר על סגירת המעגל המשפחתית, על האווירה הרוחנית בבסיס האימונים, על הקשר הקרוב עם נשיא ארגנטינה חבייר מייליי, ושולח מסר נוקב להנהגה החרדית והחילונית כאחד: "מי שלא יושב ולומד – חייב לשרת".

הרב מוטי זוננפלד מוכר בציבור הרחב בעיקר בכובעיו המוכרים: איש עסקים בינלאומי, פילנתרופ כבד העומד מאחורי מיזמי חינוך ורווחה, ודמות מוערכת בעולם התורני. אך לאחרונה, זוננפלד חובש כובע חדש לחלוטין – כובע פלדה. בגיל שבו רבים כבר שכחו מתי ראו בסיס צבאי, הוא התייצב בלשכת הגיוס, עבר בין התחנות, חתם על ציוד והפך רשמית לטוראי בצה"ל, כחלק מחטיבת החי"ר החרדית החדשה "חטיבת החשמונאים".

"כשלבשתי את המדים, וברגע שקיבלתי את צו הגיוס, הרגשתי התרגשות עצומה", מספר זוננפלד בראיון מיוחד לשניאור ובר בפודקאסט הפופולארי "כור ההיתוך". "כשהגעתי לבקו"ם, כולם שאלו אותי בחיוך: 'את מי כבודו מלווה היום?'. אמרתי להם: 'אני מלווה את עצמי'. רציתי שאבא שלי יבוא ללוות אותי, אבל הוא חשב שאני צוחק".

משולש הדורות: מהאצ"ל, דרך לבנון ועד לבקו"ם

המסע של זוננפלד אל המדים אינו מובן מאליו. הוא עלה לישראל רק לפני כ-12 שנים, בשנת 2014, אך הרצון לתרום לצבא תמיד בער בו. לפני למעלה מ-30 שנה נפגש עם הרמטכ"ל דאז, אמנון ליפקין-שחק ז"ל. "אמרתי לו: 'אמנון, בוא, אני נותן לך חצי שנה, תעשה איתי מה שאתה רוצה, אני בצבא שלך'. הוא הסתכל עליי ואמר: 'חיילים יש לי טובים ממך. אנשי עסקים שטובים למדינה ופועלים למענה – אין הרבה כמוך'. הוא פשוט נפנף אותי, והלכנו לאכול משהו".

אך אירועי השבעה באוקטובר שינו הכל וסגרו עבורו מעגל משפחתי משולש. מצד אחד, אביו (שחוגג בקרוב 99) צלול לחלוטין, למד בישיבת חברון המקורית בגאולה והיה לוחם קרבי באצ"ל. מהצד השני, בנו של מוטי משרת כעת כצלף ביחידה מובחרת בעומק לבנון. "הסתכלתי על שניהם ואמרתי לעצמי: רגע, משהו חסר במשולש הזה. אני צריך להיכנס פנימה. ניסיתי ושוב ניסיתי, וברוך השם זה הצליח".

במהלך שרשרת החיול בבקו"ם, בעיצומו של יום גיוס לחטיבת הצנחנים, זיהתה אותו אחת החיילות במקום. "היא שאלה אותי: 'אתה משפחה של דניאל זוננפלד?'. אמרתי לה שאני אבא שלו. היא פשוט פרצה בבכי מהתרגשות וביקשה להצטלם איתי. שאלתי אותה: 'מה את אומרת, דניאל היה רוצה שאני אתגייס?'. היא ענתה: 'מאוד רוצה'. וזהו, התגייסתי".

הרב זוננפלד אומר בהתרגשות מופגנת: "אני מרגיש בגדי קודש שאני לובש את המדים האלה. אני חייל פשוט בצבא הגנה לישראל, ומאוד גאה בזה".

חטיבת החשמונאים: "ספרא וסייפא" בשיא הקדושה

זוננפלד חזר לאחרונה משבוע אימונים ומילואים אינטנסיבי בבסיס החטיבה בלכיש, ומעיד מכלי ראשון על הפלא שמתחולל שם. החטיבה, שנולדה מתוך רעיון מקורי של אלוף דוד זיני (כיום ראש השב"כ) ותת-אלוף אבינועם אמונה, מונה כיום כבר למעלה מ-1,200 לוחמים, וחלקם כבר עושים חיל בלחימה בלבנון.

"מבחינה מבצעית, עושים להם שם בית ספר, קשוח מאוד ולא עושים הנחות", מספר זוננפלד על רמת האימונים של הבחורים, שרובם לא ראו שיעור התעמלות מימיהם. "אבל הייחוד הוא שהמפקדים מבינים בדיוק עם מי יש להם עסק. המג"ד והמח"ט החדש, שמר רבי, הם לא רק מפקדים – הם סוג של אבא לכל חייל. האווירה שם היא של 'חיילי דוד המלך'. בין אדם לחברו ברמה הגבוהה ביותר, שיעורים קבועים, ושמירת הלשון. הייתי נוכח כשחייל אחד נכנס קצת לפוליטיקה, והחייל השלישי פשוט סימן לו עם היד שנמצאים בימי ספירת העומר ומיד תיקנו את עצמם".

זוננפלד מתאר כי בבסיס נשמרים ההידורים ההלכתיים המחמירים ביותר (כשרות של העדה החרדית או הרב לנדא), ובשבתות הבסיס נראה כמו בני ברק: "מי שלא בשמירה הולך בלבוש שבת מלא. החוויה הזו מופלאה. למדתי לפרק ולהרכיב רובה M4, ושם למדתי שיש פין קטן שמחזיק את כל הנשק, ולחיילים יש בדיחה פנימית – קוראים לו 'פין שבת', כי מי שמאבד אותו נאלץ לסגור שבת בבסיס…".

לשאלה מה היה אומר על כך סב-סבו, מנהיג היישוב הישן המיתולוגי הרב יוסף חיים זוננפלד זצ"ל, משיב הנכד בביטחון: "היו מי שניסו לקחת את הסבא כדגל לחוגים מסוימים כמו סאטמר או נטורי קרתא, אבל עם אהבתו העצומה לכל יהודי, אי אפשר להשליך את מה שהיה לפני 150 שנה לימינו. יש סיפור ידוע ביומן של משה בלוי, שראה את רבי יוסף חיים מביט בבני נוער חילונים 'שכיפתם כיפת השמיים' וממלמל בהתרגשות: 'יוסף השם עליכם אלף פעמים'. הוא הבין שאנחנו חלק מפסיפס אחד גדול".

"פני המציאות": ביקורת נוקבת על המערכת ועל ההנהגה

לצד ההתפעמות מהחטיבה, לזוננפלד יש בטן מלאה על האופן שבו המדינה וההנהגה החרדית מנהלות את משבר הגיוס. הוא מגדיר את הסנקציות של בג"ץ והפרקליטות כ"סתירה מיניה וביה" ומכשול אמיתי. "מצד אחד צועקים שהחרדים לא משרתים, ומצד שני עושים הכל כדי שימשיכו לא לשרת, כי לא מוכנים לבוא לקראתם בשום הנחה או הבנה של אורח החיים שלהם".

הוא מדגים זאת באמצעות סיפור מפתיע על ביקור רשמי של ראש הממשלה בנימין נתניהו בבסיס החטיבה: "לקראת הביקור, המח"ט הבהיר לאנשי הפמליה של ראש הממשלה שבבסיס הובטח לרבנים ולאדמו"רים שלא יהיו נשים. אנשי השב"כ ומשרד ראש הממשלה אמרו שיש מזכירות ומאבטחות וזה בעייתי, אבל המח"ט עמד על שלו ואמר: 'אם כך, אפגוש את ראש הממשלה בשער ואחזיר לו את המפתחות'. נתניהו, שמבין פוליטיקה וצבא, קיבל את זה והגיע לפגישה עם גברים בלבד על טהרת הקודש, כדי לא להרוס את האווירה הרוחנית שהובטחה. ככה בונים אמון".

זוננפלד אינו חוסך ביקורת גם מההנהגה הפוליטית החרדית, ומפנה אצבע מאשימה גם לראש הממשלה: "נתניהו הוא פייטר, הוא ואחיו היו בסיירת מטכ"ל. אבל הוא לא יוצא לעם ואומר בגילוי לב: 'אחים חרדים, אנחנו צריכים אתכם, חסרים לנו עשרות אלפי חיילים. מי שלא לומד – בואו להתגייס, הנה הקמנו לכם את חטיבת החשמונאים שבה אף אחד לא ינסה לשנות אתכם'. הוא לא עושה את זה משיקולים פוליטיים".

לעומת זאת, הוא משבח את האומץ הציבורי של יוזמות כמו תנועת "אחוות תורה" של הרב דוד לייבל. "לא הכרתי אותו בעבר, ומי שהפנה אותי אליו היה דוד זיני. גיליתי תלמיד חכם ויהודי אמיץ שאין כדוגמתו, שמקיים את 'לא תגורו מפני איש'. הוא בנה מסגרות כמו קודקוד והחשמונאים עבור אלפי משפחות שאומרות: 'אני רוצה פרנסה, אני רוצה מדינה, אני רוצה להיות חלק'. אנשים בהנהגה מפחדים מהשינוי הזה ויורדים לחייו, אבל הוא פשוט אמיץ מדי בשבילם. המציאות כיום ברורה כשמש – עזרת ישראל מיד צר היא מצווה מפורשת ברמב"ם. אנחנו במלחמה בכל החזיתות, ואי אפשר להמשיך לחיות בתוך ד' אמות ולהתעלם".

חסיד אומות העולם בדורנו: מאחורי הקלעים עם חבייר מייליי

חלק מרתק נוסף בראיון נוגע לקשר הקרוב של זוננפלד עם נשיא ארגנטינה, חבייר מייליי, אותו ליווה מקרוב בביקוריו בארץ. זוננפלד, שמכיר היטב את דרום אמריקה, מסביר את הפנומן הארגנטינאי ומגדיר את מייליי כ"דוגמה הבולטת ביותר של חסיד אומות העולם בדורנו".

"הכל התחיל מידידי, שגריר ארגנטינה בישראל, הרב אקסל שמעון וקניש", חושף זוננפלד. "הוא לקח את מייליי כשהיה עוד כלכלן אנונימי, ודיבר איתו על יהדות והכניס אותו לעולם ה'אידישקייט'. בשלב מסוים מייליי אפילו שקל להתגייר. אמרתי לו בצחוק: 'חבייר, אנחנו לא צריכים עשירי למניין, אנחנו צריכים גוי מנהיג שיאהב אותנו מהכיסא שלו'. והוא באמת אוהב ישראל בלב ובנפש. כשהודיעו לו שנשיא ארה"ב דונלד טראמפ לא יגיע לפגישה מסוימת איתו, מייליי אמר: 'האהבה שלי לישראל אינה תלויה בדבר', והגיע לארץ בכל זאת".

זוננפלד מתאר אירוע יוצא דופן שבו מייליי ביקר בישיבת חברון בגבעת מרדכי, לצד אביו הקשיש של מוטי. "לראות את כל ראשי הישיבות יושבים שם, והנשיא נואם ומדבר על קפיטליזם לצד צדק חברתי ומצטט פסוקים שלמים מהתורה – זו הייתה חוויה מופלאה. העם הארגנטינאי ההיסטורי הוא לא עם טולרנטי, וההיסטוריה שלו נגועה באנטישמיות ובקליטת נאצים כמו אייכמן ומנגלה תמורת זהב בעידן חואן פרון. והנה מגיע מנהיג שמדבר על עשרת הדיברות, חותך במשרדי הממשלה המושחתים, ומנהל מדינה ענקית עם 9 שרי ממשלה בלבד ומקבל גיבוי מהעם בבחירות האמצע. יש לנו המון מה ללמוד ממנו".

מבט לעתיד

בסיום הראיון, טוראי מוטי זוננפלד מביע תקווה עמוקה לגבי עתיד החטיבה החרדית והחברה הישראלית בכלל. "החזון הגדול הוא שמי שנכנס לחטיבה הזו חרדי, ייצא ממנה חרדי 'פלוס פלוס' – עם אחריות לזולת, אזרחות טובה וקיום המצווה הגדולה של 'ואהבת לרעך כמוך' כפשוטה, כדי לתת לחיילי המילואים האחרים, שחלקם אבות לשמונה ילדים ונמצאים מאות ימים בשטח, קצת אוויר לנשום".

"אני לא רוצה להפוך את כל צה"ל לחטיבת חשמונאים אחת גדולה", הוא מסכם בחיוך, "אבל בהחלט הגיע הזמן שיהיה מקום מבורך, קדוש ונכון לציבור החרדי לקחת חלק בנשיאה בנטל. מבחינתי, זו פשוט עבודת קודש, ואני גאה להיות חלק ממנה".

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

1 תגובות למאמר

  1. נראה מה יקרה כשהאירגונים הפמיניסטים יעתרו לבג"ץ נגד אפליית נשים בחטיבת חשמונאים… מה תמליץ היוהמשית? ומה תאמר היוהלנית? ומה יפסוק בג"ץ ? יש למישהו ספק?