קרי וארבע השותפויות שיצילו את העולם

ג'ון קרי קישר בין ישראל לדאע"ש, אבל זו רק הייתה הבדיחה הראשונה בסטנדאפ שלם שחיבר בין השיעים, לסונים, לדמוקרטיה, לקיימות סביבתית, ולאהבה ואחווה עולמיים.

ג'ון קרי קישר בין ישראל לדאע"ש, אבל זו הייתה רק הבדיחה הראשונה בסטנדאפ שלם

חביב המוסלמים ג'ון קרי; צילום: עיסאם רימאווי, פלאש90

מזכיר המדינה האמריקני ג'ון קרי חולל סערה קטנה כאשר קישר בין הסכסוך הישראלי-פלסטיני לדאע"ש במהלך ברכתו לנציגים מוסלמים לרגל חג הקרבן. אבל עם כל הכבוד לישראל והשפעתה הגלובלית על דאע"ש, לא היה זה הרגע הקומי היחיד, או אפילו הטוב ביותר, בנאום הקצר.

נבחן למשל את התיאור הריאליסטי של קרי למרד בסוריה:

אל תשכחו שמה שקורה כעת בסוריה התחיל עם אנשים צעירים שיצאו והפגינו עבור משרות והזדמנות וכבוד והערכה. וכשהם נתקלו באלות ודיכוי, ההורים שלהם יצאו להגן עליהם. ההורים הצטרפו ואמרו: "לא, אל תעשו זאת לילדינו, אנו רוצים זאת". ואז קיבלו את פניהם בכדורים. וזה מה שהביא את הרגע הכאוטי המדהים הזה שבו יש לנו כעת כעשרה מיליון אנשים עקורים.

או בחנו למשל את אמונותיו הנחרצות לגבי "דת השלום", שכל כך הרבה מוסלמים פשוט מפרשים לא נכון:

יש הרבה זרמים חופשיים שם, שהביאו אותנו לרגע זה. לקיצוניות שאנו רואים, לניצול הרדיקלי של הדת, שמתורגם לאלימות, אין שום בסיס באף אחת מהדתות האמיתיות. אין שום דבר מוסלמי במה שדאע"ש דוגלת בו או שהיא עושה לאנשים.

אבל אפילו זה לא הרגע המצחיק ביותר. אותי באופן אישי שעשע יותר לצפות בקרי מספר שבעצם "הדת חשובה", ובכלל, שהשקפת-עולמם של אנשים, המתווכת הרבה פעמים על ידי דתות והשפעתן ההיסטורית דרך טקסטים וטקסים, היא דבר מאוד חשוב. "אנו יודעים זאת, היום", הוא אומר, ומספר:

לעתים קרובות אמרתי לאנשים שלו הייתי שב לקולג' היום, הייתי לפחות לומד תואר משני, אם לא ראשי, בחוג לדתות, והייתי מוסיף עוד הרבה דברים שלא למדתי – מפני שגיליתי במסעותיי בעולם במהלך 29 שנותיי כסנטור וכעת בשנה וחצי / שלושת-רבעי כמזכיר המדינה … שיש נושאים וזרמים שעוברים דרך כל פילוסופיית חיים, כל גישה יחידה, יהיו אלה ילידים אמריקניים, קונפוציאניים…

ארבע השותפויות

אבל אפילו האנקדוטות והגילויים המסעירים של קרי על תרבויות שונות בעלות מטען היסטורי אינם לב הנאום. עיקר דבריו נוגע לרצונו ליצור ארבע "שותפויות" שיהפכו את העולם למקום טוב יותר. כדבריו: "עלינו להכיר בכך שאנו צריכים לבנות שלום דרך שותפויות ספציפיות". מכיוון שבוודאי אין לכם כוח לנאום עייף ומשועמם למדי, אגלה לכם מיהן הזוכות המאושרות, השותפויות שיסללו דרך לעתיד טוב יותר:

  1. ישראל-פלסטין

בהקשר זה חיבר קרי בין ישראל לדאע"ש:

לדעתי יותר קריטי מאי-פעם שנילחם עבור שלום … כשהסתובבתי ופגשתי עם אנשים במהלך דיונינו על הקואליציה בנוגע לדאע"ש … לא היה אף מנהיג שפגשתי באזור שלא העלה באופן ספונטני את הצורך להשיג שלום בין ישראל והפלסטינים, מפני שזו הייתה סיבה להתגייסות ולכעס ועצבנות ברחוב שהם חשו – ואני רואה הרבה ראשים מהנהנים – שהם היו חייבים להגיב להם. ואנשים צריכים להבין את הקשר הזה. וזה משהו שקשור להשפלה ומחסור והיעדר כבוד.

שותפות אחת … היא המאמץ לנסות לחתור לקראת השלום הזה, להשיג פשרה, למצוא דרך ליצור שתי מדינות שיכולות לחיות זו לצד זו, שני עמים תוך כבוד לשאיפות של כל אחד. אני עדיין מאמין שזה אפשרי, ואני עדיין מאמין שעלינו לעבוד לקראת זה.

  1. פיוס שיעי-סוני

עבור קרי העובדה שהרבה מוסלמים, מכל מיני זרמים, חוגגים את אותו חג, מעידה על כך ש"זהו רגע שחולק איתנו הבנה כללית בזמן חשוב על האפשרויות שאנו רואים בעולם היום". חגיגה זו מעודדת אותו לרמוז שהוא רואה אופק לפתרון הסכסוך השיעי-סוני:

אנחנו צריכים גם לפענח איך – ואני חושב שמה שקורה בעירק הוא התחלה מעניינת של זה, היכן שדאע"ש כמו מתחו קו וגרמו לאנשים לעצור ולחשוב, וסונים ושיעים מתחילים להבין שיש בעיה משותפת שם בחוץ, ויש דרך לעבוד ביחד, וממשלה חדשה נותנת משב אוויר רענן לאפשרות שזה יכול לקרות.

  1. דמוקרטיה מוסלמית

עבור קרי האלימות בעולם הערבי היא סימפטום בלבד, שנובע מסיבות יסודיות יותר, אשר:

מתייחסות לשאלה של משילות ושחיתות וסוגיה שלמה של איך אתה מסייע לאנשים וצרכיהם. ושותפות זו קשורה לא רק לשלום אלא גם לשגשוג, שגשוג משותף, שבו לכל אחד יש יכולת להשיג משרה, לקבל חינוך, להצליח, והדברים הללו לא שמורים רק למעטים המיוחסים.

אולי באמת כדאי שקרי ישוב קצת לאוניברסיטה, שם ילמד על כך שלא בכל התרבויות והדתות שואפים כולם, בתור אידיאל פוליטי נעלה, להיות מערביים.

  1. קיימות גלובלית

כאן אין צורך לפרט הרבה:

ולבסוף עלינו לבנות שותפות לססטנביליות של הכוכב עצמו.

לסיכום: אלו הם האתגרים שרואה קרי בדרך לשלום עולמי: (1) הקמת קואליציה ירוקה בינלאומית; (2) עליית אסלאם דמוקרטי; (3) השגת שלום שיעי-סוני; (4) ופתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני.

לזכותו של קרי יאמר כי אין בנמצא ולו מיס אמריקה אחת שהייתה יכולה לבטא זאת טוב יותר. זה הזמן, אם כן, לאחל למזכיר המדינה בהצלחה, וללכת לספור שנתיים בלוח השנה, בתקווה שאז מישהו יתעורר שם במחלקת המדינה ויתחיל לראות את העולם דרך עיני אדם שמניין שנותיו המנטליות עולה על תריסר.

[adsanity id="51486" align="alignnone"]

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

5 תגובות למאמר

  1. קרי מוציא שם רע לאופטימיות. מדאיג שאדם במעמדו כל כך מנותק מהמציאות

    מקווה שהוא לא יבחש אצלנו יותר מדי – הסיבוב הקודם של החלומות שלו עלה לנו בעשרות משפחות שכולות

  2. תודה על המאמר ועל הקישור לסרטון ביוטיוב. לאור ההכחשות של הדוברת כבר לא הייתי בטוח מה בדיוק נאמר
    צפייה בנאום הזה שכנעה אותי באופן סופי שמדובר באידיוט, ואני מקווה שהעובדים במשרד החוץ האמריקאי חשו בושה כשהם שמעו את דברי ההבל האלו

  3. היכן חיים האנשים הללו ( הנשיא המזכיר הדוברים) עוד לא נחתו שהכהונה זו תסתיים כבר.

  4. LOL

    אכן צחקתי בקול רם (מהפסקה האחרונה

    ובכל זאת הייתי שמח לפחות לקישור בו מפרט ברץ את לגבי כל אלה
    הלכתי לחפש

  5. מה כן? ציפית שהוא ייתן לחוגגי עיד אל אדחא בקהילה המוסלמית הרצאה על חמשת הממים של ז'בוטינסקי ועל קיר הברזל?
    האם לא הגיע הזמן כימנים וציונים להעשיר את גישת קיר הברזל בפנייה לשכנים עם איזה תוכן משותף שצריך להתחיל לבנות אותו