שתי מדינות לשני עמים? אם הייתם שואלים את יצחק רבין הייתם מקבלים תשובה מפתיעה.
יצחק רבין נרצח ב-4 בנובמבר 1995. לכן, לא ניתן לדעת מה לדעתו חייבות להיות העמדות של ישראל בשיחות עם הפלסטינים שהחלו לאחרונה. יתכן שרבין גם לא היה יכול לייצג את ישראל כי מעולם לא דגל ב"שתי מדינות לשני עמים", בנוסח נאום בר אילן.
אפשר רק לבדוק מה היו עמדותיו ועקרונותיו של רבין בנושא הסכסוך, בימים האחרונים לפני הירצחו.
ב-5 באוקטובר נשא רבין בכנסת נאום עקרוני מפורט, בו ביקש את אישורה של הכנסת להסכם הביניים שקרוי גם "הסכם אוסלו ב'". בנאום שנשא בדיוק חודש לפני הרצח, פירט רבין את עמדתו לגבי גבולות הקבע ולגבי מעמדה של הרשות הפלסטינית. הדברים מובאים כאן כלשונם כפי שהם כתובים ב'דברי הכנסת'. כל ההדגשות שלי.
…ישות פלשתינאית אשר תהיה בית למרבית התושבים הפלשתינאים החיים ברצועת עזה ובשטח הגדה המערבית. אנו רוצים שתהא זו רשות שהיא פחות ממדינה והיא תנהל באופן עצמאי את חיי הפלשתינאים הנתונים למרותה.
גבולות מדינת ישראל לעת פתרון הקבע יהיו מעבר לקווים שהיו קיימים לפני מלחמת ששת הימים. לא נחזור לקווי ה-4 ביוני 1967. ואלה הם עיקרי השינויים – לא כולם – כפי שאנו רואים אותם ורוצים אותם בפיתרון הקבע: בראש וראשונה ירושלים המאוחדת, שתכלול גם את מעלה אדומים וגם את גבעת זאב, כבירת ישראל, בריבונות ישראל… גבול הביטחון להגנת מדינת ישראל יוצב בבקעת הירדן, בפרוש הנרחב ביותר של המושג הזה. שינויים שיכללו את צרוף גוש עציון, אפרת, ביתר וישובים אחרים, שרובם נמצאים מזרחית למה שהיה "הקו הירוק" לפני מלחמת ששת-הימים. להקים גושי יישובים והלוואי שהיו כמותם, כמו גוש קטיף, גם ביהודה ושומרון.
עד כאן יצחק רבין.
רבין היה פטריוט ישראלי. מי שהפך אותו לשמאלני בדימוי הישראלי היה יגאל עמיר.
עוד משהו
לעולם אל תתווכח עם טיפש.
