ועידת ג'יי-סטריט 2015: "אפשר לדמיין מצב שהיהודים יהיו מיעוט בישראל"

חברי כנסת מהשמאל הישראלי ופעילים מהשמאל היהודי האמריקני התכנסו בוושינגטון לדון בעתידה של ישראל ויחסיה עם ארה"ב: "צריבה בלב כל פעם שארה"ב תומכת בישראל".

ישראל חשוכה וגזענית. ח"כ סתיו שפיר בכנס. צילומסך

ארגון יהודי-אמריקני המעניק במה ורוח גבית לתמיכה בחורבנה של ישראל, ובד בבד מגדיר עצמו 'פרו-ישראלי' – יכול להיות רעיון למערכון סאטירי מעט מופרך, אך גם שנון ומבריק. אם היה מתווסף לו מערכון נוסף, בו פוליטיקאית בכירה מ'המחנה הציוני' מתארחת בפאנל שקורא לכיליונה של הציונות – סביר שהמערכון היה נפסל לשידור, מתוך הנחה כי גם לשמאל יש קווים אדומים.

לפני כשלושה שבועות, הוכיחו שדולת ג'יי-סטריט וחברת הכנסת סתיו שפיר כי אין דבר העומד בפני האבסורד, כשהצליחו לייצר מציאות שאף סאטיריקן, יצירתי ככל שיהיה, לא יכול היה להמציא. "אם ננתק את הקשר בין המונח 'ציונות' לעצם הרעיון של 'מדינה יהודית', יהיה לנו יותר קל", אמרה בחודש שעבר מרשה פרידמן, ח"כית לשעבר מטעם 'רץ', במסגרת אחד הפאנלים של ועידת ג'יי-סטריט, השדולה היהודית-אמריקנית המכנה עצמה 'פרו ישראלית'. פרידמן (77), המתגוררת כיום בארה"ב, העמיקה בהמשך דבריה את משנתה האנטי-ציונית, כששני כסאות בלבד משמאלה יושבת ח"כ שפיר.

"אסור לשכוח כי ישראל נולדה לאחר שלקחנו לפלסטינים את אדמתם ועקרנו אותם ממנה", הסבירה פרידמן. "ישראל תהפוך לדמוקרטיה אמיתית, מה שהיא לא היום, אם תעניק זכויות שוות למיעוטים, כולל הזכות לשלטון". בשלב זה, לאחר ששירטטה את חזון חורבנה של ישראל, שלפה פרידמן את טיעון המחץ: "אפשר כבר לדמיין מצב בו בבית הלאומי היהודי אנחנו נהיה מיעוט מוגן, ללא קשר למי שיכהן בשלטון".

דבריה הפוסט-מציאותיים של פרידמן סחטו תשואות רמות מבאי הכנס של ג'יי-סטריט,  שבימים כתיקונם יוצאים מגדרם כדי להזים לכאורה טענות כי הם אנטי-ישראלים. שפיר, מקום רביעי ברשימת המחנה הציוני, שהוכיחה במהלך הועידה כי אין לה בעיה לבטא עצמה היטב באנגלית, הקשיבה לפרידמן מתארת את ישראל כדמוקרטיה בתחפושת שהוקמה בחטא והיהודים המתגוררים בה יהיו נתונים תחת שלטון זר – ונאלמה דום.

תומכים בלחץ על ישראל

שדולת ג'יי-סטריט נוסדה ב-2008 ע"י ג'רמי בן עמי, יהודי-אמריקני ששימש בעבר כיועצו של הנשיא ביל קלינטון וכמנהל התקשורת של הקרן החדשה לישראל, עימה מקיימת השדולה יחסי ידידות ושיתוף פעולה הדוקים. בן עמי גם נחשב למי שמקיים קשרים הדוקים עם הנשיא האמריקני הנוכחי ברק אובמה. ג'יי-סטריט מורכבת רובה ככולה מיהודים-אמריקנים המשויכים לצד השמאלי של המפה הפוליטית בארה"ב, ומהווה משקל נגד לאיפא"ק, השדולה הפרו-ישראלית הותיקה והעצמתית שתומכת באופן הדוק ועקבי בממשלות ישראל לדורותיהן.

ג'יי-סטריט מציג את עצמו כארגון "פרו-ישראלי", המבקש לקדם את פתרון שתי המדינות. אך כשעוקבים אחר פעולותיו בפועל, קשה להשתכנע. בן עמי, המייסד ונשיא השדולה, הודה בנאום הפתיחה של הועידה האחרונה כי ארגונו תומך באופן שאינו משתמע לשתי פנים בשמאל הישראלי, ואף לא היסס לקרוא ליצירת אופוזיציה של יהדות העולם לממשלת ישראל המכהנת.

"נתניהו אמר שהוא מייצג את כל יהודי העולם, אבל הוא לא מייצג אותנו", אמר בן עמי בנאום הפותח של הכנס. "להיות פרו-ישראלי לא אומר שחייבים להיות אנטי-פלסטינים… אנחנו רואים מתפקידנו לעודד מנהיגי קהילות יהודים נוספים שיצהירו גם הם כי אינם חשים שנתניהו מייצג אותם".

הדמון הגדול במזרח התיכון, אליבא דג'יי-סטריט, הוא ההתנחלויות – כולל השכונות היהודיות בירושלים שהוקמו לאחר מלחמת ששת הימים (גילה, רמות, הר חומה וכו'). בן עמי דחק בממשל האמריקני לא להסתפק בביקורת על ישראל על הבנייה בהתנחלויות, "אלא גם לנקוט בצעדים שיעניקו משמעות לאותן הצהרות", וקרא לארה"ב להפעיל לחץ על ישראל בסוגיה הפלסטינית באמצעות "תמיכה אמריקנית בהחלטת מועצת הביטחון של האו"ם לשים סוף לסכסוך".

קשרים בעייתיים

ג'יי-סטריט מוחרמת דרך קבע על-ידי ממשלת ישראל, ובדצמבר 2009, כינה שגריר ישראל בארה"ב בזמנו, מייקל אורן, (היום ח"כ מטעם 'כולנו') את ג'יי-סטריט "בעיה ייחודית" וטען כי השדולה אף מתנגדת להחלת הסנקציות על איראן. בעבר, אף קיבלה ג'יי-סטריט תרומות מאישים שנויים במחלוקת, בלשון המעטה, דוגמת הפרקליט של השגרירות הסעודית בארה"ב ומנהל המועצה האמריקנית-איראנית, השדולה פרו-איראנית בוושינגטון.

במהלך מבצע 'צוק איתן' החליטו בג'יי-סטריט להחרים הפגנת תמיכה גדולה בישראל שנערכה בבוסטון מכיוון "שלא נשמעה בה דאגה לאבידות משני הצדדים", ומכיוון שלא צוין בה כי הדרך היחידה לנצח את החמאס "היא דרך פתרון פוליטי".

זו לא הפעם הראשונה שבג'יי-סטריט לא מתייצבים לצד ישראל בזמן שהיא נתונה למתקפה של הסתה שקרית. ביוני 2010, למשל, סירבו בג'יי-סטריט לחתום על מכתב ששיגרה איפא"ק לחברי קונגרס אמריקנים על מנת שיגנו את משט המרמרה לחופי עזה, במהלכו נהרגו עשרה מחבלים טורקים ועשרה חיילי שייטת נפצעו, שניים מהם קשה. בג'יי-סטריט הסבירו את צעדם בכך שהמכתב "לא כלל התייחסות למצור על עזה".

בג'יי-סטריט מבקשים, אם כך, לרקוד על כל החתונות – מצד אחד, קושרים לעצמם כתרים של ציונים אוהבי ישראל ומצד שני, ייצרו במהלך הועידה האחרונה דפוס קבוע של העלאת נושאים לדיון ואירוח פאנליסטים בעלי רזומה עשיר של התבטאויות אנטי-ציוניות.

אך פעילות הארגון חמורה בהרבה, מכיוון שפוליטיקאים ישראלים בכירים ממפלגות השמאל, נוהרים בהמוניהם (במטוסים, לא באוטובוסים) להשתתף בועידה של ארגון השמאל, ובמרחק של יותר מעשרת אלפים קילומטרים מהבית, מציירים את ישראל כמדינה חשוכה, גזענית, מושחתת, צמאת דם ופסאודו-דמוקרטית – לאחר שאזרחיה הנבערים לא השכילו להעלות אותם, בני האור, לשלטון.

מירב מיכאלי גייסטריט
שמאלני ישראל מרגישים בנוח. צילומסך

"הבעיה לא עם הפלסטינים, אלא עם נתניהו"

חיליק בר, מזכ"ל מפלגת העבודה ומקום שביעי ברשימת המחנה הציוני, הלהיב את באי הועידה בהצהרות פרו-פלסטיני חוצבות להבות. "הבעיה היא לא בפרנטר, אלא במנהיג שלנו!", הפליא בר, באחד המושבים, תוך שהוא מתעלם מהעובדה שנתניהו היה זה שהקפיא את הבנייה בהתנחלויות ושחרר רוצחים עם דם על הידיים, בעוד אבו מאזן מקיים ממשלת אחדות עם החמאס ויוזם מהלך להעמדתם של קציני צה"ל לדין בגין פשעי מלחמה. ובנאום אחר הבהיר מזכ"ל העבודה כי "תחת שלטון הימין, הסכסוך הפך לדתי… ואנחנו עומדים בפתחה של אינתיפאדה שלישית". ח"כ בר הוסיף כי נתניהו "רוצה שהפרטנר הפלסטיני יתמוך בתורת ז'בוטינסקי, יתלה בגאווה במשרדו תמונות של הרצל ובן גוריון ושדגל ישראל יתנוסס מאחוריו". למרות שהצליח להצחיק את הקהל לא נפרד מהבעת הצדקנות חמורת הסבר.

בר, נישא על גלי האהדה של הקהל באולם, גם התייחס לאחת ההצהרות של נתניהו כי הוא מוכן לשבת למשא ומתן עם אבו מאזן בתיווך אמריקני, באוהל שיוקם בין ירושלים לרמאללה. "נתניהו", פנה בר לראש הממשלה, "אחרי שבנית אלפי יחידות דיור בהתנחלויות, פתאום יש לך בעיה לבנות את האוהל הקטן הזה בין רמאללה לירושלים? למה שנאמין למשהו ממה שאתה אומר? … אנחנו מוכנים לבנות לך אוהל, לצייד אותך בעט אם במקרה תרצה לחתום על הסכם, ואפילו נספק לך את גלידות הפיסטוק שאתה כל-כך אוהב… אנחנו נעשה כל שביכולתנו להחליף אותך בבחירות הבאות. השלום הוא אפשרי ובעזרת השם אנחנו נביא שלום עם הפלסטינים!".

ואיך אפשר בלי דברי שבח לכבודה של אכסניה? "אובמה, אתה חבר ובעל ברית אמיתי של ישראל ואנחנו מעריכים את כל מה שעשית למען ישראל!", החמיא בר לנשיא האמריקני, ודאג לא לקפח גם את מזכיר המדינה שלו: "קראו לכם אובססיביים כי חפצתם בשלום… בבקשה תהיו אובססיביים!".

בר כנראה שרף בנאומו את כל האנרגיות שהיו אצורות בו, אחרת לא ניתן להסביר את השתיקה שגזר על עצמו כשסאיב עריקאת, בתגובה לשאלה על הפנייה הפלסטינית לביה"ד הבינלאומי בהאג, טען (החל מ-2:51:00) כי "אם ממשלת ישראל כ"כ מודאגת מבתי משפט, שתפסיק לבצע פשעי מלחמה". ההאשמה החמורה של עריקאת, השוללת את זכות ההגנה העצמית מישראל, זכתה לא רק להתעלמות מצד ח"כ בר (ומצד מרטין אינדיק שנטל גם הוא חלק בפאנל), אלא גם לתשואות מהקהל באולם.

שפיר: "ישראל הונתה את הפלסטינים"

סתיו שפיר, מספר 4 ברשימת המחנה הציוני, לא התכוונה לוותר למזכ"ל העבודה על הבכורה בתחרות הלא-רשמית להטחת בוץ במדינת ישראל. "באמצעות שימוש במערכת מושחתת, ממשלת ישראל יכלה לנהל מו"מ עם הפלסטינים", האשימה שפיר את נתניהו, "ובאותו זמן להעביר בהסתר מיליארדי שקלים להתנחלויות. לא תאמינו כמה כסף הועבר להתנחלויות מבודדות על חשבון עניי הפריפריה הישראלית". השימוש של שפיר ברטוריקה המזכירה את הפרוטוקולים של זקני ציון – יהודים היושבים בחדרים אפלוליים, הרחק מעיני הציבור, וחורצים גורלות באמצעות שינוע כספים אסורים ממקום למקום – עבר כחוט השני לכל אורך נאומה של חברת הכנסת הצעירה.

"המערכת הסודית הזו איפשרה לפוליטיקאים מהימין להפוך את כספי המסים שלנו לשלהם, תוך שהם משתמשים בכסף שלנו לחדור לבתי ספר, שכונות ובתי כנסת כדי לבנות את הכח הפוליטי שלהם". נלהבת מהקהל המתמוגג, גילתה שפיר כי גם החברה הצעירה ביותר בכנסת עלולה ללקות בשיכחה רגעית. "אנחנו לא רוצים את דרך הימין", היא קבעה בנחרצות, ימים ספורים בלבד לאחר שהעם אמר את דברו בבחירות והעניק לנתניהו פער של יותר מ-200,000 קולות על השמאל.

מבין הישראלים שנכחו בכנס, נועם שיזף, עיתונאי המגדיר עצמו כפוסט-ציוני ומנהל אתרי השמאל הרדיקלי '972' ו'שיחה מקומית', היה הבוטה ביותר. "המילה היחידה שלא הוזכרה כאן היא עזה, והבעיה היא עזה", הזדעק שיזף, וכמובן לא התכוון לשלטון הדכאני והרצחני של החמאס, או חלילה לסגר המוחלט שהטילה מצרים על הרצועה. בזמן שישראל הפציצה בעזה, הוא אמר, "ארה"ב פתחה את הבונקרים שלה בפני ישראל. על זה צריך לדבר!". שיזף גם הבהיר לקהל הנוכחים האוהד, במקרה שהם חשבו אחרת, כי הרעיון שמדינה יהודית היא גם דמוקרטית זהו בלוף ש"אף פרוגרסיבי, ואפילו לא בחדר הזה" מוכן להכריז עליו. כמובן, הוא זכה לתשואות רמות מה'פרו-ישראלים' של ג'יי-סטריט.

נדבך נוסף ששיווה לכנס השנתי של ג'יי-סטריט אווירה של ועידת דרבן יותר מאשר ארוע פרו-ישראלי הוא בחירת האורחים והמנחים הלא-ישראלים או הלא-יהודים בפאנלים השונים. בפאנל בו השתתפו פרידמן, שפיר ושיזף, נטלה חלק גם הרבנית הרפורמית-אמריקנית שרון קליינבאום. לדבריה, ישראל מפעילה טרור נגד יהודים שאינם אורתודוכסים. "כרבנית לסבית, פמניסטית ורפורמית, אם היו מתייחסים אלי בצרפת כמו שמתייחסים אלי בישראל – היו קוראים לזה אנטישמיות", האשימה קליינבאום.

לאחר שהציגה את ישראל כמדינה שרודפת להט"בים, התפנתה קליינבאום גם להעניק רוח גבית לדה-לגיטמציה של מדינת ישראל בקרב יהדות התפוצות. "אם תבוא לבית כנסת ותגיד שאתה שונא את אלוהים", הסבירה קליינבאום, "הרב ינסה להסביר לך למה אתה טועה. אז למה אם אתה יהודי שמזדהה כאנטי-ציוני, אותו רב כנראה יעיף אותך מבית הכנסת ויגיד שאתה לא יהודי?!". מיותר לציין שהקהל התפלץ מתשואות למשמע דבריה של קליינבאום.

אז מה היה לנו? מרשה פרידמן קוראת לכינון המיעוט היהודי המוגן; שיזף מכנה את הדמוקרטיה הישראלית בלוף; שפיר מאשימה את ישראל בהונאת הפלסטינים; והרבנית קליינבאום טוענת כי ישראל מפעילה טרור דתי – ומה הכותרת שנתנו באתר ג'יי-סטריט לאותו פאנל? "תמיכה עצמתית בישראל". אם תלישות מוחלטת מהמציאות היתה ענף אולימפי, מנסחי הכותרות של ג'יי-סטריט היו גורפים ללא כל תחרות את הזהב.

" צריבה בלב כל פעם שארה"ב תומכת בישראל"

אחת הדמויות האהודות ביותר בועידת ג'יי-סטריט האחרונה היתה נבילה אספניולי, ערביה-ישראלית מנצרת ופעילה פוליטית ותיקה בחד"ש שהיתה קרובה לכהן כחברה בכנסת הקרובה מטעם הרשימה המשותפת. "אני רוצה להיות הנשיאה הבאה של כל אזרחי מדינת ישראל, לא רק של היהודים", אמרה אספניולי, וזכתה למחיאות כפיים סוערות. לא ברור אם יושבי הכנס מכירים את עברה של אספניולי, שהתגאתה כי בתקופתה כסטודנטית הניפה שלטי 'ציונות=גזענות', והשוותה בין צה"ל לצבא הנאצי כשטענה כי ישראל צריכה לקחת אחריות על הנכבה, כפי שהגרמנים לוקחים אחריות על העבר שלהם.

אספניולי היתה גם זו שהקימה את תנועת 'קואליציית נשים למען השלום', שבין שלל פעולותיה ניתן למצוא תמיכה ושיתוף פעולה עם תנועת ה-BDS; לובינג למען העמדת קציני צה"ל לדין בגין פשעי מלחמה בבריטניה; תמיכה במשט המרמרה האלים לחופי עזה ("החברים הגיבורים של המשט לשחרור עזה"); ציון הנכבה במהלך יום העצמאות; וכמובן, הלהיט של מבצע 'עמוד ענן' עם הפזמון הכובש (תרתי משמע): 'לא כיפה ולא ברזל, צה"ל לך לעזאזל':

בפאנל אחר, הביעו דוברים שונים זעם רב על אוזלת היד של הממשל האמריקני, לא בסוגיית איראן או דאע"ש חלילה, אלא בעניין קריטי הרבה יותר לעתיד המזרח התיכון – הבנייה הישראלית בהתנחלויות. לארה פרידמן, פעילה בסניף האמריקני של 'שלום עכשיו' (ייתכן והיא אמונה על מיפוי מאחזי רד-נקים בשמורות האינדיאנים), העידה כי היא "חשה צריבה בלב" בכל פעם שארה"ב מטילה וטו במועצת הביטחון של האו"ם על הצעת גינוי של ישראל בגין הבנייה בהתנחלויות.

פרידמן, המגדירה גם את שכונת גילה הירושלמית כהתנחלות, המשילה את יחסי ארה"ב-ישראל להורים שרק מאיימים על בנם, בלי שמממשים אותו. "כל עוד ילד חש כי האיומים של הוריו ריקים", אמרה פרידמן, "הוא לא ייקח אותם ברצינות וימשיך במעשיו… צריך להבהיר לישראל כי להמשך הבנייה בהתנחלויות יהיו השלכות ברורות ומיידיות… זה יכול להיות בקשרים העסקיים עם ישראל וזה יכול להיות בקשרים הביטחוניים עמה". לשמחתנו הרבה, פרידמן הודיעה כי אינה תומכת בתנועת ה-BDS, אלא 'רק' בחרם של מוצרים מעבר לקו הירוק.

בפאנל נוסף, שזכה לכותרת המכובסת "לאן מועדות פניה של המנהיגות הפלסטינית?", בו למעשה זכתה ממשלת האחדות הפלסטינית בשיתוף החמאס לגושפנקא בועידת ה'פרו-ישראלית', התארחה הפעילה החברתית ותושבת חברון, חודא אבו-ארקוב. בעבר, קראה אבו-ארקוב לאמריקנים להפסיק לשלם מיסים כל עוד ארה"ב מסייעת לישראל, וגם טענה כי שלטון חמאס בעזה "אינו ממשלת טרור", וכי מדובר ב"ארגון בריא ולגיטימי". באותו פאנל גם התארח סם בחור, איש עסקים אמריקני-פלסטיני, שבספטמבר האחרון כתב כי 'צוק איתן' היה "טבח הרמדאן" של ישראל.

בינתיים נישאר עם המדינה היהודית

הוועידה האחרונה של ג'יי-סטריט צריכה להוות קו פרשת מים ביחסי מדינת ישראל והשמאל היהודי בארה"ב ובישראל. הדרך לגיהינום רצופה כוונות טובות, וגם אם אנשי ג'יי-סטריט והפוליטיקאים הישראלים שהשתתפו בועידה באמת ובתמים מאמינים כי הם ציונים דגולים, בשורה התחתונה הם הוסיפו עוד כמה קיסמים למדורת השבט האנטי-ישראלית. הנואמים בועידה דיברו בזלזול מופגן כלפי ראש הממשלה הישראלי, והתנהלו בפטרונות כלפי הציבור הישראלי בסגנון 'אנחנו יודעים יותר טוב מכם מה טוב לכם'.

ביקורת על מדיניותה של ישראל היא לגיטימית ולעיתים אף חיונית, אך בעולם מוטרף בו שנאה יוקדת למדינת היהודים מצליחה לחבר בין אסלאמיסטים סוקלי נשים ופמניסטיות רדיקליות; ניאו-נאצים ואנרכיסטים; ליברטריאנים וקומוניסטים – אנשים המגדירים עצמם 'פרו-ישראלים' צריכים להיות זהירים במיוחד כשהם מבקרים את ישראל.

מילא אם הדוברים השונים בועידה היו משמיעים השקפת עולם מקורית ומאתגרת, אך בפועל הם בחרו למחזר, לפמפם ולעיתים אף להקצין את דף המסרים של אלו הקוראים להתחיל מחדש את ספירת שנות הגלות של העם היהודי. לאכזבתה של מרשה פרידמן, העם היושב בציון קורא היטב את המפה המדממת של המזרח התיכון, וסביר כי לא יקפוץ בקרוב על ההצעה, המפתה יש לומר, להפוך למיעוט מוגן בידי חמאס, חיזבאללה או דאע"ש. בינתיים, לפחות, אנחנו מעדיפים להישאר עם הרעיון האנכרוניסטי והמיושן של מדינה ריבונית עם רוב יהודי מוצק וצבא חזק המגן עליו.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

19 תגובות למאמר

    1. ישנם דברים שמרתקים את העין האנושית. הזמן עומד מלכת, אתה חווה הליך חשיבתי חוץ גופי, משהו משולל כל הגדרה . ההיפנוט המוזר, כבש את הכרתם של צופי המונה ליזה, את אילו שעמדו אל מול אקווריום הדגים השוחים להם באוילות תהומית. דומה חיוך המונה ליזה בהשפעתו לחיוך השמאל. אתגר מחשבתי כפיתי . בחיוך הזה טמון הכול, סודו הבלתי ניתן לפיענוח של השמאל – חיוך שאין מאחוריו דבר ולא כלום

  1. תחבורה בשבת. השמאל -מרכז שוב ממלכד את עצמו לדעת

    המולת הבחירות שככה? חזרנו לעניינינו הרגילים? אם סברתם כך – טעיתם. בגדול. מפלס השנאה של השמאל למחנה הימין, איננו יורד. הגחלים עדיין עוממות. ולכן אל דאגה, יש כבר מי שמפיח עליהן אוויר על מנת שהאש לא תכבה ואף תתלקח שוב…
    הפעם נתלו מפיחי הרוח למיניהם בנושא "חדש" לעייפה. תחבורה בשבת…

    ההתארגנות הקלושה הזו אספה עד כה, בדי עמל, כ – 15 – 20 איש. אלה באו להפגנה ליד ביתו של שר התחבורה, ביום חמישי שעבר (8.4.15). צילומי ההפגנה הזו חושפים את הבושה. את הנוכחות העלובה. ומי ניצב בחזית הפריים? ניחשתם נכון. ח"כ תמר זנדברג. איך לא… אבל גם המרכז-שמאל נמצא שם, אם לא באופן פיזי הרי ברוחו. עמם גם "חוגגות" העמותה הידועה 15- V, ועמותות אחרות הממומנות מחו"ל (שעכשיו נותרו מחוסרות עבודה לרגע), שוב מצויים פעילים מהמחנה הציוני, שוב אנרכיסטים (הזקוקים למצב שבו עצם ההפגנה מהווה הצדקת קיומם בעיני עצמם), ושוב, איך לא, נמצא מי שהתנדב להפיץ עצומה כל זאת על פי התסריט הרגיל למחאות מהסוג הזה,
    גם התקשורת לא שובתת חלילה. התהליך האמור כבר איפשר לה, להודיע בצהלה גדולה, כי "מתרחבת המחאה על מניעת תחבורה בשבת". "מתרחבת"… עוד מעט קט ויופיעו הפשקווילים הידועים, עליהם חתומים כל אותם מוחים כרוניים. במיוחד הוגי דעות דגולים מהאוניברסיטאות, על המשבר הנורא הפוקד את החברה הישראלית: העדר תחבורה ציבורית בשבת. כך, לנגד עינינו המשתאות, הולך ומתפתח שוב סינדרום ההונאה העצמית הקבוע, בו לוקה אותו מחנה ציוני: "מחאה מתרחבת". כאילו נמצאה הנוסחה הגואלת להחלפת השלטון בישראל.
    אני ממליץ מאד שהמעטים בתקשורת, שעדיין מוכנים להתמסר לנוסחה הקלוקלת הזו של סיבה ומסובב, שהיא בראש ובראשונה מבוססת על הונאה עצמית, לעקוב אחרי הנאמר במדיה החברתית, כדי לקבל פרופורציות נכונות. כאן תגלו עולם אחר. תגלו גם כיצד חוזר שוב ושוב אותו מחנה על שגיאותיו. תגלו שוב את אותו מעגל קסמים שהמחנה הציוני (ציוני?), לא מצליח או לא רוצה לפרוץ. מעגל הכולא בתוכו את המחנה הזה ואיננו מאפשר לו לחרוג אל עבר הבעיות האמיתיות של המדינה, הבעיות שגם מסעודה א' משדרות והפעם גם מסעודה ב' מדרום תל אביב, שרויות בהן וזקוקות לעזרה אמיתית.
    בימים אלה הולכת ומעמיקה שוב אותה טרגדיה של תושבי דרום תל אביב, ולכיוונים לא טובים. שר הפנים גלעד ארדן מוביל מהלך נכון העשוי סופסוף לפתור את הבעיה. מדובר בעזרתן של שתי מדינות אפריקניות שהסכימו לסייע לישראל ולקלוט את מהגרי התעסוקה. הובטח למארגנים כי הפליטים הללו לא יפגעו (טענה עיקרית בפי המתנגדים להחזרתם למדינות מהן באו). הפעם גם ניתן אישור משפטי, מראש, למעשה זה, על ידי היועץ המשפטי לממשלה. סופסוף מסתמן לנושא הדליק הזה, פתרון אמיתי. והנה מתברר כי למרות הכול, הולכת ונוצרת שוב התארגנות נגד המהלך הזה כדי לסכלו, אולי באופן סופי. ומי בהתארגנות החסודה? כמובן אנשי שמאל –מרכז, מהמערכת הפוליטית הנתמכת הן על ידי שלל העמותות הדואגות כמובן לזכויות הפליטים האפריקאים (אך לא לזכויות תושבי דרום תל אביב), הקבוצה הידועה של פעילים אנרכיסטיים בתחפושת פוליטית המקנה להם לגיטימיות, וכדי להבטיח נוק-אאוט סופי למהלך הזה – ניחשתם נכון: מתוכננת גם הסתייעות, שוב, במערכת המשפטית, ובמיוחד בבג"צ, שכבר הוכיח את עצמו כפלטפורמה יעילה מאין כמוה להשבתת יוזמות חברתיות חשובות של הממשלה.

    וכאן מונח עיקרו של הסיפור. היכן המחנה הציוני? היכן דאגת ראשיו לתושבי דרום תל אביב? האם הם ממשיכים לשבת, כהרגלם, על הגדר?
    שהרי בעוד שהנושא הזה בוער לעשרות אלפים מתושבי תל אביב, עוסקים ראשי מחנה זה וספיחים נוספים שלו בנושא הקמל שהוזכר למעלה… תחבורה בשבת. נושא בלתי דליק בעליל, שצץ באיחור של 20 ו – 30 שנה.
    הקטע של תחבורה ציבורית בשבת חלף זמנו. המכונית הפרטית כבשה את דרכי הארץ ואת הסתעפויותיהן. כמעט ואין כיום משפחות נטולות תחבורה פרטית בשבת. והנה לכם שוב אותה מלכודת, שהמחנה הציוני יוצר לעצמו בצורת נושא "אזרחי", בוער כביכול, אקטואלי ולכן גם מפתה ציבורית, ו… נופל לתוכו, בשמחה ובששון. ומי נותר בשטח עם מחוייבות ברורה לסייע לתושבי דרום תל אביב? הממשלה כמובן ושריה. בתחילה השר גדעון סער ועכשיו גלעד ארדן. ברור לתושבים מי בעדם ומי נגדם. כאן מצוי קו השבר האמיתי, ולא המשבר המלאכותי בעניין התנועה בשבת.

    שר התחבורה הוכיח בשנים האחרונות כי הממשלה, שהוא חבר בה וביוזמתו, נתנה יד, גם בעת מצוקה תקציבית (לפיד דיבר על בור תקציבי של 10 מיליארד שקל, הלא כן?), לעבודות פיתוח בהיקף ענק. כולל העמדת מערכות להסעת המונים (רכבות מהירות, כבישים רבי מסלולים, מנהרות), העושות למען צמצום הפערים וקירוב הפריפריה אל המרכז, יותר מכל הדיבורים והדברנים למיניהם. באותו זמן ממש המרכז-שמאל והעמותות הנלוות אליו, ממשיכים לחבור יחד, גם אחרי הבחירות, סביב הסיסמה הנקוטה בפיהם והמאחדת אותם: רק לא ליכוד, או רק לא נתניהו. סיסמה, המסתירה אמירה אמיתית וכואבת יותר: רק לא מסעודה א' ורק לא מסעודה ב'.
    הנה המרשם לכישלון המרכז- שמאל: אתמול, היום ומחר.
    [email protected]

  2. יש להכריז על הארגון כאוייב ולנתק מגע עם כל מה שבא עם הזוהמה הזאת במגע .
    החכ"ים של השמאל רואים בחנין זועבי את המודל שלהם .

  3. תובנה א) כמו בגרמניה בשנות העשרים של המאה הקודמת, שאז ניסו היהודים להיות יותר גרמנים מגרמנים, היהודים בארה"ב מלקקים למוסדות השלטון האנטישמי, בתקוה גלויה או מוסתרת לקבל איזושהי הכרה מצד השלטון, כולל הגנה מפני אסון אנטישמי. מדינת ישראל, לא מעניינת אותם. בה הרי יושבים פשוטי ובזויי העם. אז היו אלו ה'אוסט-יודן', היום אלו החרדים/מתנחלים/מנשקי מזוזות. אותה לסבית שחושבת שהיא מבינה משהו ביהדות (פסוק פשוט בתורה אוסר את מעשיה), לו היתה נכנסת לבית כנסת של חסידות סאטמר ומספרת שהיא אנטי ציונית, היתה מגורשת משם משום שהיא פשוט מבזה את התורה, למרות שהסאטמרים עצמם הם אנטי ציונים. עם זאת, בניגוד אליה, הסאטמרים כן מחשיבים את היהודים כיהודים טובים אולם אינם מוכנים לסבול שיש ליהודים מימשל עצמי.
    ————-
    תובנה ב) כמו בגרמניה בשנות השלושים של המאה הקודמת, שאז היהודים הבינו קצת מאוחר שעליהם לברוח משם, והמקום היחידי שלשם הם יכולים להגיע, במידה כמובן שיש להם סרטיפיקטים, ויקבלו אותם למרות הקשיים, הינו ארץ ישראל. אז יהודי גרמניה לא דיברו רע על היהודים המיישבים את ארץ ישראל, ולא התנגדו כל כך לציונות (חוץ כמובן מהרפורמים). כיום יהודי ארה"ב מרשים לעצמם לשנוא בפומבי את מדינת ישראל ואת הציונות, אך בליבם פנימה הם מודעים לכך שכאשר יתחילו הפרעות ביהודי ארה"ב, להם יהיה לאן לברוח ויקבלו אותם בקלות ובנוחות יחסית. יהודי ארה"ב יודעים היטב מה המימשל האמריקאי היה עלול לעשות להם לו היו ממשיכים בפעולות ובדרישות פומביות להצלת אחיהם באירופה בשנות השואה. יהודי ארה"ב יודעים היטב מה המימשל האמריקאי עשה לאזרחי ארה"ב היפנים מיד לאחר המתקפה בפרל הארבור, וחלק מהם חוששים שגורלם יהיה דומה אם לא יראו התנגדות ואפילו טינה פומביים למדינת ישראל והיהודים שבה.

  4. האם יש כאן תמיכה למעשה בגישת האסלם כלפי היהודים(דת ולא לאום, בני חסות)? במילים אחרות : האם התייוונות בימינו משמעה להתאסלם?

  5. להלן תכנית השלבים של השמאל:

    שלב א. לצמצם את שטחה של מדינת ישראל ע"י מסירת יו"ש ירושלים והגולן

    שלב ב. להפוך את ישראל הקטנה למדינת כל אזרחיה.

    שלב ג. ביטול חוק השבות שיגרום לכך שכל יהודי שירצה לעלות ארצה יצטרך לעמוד באותו תור יחד עם מיליוני פלסטינים שירצו לממש את זכות השיבה

    שלב ג. להכיר בתביעת הערבים בנגב והגליל כאוטונומיה פלסטינית עם זיקה למדינת הפלסטינית מתוקף היותם רוב

    שלב ד. אחרי שהיהודים יהפכו למיעוט גם בתוך הקו הירוק וירדן מן הסתם גם תהפוך לפלסטינית, הדרך למדינה פלסטינית גדולה . שתשתרע על כל השטח של א"י המנדטורית, תהיה קצרה ביותר

    .שלב ה. נשאיר את זה לדמיונכם

    1. שלב ו. שואת יהדות ארה"ב פורצת בעוז. 6 מליון יהודים וצאצאי המתבוללים (שמבחינה הלכתית אינם יהודים, אך היטלר כבר קבע תקדים לגבי זה) ירוכזו במחנות מיוחדים תחת ההגדרה מחנות עבודה ויישוב מחדש, ומשם להשמדה פיזית.
      כל הנ"ל לאחר שמדינת ישראל תיעלם מעל פני האדמה, ולא יהיה ליהודי ארה"ב גיבוי כלשהוא או מקום מקלט.
      ע"י פגיעה כיום במדינת ישראל, השמאלנים מבין יהודי ארה"ב פוגעים בעצמם ובצאצאיהם בעתיד.

  6. תמיד כדאי להזכיר שכבר ברל כצנלסון זיהה את התכונה היהודית שמתוארת בכתבה.
    "… היש עם בעמים אשר מבניו הגיעו לידי סילוף כזה, שכלי ונפשי, שכל מה שעושה עמם, כל יצירתו וכל יסוריו הם בזויים ושנואים, וכל מה שעושה אוייב עמם, כל שוד וכל רצח וכל אונס ממלא את לבם רגש הערצה והתמכרות? אכן, ברוסיה ב-1881, בעצם ימי הפרעות, ישבו בנים ובנות לעם ישראל והדפיסו בחשאי מתוך מסירות נפש, פרוקלמציות, הקוראות לפוגרומים, מתוך תקווה שהדם היהודי שישפך יעזור להתקוממותו של המוז'יק הרוסי. אכן יודעת ההיסטוריה העברית כל מני רנגטים ודגנרטים. צורות של שמד. כל עוד אפשרי הדבר שיבוא ילד יהודי לארץ ישראל, ילד שטופח על-ידי יסורי הדורות ומשא הנפש של דורות, וכאן ידבקו בו חיידקים של שנאה לעצמו, של 'עבדות בתוך המהפכה', ויטרפו עליו את דעתו עד כדי כך שיראה את הגאולה הסוציאלית בנאצים הפלשתינים שהצליחו לרכז כאן בארץ את האנטישמיות הזואולוגית של אירופה עם תאוות הפיגיון שבמזרח – אל ידע מצפוננו שקט." ~ נאום 1 במאי 1936; פורסם בדבר 4 במאי 1936

  7. אגב, מרשה פרידמן הייתה אחד המקרים הנדירים של ח"כ שירד לאחר כהונתו מן הארץ, כלומר, נטש לאנחות(?) את הציבור אותו אמור היה לייצג. לא יפה.

  8. כל מילה שתישפך אודות תופעה מזעזעת ומסוכנת זו בעמנו, הינה לא רק מיותרת, אלא רק מרוקנת אנרגיה וזמן יקרים

    מה שיש לרכז מאמץ אינטנסיבי סביבו זה "מה וכיצד עושים". זה הנושא וזו השאלה הבוערת כעת ומזמן

    אני אומר כי לעמנו חסר מסמך יסוד חשוב
    מסמך שבו ממוקד החזון וממוקד המתווה להגשמתו
    מסמך הקובע ומקבע את זיקתו של עמנו ישראל לארצו ישראל
    מסמך הקובע כי רק לעם ישראל הזכות מן החוק ומן הצדק לארצו ישראל
    מסמך היוצר מתווה לכל מערכת חוקים וחיים במדינת ישראל מן האמור לעיל

    — חוקה ראויה לישראל —

    אני קורא לטובים שבינינו להציע עצמם לצוות מקור של סיעור מוחות ושל ניסוח חוקה זו לישראל, אותה בהיווצר חלון זמן נכון, יש לשלב להחליף ולבוא במקום כל חוקי היסוד הקיימים, מחטפי השמאל עד כה

    שמי עמי שחר
    ami . shachar @ gmail . com
    (בלא הרווחים)

  9. מתייחסים לארגון זה ברצינות כאילו מדובר בארגון אמיתי ולא בארגון שנתמך בכספים של מיליארדרים שונאי ישראל כדוגמת ג'ורג' סורוס

    הדרך היחידה לטפל בארגון זה היא לנסות לחסום לו את זרם הכספים ולחשוף את המממנים שלו. אין להתיחס כלל לאידאולוגיה שלו כי מנהיגיו הם שכירי חרב חסרי אידאולוגיה

  10. השמאל בישראל לוקים בתסמונת "הזנחת צד", זו תסמונת ששדה הראיה של אדם תקינה לחלוטין, אך מוחו, (עקב פגיעה מוחית) מעבד ומתייחס רק לצד אחר של שדה הראיה ולא "רואה" את הצד הנגדי. כך השמאל טוען שהוא פרו ישראלי וגם פרו פלשתיני אך בפועל הוא מתייחס רק לצד הפלשתיני ומתעלם ממצב העם היהודי. על ג'ייסטריט אין להתפלא, הוא חי בצד השני של כדור הארץ ומה שרואים מפה לא רואים משם. לא כך השמאל בישראל. הוא ממש בעל התסמונת הנ"ל

  11. קורא את זה ומיד חושב על כמה מדהים איך שגם חברי כנסת , שלפחות בעיני עצמם הם חכמים, הפכו להיות אידיוטים שימושיים בחסות ארגון אנטי ישראלי והכל כי הארגון מוכן (וגם מבצע) לשפוך עליהם כסף רב.

  12. רבנית קלייבאום מתלוננת שבישראל לא מכבדים זכויותיה כלסבית והיא נרדפת, אך בו זמנית נראה שהיא שותפה לדעתה של מרשה פרידמן – שלא נורא אם ישלטו פה הפלסטינים ושהיהודים יהיו מיעוט. אם חזון זה יתממש מה היא חושבת שישאר מזכויותיה כלסבית? היא חושבת שמצבה תחת שלטון פלסטיני יהיה יותר טוב ממצבה תחת "הדמוקרטיה הקלולקלת הישראלית"?? הבעיה שלהם זה לא עד כמה הם ציונים או לא או עד כמה הם תומכים בישראל או לא. בעניינים אלה שיחזיקו באיזה עמדות שהם רוצים. בעייתם היא העיוורון שלהם – הם לא מבינים איך העולם הזה מתנהל, ומי הטובים ומי הרעים.

  13. לקרוא ופשוט לא להאמין. לאיזה שפל ירדה מפלגה שפעם היתה מפוארת ובנתה את המדינה. אז ככה, קודם כל, לפי דעתי ליהודים שחיים בארה"ב ולא עוברים את היום יום הישראלי אין שום זכות להעביר ביקורת כלשהי על המדינה. רוצים לבקר? אז בבקשה, שיבואו לחיות איתנו תחת טילים וטרור עם משפחותיהם. ולגבי סתיו שפיר – שתסלח לי, פניה לגורמים חיצוניים שילחצו על ישראל ותוך כך הבאשת שמה של ישראל היא מעשה שפל ופחדני, ובאופן עקבי למדי מבוצע על ידי חוגי "שמאל". לידיעתך, סתיו, מפא"י של פעם היתה מפלגת מעש דומה הרבה יותר לכיפות הסרוגות של היום עם חזון ואמונה שעתיד העם היהודי הוא במדינה יהודית. ומה נותר היום מהמפלגה המפוארת הזו? עדה של אנשים תלושים לחלוטין מהמציאות שמסרבים לקרוא את העובדות הפשוטות ביותר שכתובות באמנת החמאס ואת ההסתה האיומה המתנהלת נגדנו גם על ידי חמאס וגם על ידי פתח. אבל טוב שסתיו שפיר קורעת את המסכה מעל פניה ופני המפלגה הזאת. בפעם הבאה שנלך לקלפי נביא את הדברים האלה בחשבון .