ארכיון כותב: יובל ריבלין

כאשר הגיעו ניצולי השואה לישראל, "הליכתם כצאן לטבח" התנגשה באתוס הצברי והם נדחקו לשוליים בקולנוע. אך גם הבמאים הצעירים של היום, הפעם מתוך נרקיסיזם והתקרבנות, לא טורחים לעסוק בשואה כראוי

היצירה הקולנועית המשובחת "הבן של שאול" מספרת אמנם על הישרדות התודעה האנושית במחנות ההשמדה, אולם בפועל ממש לא מדובר בעוד סרט שואה קלאסי. אפילו להפך

'סיפור על אהבה וחושך' ו'פלאפל אטומי' מנסים לשחזר את קרב הטיטאנים שהתנהל בעבר על המרקע, בין סרטי הבורקס לקולנוע האמנותי האישי - ונכשלים בגדול.

שלא כמו באמריקה ובאירופה, הטלוויזיה והקולנוע הישראלי עסוקים רק בחתירה תחת האתוס הלאומי והתא המשפחתי.

הסרט 'זעם' מביט אחורה אל 'להציל את טוראי ראיין' ומבקש לפרק את עמוד השדרה המרכזי שלו: ההנחה שגם במלחמה יש מקום לשאלות מוסריות.