ביהדות התורה נותנים לנתניהו להזיע, וחוששים מישי ופילוגים פנימיים. בש"ס זוכים לתמיכה מחילוניות פמיניסטיות. העיקר לא להיות שוב באופוזיציה.
במאי 2013, כארבעה חודשים לאחר הבחירות הקודמות לכנסת, קיבל לידיו אריה דרעי (אז עוד לא מכלוף) בחזרה את הנהגת ש"ס. חזרתו של דרעי למגרש הפוליטי הולידה נחשול תגובות בעולם הפוליטי, שלא בהכרח היו נאמנות לכללי המשחק של ימין ושמאל. לצד שותפות מפתיעה של הבית היהודי ועיתון 'הארץ' בהתנגדותם לחזרתו של דרעי לחיים הפוליטיים, טיפוסים קוטביים כמו אביגדור ליברמן מצד אחד וחנין זועבי מצד שני, הביעו סיפוק משובו של הזכאי הנצחי לכנסת.
ליברמן, המקורב שנים רבות לדרעי, תמך בחזרתו לחיים הפוליטיים ממניעים חבריים, אך זועבי שמחה בשובו של יו"ר ש"ס מסיבות עקרוניות יותר: ירידת קרנו של יו"ר ש"ס הקודם, אלי ישי, איש ימין מובהק; וחסד הנעורים שהשמאל זוכר לדרעי כמי שהוביל את ש"ס לתמוך בהסכמי אוסלו, בניגוד להכחשותיו הנמרצות כיום בנושא.
דרעי החדש לא ניסה להסוות את התחושה כי ש"ס בראשותו פונה שמאלה. במרץ 2014 הוא הצהיר במהלך אחת מישיבות האופוזיציה כי מטרת ש"ס היא "להמליך את הרצוג לראשות הממשלה". החיבוק החרדי להרצוג לא נעצר בש"ס, לאחר שבדצמבר האחרון הודיע גם ח"כ משה גפני מיהדות התורה כי אם יעלה בידיו של הרצוג להקים ממשלה "נתמוך בו".
שמונה ימים בלבד לפני הבחירות, ונדמה כי המפלגות החרדיות הפכו עורן. "לא נשב בממשלת שמאל צרה", הצהיר דרעי לא אחת מאז תחילת הקמפיין; "אנחנו מפלגה שבאופן מסורתי הולכת עם הימין", רומז גפני בשיחה עם 'מידה' השבוע לגבי כוונותיה של יהדות התורה. לנוכח התיקו שצופים הסקרים בבחירות הקרובות, ייתכן ובידי המפלגות החרדיות יהיה לחרוץ לגבי זהותו של ראש הממשלה הבא. בימין, ובייחוד נתניהו, תוהים האם פרץ הלאומיות שתקף לאחרונה את שתי המפלגות החרדיות הגדולות אכן אותנטי (לגבי ישי אין ספק כי ימליץ על נתניהו), או שמא מדובר בעוד סיבוב מתיש בפוקר הפוליטי של בחירות 2015.
"בנט ולפיד מפחדים ממני"
ח"כ מאיר פורוש מיהדות התורה מצליח לפזר לא מעט ערפל בנוגע לכוונותיה הפוליטיות של יהדות התורה, כשבמאמר אחד בעיתונו 'המבשר', הוא תוקף בחריפות את שני ראשי המפלגות הגדולות. "במעשיו הנלוזים של נתניהו", נכתב לפני כשבועיים ב'מבשר' על החלטתו של נתניהו לנטוש את החרדים בממשלה הקודמת. "נתניהו הזכיר לנו כי מי שאינו מחובר אל ערכי התורה, גם אם הוא מכנה את עצמו 'ימין', אין בו מן הימניות". לאחר שסיים עם ראש הממשלה, קרא פורוש נגד הרצוג, שתמך בחוק לשוויון בנטל הכולל בתוכו גם סנקציות פליליות נגד לא-מתגייסים, כי "אין להכשיר את השרץ".
אנשי יהדות זועמים אמנם על נתניהו, אך מאזנים וממתנים את הביקורת נגדו ממניעים אלקטורליים. במפלגה חוששים לאבד את המנדט השביעי בבחירות הקרובות, משתי סיבות עיקריות – מפלגת 'יחד' של אלי ישי שלוקחת ליהדות התורה קולות של ימנים-חרדים; והחלטת 'הפלג הירושלמי' בהנהגת רבי שמואל אוירבך לא להשתתף בבחירות. בקרב מול ישי, במפלגה מסמנים את אנשי חב"ד והחסידויות הקטנות (קרלין, סדיגורה), המאמינות ברעיון ארץ ישראל השלמה ונוטות במובהק לימין, כמאגר קולות פוטנציאלי. פורוש טוען כי בבחירות הקודמות הצליח לגייס מקרבם של אותן חסידויות כעשרת אלפים קולות לטובת יהדות התורה. בגזרת אוירבך, ביהדות התורה חוששים להפסיד בעקבות חרם הבחירות בין 15-20 אלף קולות בעקבות החרם – מספר שעלול אף לגדול אם מעגלים רחוקים יותר ילכו בעקבות הפלג הירושלמי. "חרדי אינטילגנט יידע מה צריך לעשות", אומר גפני. "הגזירות נגד עולם התורה קשות, חמורות והרסניות, ואני מאמין שברגע האמת כולם יתעשתו ויענו לצו השעה ללכת להצביע".
הטקיטקה של יהדות התורה להגדיל את כמות המצביעים דומה לזו של דרעי: פנייה לקהל לא-חרדי – מסורתיים, חילונים וגם לא יהודים. "הייתי בכנס שמרבית הקהל שבו היה מהשכבות החלשות, אבל לא חרדי", מספר גפני, "אמרתי להם שיהדות התורה דואגת לכלל הציבור, ואם אני מוריד את הכיפה, הזקן והחליפה – הם מצביעים בשבילי. אז בגלל שאני חרדי הם לא יצביעו?". גפני ויהדות התורה מדגישים את מעורבותם במניעת סגירת מפעל 'פרי גליל', שרבים מעובדיו הם תושבי הכפר הבדואי טובא-זנגריה. העבודה הקשה נשאה פרי, כשבבחירות הקודמות לא פחות מעשרה אחוזים מהמצביעים בטובא זנגריה (119 קולות, למען הפרופורציות) שמו בקלפי את הפתק של יהדות התורה. בינואר האחרון טען טלאל הייב, איש יהדות התורה בטובא-זנגריה, כי מגמת התמיכה ביהדות התורה בכפר תישמר ואף תתחזק בבחירות הקרובות.
במפלגה החרדית-אשכנזית בונים על החקיקה החברתית של המפלגה ועל קמפיין חברתי בתשדירי התעמולה כדי למנוע ירידה לשישה מנדטים, אך דווקא לעימות ראשי המפלגות בערוץ 2 ביום חמישי שעבר המפלגה לא שלחה נציג. גורמים במפלגה טוענים כי לא רצו להעניק נקודות ליאיר לפיד, בדמות עימות ישיר עימו, אך לגפני יש גרסא אחרת. "עמית סגל אמר לי שלפיד ובנט טענו כי אם אני בא, הם לא באים", הוא טוען. "התירוץ הרשמי הוא שהעימות רק בין ראשי סיעה, ואני לא ראש סיעה, אבל כנראה הם פשוט מפחדים ממני".
הדם הרע בין יהדות התורה ל'בית היהודי' אינו מהיום. "החבירה של בנט ללפיד אחרי הבחירות הקודמות, והשארתנו בחוץ היא מעשה שלא יסולח", אומר גפני. "לפיד לא מבין בכלכלה ועשה נזק בל יתואר גם למדינה וגם לשילוב החרדים בעבודה. בנט, בניגוד לדיבורים שלו, לא עשה כלום למען תעסוקה. ובצוק איתן כל אחד מהם אמר משהו אחר לעולם ורק הזיקו".
למרות הדברים הקשים, ביהדות התורה מבהירים כי לא יפסלו מראש ישיבה בקואליציה עם אף מפלגה. ח"כ יעקב ליצמן אמנם טוען כי יהדות התורה לא צריכה לשבת עם לפיד, אך לדברי גפני, "רק גדולי התורה יחליטו עם מי נשב ועם מי לא".
טוענים כי אתם לא מצהירים על תמיכה בנתניהו כי אתם רוצים לראות אותו מזיע.
"אז אומרים. בכל השנים הקודמות הודענו מראש שנהיה בממשלת ימין, וזו עדיין האוריינטציה שלנו. אבל אחרי הפעם הקודמת למדנו את הלקח ואנחנו מעדיפים לחכות".
הרצוג נכח לאחרונה בחתונת נכדו של ליצמן, ומבקר תכופות בשמחות משפחתיות שלכם. יש סיכוי שתמליצו עליו לראשות הממשלה?
"אין קשר בין הדברים"
לכמה מנדטים אתם מכוונים?
"8 ומעלה".
ש"ס או בל"ד
בזמן שביהדות התורה חוששים לאבד את המנדט השביעי, בש"ס מרוצים מהסקרים האחרונים שמצביעים על עלייה לשמונה מנדטים. ההערכות המוקדמות כי אלי ישי יטרוף את הקלפים ויהפוך את ש"ס לבלתי רלוונטית לא התממשו, אך מצד שני, ה-17 מנדטים של ש"ס בראשות דרעי מבחירות 1999, נראים היום כמו חלום רחוק ומנותק מהמציאות. קמפיין 'השקופים' של מכלוף דרעי הוא אחד המדוברים ביותר במערכת הבחירות הנוכחית, ולדברי עו"ד אבי בלום, פרשן פוליטי ובעל טור באתר 'בחדרי חרדים', "הקמפיין נולד כדי להחזיר ארבעה מנדטים מצד קהל לא-חרדי שהצביע ש"ס רק בגלל עובדיה יוסף".
הקמפיין של ש"ס הצליח מעל למשוער, כשלא מעט מזרחים-חילונים, ביניהם גם אנשי שמאל קיצוני שמתלבטים בין ש"ס או בל"ד או פמניסטיות רדיקליות שחולמות על מהפכה נשית בש"ס, מצהירים כי יצביעו למפלגה בבחירות הקרובות כנושאת דגל המאבק המזרחי.
חבר הכנסת לשעבר נסים זאב, ממייסדי ש"ס ומי שהוצא על ידי דרעי מהרשימה לקראת הבחירות הקרובות, טוען כי קמפיין השקופים של דרעי "מחזיר את היהדות הספרדית עשרים שנה לאחור", וחושש כי "דרעי מוביל את ש"ס לעבר התהום". זאב, שלא מסתיר את זעמו על דרעי ("יש לו מניע של שנאה וקנאה כלפיי") תוהה "מדוע ש"ס לא מתפארת בהישגים שלה, כמו החוק לקצבת שארים וחוק שוויון יתומים שהעברנו בקדנציה האחרונה, ורק מדברת על אומללות ומסכנות? שלמה המלך אמר 'ויעש שקופים ואטומים', ואסור שנהיה שקופים מבחוץ ואטומים מבפנים.
"דרעי חושב שישיג ככה יותר מנדטים, אבל אנשים לא אוהבים להצטייר כמסכנים, גם אם הם כאלה. אחרי כל הקשרים שלו עם טייקונים, הוא חושב שאם הוא יקרא לעצמו מכלוף הוא יהפוך לשקוף". ח"כ איציק כהן מש"ס טוען כי ש"ס אינה מסתירה את הישגיה הפרלמטריים, לכאורה, אך מסביר בכנות כי "היום צריך להיות ויזואלי וקליט, עם מסרים קצרים, וקמפיין השקופים עושה את העבודה".
קרב בלימה נוסף של דרעי נגד בריחת המנדטים הוא התמיכה הבלתי מסויגת שלו בנתניהו, למרות המילים החמות שהרעיף רק לפני שנה על הרצוג. "דרעי לא באמת השתנה מבחינה מדינית", טוען הפרשן הפוליטי בלום. "הוא שינה את הרטוריקה ואת הדגש בגלל הבוחרים של ש"ס. הרבה מיושבי היציע המזרחי בטדי בוחרים בש"ס ובוא נאמר שהם לא ישמחו שהרצוג יהיה ראש ממשלה". בנוסף, דרעי מעונין לרוקן כמה שניתן את מאגר המצביעים של יריבו אלי ישי, על אף שע"פ ההערכות רק מנדט אחד מבין הארבעה של ישי מגיעים ממצביעי ש"ס, כשהניזוקה העיקרית ממנו היא הבית היהודי.
דרעי הצהיר לא אחת כי לא יישב בממשלת שמאל צרה, אך נסים זאב מזהיר את אנשי הימין כי מנהיג ש"ס לא יעמוד במילתו. "אם הנשיא ייתן להרצוג את ההזדמנות להרכיב ממשלה", אומר זאב, "אני לא רואה את דרעי מסרב. הוא יעזוב את ביבי, וישאיר אותו באופוזיציה". ח"כ כהן מבטל את הדברים. "אמרנו שנתמוך בנתניהו אם הוא יקבל את התכנית החברתיתי-כלכלית שלנו, ואני לא רואה סיבה שזה לא יקרה".
תסריט האימים: מפלגות המרכז על חשבון החרדים
בינתיים, גם דרעי וגם ראשי יהדות התורה, בעיקר גפני וליצמן, מנהלים שיחות תכופות עם נתניהו ומבהירים לו כי אם הוא רוצה אותם בממשלה "אתה צריך להביא איתך נדוניה". נתניהו מקשיב לדברים, והודיע כי יבטל את הסנקציות הפליליות נגד אלו שלא מתגייסים. מצד שני, גם הרצוג הודיע כי "אינו פוסל שינויים בחוק הגיוס", בקריצה ברורה לחרדים.
כלפי חוץ, גפני טוען כי "אנחנו לא מוכרחים להיות בקואליציה", אך אחרי שנתיים בגלות שכללו את חוק השוויון בנטל החשש העיקרי של החרדים הוא מתסריט של ממשלת אחדות הנשענת על מפלגות המרכז (לפיד-כחלון ואולי גם ליברמן), ומותירה אותם, החרדים, בחוץ. "אנשים לא רוצים שנישאר בחוץ", אומר גפני, ספק כידיעה ספק כמשאלת לב.
בלום מסכם. "הסיוט של החרדים זה להגיע לממשלה עם הזנב בין הרגליים, שהם יהיו לא רלוונטיים. זה יקרה אם הרצוג ינצח בפער גדול את נתניהו, לפיד ימשיך לעלות בסקרים, והחרדים לא ישיגו יותר מ-13 מנדטים. במקרה כזה, לפיד יהיה הקלף הבטוח בקואליציה, והם יילקחו כברירת מחדל. זה מאוד יקשה עליהם מבחינה ציבורית להיכנס לקואליציה. זו הסיבה שהם בקרב מאסף כדי להגדיל את מספר המנדטים".
יש למישהו ספק שדרעי הנכלולי יישב בממשלת השמאל, אם רק יוכל?
הרי טיפוסים מסוגו, אם יאמרו לך שיש שמש בחוץ עדיף שתקח מטריה.
אני לא קונה את ההצגה בין דרעי ללפיד שהייתה בעימות בטלויזיה.
ואני לא סומך על דרעי שלא ילך לשמאל.